שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Yours

לפני שנתיים. 14 במאי 2022 בשעה 13:29

שואלים אותי לא מעט אם היא השולטת שלי… אז לא אני לא משוייכת, והאמת שהיא האישה הראשונה שאני איתה בבדסמ ולא יודעת עד כמה יקרה שוב כי אני פחות נמשכת לנשים בכלליות שלי... 

היא פשוט מיוחדת ואני מתה עליה היא חברה טובה ממש שלי ואישה מדהימה… קשר באמת מיוחד יש לנו ולא מזמן דיברנו על כמה שלא מובן מאליו ואמרתי לה שאפילו נדיר כי באמת זה חיבור כזה יפה שנוגע בהכול… ❤️

 

בכלליות בתקופה האחרונה מנסה לסדר לעצמי בראש איך רואה את זה ואיך אני בבדסמ כי אני לא "נשלטת לפי הספר" לא בטבעי שלי לציית מעבר לסשן, אבל שם בפיזי זה הכי טבעי בשבילי, להיות נשלטת לחלוטין בלי להחליט על כלום, בלי לשלוט בסיטואציה, להצליח להשתחרר לחלוטין מהנטייה שלי לשלוט 24/7 ברוב האספקטים בחיי שאני רואה את זה כעול לא קטן וכרגע רק שם בסשן מצליחה לשחרר לחלוטין וזה כזה מדהים השיחרור הזה גם אם כרגע זה רק בזה. 

מעבר לסשנים זה דבר שבדיעבד יכולה להגיד שרק פעם אחת באמת הייתי שם מבין הקשרים האחרים שהיו לי מפה, הפעם היחידה שהייתי מוכנה לעשות הכוללל בשבילו ולא היה נמוך מידי או משהו שהיה נתפס כלא בסדר או לא ליגיטמי לעשות כי הכול נעשה ברצון ואהבה ולהיות שם בכול צורה בשבילו שזה דבר נדיר, לפחות אצלי שיכול לקרות, אמרתי לידיד לא מזמן שמוכנה למות בכדי להרגיש את זה שוב… 

אבל גם רואה שזה דבר שמאוד קשה לי להגיע אליו, כי כבר פחות מתרגשת, כבר פחות במצב של ללכת עד הסוף כבר יותר קשה לי להתרשם ולתפוס ממישהו וכבר פחות ופחות מוצאת ברמה ובניסיון… 

זה דורש כוחות ויכולת אדירים לתת את התחושה הזאת למישהו אחר באמת ובאמונה אמיתית ובטוחה שהוא שם בשבילי שהכול מתקבל והכול ליגיטמי, חושבת ויודעת אפילו שזה מה שעוצר את רובנו מלתת הכול כי רוצים אבל זה דבר שדורש אמונה מלאה שיש מי שיתפוס. 

הרצון זה מילת המפתח בעיניי כי יש לרצות מהמילה רוצה ויש לרצות מהמילה ריצוי וההבדל הוא שמים וארץ במה שמניע אותנו לעשות את הדברים והרצון מהבפנים שלי לעשות את הדברים זה הדבר הכי מהמם כי בעיניי זאת ההתמסרות האמיתית, ההתמסרות לרצונות שלו שזה בסדר לשים אותו לפניי, הרצון שלי בלהיות בשביל הרצונות שלו בלבד, הרצון האמיתי של לבטל את שלי כי שלו יותר חשוב לי כרגע בלי לפחד לאבד אותי. 

וכן זה מצב לא טבעי לי ובטוחה שלא למעט אנשים כאן כי אנחנו בנויים מאינטרסים כאלו ואחרים ומונעים ממניעים שונים לעשות דברים ולפעמים גם הלא נכונים… עם הזמן שעובר בחיינו גם יותר מפחדים לשחרר ויותר חושבים ומה איתי, ומנסים לשמור מלתת מעצמנו עד הסוף כי מפחדים ליפול ולהיפגע כי כבר קרה לכולם מתישהו בחיים וזה באמת כואב, אבל כשמוצאים את המען הנכון ללתת את הכול זה הדבר הכי עוצמתי שיש, הכי עמוק והכי חשוף ואינטימי… 

 

היא כתבה לי משהו שסיכם כול כך יפה מה שכתבתי כאן בפוסט, בכמה מילים קטנות שכתבה אמרה דברים כאלו גדולים! ביקשתי ממנה להוסיף לכאן לפוסט את ההודעה : 

 

נשלטת זה סטייט אוף מיינד. את לא, עד שאת כן. ואת כן, עד שאת לא. שזה לא יטריד אותך. כשיגיע הנכון.. את תהיי מה שתהיי.

