והמצעים של המיטה רטובים.
ספוגי המים שיצאו ממך.
"אתה כזה חצוף שהרשאת לעצמך לקנות לי שוט."
בסוף שעמדתי מעלך, רגע אחרי שגמרתי, התבוננתי ואמרתי.
"מה, נעשה עוד פעם? לא יודע אם יש לי כוח."
בסוף גם נרדמתי לידך, לא לפני שהחזרתי את הכלב לחדר שישן לידנו.
בבוקר שלחתי אותך לעבודה.
המשחק הזה, אין לו מקום בסטוצים, כי הוא יותר מדי מחבר.
לפני שבועיים, שיכור בפורים פגשתי אותך שוב אחרי כל החודשים האלה.
ילדה של אבא, רק שאבא נהרג בתאונת דרכים לפני שנה.
הסתכלה עליי חרמנית ומאוהבת. הייתי חייב עוד פעם אחת לטעום את הטעם שלך.
אז בסוף באת חזרת אליי, הרטבת את מטתי.
"אתה בחור טוב."
"לא אני לא, באמת שלא."
"אתה נסיך. אני אומרת לך."
"אני אומר לך שלא."
שבועיים אחר כך, שילחתי אותה מביתי, לעולם הגדול, אחרי שידעה אותי.
ילדה של אבא, מסכנה, הולכת ברחוב.
תהיא חזקה, כי העולם מלא במניאקים שרק מרגישים בשבילך כמו נסיכים.
