Yours

אני בתקופה מדהימה שיצא לי חופש של 4 חודשים בתשלום מהעבדות שנקראת עבודה ואני כול כך נהנת ממנה יוצרת המון, יוצאת ומבלה, חברים ומשפחה, מסיבות והופעות ולפחות פעם בשבוע של לשבת לבד בים לנשום ולחשוב ולהתנקות, ופשוט החיים כמו שאמורים להיות!! דברים לעשות ומקומות שרוצה להיות בהם  ולא כי צריכה וחייבת...! 

ולא, עד עכשיו לא מצאתי איך לחיות או במה לעסוק בלי הקולר עבדות הזה שנקרא להתפרנס וגם להנות מזה... 

אני תמיד פורחת בחופש גם בשנת חלת בקורונה זאת שהייתה נראה לי הייתה בין השנים כי יפות בחיים שלי וזה מעציב אותי... האין בררה הזה.

ומעציב אותי מאוד שבמשך ה25 שנה שאני מציירת שכמעט ולא מצליחה ליצור בתקופות שעובדת...כי מושג הזמן בחופש שונה ולא עם טיימר ובלחץ של תכף נגמר הזמן והלחץ הזה לא מאפשר לי, ומחסל לי כול שביב של"מוזה". 

משתפת את הציור הראשון שעשיתי מאז שאני בחופש.. כמובן שהיו עוד וכרגע עובדת על ציור שמן גדול... שיוצא כול כך מדהים כי יש את הזמן לרדת לפרטים וסבלנות ואורך רוח ולא במין מרדף להספיק.

*מציינת- שהצילום אף פעם לא ממש נאמן למקור צילום יצירה זה  תמיד לא באמת מתרגם את העוצמות מהציור עצמו. 

**מציינת ב'- שמעלה לכאן דברים שלא מעלה לרשתות מחמת אנונימיות עד כמה שיש אפשרות בעולם שלנו כרגע. 

חוגגת היום 37 🥳

אני בשנים האחרונות במקום טוב, ובשנה ומשהו האחרונות ממש ממש בטוב, אני מרשה לעצמי להיות גאה בדרך שעשיתי מההכי נמוך ושחור, מלהיות צל של אדם, למצב של אדם מלא, שיש בי ולי טוב מבפנים וזה מקיף אותי מבחוץ, ויש על מה להיות גאה כי נלחמתי מלחמות מדממות שקורעות וכואבות ומתישות לזה שלאט לאט בניתי דרך, לבנה אחרי לבנה של עלייה חזרה לחיים וחזרה לחיים ששלמה איתם, לאט לאט נפתחת עוד ועוד, להכיר ולצאת מעצמי, להשיל מעליי עוד חומות ופחדים שהגנו עליי כן, אבל גם חסמו אותי ועכשיו אני במקום שלאט לאט מרגישה שיכולה קצת לשחרר, לפקוח את העיניים, ליישר את הגב שסחב ופשוט לחיות ולהנות❤️

אתמול חגגתי במסיבה עם חברים קרובים וכול כך מודה על האנשים הטובים שבחיים שלי, כול אחד מהם מיוחד בפני עצמו וכול כך!! אוהבת אותכםם😘😘😘

וכמובן שלכבוד היום הולדת צריך גם כאב😈😈 והתחת עמד בגבורהההה וכמובן אם אין תמונה אין אמונה!! 

הייתי כול כך צריכה את זה, אותה, את החיבוק הזה שלה, את האיזי שלנו ואת הכאב המדהים שהיא יודעת כול כך לתת לי אותו כול פעם, כמו בדיוק במידה שאני צריכה😍

חדירות צפופות ואינטנסיביות של מחט עבה שנכנסת ויוצאת ללא הפסקה או נשימה בין הדקירות ואז הכוס רוח שואבת אותי ואת הדם ממני והכאב מדהים ומאתגר ועוד חדירות צפופות, כניסות ויציאות ועוד כוס מצטרפת... "תעצמי עיניים" ומחט בפיטמה והכאב חד וחזק המחט יוצאת ונכנסת ועוד חדירה מכיוון שונה וכול דקירה כזאת אני נושמת בחדות עמוק את הכאב אליי, מפנימה אותו, מרגישה את הגוף מתפוצץ בטירוף משלו... העוררות הזאת, החשמל הזה, שעושה לי הכי טוב שיש ואני כזה מכורה אליו, אני כזה צריכה אותו כול פעם, שד שמתעורר ולא נרגע עד שמקבל את שלו, זה מרגיע אותי ובו בזמן מעיף אותי ישר לסערה מדהימה... 