 

 

היום כשיודעת שמסוגלת להיות שם באמת מייחלת להגיע למצב הזה שוב גם אם יודעת שזה יפגע אני מעדיפה להיפגע מאשר לא להרגיש ככה עוד, כי זאת הייתה תקופה שהרגשתי הכי שלמה, הכי במקום הנכון, הכי עוצמתי ופנימי עצבים חשופים לגמריי ולגמריי הכי אמיתי שיש. 

 

הגוף מחלים לאט לאט הכאב מרפה ממני אפילו שמנסה עוד קצת להיאחז...( בפוסט הקודם רואים את הלפני

 

**הושמדו

לפני שנתיים. 9 במאי 2022 בשעה 15:23

הצורך התעורר אחרי שבוע שהיה קשוח ביותר התעורר הצורך בכאב וחזק ושובר, שיתפתי אותך בזה ואת מדהימה כמו שאת אמרת שתשמחי להעניק לי, כאב זה משהו שאני נהנת ממנו וצריכה אותו, לרוב  לא מחפשת להישבר אלא בשביל להנות, אבל יש לי את הזמנים האלו שקשה בחיים, שהכאב שמסביבי חזק ובלתי נסבל ושהקושי שובר אותי, זה בא למלא לי צורך אחר, הצורך בלטשטש כאב פנימי בכאב חיצוני, ראיתי בלא מעט פעמים  שזה הדרך שלי לרפא את הבפנים, שזה עוזר לי לעבד, להתמודד ולהצליח לשחרר כאב פנימי… למה? לא בטוחה, אולי זה משהו שצריכה לחשוב עליו יותר ולנתח ואולי זה גם מסוג הדברים בחיים שאומרים עליהם ככה זה וככה זה יהיה ואין טעם בלחקור. 

אתמול זה היה אחד מהימים האלו שצריכה להישבר, לכאוב, לרפא, להרוס ולהגיע לקצה כדי להתחדש… 

יש לי קשר מיוחד עם דם מדברים שעברתי, לא אכנס לזה אבל זה בא לי עם משמעות עמוקה, מערכת יחסים מורכבת …היום רואה את זה מעבר לכמה שזה סקסי ומטריף, שדם זה החיים, זה הנוזל שמחייה אותנו,  זה מה שזורם בתוכנו כול הזמןןן ומוליך את כול החיוניות לכול פינה ועיקול בגוף, כמה עוצמה יש בזה, נוזל שבזכותו חיים… 

מאז הסשן מחטים הראשון שהיה לי פיתחתי לדם אהבה מיוחדת החום שלו, התחושה כשזה נוטף, כמו לראות בעיניים את הבפנים שלנו זה דבר שכול כך מגרה את כול החושים ועוצמתי. 

כשהגעתי ישבנו קצת, לא דיברנו על מה שיהיה כי אין טעם, אני יודעת שלא משנה מה תעשי זה יקלע בול  למה שנכון לי, יש לך את המתת אל הזאת לדעת את מי שמולך והצורך שלו, שזה בין הדברים שמאוד מאוד אוהבת בך, אני סומכת וסמכתי עליך כבר מהסשן הראשון בעיניים עצמות… יש לנו חיבור מיוחד כול פעם שנפגשות גם כשלא לסשן, אלא כדי להנות ביחד, יש את הרוגע הזה שאופף אותנו כמו מקום מיוחד שלנו,בועה משלנו בחיבור מדהים. 

