לפני 8 שנים. 3 בנובמבר 2016 בשעה 7:34
מתנתקת לזמן מה
יהיה שלום
ויום מקסים
ויהיה אשר יהיה
כוונות טובות
לפני 8 שנים. 2 בנובמבר 2016 בשעה 21:54
אני שוכבת במיטה לבדי.
קר לי.
בכוונה סוגרת אור.
ככה לחושך יהיה יותר נוח לסגור אליי.
אני עושה הכל הפוך.
אתה סולח אני ממהרת לעצבן אותך שוב.
אתה מתעצבן אני ממהרת לעבן אותך יותר.
קר לי.
מבולבלת.
כל כך מפחדת לאבד שעושה הכל כדי שתלך.
סוגרת עיניים.
מרגישה איך עולם מסתובב.
תחושותיי נעלמות.
החושך מוחלת.
לילה בחוץ.
דממה.
הדמאות מתחילות לזלוג.
מציירות פסים חמים על הפנים.
לא אכפת לי.
אף אחד לא רואה.
אני לבד במיטה.
במיטה שלנו.
לבד.
מתכרבלת עם כרית שלך.
מדמיינת שזה אתה.
אבל היא קרה.
לוקחת ממני פיסות חום אחרונות.
אין לי כוח לזוז.
לסגור חלון.
לפתוח אור.
לשים שמיכה.
אין לי כוח לכלום.
אני לבד.
לבד במיטה.
והכוח נגמר.......
לפני 8 שנים. 2 בנובמבר 2016 בשעה 6:49
בוקר טוב עולם...
באתי אלייך למצוץ , אבל... אמרת לא היום. שוב סירבת.
לה לקוויקי לא מסרב.
ולמציצה שאתה רק תשקב ואני אעשה הכל...
כואב לך הצד אז לא היום...
טוב מה שתגיד...
עוד סירוב לכספת.
אני התמודד גם עם זה.
מה זה כבר משנה...
מי אני בכלל? כמו שאמרת כמה פעמים.
מה אני רוצה? כמו ששאלת כמה פעמים.
אני אמא בזכותך. אישה.שרצתה שיכבדו אותה... שרצת לאהוב.
רצתה שיאבו אותה...
לפני 8 שנים. 2 בנובמבר 2016 בשעה 1:34
אני אוהבת את החורף.
את הגשם.
הרוחות ואת הסערה.
גם את הקור אני אוהבת, במובן מסויים, נוח לי איתו יותר מאשר עם חום.
נצמדת לחלון ענקי של המרפסת ככה שאכל לראות את הסערה. להרגיש אותה.
שכל מה שיפריד בינינו זה רק זכוכית דקה.
בבית קריר קצת. חשוך ושקט לגמרי. דממה.
בחוץ ענפים שבורים עפים באוויר. רוח עזה משתוללת ושוברת הכל בדרכה.
הטבע משתוללת.
בראשי אני מתמזגת עם הטבע. פורסת ידיים. מרגישה איך הרוח משתוללת סביבי. אני צורחת עד שהקול נגמר לי.
בחוץ? אני עומדת בדממה ומקשיבה.
לסערה שבחוץ. לדממה שבפנים.
מקשיבה לעצמי. לסערה שביפנים ולשקת שבחוץ...
לפני 8 שנים. 1 בנובמבר 2016 בשעה 0:24
לילה
שקט
אין אפילו רעש מכוניות
כולם ישנים
נדמה לרגע שכל העולם עצר מלכת
מחכה מה יום חדש יביא לו
מה יהיה
מה יתרחש
מה ישתנה
ומה ישאר אותו הדבר
אז בואו נחייה ונירא :)
לפני 8 שנים. 1 בנובמבר 2016 בשעה 0:18
שאלתי אם זה הנוכי להגיד שאני רוצה שתשאר כי אני לא מרגישה טוב.
ענית בלי היסוס שכן.
אמרת שזה שאתה נשאר בבית זה לא פרס. אנחנו אפילו לא נתקרבל...
לא מבינה למה זה שבעלי נשאר בבית כשרע לי ולא נוסע למאהבת נקרא אצלך פרס...
לא מבינה מה אנוכי בלבקש ממך להשאר אם זה מה שאני באמת רוצה וכי באמת רע לי?
אתה מבין שבתגובות שלך ומעשים שלך אתה מרחיק אותי ממך כל פעם יותר ויותר?
כי אסור לי להראות רגשות אם זה משהו שלא נוח לך.
אסור לי להרגיש לא טוב כי זה "מחריח" אותך להשהר בבית איתי ועם ילדים במקום לנסוע למאהבת.
עכשיו אסור לי להגיד מה אני רוצה כי זה אנוחי ועל כך אתה מעניש.
אתה מבין שעוד מעט לא ישאר ממני דבר?
ולמה אסור להתקרבל. לא ביקשתי סקס. סשן.
ביקשתי רק לישון איתך.
וזה לא סוטר שאני לא מרגישה טוב...
בשבילי להפך כשאני לא מרגישה טוב הצורך במגע גובר.