הכוס יורדת ואני מרגישה את הדם מטפטף עליי, הוא חם ונוזל לי על הגב, שובל של חום וצבע וחיות, זה הגוף שלי שמגיב, זה הוא מבטא בדרך שלו מחצין את עצמו. 

אני כול כך בהיי היום, כואבת וכול כך באופוריה 😍

תודה מדהימה שלי.. אוהבתתתת אותךךךך💋💋

אני מתחילה להשתחרר מהתרדמת, הענן שעמעם אותי מתחיל להתפזר, הגחלים שהיו כמעט כבויים מקבלים עכשיו  רוח שמלהיטה ומבעירה ומלבה אותן ללהבה שגדלה לאט לאט עד לאש ששורפת, הרעב לכאב מתגבר ואני נהיית נפיצה רק ניצוץ קטן צריך כדי להגיע להתפוצצות וזה טובבב!!! אני אוהבת את העוררות הזאת, הגירוי שמתמקם לו בחזית שמניע אותי והוא גם גורם לדברים לקרות❤️‍🔥

בשישי בדאנגן הייתי עם חברה, מהממת אמיתית 😍😍אמרתי לה כמה בבדסמ ובכאב זה נגעת נסעת ולא רק זה, זה יותר מזה, כי זה דבר שרעב לעוד וכול פעם ליותר עמוק ולקיצוני יותר... רף הצורך בזה תמיד גדל ברמה נרקוטית-מה שהיה לך מספק אתמול תצטרכי יותר היום בשביל להרגיש שם.. זה משהו שלא נעלם, זה משהו שאולי רדום בתקופות מסויימות אבל תמיד זה שם, תמיד מתעורר וכשזה מתעורר המפלצת הזאת קמה ברעב רציני של עכשיו רוצה והרבה ועוד ויותרר😈

שמה כאן תמונה מסשן לפני חצי שנה כי מי שקורא כבר יודע שממש נהנת לשתף בתמונותתת😍

הושמד

**שאלו אותי אז אומרת שכן, חלק מהתמונות בבלוג הושמדו כי ככה היה בא לי. 

כן עבר זמן מאז הדקא בנובי גוד אבל התמונות רק עכשיו נמצאווווו וגם עלו לעמוד שלהם בפייס 😈

הפוסט שלי על מה שהיה בדקא😈

כול פעם שנפגשים כאילו עולים לאבל מסויים, כי ההיכרות מעמיקה, הידיעה של מה משגע את השני… 

אני מתה על זה שאתה גם קינקי וזורם בראש שלי ועם הפטישים שלי ויש ולא מעט🤣🤣

כול פעם דברים חדשים, צעצועים אחרים, טירוף אחר, קשירות אחרות, וזה כזה מעיף אותי להיות ככה קשורה מפושקת, פתוחה, הכול גלוי ואין גם אפשרות בכלל להגיב או לסגור או להזיז, ככה שכולי פתוחה בפניך. 

איך שמתחיל לקשור החרמנות, הלהט הזה והרטיבות הזאת כבר מתחילים לפעום ולהדליק. 

יצא לי מעט פעמים לפניך להשפריץ, ואתה למדת אותי ככה שזה כבר קורה כול פעם איתך.. 

הרגעים האלו שאתה צריך שאתחנן לגמור, שאני כבר כול כך בקצה ואתה עוצר אותי רק מדליקים בי יותר, האיסור זה משהו שתמיד העיף אותי, זה הסתמי רגע, זה הלא בהחלטתך, זה הרק כשבא לך,זה התתאפקי הזה… שרק מדליק ומטריף יותר, וזה שאתה ממשיך אחרי שגומרת  ולא עוצר כשזה מגיע להאי יכולת לנשום או להוציא משהו מעבר מהברות לא מובנות, זה גל אחרי גל של גמירות, זה הרגישות שמשגעת ומטריפה…זה התמשיך? התפסיק? 

