|
|
|
טוסיק שחור
טוסיק כחול
טוסיק אדום
טוסיק כתום
טוסיק צהוב
טוסיק לבן
פלאג בפנים
רואים סרט
לא נוח לי לשבת
אני זזה מצד לצד
הולכים למיטה
זין עמוק בגרון
אצבעות שלך בכוס
תופסות דגדגן
מוחצות אותו
זה כואב ונעים
קשה להסביר
מגרה
מוציאה פלאג
מתיישבת עליו
ידיים מאחור פותחת את הטוסיק שיכנס כמה שאפשר
רוצה עוד
עמוק יותר
ויותר
מרגישה מלאה
מלאה כל כך בך
פורסת כנפיים.
עפה גבוהה.
מסתכלת על חיי.
איפה טעיתי?
איפה צדקתי?
מה היה ומה יהיה.
מה יביא יום חדש אין לדעת.
אבל...
אבל אפשר לנחש :)
מקווה שיביא רק דברים טובים.
מאחלת לכולם
אמרת אתמול שאין לנו יותר על מה לדבר. אמרת שאנו למסוגלים לנהל שיחה כי אני מעצבנת. אם בקצרה.
גורמת לך רק לעצבים.
הורסת הכל.
כי כבר שנים אנחנו ככה וזה מעגל סגור.
כי אני חושבת יותר מידי.
כי אני חושבת שפיתרונות עצלי והם לא.
אז כנרא אתה צודק.
אמרת גם כי ככה אני וזה לא ישתנה.
וגם בזה אתה צודק. כמה שלא ניסיתי. איני יכולה להיות מאושרת עם בן אדם שבוגד בי וגם מנגב עליי את הרגליים.
חבל שגיליתי את זה מהתחלה.
הכל היה טוב שנה +ראשונה עד שלא גיליתי שאתה בוגד. בוגד כל הזמן הזה. כל הזמן שאנו מכירים אתה יוצא עם עוד מישהי.
כן איתי התחתנת אבל איתה לא הפסקת להזדיין.
זה היה חלום כל כך רע.
מאז אני חיה בו.
לפעמים מתעוררת. נותנת לך עוד פעם אמון. אתה מפתיח שזאו זה. אני מאמינה.
ושוב נופלת לאותו פח.
כל פעם מחדש.
אז הפעם ישארתי לך. כן זה הזוי. אבל ככה לפחות אני יודעת איפה אתה ועם מי.
אני יודעת שאוהבים אותך שם ושאתה אוהב....
זה לא פחות כואב כי אני כל השנים למרות הכל התחננתי עלייך להיות היחידה. התחננתי שתעשה בי כל מה שאתה רוצה.
ולא רצית.
לא עשית.
העדפת לקבל את זה בצד.
אולי אם היה לי משהו לסתום את החור בלב היה לי יותר קל לשחרר אותך.
אבל אין לי.
אין לי אף אחד.
וגם לא יכול להיות כי אני כל כך טוטאלית עלייך. כל כך מכורה.
וגם אתה אומר שלא יכול לחשוב אפילו שגבר אחר יסתכל לכיוון שלי.
על אישה אתה גם לא ממש מסכים.
ואני גם לא רוצה כבר אף אחת.
נמאס לך ממני. מעצבים שלי. מבכי שלי למרות שמשתדלת לא לבכות לידך. כבר הרבה זמן שאני בוכה לבד.
אז אתמול פשוט רצית ללכת.
אני מצטערת שלא אפשרתי לך.
אולי זה היה עדיף.
אמרתי שאנחנו לא ילדים בני 14 אז את אוהבת ו? מה אז?
ולא ידעתי מה לענות.
כי אני פשוט כולי שלך.
אבל אתה אף פעם לא היתה רק שלי....
ולא תהייה לעולם.
וזה כל כך כואב.
אין מילה יכולה לתאר את הכאב שלי.
פשוט אין.
אמרת שאני מחפשת מה רע. אבל אתם מתקדמים מהר מידי. אמרת שחזרתם מאיפה שהפסקתם. אבל אני לא היתי שם. בשבילי הכל חדש לדעת שאתם כבר ××× חודשים ביחד... שיש לכם מאיפה להתקדם. לי זה חדש.
אני לא מספיקה להתרגל. אני צריכה זמן.
אמרת שזה לא מעניין כי זה לא קשור.
בעיניי זה כן. הכל קשור לבגידות שלך. ליחס שלך כלפיי.
הינו מאושרים לפני שגיליתי.
אני מצטערת שגיליתי שאתה בוגד בי... כל כך חבל שהכל נהרס.
בעצם לא יודעת אולי גם אז לא הית מאושר איתי...
אם היתי יודעת רק לפני... שום דבר מזה לא היה קורא. היתה לנו רק ילדה אחת ואולי גם היא לא.
אבל על זה דווקה אני לא מצטערת יש לנו 3 ילדים מקסימים. שלישי בדרך.
ועל זה אני מודה לך.
זאת מתנה הכי גדולה שיכלת לתת לי.
