Baby's diary

"אני לא מופתע שאף פעם לא אהבת אף אחד" סיכום השיחות שלנו על מערכות היחסים שלי.

יכול להיות....

אבל כמה אפשר לצפות ממישהו עם קשרים משפחתיים מוזרים והזויים, בלי שורשים, בלי בית, בלי כיוון...

אתה מצפה שהיא תהיה fun & loving girl

איך?????

לפעמים כשאני אצלו אני מקנאה בו. שהוא בנוי רגשית (לא שהוא אומר לי את זה...), שיש לו משפחה חזקה ויציבה, שיש לו עתיד בעולם הזה.

ומה אני? כלום.

מה זה עוזר לי שהוא אומר לי שיש לי שכל? שיגיע היום שאני אמצא כיוון...

כשאתה נולד בידיעה שהקיום שלך לא שווה כלום.... אתה לא יכול לצפות מעצמך שיהיו לך כוחות. ללכת למכינה, למצוא מסגרת לימודים מתאימה, להשקיע אנרגיות..... אין לי אנרגיות.

הוא חושב שאני יותר טובה ממה שאני. עצוב.

כשהוא אסף אותי אחרי האימון הוא מצא אותי יושבת עם פנים מוצפות דמעות.

"מיצי, מה קרה?".

אבל אני לא יכולה לדבר איתו על זה. אני לא יכולה לדבר עם אף אחד על זה.

זה דבר קטן שהורס חיים שלמים. שבגללו הפסקתי לחיות. שאני לא מפסיקה להסתבך רק בגלל זה.

לא אמרתי כלום, רק המשכתי לבכות.

הוא הבין שאני לא רוצה לדבר על זה. אז הוא רק אמר "עוד מעט הגיע הביתה ואני אכין לך לאכול ואנקה אותך. אכלת בכלל משהו היום?" נזכרתי שלא.

אחרי האוכל הוא לקח אותי למקלחת.

(יש לנו סידור שהוא מקלח אותי כי הוא אוהב ואני מרוצה מזה, כי אני קצת עצלנית).

הכנסתי את הראש בשקע של הצוואר שלו ונתתי למים לשטוף אותנו בזמן שאנחנו מתחבקים.

"את יודעת שאת תמיד יכולה לדבר איתי על הכל".

"לא על זה. אתה יורד עלי על זה מבלי שאתה יודע אפילו".

"אם תגידי לי מה זה אני אדע לא לעשות את זה. את החברה שלי, אני לא רוצה לפגוע בך".

אבל אני שתקתי והמשכתי לחבק אותו.

אני יודעת שזה נכון, שהוא חבר ובנאדם טוב ובוגר ושהוא ידע לקבל את זה. אבל זה לא מקרה חדש. זה משהו מביך שפגע ופוגע בי מאוד עד היום ומרסק לי את הביטחון העצמי. זה גרם לי להתרחק מחברים ולשנוא את בית הספר.

זה הרס לי כבר שתי מערכות יחסים ואולי עוד אחת בדרך.

אני לא יודעת איך הייתי מרגישה אם הוא היה אומר כל הזמן שיש לו משהו קריטי בחיים שלו שמפריע לו והוא לא מוכן לספר.

הוא שאל אותי אתמול אם אני מחבבת אותו ואם כן למה.

הייתי בהלם. או שזה חוסר ביטחון עצמי שלא או חוסר הבנה שלו. מה גורם לו להבין שאני לא כשאני כל הזמן מחפשת את תשומת הלב שלו?

האמת שעד לפני בערך חודש גם לא הרגשתי אליו הרבה. זה נעלם כשהתאוששתי מהפרידה הראשונה.

אני יודעת שאיתו אין לי מה לדבר על רגשות. לא עכשיו, אולי אף פעם לא.

עד לא מזמן כשהוא היה מנשק אותי זה היה מאוד כבוי.

זה די הזוי שהוא מגדיר אותי חברה שלו, שאולי הפרק הקודם פשוט הוביל אותנו למצב של זוגיות ולא רק להחביא אותו בדירה שלי, לאכול ולהזדיין כל היום.

אז מאיפה אני יכולה לדעת בכלל שהוא מרגיש משהו? למה גבר צריך להראות את זה במקום פשוט להגיד את זה?

 לפני כמה ימים כשהוא לקח אותי לפני העבודה נתתי לו נשיקה על הלחי ואמרתי לו בטעות "אוהבת אותך" בלי לשים לב.

היכרתי אותה בעבודה. החיבור היה מיידי, כאילו זה היה משמיים. היא הייתה בדיוק כמוני- היפרית עם מצבי רוח משתנים, בחורה שעברה הרבה וקצת משוגעת.

