לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בית קברות למחשבות

לפני 6 חודשים. שישי, 31 במאי 2019, בשעה 07:16

you need to go. I have so many thoughts running through my head, I say, that I wrote a poem while we kissed.

 

recite it to me, he requests.

 

I want you to go because I care about you.

I want you to stay because I care about me.

but, is caring about you not caring about me?

then, go.

 

he answers without missing a beat, you missed the part where caring about yourself is in fact caring about me too.

because

I want to be with you.

לפני 6 חודשים. חמישי, 30 במאי 2019, בשעה 03:23

- so which one of us do you like better? hypo me or depressed me?

 

- I have no way of answering that question. they're both you. they make up who you are as a whole. and I like you.

לפני 6 חודשים. שישי, 24 במאי 2019, בשעה 06:12

היפו. מלא אנרגיות. מלא מחשבות. גוף לא נינוח. תחושה שהכל יותר מדי. מלא ביטחון עצמי. אובר חברותיות.

 

כשזה לייט זה נחמד אבל היום זה הגיע למין עוצמת שיא שאני לא ממש מכירה עדיין ולא לחלוטין מבינה למה. וזה היה ממש אינטנס ולא נעים והייתי חייבת לעשות משהו אבל משהו ספציפי שהוא גם עם אנשים שאני סומכת עליהם כי אני מרגישה חייזר וגם פעילות שעושים בה משהו עם הגוף (קרי: מסיבה או סקס) והחדש עובד, מלא אנשים בחו"ל, מי שלא - לא זמין מסיבות כאלה ואחרות וכבר חודש שאני לא מוכנה לשכב סתם עם אנשים וסהכ יש רק את *שם בדוי* ועוד אחד שמסתבר שבדיוק נכנס לקשר אקסקלוסיבי וגם ככה לא זמין לבדר אותי היום. נתקעתי בלי אופציות והתחרפנתי לי לבד בבית, ניסיתי לקחת קלונקס, הייתי צריכה עוד שני חיזוקים (המנה הכי גבוהה שאני לוקחת, 3 חצאי כדורים) כי שום דבר לא מרגיע את הגוף שלי ואני עדיין מתחרפנת אז החלטתי שסעמק. power.
poweeeeerrrrrrrr
כזה לצרוח לתוך כרית ולתת לעוצמות לשטוף אותי
and I'm not scared of myself and I got this
אז התחלתי לצייר סתם שטויות על ניילון באקריל שמצאתי בבית והגעתי לסכמה שאני אוהבת אז חזרתי עליה בכל מיני וריאציות עד שהייתי מרוצה והנה יצרתי משהו.
ואז יצאתי לרקוד ולפטפט כמה שעות עם ידיד ישן ב*שם בדוי* וגם ראיתי את החדש (שכאמור עובד שם) ועכשיו אינשאללה לישון כי מחר צריכה לקום, קבעתי לקפה עם האקס בצהריים.
הייתי חוזרת אחורה לתחילת הטקסט ועורכת כך שיהיה יותר נוח לקרוא אבל בליל המחשבות האינסופי הזה יותר דומה למה שאני מרגישה עכשיו אז אולי זה מתאים וזהו, הנה קח סיפור

לפני 6 חודשים. שלישי, 21 במאי 2019, בשעה 19:14

I'm a pleasure junkie.

I need to always feel good.

Every human is wired this way, but not everyone escapes into their mind when pleasure or comfort are taken away. 

I'm scared I can't stop, and I know that I can, and I'm proud of myself for everything I'm going through, with all the beauty and pain, and I know that I'll be ok, but I still hate myself sometimes when I can't rise above and be better.

 

Breathe, smoke, relax, go crazy, repeat.

לפני 6 חודשים. ראשון, 19 במאי 2019, בשעה 21:17

אנשים יקרים,

אשמח לעזרתכם בניסוי מחשבתי שאני מריצה בראשי כעת.

אני סקרנית לשמוע, על מה הייתם מוכנים לשלם לי כסף, וכמה?

כתבו לי בפרטי.

אם נדרשים פרטים נוספים אודותיי או יכולותיי כפי שאני רואה אותן, אשמח לנדב מידע רלוונטי.

הבהרה חשובה - אני לא מוכרת שום דבר, לא מתכוונת לעבור על חוקי המסגרת, ולא מנסה לפגוע באף אחד או אחת. אני מחפשת לנהל שיחות מכבדות ופתוחות בנושא שמעניין אותי.

תודה לעונים (: 

לפני 6 חודשים. שישי, 10 במאי 2019, בשעה 10:37

when I dream it feels like I'm hallucinating,

and when I'm awake it feels like I'm dreaming.

everything is too much, all the time.

but you're a dream I don't want to wake up from, even when you're too much.

I'm heavy and light. I'm happy and scared. I want more and I can't take what I already have.

it's beautiful. it's tragic.

לפני 7 חודשים. שישי, 3 במאי 2019, בשעה 04:44

ועושה סקס חשוף ומובך,

וזה ממש בסדר,

כי הייתי נוכחת והייתי אני והתחברתי (כמה שהצלחתי).

נתתי לו מקום ונתתי לי מקום (כמה שהצלחתי נו בסדר לא מושלמת).

ואולי אין לי למי לומר את זה עכשיו, אבל לומר לעצמי זה מספיק.

אני גאה בי (:

לפני 7 חודשים. חמישי, 2 במאי 2019, בשעה 16:13

I feel too much.

לפני 7 חודשים. ראשון, 28 באפריל 2019, בשעה 21:02

אחד

יודעת שיחבק.

שיבין, כי נפשו פצועה כמו שלי.

אבל הוא כנראה ירצה יותר משאוכל לתת.

 

השני

הוא הבעיה הפעם,

והמטען גדול מהיכולת לתקנו כעת.

זה טרי מדי.

 

השלישי

לא רוצה בי מאז ששברתי את ליבו.

ואיני רוצה לעשות זאת שוב.

 

הרביעי

חדש, ועוד אין לי אמון בו.

יש תחושה שהוא באמת רואה אותי, וזה מפחיד.

 

החמישי

לא מתגורר בארץ כלל.

 

השישי 

כבר לא רלוונטי מזמן,

למרות שאני מתגעגעת אליו מאוד.

הוא לא באמת אופציה.

 

השביעי

הוא קצת כמוני, ולכן עצוב בעצמו.

אני מפחדת שיפגע בי.

 

השמיני...

 

סביבי המון מקורות תמיכה.

באמת המון.

אבל אף אחד שאני בוחרת בו לחיבוק.

ובאיזשהו אופן זה אפילו יותר בודד מאשר להיות ללא מקורות תמיכה כלל.

לפני 7 חודשים. ראשון, 28 באפריל 2019, בשעה 18:03

I have a fear of living

so frightfully wrong,

that whole years of my life are worth less

(but never worthless, of course).

 

To discover that

since I started dating,

I've been, almost consistently,

giving myself away

to the highest bidder -

that I've been

passed around,

used,

mocked,

taken,

loved,

hurt -

that I've floated through life

agreeable -

 

 

Rationalizing out of my fucking mind.

Dissociating.

 

Because I know what it feels like to be loved.

But I don't remember how to love.