לפני שנה. יום שבת, 3 במאי 2025 בשעה 7:25
מי שעוד לא ראה ת'אנדרבולטס - דפדפו כי יש פה ספוילרים. אל תגידו שלא הזהרתי.
מי שלא נמצא בכדור הארץ - זה הסרט החדש של מארוול ובתור גיקית אדוקה ,ברור שהלכתי לראות את זה.
לא מצפה להרבה. לאחרונה מארוול מקלילים את הסרטים עד לרמת מיקי מאוס.
אבל הסרט נפתח במונולוג של ילנה.
על שחיקה ,על חוסר טעם בחיים ,על שגרה,על עצב ,על שקיעה של הנפש...
על לחכות למשימה הבאה ,למלא אותה ,לחזור לבדידות ,להרגיש תחושת 'ריק' .
וואו,שניה דמעות ,תעצרו רגע... אי אפשר עם האגרוף הזה ישר בבטן.
אי אפשר שאיזה תסריטאי יכתוב בדיוק את מה שאני חווה כרגע .....
הסרט ממשיך ,אקשן פיצוצים
ויחד עם זאת - דמויות שבורות מהמציאות.
כאלו שהחיים שלהם לא חד קרן ונצנצים ,כאלו שפוגשים כאב וכשלון ובדידות.
ואז השינוי הזה של בוב -רוברט . ה- void השחור והריק
ושניה -אני נחנקת...
במעבדה כשהוא נלחם בעצמו...
הדמעות כבר זולגות כי פעם ראשונה אני רואה במסך איך יוצרים חיים ודמות לדכאון ומחשבות טורדניות וביצת הסחלה הזו שטובעים בה כשעצוב ורע ובעיקר בודד ,בודד מאוד ,לא מובן ע'י אחרים ,לא נראה ע'י אחרים כי המלחמה היא פנימית.
ובסוף מה שעוזר לו -הוא השבורים מסביב שמחבקים אותו ,שרואים אותו.
קצת קיטשי אבל נכון לחלוטין. צריך רק בן אדם שיבין ,שיראה אותך ,את הכאב ,את הריק הזה שאתה נמצא בו ויושיט יד אל תוך החושך.
אצלי,החלמתי מדכאון קליני עם חברים רפואיים ,כדורים ,רופאים ,מנטורים והרבה הרבה עבודה עצמית והתפתחות אישית
מה שצריך להבין - שדכאון קליני ומחשבות טורדניות -זה לא מצב שבאמת עובר.
זה מאבק תמידי , אני תמיד חיה בקצוות שלו. לפעמים הוא רק מלטף אותי ברגליים ולפעמים זה עוטף את כולי.
לצערי , אין מי שיעזור וינחם ולמדתי להוציא את עצמי מזה לבד.
לבעוט בקרקע ,לעלות לפני המים ,לצאת מהביצה הטובענית הזו.
כי מה שמכניס אותי לדכאון הוא בדיוק מה ש*אין* לי כדי לצאת ממנו.
זה הפרדוקס.
זו הלולאה.
מזל שאני מספיק חזקה היום כדי להתבונן בזה ולהבין ,לתת לזה להיות עד שמוצאת את הכוחות לצאת מזה .
בשבועות האחרונים אני חווה אותו כמו משב רוח חמה,מלטף את הפנים ,הידיים ,
לא תוקף בחוזקה אבל עוטף בעדינות כמו שמיכה רכה .
שוב עם לב שבור ,חוסר אמון ,אכזבה ,עלבון.
מופתעת ולא מופתעת. מבינה ששוב אני בלופ ומחפשת את היציאה.
לא בכוח. אין טעם בכוח.
כמו שבוב נתן אינסוף אגרופים לריק שמולו.
זה לא עוזר,רק מעצים את תחושת החנק .
אז משחררת ,מתבוננת ,נותנת לזה לעטוף ,מתרחקת, שותקת ,נעלמת.