תודה לך אדוני.
אני משחררת אותך אבל נורא לאט.
אני יודעת שאשמה בהכל.
אני רק גורמת לך להרגיש לא טוב עם אהבה שלי.
גורמת לך עצבים.
גורמת לך לכאוס.
מוציא אותך ממאזן.
אני כל כך מצטערת.
רק רציתי שתהיה מאושר.
כל כך רציתי.
הקרבתי את עצמי.
אני מוכנה לתת לך הכל.
אני רק לא יכולה להיות מאושרת ולחייך כשאתה עם אחרת.
אני יכולה להיות שמחה בשבילך ובשבילה שאתם מאושרים. שאתם מתנשקים ומצטלמים. תמונה כל כך יפה.
אתם כל כך יפים ביחד.
זוג מושלם.
אני רוצה שתהיו מאושרים.
אני ניסיתי. וצדקת אני באמת לא יכולה.
לא יכולה להיות מאושרת יותר.
כנרא לא בחיים האלה.
כנרא לא הפעם.
אבל אני רוצה שאתם כן תהיו.
אני אשמח יותר ממאד.
כי אני אוהבת אותך.
וכי אני מבינה אותה כי היא גם אוהבת אותך.
אז אני משחררת. למרות כאב הרב.
למרות שאני לא רוצה.
רוצה שתהייה איתי.
שתהייה רק שלי...
ואני שלך.
כל כך פטטית. כל כך טוטאלית. כל כך אוהבת. כל כך מכורה.
**מקווה שזאת טיוטה אחרונה ואכל להפוך לאבן.
אתה רוצה לראות חיוך שלי. אז אחייך.
אתה לא רוצה לדעת על רגשות שלי כי אז אתה חושב שאתה רע. אתה לא. פשוט אני לא מסוגלת.
אתה ממש לא רע. אתה רגיש. ואתה משתדל. וניסית כל כך הרבה שנים.
אבל אני לא הצלחתי. נכשלתי.
מקווה שלא יהיה עוד טיוטות אכל להפוך לאבן.
רצית לדעת מה אני מרגישה...
עניתי. אבל יותר קל להתעצבן מאשר לנסות להבין. אמרתי שקשה לתאר אבל אתה יכול לנסות להבין.
לא רצית.
בחרת עצבים.
כרגיל.
מפלת בטוח.
בשביל מה להתעמץ גם איתי.
איתך?
איתך אני מפחדת לנשום.
מפחדת לדבר.
מפחדת לשתוק.
מפחדת להסתכל.
מפחדת לא להסתכל.
מפחדת לעשות.
מפחדת לא לעשות.
כי לא משנה מה, זה יהיה לא בסדר.
אני אהיה לא בסדר.
אני אהיה אשמה.
אני.
תמיד אני.
כן אני אגואיסטית.
אני מפלצת.
אני רעה.
אני עושה דרמות.
אני עושה את המבט הזה.
אני לא עושה את המבט ההוא.
אני אשמה.
אז אני אשמה.עוד לילה לבד.
באמצע עיר זרה.
יושבת על ספסל.
בוכה.
אתה יודע כל מה שעשיתי ואמרתי היה אמת.
אני באמת רוצה שתהיו מאושרים.
אני באמת רוצה שתחייך.
אני אומרת שאני בסדר והכל בסדר וזה גם אמת. פשוט בעתיד אני אהיה בסדר כשיחלוף לו זמן.
כנרא אין ספור שנים.
אבל אני אהיה בסדר.
היא כתבה שדיברת ארוכות הלילה....
איתי אתה לא מדבר. מתחננת, אבל אתה לא.
אתה אומר שאני מיוחדת. אבל לא מסביר. אז לא נישאר לי אלא להבין את זה לבד. איך שאני יכולה.
אתה אומר שלא יכול לחלוק אותי עם אף אחד.
אני מרגישה שאני כמו ספא אהובה או כיסא נוח שאתה לא רוצה לאף אחד לתת לשבת עליו.
אני תמיד יהיה שם. אתה תמיד יכול לבוא להשתמש בו וללכת.
לפעמים אתה עושה דברים וכיסא נסדק אז אתה מתעצבן על הכיסא שהוא נסדק כי אתה לא רוצה שישבר הוא נוח מידי. אהוב, כן כיסא אהוב כי לא יברח. כי שומר ותמיד בדיוק באותו מקום אחפה שהשארת אותו.
אז אתה מתעצבן על הכיסא במקום להסתכל רגע מה עשית שגרם לכיסא להסדק.
הראי כיסא לא רוצה להשבר. כיסא גם רוצה להיות שלם. רוצה לחיות באושר.
כיסא רוצה להיות שלך.
לכיסא הרבה יותר נוח לעמיד פנים שהכל בסדר כשאתה איתו אבל כשאתה עוזב געגוע מכרסם את הכיסא שלך.
והוא כירסם אותו כבר עד הבסיסו.
כליפה נשארה אבל היא מתחילה להתפורר.
