לפני 7 שנים. 17 בדצמבר 2017 בשעה 9:30
זה קצת מוזר לבקש הארכה כשאנחנו בריחוק האיום הזה.
ריחוק פיסי, עקב נסיבות.
וריחוק פחות פיסי, עקב טעויות. שלי.
ואולי דווקא בגלל זה , זה גם כל כך נכון.
אולי דווקא עכשיו זה לא ברור לך כמה אני רוצה, כי בריחוק ובמיעוט של שיח שנוצר אין לי הזדמנות לומר זאת כלל.
האמת היא פשוטה עבורי.
נקייה כמו המים הזורמים בנהר ומחוממים על ידי קרני השמש החמות.
נקייה כמו ליבו הפועם של תינוק שזה עתה הגיח לעולם, והוא צורח, מלואו גרונו:
אני רוצה!
אני כל כך רוצה!
אני לא רואה אותי אחרת.
גם אם יש קושי עכשיו, אני מאמינה בכל ליבי שנגבר עליו.
גם אם נכאב עוד לפני זה.
וגם אם יעשו טעויות (שלי).
אני מאמינה בנו.
ככה פשוט.
אני מבקשת ממך.
ומקווה בכל ליבי שגם אתה מאמין.
אני מתחננת אליך.
אני אוהבת אותך.
בבקשה.
