שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברגישות ונחישות

לכתוב, לפרוק ולספר.
במיוחד לעצמי.
לפני 7 חודשים. 9 בספטמבר 2023 בשעה 9:59

שהמבט חודר לתוך עינייך ואומר לך להרכין ראש.

לעמוד ולא לזוז, להרפות ולחכות.

ההשתהות הזו, ההמתנה והציפייה שלך לבאות.

ההבנה ללא מילים, ההבנה שאת פה כאן ועכשיו. וזה רק שנינו.

להיכנס לתוך העולם שלך, הנפש שלך, לחקור ולחפור בך עוד ועוד.

לקלף קליפה ועוד אחד, להרפות ולשחרר.

כשהדמעות יורדות את מבינה שאת מתפרקת ואבנה אותך מחדש, אט אט. כאן ועכשיו.

את תתפרקי בידיי, תפתחי הכל, נדבר על הכל.

אשתמש בך, ארוקן אותך ואמלא אותך מחדש.

פיזית ונפשית.

את לא תגמרי היום, את תהיי חור, כלי כיבול ושימוש.

להבנות מחדש.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י