יומן מסע

*מוצצת לו בתאווה*

אומר לי להפסיק לקצת אבל אני עקשנית.

"יש לך מזל שעבר עליך יום קשה, ושאני רחמן היום"

"למה"

"כי אמרתי לך להפסיק ולא הפסקת. אם לא הייתי רחמן היית רואה מה הייתי עושה לך"

"מה?" (חיוך מאוזן לאוזן)

"היית מזיין אותך בדיוק לשניה ואז יוצא ולא נוגע בך יותר".

(נושכת שפה תחתונה ומשמיע קול צפצוף קל)

"או שהייתי גומר לך בפה בלי לגעת בי"

(ממשיכה לחייך חיוך עדין)

"זה לא עונש עבורך, אה?"

(מניעה ראש מצד לצד)

"זה לא עונש עבורי. שום מצב שבו אתה גומר, בי, לא יכול להיות עונש"