היה קטע הפעם שנשכבת על הצד לידי ומצצתי והמשכתי לאונן עם הסטיספייר ועם הזין בפה, גונחת לך על הזין כול פעם שאורגזמה באה וככל שמוצצת יותר מהר וחזק מגיעה יותר מהר האורגזמה, שילוב מדהים של לענג ולהתענג בשילוב מטריף...גמרתי ככה כול כך הרבה פעמים, איתך כשאתה בפה שלי..מוצצת, גומרת, מרחיקה רגע את הסטיספייר, מוצצת, שמה אותו שוב בדגדגן, מוצצת ושוב גומרת וככה מלא עד שאיבדתי ספירה בשלב כלשהו ולא מוציאה אותך לשנייה מהפה שלי ויודעת שאתה מתגרה בעצמך מלראות אותי ככה, מאוננת אותי כשמוצצת אותך. 

תמיד נהנת איתך… חיבור בדברים האלו זה משהו שלא קורה הרבה… ותמיד אתה משאיר אותי עם טעם לעוד והרבה ויותר מזה…😈

היה מאתגר מאוד להיות ככה תלויה,זה כאב מאוד אינטנסיבי שההתמודדות איתו היא הכי מנטאלית, היא ביני לביני, הכמה מסוגלת, העוד רגע להחזיק, זה הלהתכנס ולקבל ולאמץ אליי את הכאב... 

הוא יכל שיהיה פחות קשה וכואב אבל בחר שאתמודד עם הקושי, התלייה הזאת בהחלט הייתה בין הסשנים הקשוחים שעברתי מבחינת ההתמודדות, הפנמת הכאב והאתגר שבלהחזיק ככה בתוך הכאב שמגיע מכמה נקודות שונות וזה היה לי מאוד אינטנסיבי. 

כאב החבלים וההתמודדות איתם יחסית חדשה לי, אני עוד לומדת את הקושי והשוני, הכאב הוא יותר מתמשך זאת התמודדות אחרת. 

לא הצלחתי להיכנס לספייס מזה היה לי אינטנסיבי מידי הכאב בשביל זה… למדתי שאצלי בשביל להיכנס לספייס אני צריכה כאב מונוטוני בלאבל מסויים שחוזר על עצמו כמו נכנסת להיפנוזה מסויימת מדידטיבית, עד היום הצלחתי רק מאיפקאט להגיע לזה.

 זה קרה לי איתו כבר פעם אחת היה כשהייתי קשורה ועטופה בחבלים ותיפף עלי בהצלפות חוזרות ונשנות באותה העוצמה ובאותו המקצב שחוזר על עצמו עד  שבשלב מסויים פשוט התנתקתי שום קול תנועה או תחושה לא נכנסת אליי ושום קול או תנועה לא יוצאת ממני, הראש באופוריה של תרדמת מהעולם, ניתוק מוחלט כמו מסך שמפריד ממה שקורה בפנים למה שקורה בחוץ, כמו שקט שפתאום עוטף אותי  ואני בעולם משלי.… 

זה קרה לי עוד כמה פעמים אבל אחדות ממש.

אני נהנת מההתמודדות מול הכאב להיכנס אליו להיות בתוכו להרגיש את הבלגן מההתפוצצות הכימית בגוף שכול חלקיק ותא בגוף מעיר ומאיר אותי להתעלות, הכול הכי חי שיש הכי בוער סערה מושלמת של תחושות וחשמל שמבעיר אותי לחלוטין. 

והנשימה אחרי ההתפוצצות אלו רגעים הכי קוסמיים שיש, הכי אופוריה מתוקה שמחבקת, אלו רגעים הכי מדהימים שקיימים, זה כמו קסם שלרגע עושה את הכול הכי רגוע הכי מושלם שיש. 

כאב בשבילי זה התעלות זה משהו שמאוד קשה לי להסביר במילים מה זה עושה לי, רגעים שעושים לי להרגיש שלמה ורגועה וכזה עטופה בעננה מתוקה. 

אני כבר במצב שלא יכולה לגמריי בלי כאב, כמו מכורה שתמיד אחפש את ההרגשה הזאת, הטובה הזאת, הרגיעה הזאת, נהייתי לגמרי נרקומנית לתחושה כבר וכן זה הכי ממכר שיש😈😈

ממחזרת פוסט מבדיוק היום לפני שנתיים  שהיה מוסתר  כי יש רגעים שלא נשכחים וצפים לי בראש לפעמים ושנהנת להיזכר, רגעים שאני מודה על שחוויתי וכן יודעת שגם עוד אחווה. 

