לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

בית קברות למחשבות

לפני 23 שעות. שני, 21 בינואר 2019, בשעה 04:51

I like pleasurable, fascinating, intense.

I like "too much".I like leaning into it. Leaning into pain, into embarrassment.

I like wearing my heart on my sleeve, and not getting walked out on.

I like big hearts. And big hands.

I like being seen. Truly seen.

לפני שבוע. שני, 14 בינואר 2019, בשעה 23:50

אני תרבות האנדרגראונד.

אני הדוגמה הרעה לילדיכם.

כן כן, אתם, אלה שמתהלכים לי מתחת לחלון בצהרי יום שני תל אביבי.

אתם, הנורמטיביים,

עם העגלות עם התינוקות והעיסוקים הבנאליים,

שאולי פעם ידעו ושכחו

ואולי מעולם לא ידעו.

 

לעולם לא נכיר.

תתקלו בי במשרד או בתור לסופר.

תביטו בי.

אולי תריחו עליי את הוויד,

או את המין,

או אם אתם חדי הבחנה במיוחד אולי תשימו לב לניצוץ של רעב בעין, מהסוג שאי אפשר לספק.

אבל חייכם ימשיכו פחות או יותר ללא הפרעה,

כי אתם לא באמת רואים אותי.

 

אנחנו חיים בעולמות שונים.

כך אתם צריכים את זה.

כי אני מוציאה אתכם מאיזון.

כי אני מזכירה לכם שיכולתם לבחור אחרת.

 

שאולי אתם עדיין יכולים.

לפני שבוע. שבת, 12 בינואר 2019, בשעה 23:45

The smoke from my cigarette

Rises, floating, in the air above me

Created from the energy I ignited, just a moment ago

And spreads, fading, into the world.

לפני שבועיים. שני, 7 בינואר 2019, בשעה 02:58

And slowly

All the poison will leave my body

Leaving behind 

Nothing

But

A

Sigh.

לפני שבועיים. שני, 7 בינואר 2019, בשעה 01:19

ברגעים כמו אלה, כשעומדת מולי בחירה בין שתי אופציות (ממשיות או היפותטיות), אחת שעושה לי נעים באמת והשנייה (למרות שמפתה מאוד מאוד) שמביאה איתה בעיקר בלבול ותסכול, אני מקווה שתמיד אדע לבחור את הנעימה באמת.

שאתן את עצמי רק למי שמגיע לו. ושאתן לו את כל כולי.

לפני שבועיים. שבת, 5 בינואר 2019, בשעה 03:23

אני הדבר הכי טוב שעוד לא קרה לכם, ואתם לא מסוגלים להתמודד איתי.

לפני שבועיים. שבת, 5 בינואר 2019, בשעה 03:14

משהו על סירוס

משהו על תחושת ההקטנה שאתם חשים לידי

משהו על זה שאני משחקת בכם

משהו על תסכול וחוסר סיפוק

 

 

...קיצר דמיינו שכתבתי פה משהו ותגיבו תודה ביי

לפני חודשיים. שבת, 3 בנובמבר 2018, בשעה 10:56

מאיזושהי סיבה ידעתי שמישהו בדרך לאנוס אותי.

הייתי מבוהלת מאוד. סגרתי ונעלתי את כל הדלתות, סגרתי את עצמי באמבטיה מאחורי עוד אקסטרה מנעול ואז... 

חשבתי לעצמי איפה לחכות לו (?!)

חושבת להסתתר בפינה של האמבטיה ומחליטה שלא נוח.

בסוף מושכת את הפוך מהמיטה ויושבת ליד המיטה, על הרצפה, מכוסה ומכורבלת.

אחרי זמן מה חושבת לעצמי, אה, כדאי להתקשר 911.

מתחילה לחייג ושומעת איזו מוזיקה לא קשורה ברקע ומבינה שחייגתי לא נכון. מנתקת ומחייגת שוב.

בינתיים הוא כבר באזור הבית ומאיזושהי סיבה עכשיו יש בבית הזה עוד אנשים, מהצד שלי, כלומר בתוך הבית.

אחד מהם פותח לבנאדם את המנעול לדלת, ובכך חותם את גורלי.

האיש נכנס ורואה אותי מנסה לחייג לעזרה. אומר מן איזה... לא, זה לא ילך, או משהו נונשלנט בסגנון, מבקש שאפסיק. אבל לא לוקח ממני את הטלפון. אני עדיין מתה מפחד ועושה כדבריו.

הוא מצביע על איזו פינה ומצווה עליי להתחיל להוריד בגדים (והיו הרבה כאלה מאיזושהי סיבה, כנראה שחורף וקר בבית).

אני שואלת אם להשאיר שם גם את הפלאפון (מה?!) והוא עונה שכן.

מורידה כמה בגדים (לא את כולם) ואז הולכת אחריו לחדר אחר.

שם אני רואה את האדם שפתח לו את המנעול, מחייך. אני כועסת. מתחילה להגיד לו משהו על כמה שאני כועסת ותוך כדי משפט קולטת שאני לא מבינה אם זה גבר או אישה.

מסתכלת על אזור החלציים (כאילו זה כלב או משהו?!) ובאופן נורא הגיוני הוא בלי מכנסיים או תחתונים ואני רואה שיש לו זין. אבל זה זין דוחה כזה, פיצי, כמו של תינוק.

מחליטה שאכן מדובר בגבר וממשיכה לכעוס במין זכר (כי דיוק לשוני בענייני ג'נדר כל כך חשוב כשעומדים להיאנס) עד שהאנס מן עוצר את הראנט שלי בלי להגיד יותר מדי ומורה לי להמשיך בתהליך האונס (ללכת אחריו, להתפשט, אנערף).

 

ואז אני מתעוררת.

וחושבת על איך חיכיתי לו, כמעט בסבלנות. ואיך כל הזמן הזה של החלום הוא לא נגע בי ולא פגע בי, רק איים וציווה, ובכל זאת עשיתי את כל מה שאמר, ואפילו ביקשתי בעצמי הבהרות ("גם את הפלאפון?"). ועל הגבר שהסגיר אותי ואיך שהוא היה באיזשהו אופן יותר מוחשי ודוחה ולועג מהאנס, שהיה רק צל.

 

That's some fucked up shit.

Not even gonna try to untangle that one.

לפני חודשיים. רביעי, 31 באוקטובר 2018, בשעה 00:20

Comfort is safety.

Familiarity is love.

לפני 3 חודשים. שבת, 20 באוקטובר 2018, בשעה 12:29

אבל ציר מוח-אצבעות לא משתף איתי פעולה