לקחת אותי לחדר התפשטתי ונשענתי על הקיר הוצאת דברים והתחלת להצליף ונגעת, הצלפת ושרטת, חיבקת ועטפת… 

התחלת להחדיר מחטים והוצאת, כאבים חדים ועמוקים ובשלב כלשהו פשוט התחלת לשרוט עם המחטים, ההרגשה הייתה מדהימה כול שריטה הכניסה לי אוויר נקי בנשימה עמוקה והוציאה החוצה מה שהיה שחור בנשיפה ארוכה, עם כול שריטה הרגשתי קלה יותר, היה היי אדיר והספייס לא איחר לבוא, ההרגשה הזאת שעוטפת, שזה הכול בסדר עכשיו, האופוריה הזאת שאופפת שהיא כזאת זכה ונקייה ושכול כך הייתי זקוקה לה….פשוט ריפוי לנשמה. 

כשניקית אותי באלכוהול זה שרף ואוו אבל כמו הרגשתי כול שריטה שניקתה אותי, את העומק שלה, את העוצמה בכול אחת ואת המטרה שבאה לעשות, וההרגשה הנקייה הזאת אחרי… 

 

פעם ראשונה שנחשפת ככה ומעלה תמונות ופעם ראשונה שחושפת גם מי שבחיי אבל רוצה להודות לך המלכה דנה כי את מעבר לחברה מדהימה ואור בחיי,  את גם המקום שכשאני במצב כזה אני יודעת שתעשי את הדבר המדויק לי. 

החיבור שלנו זה דבר מיוחד כול כך… תודה שאת את❤️

קצת בדסמ למקום הונילי הזה... 😘

 

 

 

לפני שנתיים. 5 באפריל 2022 בשעה 13:34

לאחרונה הרבה פעמים ראשונות שלי בדברים שזה כזה מעצים וממלא! 

אחרי הסשן המדהים שהיה לי איתך יא מדהימה רק רציתי ממך עוד.. 

ממש רציתי להכיר לך אותו כי הייתה לי הרגשה חזקה שהחיבור שלך כשולטת ושלו כשולט יהיה מיוחד… האורך רוח של שניכם, הראש והעיניים של שניכם שכבר ראו ועשו… 

כשהוא הגיע הכרתי בניכם וכבר על ההתחלה היה קליק והתלהבות ואני ישבתי שם וראיתי את שני המוחות והיצרים כבר חושבים לאן זה יוביל… זה גירה אותי מאוד וכול שניה שעברה ההתרגשות שלי עלתה בכמה רמות. 

קשרתם לי את הידיים והתחלתם בהצלפות כול אחד מהצד שלו הרגשתי אותי בוערת כול אחד ביטא את עצמו עליי זה נגע לי עמוק השיתוף הזה בניכם עליי… 

כול כמה רגעים אספת אותי אליך לנשימה כזאת ונשיקה כזאת שרק העצימה לי, את עשית את זה כזה עמוק את הרגעים האלו… 

הצמדתם אותי לקיר כול אחד עם שוט והצלפות לשדיים שבאו מכול כיוון, הבערה מבחוץ  ובתוכי הייתה עצומה, ריגוש כול כך גבוה, הרגשתי כמה אתם עוטפים אותי בכאב שאני סופגת ממכם ואותכם. 

היו רגעים שדיברתם בניכם כמו זוממים ומתכננים וזה הטריף אותי!  המחשבה של מה מגיע של איך ולמה וכמה…

היה את הרגע כשאת זיינת אותי אנאלי והוא בכוס לא ידעתי איפה אני יותר, איתך שמפרקת אותי או איתו שרק חודר יותר עמוק והשילוב הזההה עפתי לגמרי באותם הרגעים, זה היה כול כך אינטנסיבי ומדהים שהרגשתי את שניכם בתוכי ועליי ואיתי ובכול חלקיק ממני והשריטות שלך על הגב תוך כדי שיגעו אותי לחלוטין אל מחוץ לעצמי אי שם בשמים ואני רק נדחפתי עוד אליכם משפדת את עצמי עליכם רק יותר ועוד וואו ואוחחח זה היה כול כך ממלא נפשית הרבה יותר מהפיזי… 

חנקתם אותי ועטפתם אותי בתערובת של ידיים ליטוף מפה ומפה הצלפה מפה ומפה זאת הייתה התעלות אמיתית כזאת… הרגשתי עוצמה ממכם והכול זורם לתוכי דרככם. 