אתה עדיין לא רואה זאת.
אבל נתשת את הכיסא יותר מידי.
קפצת ולא שמרת עליו יותר מידי.
היתה בטוח שהכל יהיה בסדר איתו אז טעית.
עשית הכל כדי שהוא ישבר.
והנה רגל מתקפלת.
המשענת סדוקה.
יעבור עוד זמן מה. אולי הרבה אותי מעט תלוי אם המשך השימוש יהיה שמרני או לא.
כפי שזה נרא עכשיו השימוש רק החמיר. אתה נוטש אותו יותר ויותר.
אז אני מרגישה שאני פשות חפץ אהוב ונוח ולא יותר מזה בחייך.
אני שמחה באיזשהו מקום שאתם לא מתחשבים בי יותר.
זה עוזר לי.
זה כואב אבל עוזר לי.
המשוואה היתה פשוטה.
נתון שלושה אנשים.
אני אתה והיא.
אפשרויות: אף אחד לא מאושר.
אפשרות נוספת אתה והיא מאושרים.
ואני... אני שמחה לראות שטוב לך למרות שזה על לשבוני וחשבון משפחה. חבל שאתה לא רואה ולא מבין את זה. אתה משתדל שזה לא יבוא על חשבון אף אחד אבל זה בלתי אפשרי. כשאתה איתה. אתה לא איתנו זה מאד פשוט. אתה לא איתי.
כשאתה איתה ולא ישן אז גם כשאתה מגיע הביתה אתה ממשיך להיות לא איתנו.... אתה ישן. שזה מצויין כולם צריכים לישון. ואני לא יודעת אם אני רוצה שתישן שם כי זה סוג של רמה אחרת של יחסים.
ומצד שני... זה גוזל זמן ממני. זמן של משפחה ושלי איתך.
אז אני בחרתי משוואה שלפחות 2 מתוך 3 יהיו מאושרים. זה מה שרציתה שיקרה בכל מקרה.
אתה מנסה להגיד לי דברים שלדעתך אני רוצה לשמוע אבל אתה טועה כי אני רוצה לשמוע אמת, הבעיה שאני לא מאמינה לך יותר כי אתה כל הזמן משקר...
אתה אומר שרוצה להשאר כאן וכותב לה שלצערך אתה לא יכול להיות לידה עכשיו. למה לצערך? אני לא מחזיקה אותך יותר.
למעשה ויתרתי עלייך.
כי לא אהיה מאושרת איתך. זה ברור לי עכשיו.
אתה תמיד תצתרך עוד מישהי ואני לא יכולה ככה. הצעתי לך לא פעם שלישיה אבל אתה לא צריך אותי שם.
אמרתי לך גם אני לא רוצה שתלך.
אמרתי לך לבחור בייני לבינה ולא יכלת.
כשנסעת אלייה לסגור את זה לכאן או לשם בעצם נסעת לסגור את זה לכיוון אחד... למה ? כי לקחת את השרשרת איתך. אולי לא במודה אבל בתת מודה נסעתה להשלים איתה.
לא היתי צריכה אפילו לתת לך פס כי נסעת להשלים איתה.
טיפשה שכמותי. חשבתי שמשהו תלוי בי.
עיוורת.
לעולם לא רצית להפרד ממנה. גם כשאמרתי לך לבחור לא נפרדת ממנה.
גם כשאמרתי שאני רוצה להתגרש לא נפרדת ממנה.
גם כשאמרתי לך במפורש לא רוצה לחלוק אותך. לא רוצה שטסע. רוצה שתישאר בבית בחרת שלא לשמוע את זה.
ורק כשאמרתי סע קפצת ונעלמת לתוך החושך של הלילה.
לא מבינה למה חיכית לאישור... כי הוא לא משנה כלום.
הבחירה היא שלך.
הבחירה היא שלכם להמשיך.
אז מאחלת לכם להיות מאושרים.
היה לי חלום רע.
אבל התעוררתי עם תמונה של פיצפוצי שוקולד מצטפים מול העיניים. וזה חייך אותי.
נירא לי הולכת לאכול מתוק.
מודה אוהבת שוקולד :)
צהריים מתוקים לכולם
מה כבר ביקשתי? שלא תקרא לי כמו שאתה קורה לה?
"יל** **** * * *."
בדיוק עם אותם רווחים.
בדיוק אותו דבר.
"ע*****."
לא מצאת מילה אחרת?
אני מאמינה שאוצר מילים שלך מספיק רחב שלא תקרה לנו אותו דבר אם רק תרצה ותתאמץ.
מצד שני מבינה אותך ככה הרבה יותר פשוט.
ככה לא תתבלבל.
ביקשתי לכבד.
....
ציוץ ציפורים.
יחסית שקת למרות השעה מאוחרת.
ילדים מתרוצצים במגרש משחקים.
שמש בשמיים.
והריח הזה. ריח של דשא.
ריח ירוק כזה, צח.
אני מושיטה יד ומלטפת את הדשא ליד רגליי.
איזה בוקר יפה . :)
