סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 10 חודשים. 1 בינואר 2024 בשעה 9:22

גל של חום שוטף אותי ללא רחמים.

משחק איתי בראש, מזמזם לי בין הרגלים.

 

תמונות רצות לי במח, מענות אותי, לא נותנות לי מנוח לעבוד או להתרכז. 

 

ידיים שעלי.

ידיים חזקות איתנות.

לוחצות על הגרון, 

מכות על התחת, 

מוציאות צרחות ודמעות קטנות של קושי להכלה, 

לוקחות.

 

חבלים. שוטים. מבטים ועיניים. 

זעקות.

 

 

זכרונות קצרי מועד,  של משחקיות ושל שחרור,

ואיפוק ששורק בתוכי כמו בתוך קומקום ישן שרתח, ואין מי שיורד אותו מהאש כרגע.

 

לא רואה בעינים, מרוב שהעיניים רואות.

 

"בואי" הוא אומר לי עם יד מושטת לצד ושקע כתף, 

"אני פה"

"לא. בואי קרוב יותר. על הצד".

ואני נושכת את השפתיים חזק. 

ונצמדת.

 

 

 

 

 

בואי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י