זה היה מפגש של טיטאנים, פיסגה של 3 אנשים באותו התדר זה היה משהו קוסמי😍


מרגישה שכול כך קשה לי להעביר את זה למילים… 


תודה לך אתה מדהים❤️❤️

ותודה לך אהובה את כזאת מיוחדת ממש אור שעוטף אותי😘😘

היה הרבה מעבר למה שחשבתי פשוט שלמות… תודה💋💋

 

לפני שנתיים. 16 בפברואר 2022 בשעה 16:14

מרגישה אותך עוד איתי… 

כבר כמה ימים מתערבלת בתוכי ממך הראש רץ והגוף מגיב במרתון משלו לנוכחות שלך…

מהרגע שנכנסת אפפה אותי תחושת נינוחות שלעיתים רחוקות קורה לי, הבאת אותי לזה איתך איך שהגעת, לא יודעת מה בך עשה את זה, להרגיש בהכי טבעי להיות מובלת על ידך ובהכי טבעי להתמסר לרצונות שלך בידיעה אמיתית שאני בידיים שמחזיקות ועוטפות ככה נקי ואמיתי… 


חיברת אותי לצלב, כיסוי עיניים, רגליים מפושקות, ידיים לצדדים, האוויר הקר מתחכך בשפתיים הרטובות של הכוס, הציפייה הפעימה אותי של מה יבוא? איך תיגע? שמת לי מצבטים בפיטמות שמחצו אותן בכאב כזה מהמם והתחלת לשים משקולות אחת כול פעם, עם כול אחת הרגשתי אותי מתעוררת ומתעלה, הצורך בכאב מקבל מנה לאחר תקופה של קריז, ההצלפות הגיעו וכול כך הייתי צריכה אותן להרגיש את הגוף בוער ומתעורר לחיים מחדש… 


הובלת אותי מולך לישיבה ידעתי מה שהולך להגיע דיברנו המון שרוצה לנסות מחטים והפנטזיות על זה רצו בראש הרבה, חיטאת את השדיים הקור בהן רק העלה את הציפייה, הנשימות מדודות ואתה שם איתי מרגיע אותי, יודע כמה אני מתרגשת, כמה הפעימות לב משתוללות אצלי בפנים עכשיו… שמת לי כיסוי עיניים שכול כך הייתי צריכה את זה כמו ידעת שככה אוכל להתמודד עם זה הכי טוב… 

שומעת את רישרושי האריזות את הוצאת המחט עצרתי את נשמתי ודקירה אחת כשנכנסת ודקירה שנייה כשיוצאת שאפתי בחדות את הכאב אלי כמו מאמצת אותו אלי נושמת אותו לתוכי אל הבפנים שלי, עמוק לתוך הנשמה זה היה מדהים כול כך ההרגשה ואז עוד אחת נכנסת, היו בפיטמה והיו מעליה איבדתי ספירה בשלב כלשהו רק נשמתי אלי את התחושה של החדירה לגוף, של הדקירות הממוקדות האלו, המחשמלות האלו שכול אחת מדהימה אותי יותר ויותר הסרת את הכיסוי הובלת אותי למראה וזה היה פשוט יפייפה כול כך… ספרתי 5 בכול פיטמה ועוד שלוש מעליה בכול צד, סך הכול 16 מחטים. 


השכבת אותי במיטה שאלת שוב אם באמת רוצה לנסות בכוס אמרתי שכן וביקשתי שגם עכשיו תכסה לי את העיניים, כיסית לי את העיניים וקשרת לי את הרגליים בפישוק  חיטאת אותי  ושמעתי את האריזה נפתחת, האנדרנלין סימא אותי לגמרי, סם החיים הכי ממכר שיש… הגוף היה בהשתוללות פנימית משלו נשמתי ודקירה בכאב עמוק כזה.. כאב חזק ומדהים של המחט שנכנסת ויוצאת, נתת לי לנשום את זה לתוכי את ההרגשה המדהימה הזאת  ואז עוד דקירה ועוד אחת ועוד אחת התחושה הייתה שמימית הרגשתי  4 שנכנסו, הצמדת לי את הסטיספייר לדגדגן הגירוי העיף אותי, הרגשתי התעלות של גירויים בכול מקום בגוף, מלאת לי את החורים בפלאג בתחת ודילדו ענק בכוס והסטיספייר בדגדגן  והמחטים שמתחככים תוך כדי ושולחים בי גיצים של חשמל נטרפתי מזה לחלוטין אי שפיות זמנית ותהומית של שיגעון מוחלט בגוף ובנפש ברמות חדשות שלא הכרתי.. 