יום אחרי זה הלכנו ביחד אליה ודיברנו.

בגלל שהרגשנו כל כך דומות הרגשנו בנוח להיפתח.

היא סיפרה לי שהיא מכורה לזין ושאין לה אלוהים.

גם היא אוהבת השפלות, גם היא אוהבת למצוץ, גם היא עם ראש פתוח, גם היא אוהבת לסובב לגברים את הראש. צירוף מקרים, לא?

ואז עלה הרעיון שתמיד רציתי עם מישהי כמוני. "בא שנעשה אורגיה מתישהו?"

"כןןןן אבל קודם אני רוצה לנסות איתך"

במקרה הייתי במחזור אז זה לא היה הזמן הכי טוב, אבל רציתי.

"את יודעת, אף פעם לא אהבתי אף אחד. אין לי מושג איך לעשות אהבה, רק איך להזדיין". חייכתי אליה בעצב, כי הבנתי בדיוק על מה היא מדברת.

היא הייתה על גבול השחצנית, מתגאה בעצמה שהיא שרמוטה, כמעט מפרסמת את זה.

אני לעומתה הייתי נימפית שקטה, אבל עוצמתית כזאת שצריך לקלף אותה שכבה שכבה.

זה נדיר למצוא מישהי כמוני. אפילו גברים הם לא כמוני, וגם אם כן הם לא מבינים...

שבוע אחר כך היא סיפרה לי שהיא רצה לחד"כ אחרי העבודה כי יש לה אימון עם מאמן אישי. פגשתי אותם בחוץ אחרי האימון וכמובן התעניינתי קצת על טיפים וכו.

תוך כדי הוא התחיל לעשות לה מסאז' ואני כבר הבנתי שמשהו הולך לקרות שם.

שבוע אחר כך הם נהיו חברים ותוך שבועיים הם נהיו הזוג הכי דביק בעולם.

לאורגיות הייתי הולכת לבד ורק עושה לה נה נה בננה שאני נהנית יותר.

בתחילת אוגוסט היא נעלמה כלא הייתה.

התקשרתי אליה לראות מה איתה. היא אמרה שהיא הייתה שבוע במרכז. "אה, והתחתנתי".

מההההה??? 

אמרתי לה מזל טוב ושיהיה בהצלחה. היה נשמע שהיא במקום אחר.

כמה זמן אחר כך הבנתי שהיא בהריון. כנראה בטעות.מה קרה לבחורה הנימפומנית הגאה ומשוגעת שהכרתי? 

אני באמת מאמינה שהוא כזה. אני יודעת שיש בתוכו חיה קינקית שמחכה להתפרץ החוצה ולהסתער אבל הוא לא יודע איך. זה גורם סביבתי.

ככה זה כשחיים בצפון חיים רגילים ופסטורליים. אמא אחות ואבא מהנדס. מצפון תיפתח הרעה?

אבל כשאני מגלגלת בחזרה את הגלגל לאחור וחושבת על כמה אלמנטים... כמו זה שהוא קורא לי חתלתולה (בדרך כלל זה רק מיצי)והוא אומר שהוא זאב, איך שהתחיל המגע המיני בינינו "ואני מפליק לך רק כי את אוהבת" (ב.... סדר), האימג' הזה שלא יוצא לי מהראש שלו ושלי הולכים ביחד בחושך לאוטו והוא מפוצץ לי את הטוסיק עם ספאנק ואני נותנת לו סתירות בלחי בשביל שימשיך (זו הדרך הכי טובה לחלץ ממנו תגובה ויחס). שאני מציקה לו והוא אומר לי "עד עכשיו הייתי נחמד אליך" ואחרי שאני ממשיכה להיות סוררת הוא אומר שאני ילדה רעה ואני נמסה כמו מרשמלו על האש מבפנים.

כמו זה שהוא קרא לי תינוקת שלו ונישקתי אותו באדישות בשביל שלא ישים לב שהוא פגע בדיוק איפה שצריך לפגוע, כמו זה שהוא ביקש ממני לעשות קוקיות והוא משך לי בהן, כמו זה שהוא קשר אותי עם האזיקים הוורודים שלי.

אז אתה באמת חושב שאתה לא קינקי ואני סתם סוטה???? חי בסרט, אתה בדיוק כמוני אם לא יותר...

אני רק צריכה את הטאץ' הקטן הזה בשביל להפוך אותו סופית לשולט שתמיד רציתי שיהיה לי.

