שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 1 בספטמבר 2016 בשעה 17:18

בא לי להתהדר בסימנים שלך על עורי, 

בא לי לצעוק בקול רם שעפתי.

בא לספר כמה התאמצתי.

כאובה למענך. 

בישבילך.

 

בא לי להגיד שהשתדלתי מאוד.

להיות שם.

צעצוע,

אבל לא רק.

 

יש משהו עוטף מאוד בנוכחות שלך. 

משהו מגן. 

משהו שלוקח, דורש ועם זאת ששומר עלי. 

 

אתה קורא? 

אם כן, דע לך שאם הייתי יכולה הייתי מהללת ישותך בשלטי חוצות. 

שכולם ידעו כמה מהמם אתה בעיני. 

 

אתה מדהים. 

 

מקווה שאתה גאה בי. 

בנוכחותי. 

 

ששמח לך בי. 

 

לרשותך. 

 

 

גבר גבר עדין​(שולט) - מאד חזק ונוגע. המאסטר שלך חייב להיות מאושר עם התמסרות ועם אהבה כפי שאת מביעה.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י