היה לי ממש רע היום. פחדתי לשלומי ושלום עובר...
יש לי צורך שילטפו אותי, יחבקו ויגידו שהכל יהיה בסדר....
למה זה סותר זה שאני לא מרגישה טוב?
למה זה נחשב לפרס? לבקש אמפתיה מבעל? מגה?
ואתה אומר שדואג לי. ששואל 10 פעם איך אני מרגישה מתוך דאגה.
אולי דואג האמת לא ממש יש לי ספק בכך.
אבל למה להנות אותי? שאני אתן פעם אחר פעם אישור לנסוע למאהבת...
הרי אני בכל מקרה לא אקבל מה שאני זקוקה יותר מכל כרגע.
אז מה אכפת לי אם תשאר בבית?
בשביל מה?
בשביל להשאר על הספא בסלון ולראות סרטים לבד? כשאני בחדר שינה מהנה את עצמי בשאלה מה עשיתי לא בסדר?
אמרתי שלא מרגישה טוב .
אז פעם הבא לא אגיד. כי זה לא משנה. הדאגה שלך....
זה יוצא שאו שאתה תסע אליה כי זה מה שאתה רוצה או בגלל שדאגת לי ולא נסעת אליה תעניש אותי בחוסר מגע שלך....
שזה באמת עונש בשבילי...
למה שאני אעשה לעצמי עוד יותר רע?
אני אגיד תמיד שהכל בסדר. גם על סף המוות...
כי ככה לפחות לא ארגיש אשמה שנשארת. כי בפועל אהיה לבד גם אם תסע וגם אם תשאר...
לפני 8 שנים. 31 באוקטובר 2016 בשעה 17:54
מסתכלת על מעוף ציפורים.
זוג יונים.
כל כך יפים.
כל כך תמימים.
כל מי שירא אותם יחשוב שהם יפים ותמימים.
גם אני.
שיחררתי אותם.
הם כל כך מאושרים.
אני נשארתי על הקרקע.
מצד אחד שמחה בחופשתם.
מצד שני עצובה על כך שהם עפים ממני.
אוהבת אותם.
הם נראים מדהים ביחד.
מתאימים כל כך בצורה מושלמת אחד לשניה.
לפני 8 שנים. 31 באוקטובר 2016 בשעה 14:34
כתבתי קודם באחת הטיוטות שאני לא רוצה לפרסם סקס יותר או משהו אישי גם אם זה פנטזיה.
כי
כי זה יכול לפגוע בה.
בי למשל זה פוגע הפוסטים שלהם אחרי כל לילה שמעבירים ביחד.
זה כמו לקבל סטירה כשאתה הולך אליה ואחרי זה יום למחורת כשהמקום מתחיל להגליד לקבל עוד סטירה כפולה עם צד ההפוך, הכואב של היד. בדיוק באותו מקום.
זה מה שהפוסטים שלכם עושים לי.
כי
כי אתם התחלתם מאיפה שעצרתם...
אני לא
בשבילי כל המצב חדש.
עכשיו אני גם אגלה כמה פעמים נפגשתם במהלך השבוע...
נו שישי זה קבוע שלה זה אני כבר הבנתי. אוך יציאות שישי שלך שהורסות לי כל השבת...
עכשיו אני יודעת לטובת מי הן...
נירא כמה עוד פעמים בשבוע זה קורא.
אתה רוצה היום אז זה כבר יהיה פעמיים. מאחר שעכשיו רק יום שני... אני מניחה שזה יהיה לפחות עוד יום אחת.
שזה דיי כואב כי
כי זה אומר שחצי בערך של השבוע אתה איתה...
חצי הקטן וגם זה לא בטוח...
מי יודע מה אתה עושה ביום.
אני לא יודעת למה אני ממשיכה לענות את עצמי.
אוהבת פשוט יותר מידי.
לא מפסיקה לחשוב מה חסר לי?
מה לא בסדר איתי שאתה צריך אחרות.
לא אני לא נותנת לך?
למה?
למה זה מגיע לי?
מה רע עשיתי?
או מה לא עשיתי בשבילך?
אתה לא אומר.
נירא לי אתה גם לא יכול להסביר את זה.
פשוט זה אתה.
ואני מצטערת.
קיבלתי אותך כמו שאתה. מחלה... עבר שלך... עוד כל מיני דברים...
על זה לא ידעתי...
לא ידעתי שכל חיי אצטרך לחלוק אותך עם מישהי.
מצטערת את זה איני יכולה לקבל.
אז בסופו של דבר לא מושלמת.
היתי רוצה לאמין בטוב.
הטוב בשבילי זה שלמרות הכל תבין מי נמצא מולך.
תבין מה אני מוכנה לעשות בשבילך.
ותהיה רק איתי
באושר
מאושר
ברקיע שביע
אבל זה בלתי אפשרי אתה לא יכול.
