שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. 22 בינואר 2017 בשעה 9:46

אדוני,

הבטחתי לך שפוסט הבא יהיה באנגלית. 

ויהיה פוסט כזה. אולי אפילו עוד היום. 

 

אבל עכשיו בא להגיד לך שאני מתרגשת.

מתרגשת לקרוא. 

מתרגשת לשמוע. 

אתה הוא זה המרגש אותי. 

 

ובא לי לעשות לך טוב. 

לעשות נכון. 

לעשות מדויק. 

 

בעולם הזה שלנו, המוטרף, שבו חיי היום יום שוחקים משום שאנחנו לא יכולים "כמעט" לא יכולים "בערך". הפרפקציוניזם הזה הורג כל חלקה טובה, והלחץ והעומס- מכרסמים בגופינו עד לאיבוד ההנאה שלנו מהדברים הפשוטים. 

כוס ערק על השולחן. 

ליטוף.

סטירה. 

סיגרה.

מציצה.

הנאה לשם הנאה. 

מילוי מצברים. 

רוצה שכוחותיך ויצירתך, ויצריותך יפעמו בך בחוזקה.  

חזק שהינך. 

 

 

תן לי.

תן לי לקחת לך את החששות.

להבריח את העכבות. 

להצחיק.

להרגיע. 

לתת לך. 

להיות שם. עבורך ובישבילך. בדיוק איך שאתה רוצה וצריך אותי.

 

להיות, בגאוה רבה, סאבית.

שלך.

 

 

 

 

 

סועד קשוח - טוב שקראתי את הפוסט הזה בדיעבד,
כי זה בדיוק מה שעשינו עד כה.
מן אללה והכוכבים
מהמלאך הגואל ולוציפר בעצמו.
כן, את תצאי באחלה חיים.
לפני 7 שנים
חשופית שתוקה​(נשלטת) - עכשיו זה באמת בדיעבד :)
ממש בדיעבד :).
ועשינו עוד איזה דבר אחד או שניים.
והיה מקסים.
ממש ממש מקסים.
זה תמיד כך איתך.
פלא

כבר מתגעגעת
}{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י