אני יכולה להבין כשהוא שולח לי בחגים וכאלה הודעות.... אבל בוולנטיינס דיי??? הגזמת.

(דרך אגב זה חג מטומטם שסתם מנסה להוציא מאנשים כסף אבל טימטמה אותי האירוניה שבכך).

אז אמרתי לו בפעם הראשונה מאז שאני מבקשת שיפסיק עם זה, שהוא הכאיב לי מספיק.

והוא רק אמר שאני חשובה לו מאוד ושהוא לא התכוון לפגוע, הוא אפילו לא התכוון שניפרד. ושאם זה היה המצב אז יכול להיות שהפרידה הייתה טעות.

השיחה נסבה סביב זה שאיכפת לו ושהוא חושב עלי ושאני סקפטית ולא מאמינה לו ושהוא פגע בי מספיק.

אמרתי לו שהרגשתי הרבה דברים שהוא לא ידע אפילו שהרגשתי, שהוא לא ידע שאני מחכה להגיד את זה.

הוא התחיל להזכיר לי את הדברים הקטנים האלה... שהכי כואבים. ביקשתי שיפסיק.

בסופו של דבר הוא אמר שהוא היה רוצה לפגוש אותי. 

.....Round two?

אבא שלי לא מאמין בי. בשום דבר שאני עושה.

לפני שבוע זה היה שנה לשחרור שלי. כשאמרתי לו את זה הוא אמר "אבל לא עשית כלום חוץ מלבזבז את הזמן".

למה? כי אני לא רוצה ללמוד לפני שאני מוכנה? כי ממש לא מתאים לי לבזבז זמן וכסף על פסיכומטרי?

מבחינתו כל דבר שגורם לך ליהנות בחיים הוא בזבוז של כסף.

זה מבאס אבל מה אני יכולה לעשות שהוא אבא שלי?

אחד מבני הזוג שלי אמר לי אחרי שכל פעם הייתי נפגעת ממנו שאולי כדאי לנתק איתו קשר. זה היה נשמע לי לא סביר אבל מאז באמת התרחקתי. אבא שלי לא יודע שאני כאן. הוא בטוח שאני בבית אצל אמא.

מבחינתו ללמוד מקצוע משמע שאין לך מקצוע ושזו לא עבודה (למשל כשאמרתי שאני רוצה ללמוד קוסמטיקה). גם הכסף שיש לי בחיסכון מבחינתו לא תקף ללימודים מסוג זה. רק אם אני אלמד באוניברסיטה איזה מקצוע משעמם ש-90٪ ממנו מבוסס על תיאוריות לא רלוונטיות למאה ה-21 וסביר להניח שגם לא אעסוק בו? למה לא לחסוך את הבכי, הכאב והייסורים מעכשיו וללמוד משהו שאני באמת אוהבת? 

NOT GOOD ENOUGH!!!!

ראיתי איזו תכנית אתמול. זה היה חלק קטן ושולי אבל מאוד משמעותי בעיני. על בחורה בגילי שיוצאת עם גבר בגיל של ההורים שלי. הוא במקרה פוגש את אבא שלה (שהוא לא בקשר איתה) והוא אומר לו:"אולי יש לה דאדי אישוז, אבל זו התוצאה כשיש לה אבא מנוול".

מסכימה עם כל מילה. למעשה, אני חושבת גם שהוא לא יכול להיות מופתע שאני לא חדורת מטרה כשאף אחד לא תומך בי. ביום שהשתחררתי הוא נזף בי שאני לא נרשמתי ללימודים עדיין ושאין לי פסיכומטרי.

זה נושא שקראתי עליו הרבה, על משמעות של דמות גברית דומיננטית בחיי ילדים, על הסמכותיות שאבא מעניק לילדה, תחושת הגנה. אני מקנאה בכל מי שאי פעם הרגיש את זה.

הוא עדיין כותב לי. זה רק בחגים. תמיד משהו כמו "חג שמח ילדה" ולא מעבר.

אחרי שהוא ניפץ לי את הלב וגרם לי לעבור הכי רחוק בעולם בשביל שאשכח מזה.... הוא ממשיך. 

מה הקטע? אחרי שאתה מכאיב למישהי עוד ליצור איתה קשר? מה אתה רוצה??? להבין שכואב לי? אין לך איזה תואר לסיים?

אני אף פעם לא עונה לו. רק מוחקת את ההודעה. הוא לא מביע שום דבר, אפילו לא חרטה. סתם מכאיב.

גברים... מה הבעיה שלכם עם מחויבות בעצם? למה אתם כל כך מפחדים????

