סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 5 שנים. 13 בספטמבר 2019 בשעה 15:18

אני מייללת. זה כל הקולות שאני יכולה לעשות בסיטואציה הזו.

"תסתמי ותפשקי" הוא אומר וסוטר לי על פנים הירך.

זה מורגש. הרגליים נפתחות , אבל האנסטינקט לסגור אותם שוב- מיידי.

אני מתפתלת , מתקשה להכיל את המג'יק וונד, לוחץ לי על הדגדגן, מגע גס,  מכאיב לי, מיד אחרי שגמרתי כבר. הכל רגיש מדי והמגע קשוח.

הוא שוכב לי על הבטן. הזין שלו בתוך הפה שלי, ממלא אותי עד הגרון ומונע ממני אויר. 

הגוף מקובע על ידי גופו.

הוא מזיין לי את הפה לאט, בעודו מתעלל לי בכוס עם המכשיר.

המגע של הרטט מענה ממש. אני מתרכזת להכיל אותו. זו משימה קשה.

 

ואז הוא מחדיר לתוכי שתי אצבעות, ואני מתפוצצת בפעם השניה .


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י