זה היה שבוע ארוך ומטורף והוא התחיל אצלי דווקא ביום חמישי שעבר, יום שאמרתי בו שכשאני חיה את הימים אני חיה את עכשיו כי לך תדע מה יקרה.
זו היתה אמירה שאמרתי כשהכל היה שליו ורגוע ובקלות היה אפשר להגיד - נו באמת, מה כבר יכול לקרות...
זה היה שבוע ארוך ומטורף שהתחיל ביום חמישי עם ההחלטה שלי להפסיק להגיד את זה, לדעת שיש מחר והוא נהדר...
אז היקום השיב לי - בואי נבדוק כמה את מחזיקה את זה.
זה היה שבוע ארוך ומטורף שבו בדקתי כל מילה שאמרתי לפני שהוא התחיל וכל מחשבה שהיתה לי לפני כדי להבין מה יכול היה להיות דו משמעי.
זה היה שבוע שבו חפרתי לעומקי העומקים, שבו השתתפתי במלא מדיטציות המוניות- מעגלים מהארץ ומעגלים מחול - להגנה, לשמירה, לריפוי, והבראה.
"פגשתי" אנשים שכבר אינם, ועברו למרחבים אחרים, שנהרגו במתקפה המחורבנת הזאת, פגשתי המון אנשים כמוני שמתקשרים ופוגשים אנשים שכבר אינם ועוזרים להם לעזוב.
שמעתי תחזיות אסטרולוגיות, עשיתי כל מה שאפשר כדי להמתיק דינים.
זה היה שבוע עם המון המון סימנים. של נימיה שחצתה לי את הדרך אחרי תהליך הגנה (מסמלת את היכולת להדוף ולהגן), דרור שנכנס לי למשרד, סימנים בשמיים, סימנים משחר, סימנים ואמירות מאנשים לא קשורים שהתחברו לבקשות המסר שלי.
אתמול נשים ממקומות שונים בארץ אמרו שהן קמו עם תחושת הקלה, שכאילו משהו השתחרר ואמרו שהקטע הקריטי מאחורינו.
היום התעוררתי בבוקר עם תחושה שכבר לא יהיה נורמלי וכשהסברתי לעצמי את המחשבה הבנתי שאני יודעת שהארץ שלנו השתנתה ומשתנה מהעומק. ממש מהעומק. הנורמלי יהיה אחר. יותר טוב.
זה היה שבוע ארוך ומטורף, ויהיה לו המשך. (בתקשור פתאום גיליתי שיש אפשרות לתרחישים אחרים שונים מהתרחיש המלחמתי שמכינים אותנו אליו ואני ממש ממש מקווה שיקרה)
אני מתחזקת שתי קבוצות גדולות יחסית, אחת סגורה, רק לי מותר לחפור בה, ואחת פתוחה שכל מי שמשתתף בה יכול להגיב ולשתף ולהיות חלק. השבוע ראיתי שהקבוצה הפתוחה נפלאה! היא מגלה את עוצמת הביחד והתחושה שכן פתאום הפכנו לקהילה.
אני יודעת שיש הצפה רגשית וזה בסדר. זה טבעי, זה נורמלי.
הכל בסדר
*הכל בתוך הסדר*
אני מאחלת לכולנו שיבואו רגעי שיגרה במהרה. ימים שבהם נוכל להירגע, ללקק את הפצעים העמוקים ולהבריא מהעומק אל העומק.
מחר 14/10 יש מולד ירח במאזניים וליקוי חמה טבעתי שישפיע על האזור שלנו
ב 28/10 בעוד שבועיים יש ליקוי ירח על ירח מלא שישפיע גם.
אני מאמינה בנו.
אני מאמינה בתהליך.
מסיימת עם השיר של הדודאים -
באמונה שבליבי,
באהבה ללא גבולות,
בצדק אשר בקרבי
ובתקוות הכי גדולות
ובמוסר שבנפשי
הרם מכל העלילות -
היום אני נשבע.
גם אם ארוך מסע הפרך
ואם רבים כושלים אחור,
ביחד נמשיך ללכת
בדרך אל האור.
ובקומי ובלכתי
קורא שלום במלחמה
מול השומעים זעקתי,
מול כל המבקשים דמה,
עם אלה ההולכים אתי
בין אגרופי המשטמה
היום אני נשבע
גם אם ארוך מסע הפרך...
ובחיי ובמותי,
בייסורי המלחמות
והקברים באדמתי
ואזכרת הנשמות
ובני ביתך ובני ביתי
בין רסיסי החלומות
היום אני נשבע.