 

בפעם השנייה בחיי השפרצתי והמון, כולי הייתי רטובה, הרגשתי את המיטה מתחתי נרטבת ממש ממש, החניקה שלך רק העיפה יותר ולא עזבת אותי עד שגמרתי באורגזמה אדירה של טירוף הייתי אי שם גבוה ברקיע, התעלות מטריפה של חשמל שמבעיר ומעורר בפיצוצים כול חלקיק בגוף… 


לקח לי זמן לנחות ונחתתי ישר לתוכך, לתוך החיבוק שלך, להתכרבלות בתוכך למקום המדהים הזה ליד הצוואר שלך עם הריח הממכר הזה שלך… 



תודה❤️

 

לפני 3 שנים. 30 באוקטובר 2021 בשעה 11:13

מפנטזת כול פעם על רגעים שנכנסים לראש בלי הודעה מוקדמת, ניצוץ נדלק, הראש מתניע,ואני כבר נכנסת לדרייב שלך, אתה נותן בי גז והגוף עף קדימה מ0- ל100 קמ"ש חרמנות בשנייה… אוח הנסיעה מחשמלת והנוף מטריף, אתה משחק לי בכפתורים והרדיו מנגן בפול ווליום של גניחות… אוח כן תן לי רק עוד ויותר גז... 

 

ניצתים בי זיכרונות, מתענגת עליהם,מתחרמנת ונדלקת בתוכי,היום בצהריים נזכרתי באז שהגעתי אליך בלילה אחרי משמרת, נכנסתי ישר לנשיקת רעבים של שני משוגעים…שיגעון שאוחז בנו כול פעם איך שנפגשים…

 

הרגשתי ג'יפה אחרי עבודה התפשטתי כדי להיכנס להתקלח ואמרת לי בואי..התקרבתי, נגעת וליטפת והרחת, תפסת אותי וקירבת, הושבת אותי עליך עם הרגליים פשוקות, משתפשפת עם הכוס על הזין שלך, תנועות קטנות של זיון יוצאות ממני, האגן זז ללא שליטה רק תשוקה חייתית של רצון שתהייה בתוכי בהכי עמוק, בולעים אחד את השני, אתה מושך אותי אליך נשענים ונשכבים אחורה על המיטה אני נשארת מכורבלת בך נצמדת לצוואר שלך, מסניפה אותך עמוק ומנשקת קטנות…

 

אתה סוטר ונושק, סוטר ומחבק, סוטר ומלטף, סוטר ונושך ואתה מתחיל לתת סטירות בצד המותן, רגיש שם מאוד מאוד, זה היה קשה וטוב, מרוקן וזורק ממני מסיכת היום שהיה, עושה ריסט, מפשיט ואז בונה ומציב אותך לאט לאט בתוכי למקום הטבעי שלי… סוטר ואת כולי מבעיר עם ידיך, אתה סוטר והגוף מפיק ניצוצות אנדרנלין, מזרז ודוחף בכוח את הדם להגיע לכול הפינות שמעוגלות בחדרי הלב, הפימפום של הדם מחשמל, הריגוש מטריף, הכוס נוזל, הלחיים בוערות והפיטמות קשות… אני מתחילה להתקפל ככל שהסטירות מכות בי, חוזר וסוטר באותו המקום ששורף לי את הנשמה, הגוף בוער, ונאחזת בך יותר חזק הגניחות הופכות ליללות שאותם אני מייללת לתוך הצוואר שלך ומתקפלת קצת עם כול אחת שנוגעת ואתה מחזיק חזק שלא אזוז ומקבע אותי יותר קרוב אליך…

 

אתה אומר לי עוד קצת בשבילי ואז בשנייה התמלאתי רוגע לא מובן, פתאום כבר מטושטש הכאב, אני מכילה בשבילך ורק הביחד מורגש, הרצון שלך בתוכי עכשיו, בשבילך, רק החום שלך עובר בנינו, אני משתתקת וסופגת כמה שיותר ורק נרטבת מזה עוד…

 

פוסט מפעם שמיחזרתי... 