בדרך חזרה ממך הראש מלא בך משחזרת כול רגע שהזיכרון נותן לי, רגעים צפים ומרחפים בי, ליטוף, סתירה, חיבוק, הצלפה, התכרבלות,הזדקקות,אהבה, מילים ומשפטים שרוקדים לי בראש בריקוד צמוד  שממזמז את הנשמה..אתה מתפתל סביבי, נושמים אחד את השנייה, שואפים אותנו כמו אוויר אחרון וסופגים כמה שיותר ממסך הערפל הזה שאופף אותנו. 

מגיעה הביתה, מדליקה דוד ויושבת לנס וסיגריה, הלב עוד דופק הריגוש ממך עוד מציף אותי… מתחילה להרגיש את החוסר בהוויה שלך מסביבי...זה להב  חד כול פעם שננעץ עמוק ומסתובב בפנים הרגע הזה. 

נכנסת להתקלח מסתכלת על הסימנים היפים מלטפת את השדיים שעוד כואבים ובכוונה לוחצת ומכאיבה יותר כדי להרגיש אותך עוד על הגוף שלי, מתגרה מהתמונות שרצות לי בראש מלטפת את הכוס, מסבנת, משחקת קצת ומרגישה את החורים שלי עוד כואבים ונפוחים ממך… נזכרת כמה שדדת לי אותם ופירקת וקרעת, עוד מרגישה אותך דופק לי אותם עמוק וחזק, כול דפיקה מעלה אותי עוד לרקיע שלך, ואתה מפשק ומרחיב, הכוס בוער מכאב מתוק, אתה יודע בדיוק איפה לגעת ולהוציא אותי מאיזון לחלוטין, מטריף אותי עוד קצת מחוץ לשפיות והרגליים כבר רועדות מתקשות לעמוד ברגש ובסחף שמטביע, אני מרגישה את ההצלפות בגוף, נושמת כול אחת עמוק פנימה, הכאב יוקד וחד ואני מרחפת יוצאת ונכנסת מהתודעה נהנת מכול אחת, עוד לקצה ויותר קרוב לצוק… סופגת ומאוהבת באיך שאתה נהנה להכאיב אותי כמו שיודעת כמה אתה נהנה לאהוב אותי… פסים ערים ובוערים בגוף שמפוצץ באדרנלין… והרגעים של השקט בין ובין, ואוחח הליטוף, הנשיקה, ואני מנסה להיצמד רק עוד קצת.. עוד קצת…רק לעוד רגע קטן, צמוד אליך, צמאה ומשתוקקת  לקירבה ולמגע שלך בין ובין הטירוף שאוחז בשנינו.

האהבה שלנו שבאה במיליון גוונים, שפות שנות שבאות לתאר את אותה הנקודה.

אתמול כשישנת טיילתי ואני מרגישה אותך נוזל ממני עם כול צעד רטיבות מהולה בכאב בחורים, בולעת רק כדי להרגיש עוד את הכאב בגרון, נהנת מחייכת לעצמי יודעת עד כמה אני בעולם אחר ומרחף משלי כשהכול מסביבי קרנבל של אנשים וקולות וצבעים בשוק במחנה של יום שישי…

כול פעם שאנחנו נפגשים האהבה שלי אליך רק גדלה להבה ששורפת את כולי עד לאפר לרגליך… לא יכולים בלי אחד את השנייה לא משנה מה, שנינו יודעים את זה מעמקי הנשמה ,נמצאים במקום העמוק שלנו אחד אצל השנייה…

יודעת שאלו ידיים אוהבות  מספיק בשביל להחזיק ולשמור לי את הלב, אחיזה שלא מרפה לשנייה, שמעסה את הלב ומחייה אותו לפעום מחדש.

יום שישי צהריים כזה נכנסתי לצאט שאלתי בחדר הכללי מי יוצא ולאן וכו…התחלנו לדבר אני והמהממת הזאתת יא קסם!! ושאלה אם בא לי להצטרף לדקא… התבשלתי עם זה קצת והחלטתי יאללה אהייה ספונטנית (משתדלת אפילו שקשה 🤣🤣) וקבענו.

