אהובי,
אולי בשבילי זה עוד יום לזכור אותך אבל היום הוא בעיקר יום שלגיטימי להזכיר אותך לקרוא בשמך ולזקוף חזה בגאווה על זה שאתה שם אבל עדיין מדבר איתי.
אתה הקסם והכשף
האחד והיחיד
שהלך והולך איתי את הדרך
שיודע בדיוק איך ומה להגיד
וכן, זה שולי שאתה כבר לא כאן פיזית.
וזה הכי מטורף שרק כשהגעת ל״שם״ נפתח ביננו הגלגול המשותף הזה
ושאתה היחיד שמסוגל לשלוט עלי ובי
היחיד שעדיין, גם משם, מחליט מתי ואיך ומי (מי אמר שליטה מרחוק ולא קיבל?!)
יום הזיכרון שלי לא מתחיל ביום מסויים ונגמר בשעה מסויימת, אני זוכרת את מי שהיית יום יום שעה שעה ואני שמחה במה שאתה עכשיו באותה מידה.
מחכה לזמן הבא, למעבר שלי לרובד שלך כי התגעגעתי אהובי ואני מתגעגעת כל יום למרות שאתה בי ואני בך
(ואם תעיז לדפוק לי ברז גם בגלגול הבא אני אישית במו ידי אהרוג אותך)
יצא לי קצת עקום ובסופו של דבר מי שלא מכיר את הסיפור לא יוכל להבין
אבל אתר חדש אנשים חדשים וחובה אחת אישית וקטנה
להזכיר אותך גם כאן
שידעו שהיית
שאתה עדיין ישנו.
אהובי
7/6/82
מלחמת שלג
בן 21 היה במותו
אבל בלב שלי, במרחב שלי חי תמיד