לפני 3 שנים. 28 באוקטובר 2021 בשעה 14:19

יש סצנות, זכרונות, רגעים שעולים לי, חוויות שנחקקו… 

 

נזכרת במפגש שהיה לא מזמן שקשרת את הידיים והרגליים מפוסקות שזה מצית כבר עוד לפני שנוגעים שכשאמרת לי סתמי כי באמת הגיע הזמן שאסתום, רק כי את מבינה בכלל מה מגיע? 

שמת לי פלאג בתחת ואת הדילדו הגדול בכוס שהחליק כול פעם עד שקשרת אותו עמוק עד שהרגשתי שקורע אותי כול כך עמוק… 

שדחפת לי את הראש לכרית ופשוט הענקת הצלפות עם הספאנקר מעץ ואז ידיים ואז עץ ואז ידיים האמת העץ הוא אכזרי אבל  הכאב אוחח… עוד ועוד ספאנקים וחזק יותר וחלש יותר ללא הפסקה כמעט, ובאותו המקום ובמפוזר בישבן, ביריכיים, בכוס… 

 והרגע ששמת לי את היד על הראש כמו דחפת אותי משם מרתק אותי כי זה מה שאת עכשיו.. שם…ישבת לצד הגוף שלי כמו מפריד אותי ממני כמו אומר תביני אין לי עסק איתך רק עם הכאב שלך עכשיו ואני לוקח אותו, ואת יודעת שאין לך מה לעשות עם זה … ואני משתוללת וסופגת וצועקת ומיללת אבל זה עוד ויותר וכול כך והייתי כמה פעמים על הסף של הזהו אבל כול פעם הרגשתי שרגע עוד קצת, אתן לזה עוד רגע, עוד קצת הניתוק הזה מהגשמי, מהעולם המציאותי… ובתוך כול השיגעון היה רגע ששתקתי כי היה דממה בראש לרגע, שם אבל לא שם, ניתוק מוחלט מההוויה… הספייס שנהייה בשבילי כמו רגע קוסמי שלי   איתי, בתוכי… 

 

הרגע ששיחררת אותי מהחבלים שבו הגוף בער כמו מתחשמל הרגע שלא יכלתי לזוז כי הכול היה כמו בהלם כמו מעכל משהו שגדול במידותיו עליו, של רגע נוחתת, של רגע נושמת, של לאט לאט להרפות את החוויה, מהעוצמה של האימפקט הרצוף הזה בגוף ובנפש… 

 

ברגע אחרי שכשביקשתי לגמור ששכבתי מפושקת מולך ואתה מתחיל להכניס את היד לפסטינג ביקשתי לאט, בבקשה לאט, ואמרת ככה את מכירה אותי? עדין? ודחפת יותר ובכוח בדיוק בצורה שיכלתי להכיל בתקיפות כזאת אבל לא של היותר מידי, בדיוק ברמה שזה כול כך מגרה, אוח הכאב הזה, ההרגשה הזאת של הכי פעורה, הכי נמתחת, הכי פתוחה, שזה כזה כואב ומטריף יחד … גמרתי בשניות זה פשוט העיף אותי ברמות מפגרות ואיך שהוצאת השפרצתי גם בפעם הראשונה.. 

 

כבר שבוע מסתכלת במראה ומלטפת באהבה ומאמצת אלי את הסימני כאב, את הצבע הכי יפה שיש בטבע האדם, את זה שהגוף כמו מבטא שאת מה שהיה.. 

 

וממה הכי? מהמילים האלו מהתקיפות בהן, מהסתמי הזה, מההורדה הזאת לתוך הכרית, מהמקום הזה של סבבה שאת רוצה .. אז מה?? אני יודע כבר למה מסוגלת אז תני לגדולים לדבר עכשיו… 

 

 

זה כבר חלק ממני… חלק שצריך זה כבר לא חלק שרק רוצה… 

 

 

 

לפני 3 שנים. 19 באוקטובר 2021 בשעה 17:28

איך אפשר לזקק את ההרגשה הזאת? 