 לא חשבתי שיהיה סשן או משהו אלא רק לרקוד, להנות קצת עם חברים וכמובןןןן להציץץץץ באחריםםם שזה נהייה פטיש קטן שלי 😈😈

הגענו, יצא שפגשתי כמה אנשים שמכירה וגם ידיד טוב ממש שלי עם ליטלית קטנה ומהממת😍

היה שם שולחן עם נרות וכמה אנשים סביב והיא שאלה אותי אם בא לי סשן נרות וכמובן שרציתי וזרמתיי 🤭

ריס התיישבה נשענתי עליה עם הראש כשאני ב-ר עם הישבן חשוף וחצי שמלה מופשלת למותניים ואז התחילו הטיפטופים ועוד מישהי מהממת הצטרפה לטיפטופים… וטיפטוף ועוד ופה ושם ונוזל ובאותו המקום  ואז גם קרח נגע בצד אחד וחום שורף מהנרות בצד שני ולאט לאט הגוף מתמלא בבעירת החשמל המוכרת שאני כבר כול כך מכורה אליה וכבר כול כך צריכה אותה, בעירת ההיי הזהההה!! והקור מלטף והחום הבוער של השעווה שנשפך עלי  ומרגישה כבר אותי מבולבלת מהחום ומהקור ועוד יותר הטריף אותי האל תזוזי הזה, כי יודעת שמונח לי על הגב הנרות וזה בכלל דבר שמעיף אותי איסורים והקושי הזה… וריס הקסם הזאת שמלטפת ואיתי שם ואז טיפטפו לה על הידיים  ושתינו יחד כול אחת  בעולם משלה נהיות ליצירות אומנות של טיפטופי שעווה צבעוניים  וחמים היה בזה משהו מרגיע מאוד כמו מדידטיבי כזה😍

בשלב כלשהו קמנו וקילפנו והתאוששנו.

והחבר שמכירים כבר שנים  והליטלית המהממת שלו רצו לשחק קצת יחד, אותה אני פעם ראשונה פוגשת מקסימה וקטנה 😍😍 אני מכירה אותו כבר טוב והרגשתי שהוא צריך להכאיב ולפרוק קצת ואני כבר הייתי כול כך בראש לכאב והיא כולה שמחה מהחיבור, נשענו שתינו על הספה  על 4 עם הישבן בחוץ ואני חוטפת והיא גם מקבלת אבל שתיים ועדינותת ואני מסתכלת עליה מקבלת והיא עלי ביחד שם שתינו והיא מלטפת אותי בעדין ונעים  והוא מתחיל מסט קצר והישבן היה כבר כזה רגיש מהשעווה ואני מרגישה שבוערת ואז סט של 20 שואל מוכנה?  ואני אומרת שכן ואז הקטנה סופרת ואני עפה ומסוחררת מהאדרנלין וכול הכימיה המטורפת שבמרתון בתוך הגוף שלי.. הוא שואל מוכנה 40? ואני נושמת רגע מעכלת רגע  ועונה שכן ואני שם מתכנסת בכאב סופגת מהידיים שלו שזה תמיד בעוצמה מהן ושכבר למדתי להכיר אותם עם השנים! ונגמרו ה40 וזהו עוצרים אני מתיישבת נושמת הם מסביבי עוטפים ושואלים ואני עפה, מעופפת אי שם למעלה😍😍

היה לי כיף ומדהים ואיזה כיף שהכרתי אותךךך ריס 

יא קסם

ולך כמו תמיד תענוג וקטנטונת היה מהמם לראות ולהרגיש אותך😍😍

דובר לא מעט על כמה שאתה רוצה ללמוד מדיקל ומי תלמד אותך אם לא ה-סדיסטית של הדם וכאב🤣🤣

משבוע שעבר אני כבר במחשבות במיוחד ששניהם אמרו לי להתכונן זה הולך להיות אכזרי.. אכזרי שלהם זה כאב איכותי, קשוח ומאתגר😍

נפגשנו לקפה שנייה להתעדכן קצת והאמת ממש הייתי צריכה את הרגע בשביל להתנתק מהבוקר בעבודה.. ולהיכנס להתרגשות שלפני, ללחץ בבטן מהפרפרים שנשרפים אחד אחד שם.. 

הגענו ונכנסתי להתקלח, יצאתי, השולחן כבר היה באמצע החדר, כול המחטים והציוד לזה כבר היו מונחים ורק מחכים… כמובן שהריגוש עלה כבר פי כמה וכמה יודעת שבעוד כמה רגעים אני אהייה שם בשולחן כחומר ביד היוצרים ומיליון מחשבות רצות למלא כיוונים..