למה אתם בטון אנד אוף בין להיעלם ולהתנצל כל הזמן?

מה מפחיד אתכם? שמישהי גורמת לכם להרגיש? שמישהי מראה לכם שזה לא סתם מבחינתה?

אתם מפחדים מהכח של עצמכם ומסתובבים כמו כלב מסביב לזנב שלכם.... שחררו!!!

שום דבר לא מפחיד אלא אם כן אתה מסתכל לו בעיניים ואומר לו "אתה כבר בכיס שלי".

"את בסך הכל היית מזרון, מה את לא מבינה?????!!!!" ככה צרחה עלי חברה שלי אחרי שהכל התפוצץ.

הוא ואני היינו עובדים ביחד. תמיד היה בינינו איזשהו חיבור מיוחד. הרבה חיבוקים, הרבה חיבה.

הזמנתי אותו ביום הולדת שלי לצאת ביחד עם חברות. הוא אמר שהוא לא יגיע אבל הפתיע אותי בכך שהגיע.

נישקתי אותו על הלחי והוא ביקש נשיקה אמיתית. התחלנו להתנשק מול חברות שלי (ומסתבר מול עוד כמה שהיכרנו...).

הוא אמר לי לבוא איתו. לא רציתי להשאיר את חברות שלי ככה. אז הוא פנה אליהן אחת אחת ושאל אם אפשר.

הן לא אמרו לו לא (הוא יכול להיות חמוד כשהוא רוצה).

חשבתי שמפה הוא לוקח אותי למיטה אבל הוא לקח אותי למסיבה אחרת. שתינו ויסקי ושניה אחרי הייתי דבוקה לקיר במועדון. משם ישבנו ליד הים עם שייק בארבע בבוקר.

"אני רוצה שתהיי בת הזוג שלי".

חייכתי אליו בזמן שאני יושבת עליו.

הוא אמר שזה הזמן ללכת הביתה.

שכבנו באותו לילה. לא היו ניצוצות למען האמת.

היינו יוצאים הרבה אחרי העבודה. אבל זו הבעיה. בעבודה הוא בקושי היה מתייחס אלי.

יום אחד אחרי ששכבנו נרדמתי ישר (לא מאורגזמה, מעייפות של אחרי העבודה). כשהוא בא ללכת אמרתי לו מתוך שינה "אני אוהבת אותך". אין לי מושג למה אמרתי את זה. זה היה ממש לא נכון.

"מה אמרת?" הוא הסתובב. "אני אוהבת אותך".

"תקומי לתת לנשיקה אם את אוהבת אותי". יצאתי ערומה מתוך השמיכה וגררתי את עצמי איכשהו לעמוד על הברכיים ולנשק אותו. הוא התחיל ללטף לי את הישבנים "אוחחחחחח מה שאת עושה לי" אבל הוא היה חייב לצאת.

וזה כבר היה לי מוזר. אחרי שנסעתי להורים לכמה ימים וחזרתי באתי אליו ישר איך שחזרתי. הוא ישב עם חברים שלו. ליטף אותי תוך כדי ושיחק פוקר עם היד השניה.

הלכנו אחר כך אלי ושכבנו. 

ואז הוא התרחק. מאוד התרחק.

עד שכבר הוא התעלם ממני טוטאלית.

תוך כדי שמתי לב שהוא מדבר הרבה עם מישהי אחרת בעבודה.

אחרי שבועיים של חשדות ומבוכה הוא פנה אלי ואמר שהוא מתנצל אבל הם יוצאים ביחד.

עניתי באדישות שהכל בסדר אבל נשרפתי מבפנים.

איך כל מה שאני מצליחה להעביר לגברים היום זה אובייקט מיני, צעצוע מין בלי כוונה לכך?

אולי זו מי שאני? מזרון?

כל המהות שלי היא לספק, לשאוב ולהגמיר חזק?

שוב הגיע הזמן שהכל מתפוצץ לי בפנים.

אני שוכבת על המיטה בערב בחוסר מעש ושומעת מישהו בדלת.

זה הוא.

פותחת.

"אני מתגעגע"

אני צינית וסקפטית.

הסיבה היחידה שהכנסתי אותו היא כי אח שלו זרק אותו החוצה ואין לו איפה לישון.

נתתי לו לישון במיטה נפרדת.

הוא לא הפסיק לזיין לי את השכל על זה שהוא אוהב אותי ואני לא האמנתי לשום הברה שלו.

הוא ניסה לגעת וחטף סתירה כל פעם.

"את זונה. אני יודע שהיית גם עם אח שלי".

הייתי בהלם שהם דיברו על זה.