איך אפשר במילים להסביר את זה שכאב נהפך בשבילי לצורך פנימי עמוק שרק גדל וצורך עוד ויותר בשביל להירגע, שזה משהו שאני רעבה אליו שזה נהייה  המשהו שהכי מחייה אותי  לזה שמבינה שכבר לא יכולה שהמיניות( לאו דווקא האקט ) יהיה  בלי לכאוב, בלי הברוטאליות, בלי האגרסיביות החייתית הזאת הפראית והייצרית הזאת… שבעיניי זה הכי טבעיי והכי בוער והכי מעיף… איך שכבר לא מסוגלת לחשוב על קשר ונילי או סקס ונילי יותר מפעם ב כזה… 

מנסה גם לעצמי להסביר את התחושה הזאת, את ההתמסרות הזאת שאת מוכנה לעשות ולתת מעצמך הכול, דברים שחשבת שזה לא אני, שזה לא בשבילי, שזה גבול אבל מגיעה למצב שכול כולך שלו, שאת כול כך בשבילו שאין דבר שנראה לך לא בסדר, שאין דבר שמרגיש לך שמשפיל או מנמיך אותך כי זה הכול נעשה באהבה וערגה אליו ושאת כבר מעצמך עושה את הדברים כי יודעת שכול מה שקורה זה בשבילו   והאגו מולו מתמוסס וכבר לא קיים מולו.. 

איך להסביר את החילחול הזה לגוף, לראש, לכול נשימה שלוקחת, שבכול מחשבה יש לו נוכחות וטביעת אצבע  ושבכול  דבר הוא נוגע ומשתלט גם בלי שהוא עושה, עד שזה נהייה בכול חלקיק בך…. 


להסביר את הרגע הקסום של השקט, של הלנחות הזה, של הלהיות איתו בתוכו בהכי צמוד וקרוב אחרי שהגוף והנפש היו בהתעלות כזאת שיצאו מהגשמי לרגע.. שיצא מהמודע לרגע.. שלא היה קיים שום תפיסת מציאות מעבר אליו ואליך שכול מה שזרם בניכם זה רק עוד ויותר וגבוה יותר… שמה שזרם בניכם זה התדר הזה בראש החיבור הפסיכי של שניים שהיצר מתלפף אחד סביב השני בהכי ראשוני, בהכי קדמון, בהכי בראשיתי דבר שחבוי בנו ביום יום… הרגע הזה שהגוף מנסה לעכל את הטירוף שהיה לפני רגע שמנסה לקחת נשימה כי היא  כמו הייתה עצורה כול הזמן הזה, שהחשמל הזה בגוף מטריף כול תא ושמעיר ומאיר כול חלקיק הכי קטן בך… 

לרגע ההתכנסות בתוכו בתוך האדם שהופך אותך כול פעם מריק לעד אפס מקום שאיתו את במצב הכי שלם שלך. 


איך לזקק את ההרגשה  ועד כמה שניסיתי כאן במילים זה לעולם לא יהיה מדויק כמו ההרגשה הזאת. 

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 27 בספטמבר 2021 בשעה 15:22

 

 

דאדי גבר גבררררר!!!!! על 4... 😂😂😂

 

מה יהיה עם המקום הזה..? 

 

לפני 3 שנים. 1 באוגוסט 2021 בשעה 11:14

מפרסמת כאן פוסטים מהזמן היחיד שבאמת הרגשתי את השם הזה, את הלמטה העמוק הזה.... מפרסמת דברים מהעבר כי משתוקקת להגיע לזה שוב להרגיש ולהיות ככה עם מישהו בנקי הזה, בטהור הזה, בנכון הזה

(אכתוב את זה כול פוסט שאבחר לעלות מתוכם)

 
כשנכנסת התחברנו כמו מגנט כאילו כול הכוחות הביאו אותנו לכדי החיבור הזה.. כאילו הכי מוכר והנפש מצאה את הבית שלה… שרפת אותי באש שלך והלהבות שלנו התחברו למדורה גדולה בחום שלא מרחם.

