סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 30 בדצמבר 2016 בשעה 13:37

1. 

אנחנו שנינו יודעים איך זה ייגמר :)

 

2. 

רגוע. שליו. קצב אחיד. של נגיעות ושל נשימות.

 

3. 

לגוף כואב היום. 

זה מרגיע ומשקיט. ואיכשהו, רק אתה יודע איך, זה מגיע בדיוק כשאני צריכה את זה. אני לא יודעת אם זה אתה שקורא אותי כך. או שזה צירוף מקרים. 

 

4. 

זה יותר מדי פעמים מתרחש כך, מכדי שזה יהיה צירוף מקרים. 

ואתה מאמין בצירופי מקרים בכלל ??

 

5. 

נשימה מתגברת. 

כבדה. 

אתה בכל עורקי. בנימים הקטנים. חודר. 

 

6. 

הקצב משגע אותי. 

מוציא אותי מאיזון. 

אני מתה להגביר אבל אני ממושמעת. 

 

7. 

אני מקשיבה ללב. 

זה קרוב. 

לא קרוב מדי. 

זה יקרה הפעם. 

בזמן. 

כמתוכנן. יודעת

 

 

8. 

נעים לי. 

הראש נעול עליך. על כאב ועונג מידך. על קולך. על הריח שלך.

 

9. 

זה כל כך קרוב שכל הגוף נמתח. 

רועד.

כמהה.

מצפה.

 

10. 

שלך. 

הכל שלך. 

גם הזיעה והזעקות. 

 

תודה, אדוני

 

 

 

סועד קשוח - את 10!

נ. ב. לא זוכר אם כתבתי עשר שניות או עשר דקות (;

לא מאמין בצירופי מקרים.
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - 10 דקות אדוני.
דקות.

שניות זה אפשרי רק איתך,
כשאתה סופר :)

געגועים רבים.
}{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י