כי זה לא אתה
אתה חייב אותה
בלי זה אין אושר
מצטערת
לא הסכמתי את לזה
התחתנתי איתך
נתתי לך את כולי
התאבתי כאילו לא נפגעתי מעולם
ידעת שבגדו בי בעבר
עברתי הרבה דברים
אנסו אותי בעבר
די התעוללו
הפתחת שלא תעשה את זה לי
הפתחתה להיות נאמן
הפתחת להיות לבעלי
אהובי
לא קיימת
מטערת
לא עמדת בהבתחה שלך
אתה פשוט לא יכול
אני לא מאשימה אותך
ממש לא
אני מצטערת שאני לא יכולה לחיות עם זה
לא בטוחה עדיין שיכולה לחיות בלדייך
אני נלחמת
אלחם עד רגע אחרון
אלחם עד חתימה על גת
אלחם
עלייך
עבורך
למענך
למעני
למען אהבה שלי
למען רצון שלי להיות שלך
רק שלך
לנצח
אבל אני אפסיד...
ואף אחד לא אשם
פשוט אני לא יכולה
אני מצטערת
הבטחתי לנסות
אבל נכשלתי
סליחה אדוני בפעם אחרונה
אני פישלתי
אכזבתי אותך
לא מושלמת
מצטערת
** ה כן לגבי הפוסט החלתתי על הזין שלי רגשות שלה כי אליי אתם לא חושבים. היתם יכולים להיות יותר עדינים. לתת לי זמן.
למעשה ביקשתי ממך זמן. אמרתי ממש במילים אלא אני צריכה עוד זמן להתרגל למצב החדש.
אבל אתה לא רצית לשמוע את זה.
ומצד שני אולי לא אכתוב עוד כי
כי אני לא רוצה לפגוע
כי אני זה לא אתם
כי אני באמת דואגת לכם
אולי לא אכתוב יותר בכלל
לא יודעת
נירא
לפני 8 שנים. 31 באוקטובר 2016 בשעה 14:04
צדקת כשאמרת שאנחנו כמו ברכבת הרים.
אני כמו ברכבת הרים. כל יום שאתה איתי אני מרגישה יותר ויותר טוב.
אתה איתי אני משתדלת מאד להיות טובה. אני באמת לא מבינה למה צריך אותה.
ואז שוב לא עבר יומיים אתה אומר שנוסע אליה. . .
שוב סטירה ללב שלי.
אני מתנצלת. באמת מנסה. באמת משתדלת אבל לא יכולה לחלוק אותך עם אחרת.
לא יכולה לחלוק מה ששלי, כך לפחות חשבתי, עם אחרת.
הבנתי שאני לא יכולה ככה ואתה לא יכול אחרת.
אני אשתדל יותר אבל כל פעם שאתה איתה ולא בבית איתי אני פשוט מרגישה שהחיים עוזבים אותי. נהייה לי קר.
אתה יודע כמעט מתתי כשנפרדתי מהאקס המיטולוגי שלי... ובכלל לא אהבתי אותו בסוף כבר. ובכלל זה לא התקרב בעשירית אחוז למה שאני מרגישה אלייך לאחר 6 שנים למה שהיה אפילו בתחילת מערכת יחסים איתו.
רע לי אני מודה.
אני מטנצלת על כך.
לא מסוגלת.
לא מבינה למה צריכה לעשות את זה.
מצטערת.
לא יכולה.
פשוט לא יכולה.
אני יודעת שאני צריכה להעזר בסבלנות ולקוות שהיא תעלם עם הזמן כמו כל השאר שהיו לפניה נעלמו.
אבל גם אם כן כמה זמן אצטרך לחכות?
אתם כבר 3 חודשים ביחד. אני יודעת שאחת ממערכות יחסים קודמת היתה איזה שנתיים....
אני לא אהיה מסוגלת לחכות כל כך הרבה.
ממש לא אכל.
החיים, אהבה שלי, הלב שלי, רגשות, אני בכלל עוזבים את הגופי,
יוצאים ממני טיפה אחר טיפה עם כל שעה, דקה ושניה שאתה נמצא איתה ולא איתי...
אני מודה כמה שלא ניסיתי. לא הצלחתי. לא הצלחתי להבין למה צריך מישהי אחרת.
למה אתה לא יכול להגיע לרקיע שביעי איתי.
אני באמת מוכנה לעשות בשבילך הכל. באמת הכל. גם למות.
אבל רקיע שהיעי אני לא יכולה להגיע. כי אתה לא מגיע לשם בזכותי, בגללי.
אתה מגיע לשם רק איתה...
אתם שם ביחד.
ואני.
אני נשארת על פני אדמה.
מלאך ללא כנפיים.
נסיכה שאחרי נשיקת דרקון לאט לאט הפכה לצפרדע.
אני נשארת לבד בלילות קרים. עם ילדים שלנו.
כשאתה איתה.
מרחפים ברקיע שביעי.....
לפני 8 שנים. 30 באוקטובר 2016 בשעה 19:17
חושך יורד על פני אדמה
על מה את חושבת ילדה יפה?
עליך אדון כל מחשבה
רוצה אני רק להיות שפחתך