לקחת אותי… ככה…שברת לבנה לבנה… בסבלנות ... אכלת לי את הנפש עם סכין ומזלג.. חותך כול פעם חתיכה קטנה, ואז שם בפה, טועם את הטעמים, ובולע אותי ואיך אני אוהבת שאתה ככה נהנה מזה… ואני מרגישה עם זה כול כך טוב להגיש לך אותי ככה מטובלת בחיוך וצחוק וחום ואהבה ועם קמצוץ של חריפות … אני שותה ממך בשקיקה כול טיפה של חייך שאתה נותן לי זה מרווה לי את הצימאון והיובש שאפף אןתי תקופה ארוכה...אתה מטפטף ויוצק עלי את האמת שאתה רוצה בשבילנו… סותר לי את המציאות הנכונה לנו שהיא תיכנס ותחלחל, שאתחיל להבין את המקום הקטן שלי לעומת המדהים שאתה וכול שניה שעוברת רק רוצה להתעטף בצל שלך.

מזמן הגירוי השכלי לא הרטיב לי ככה…

החורים שלי  בשבילך רק תיקח ובשנייה אחת ובבת אחת אני נכבשת, הגוף עונה ונותן לך אותו עוד לפני שהמחשבה מעכלת, הוא נותן לך אותי עוד לפני שהראש הספיק להגיע לשם ובלי לדפוק למחשבות חשבון…

המאבק שראית שהיה לי עם עצמי היה קשה, אף פעם לא הייתי שם לגמרי ואף פעם לא נתתי לזה לתפוס לי, אף פעם לא ויתרתי ככה, זאת טריטורייה שלא מוכרת לי לחלוטין הראש לא ידע איך לעכל ולשחרר מאבק רציני וכואב קרב על האדמה היה שם ואני נשבתי בכלא שסגרת עליי עם סורגים מסביבי-הרכוש שלך…

מבהיר את זה ביותר שקוף מחמצן.


לא יצא לי מהראש מה שאמרת על להיות הכלום שלך שזה עולם וכן איתך זה פשוט להיות עשירה באושר…


מפחדת להגיד את זה ולחשוב ולהיות שם  ואתה יודע כבר למה, רק מהפחד שלא יהיה, שיעלם, שיברח, שיגמר, שמשהו ישבר אחרי כול המלאות הזאת מפחדת שוב להתרוקן זה יהיה בור, באר תיפתח, מכתש בעומק הנשמה.. זאת הסיבה שמפחדת כי עכשיו שטעמתי, אני אתפרק ואשבר למיליון זכוכיות קטנות… זה מפחיד אותי מאוד, ממש מאוד..זה משתק אותי.


אבל כבר מאוחר מידי בשבילי אני כבר לא שלי אומרת לעצמי צ'או. 


הגוף היה שלך היה כבר בדקות הראשונות… והנפש הייתה רעבה להרגיש אותך כמו שנים של אפור… וטפטפת טיפות חמות של אדום בוער שנשארו לי שלמות בפנים. 


אתה מודע שזה מה שעשית?


תיקח לך,

קח את המגש שאני מונחת עליו.

 

 

 

לפני 3 שנים. 23 במרץ 2021 בשעה 15:10

זאת הפעם הראשונה שמציירת בכוונת תחילה בדסמ כפי שמרגישה ורואה אותו.

לתאר ויזואלית את ההרגשה הקסומה של הכי מחוברת, הכי פתוחה, הכי קשורה בחבלים נראים ואף יותר אלו הבלתי נראים המקשרים בין מיינד אחד לשני, קשר שלא ניתן להתיר ושלחתוך אותו גובל בכאב בלתי נסבל...

כשמסתכלת על הפעמים שהייתי שם זה פריחה אמיתית, פריחה שהיא חופשייה ועמוקה, עוררות של הפנים שלי  והמסביב שלי, זה מקיף אותך כי זה בכול תזוזה, נשימה ובכול ההוויה שעוטפת, זה כמו רוח מסויימת שחודרת לכול התאים בגוף וצובעת אותם מחדש בצבעים חמים ומפיחה חיים, זה צבע עמוק, חזק כזה ובוהק...

פשוט עוררות!