אחרי שהוא כבר נהיה אגרסיבי והתנגדתי אליו בכח הוא חזר למיטה שלו התלונן שלא נוח לו. הוא הסתכל עלי והתחיל לעשות ביד והתחיל להפעיל בטלפון פורנו. התחלתי לפוצץ אותו מכות ולצרוח עליו שיפסיק עם זה אחרת אני זורקת אותו מהמרפסת.

ניסיתי להעיף אותו החוצה אבל אין לי לב להעיף חסר בית.

בסוף אחרי שלא הפסקתי לקלל ולהרביץ לו כל פעם שהוא רק התקרב הוא ירק לי במרכז הפנים ואמר שמעכשיו אנחנו לא מכירים ואין בינינו כלום (אמרתי לכם שזה מתפוצץ בפנים).

איך אני שונאת תמיד לצאת הרעה.

לאחרונה שמתי לב שאני רואה אותו בעבודה פחות ופחות. לא שאני חשבתי שזה בכוונה אבל כך יצא.

התייעצתי עם חברה מהעבודה. אחת אמרה לי שנראה לה שהוא סתם מנסה לתפוס נערה יהודיה והיא מפחדת שהוא יספר לכולם.

אתמול ישבתי עם מישהי מהמשרד והיא שאלה מה יש בינינו. היא הספיקה לקלוט.

אמרתי לה שלא קרה שום דבר בינתיים. היא אמרה לי שעם כל זה שלערבים יש צ'ארם, הם סוטים וצריך להיזהר מהם.

יש דבר כזה "אופי של ערבי"? כולם אותו הדבר? אין יוצאי דופן?

אתמול זה נשבר ברגע שהכי לא ציפיתי לו.

באתי לצאת מהמעלית כשהוא התכוון להיכנס. נכנסתי חזרה, סגרנו והתחלנו להתנשק.

מיהרתי לתת לו את המספר שלי ויצאתי.

בסוף היום הוא שלח לי הודעה ושאל אם בא לי לבוא לשבת איתו ועם חברים. 

באתי והיו שם כמה אנשים מהעבודה. ישבתי ליד אח שלו ודיברנו ובאיזשהו שלב הוא נעלם להרבה זמן.

ראיתי אותו עובר עם מישהי שלא הספקתי לזהות.

אחר כך הוא בא אלי וישר הוריד לי את החולצה והתחיל למזמז לי את החזה. הוא שם את הזין הענק שלו ביניהם (בשביל ילד קטן יש לו זין ממש גדול).

הוא גמר לי בשקע בין הכתף והצוואר.

הוא נכנס למקלחת ואז אני.

יצאתי עם מגבת. הוא ישר פתח לי אותה ושוב שיחק לי בחזה.

התחלתי לרדת לו. בתור שיש לה גרון ממש עמוק זה הזוי לבלוע רק שני שליש מזין.

הוא השכיב אותי על המיטה והתחיל לחדור אלי. זה הגיע לי כבר לרחם.

פתאום הוא הפסיק. "תתלבשי, אח שלי מגיע".

ישבנו בחוץ ואחרי הסיגריה שלו הוא נעלם ונשארתי עם אח שלו.

"לאן הוא הלך?"

"הוא כבר כמה ימים ישן אצל חברה שלו"

חברה שלו??????????? מהההה????

אח שלו ואני דיברנו הרבה זמן ובסוף נכנסנו פנימה.

שמתי את הקרמים שלי והתכרבלנו ביחד.

הוא הסניף לי את הצוואר ופתאום הוא התחיל לנשק אותי.

לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד עוד נשארתי חרמנית ואני לא חושבת שהתפוח נופל רחוק מהעץ (הם אחים, יש דמיון). מצד שני מה אם זה יתפוצץ בגלל מה שהיה לי עם אח שלו?

ניסיתי לעצור אותו ולבקש שיפסיק אבל זה אף פעם לא היה הצד החזק שלי.

בסוף לא יכולתי לעצור את עצמי מכל הרטיבות שלי. ונתתי לו לרדת לי ולנשוך לי את הפטמות.

הוא הכניס לתוכי אצבעות ואז את האיבר וגמר לי על הבטן.

השעה הייתה חמש בבוקר והוא היה חייב להתארגן לעבודה.

לא כל כך ישנתי טוב מאז. תחושת הנחיתות והאכזבה העצמית לא נתנו לי ממש לישון.

למען האמת הם לא הוכיחו לי כל כך אחרת אבל אני לא רוצה להאמין שלכולם יש מנטליות אחת ומשותפת.