לפני 4 שנים. 20 בפברואר 2020 בשעה 13:49
בשתי הדקות שיש לי להקדיש לשקט אני מנסה לדחוס מחשבות שיכולות להספיק לחיים שלמים.
התעתוע הזה שהחיים מזמנים לי, מכה בי כל פעם מחדש, ואני אפילו מצליחה לראות אך זה קצת כמו קומדיה מרירה ואני, לצערי, כבר לא רק סטטיסטית ...
וזה אפילו מצליח קצת להצחיק אותי, בשוליים.
והבלגן הזה, הבלגן שנמצא אצלי בראש מבלבל אותי, מעפיל על ההגיון ומאפיל את הלב ,ואני מנסה לשלוט בו וזה ללא הצלחה...
אז אני עושה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב..
אני, אני מתמסרת אליו.