 נשכבתי על השולחן נושמת עמוק כמה שיכולה ומפנימה אליי את הרגע שלפני… 

התחלת להסביר לו וכמובן סיקרן אותי 🤣 מקשיבה לך להזהרות, לסוגי מחטים, הדקירות השונות, 

ואז אחת נכנסה, ועוד אחת ואת לאט לאט עולה בעובי מלמדת אותו והוא מתחיל מהצד השני עם הקטנים ובו זמנית את עם הגדולים והדואליות הזאת בין העדינות והרכות לבין הההרגשה הקשה והעמוקה של העבים הטריפה אותי, נושמת כול דקירה חזקה לתוכי וכמו נושפת עם כול עדינה מחט החוצה… ואחד אחד ובו זמנית ודק ועבה ובאותו המקום ומפוזר ותוך כדי את מסבירה ומלווה אותו  ונוגעת בי  וגם רגע מנשקת אותי ונותנת לי רגע את האיתך הזה… יצרתם לי אומנות בגב ואני כבר בתוך האופוריה שהכאב יוצר לי, התקדמתם למטה שמתם כמה בישבן ובכוכב ומפוזר וירדת עוד למטה לירך ששם הקמת יצירה של מחוך סגול יפייפה ומושלם😍

אחרי שהוצאתם אותם נשארתי שוכבת על הבטן קצת נושמת מרגישה את החשמל בגוף אתה מניח את הידיים עליי אמרת מוכנה ל10? והתחלת ב10 ספאנקים חזקים שעוררו אותי לחלוטין… שאלת  20? אני חייכתי והיא ישבה ממולי אני חוטפת ממך אגרסיביים וחזקים ואנחנו חולקות שם רגע, ואני בעוד מקבץ ומסתכלת עליה והיא שם איתי ואז היה שקט והיא אמרה זה היה 60.. אני אף פעם לא מצליחה לספור כי אני בפנים בכאב שלי והגיע עוד מקבץ ואני עדיין שם איתה בעיניים ובחיוך וסופגת את הכאב ממנו אליי ואז שקט.. היא אומרת  90.. הישבן בוער באותו הצד היו כול הספאנקים וזה הימם אותי לחלוטין.

התהפכתי על הגב האור סינוור אותי וביקשתי כיסוי עיניים שמתי ואני נושמת, נרגעת, בתוכי רגע,החושים האחרים תופסים מקום ועוצמה. 

מחטים נכנסו בכאב חד לשדיים, הייתי עם רגליים פשוקות, ידעתי שיהיה בכוס אבל לא ידעתי מתי,איך, כמה ואיפה ואז היה שקט אני ומתחילה להרגיש את כול הטירוף שמתרוצץ לי בגוף ומבעיר אותי…בשניה חדרה מחט בשפתיים בכוס זה היה ואוו, כאב חד ועמוק שהפתיע אותי ועפתי מזה ועוד אחת ואני רק עפה יותר ומתמסרת לכאב ומתכנסת בו וגונחת אותו החוצה ועוד מחט ועוד אחת ומרגישה כאב שהטריף אותי לחלוטין ומחטים יצאו ואז הגיעה דקירה אחרת קשה ועוצמתית שנכנסה משפה אחת ונכנסת אל הצד השנייה ואני מרגישה את הכוס סגור, אטום, זאת הרגשה שלא חוויתי, כמו נגד הטבע ואז עוד מחט וסוגרת עוד קצת ועוד אחת ועוד נסגרת והכאב הזה שיגע אותי לחלוטין והתגרתי מזה ברמות של טירוף ואני רק מרגישה, אני עם הכיסוי על העיניים וזה הדהים אותי זאת אופוריה עוצמתית ובעיניי סוג של שמימית משהו שלא יעזור זה נהפך לצורך ברגע שטועמים, סם טבעי שכול פעם יותר קשה להשיג והיא לוחצת קצת עם היד פתוחה עליהם ואני רק יותר נושמת וחווה את הכאב המטריף הזה לתוכי. 

לאט לאט המחטים יוצאות אני נכנסת לאופוריה ועננה אופפת אותי כולנו רגע נושמים נרגעים אני מרגישה את הגוף שלי הכי חי, הכי ער  ובו זמנית הכי רגוע בדואליות מדהימה וזאת פשוט הרגשה עילאית😍

אני נרגעת נושמת ואתם שם איתי, מרגישה אותכם סביבי עוטפים.. תמיד זה קסם איתך אהובה וכשאתה איתנו זה תמיד חוויה… תודה😘😘

התלבטתי המון על התמונות אבל כול כך רוצה לשתף😈

***הושמד**

,