הרשימה של קייסי

ארבעת העבדים הוצאו מהכלובים. הצוות של האחוזה בה גרה הגבירה אזק את ידיהם של העבדים החדשים שהגיעו. אחד אחרי השני הם קולחו במים קפואים, ועבד נוסף קירצף את עורם כמעט עד זוב דם במטרה להסיר כול טיפת ליכלוך שהייתה עליהם. אחרי המקלחת הם נלקחו לרופא שבחן אותם מבחוץ ומבפנים וממודא שאין להם שום מחלה ושהם בריאים. לבסוף הם נלקחו לחדר גדול ומרוהט, על הקירות היו תמונות רבות ועל הרצפה פרוש שטיח לבן שניראה כמו השלג הראשון. העבדים הוכנסו לחדר והושבו על הבירכיים, ידיהן אזוקות מאחורי גבם, והם ערומים ונקיים. רעש העקבים המוכר נשמע מגיע מהמסדרון והגבירה פתחה את הדלת מהקצה השני של החדר. "הינה הם!" קראה הגבירה בהתרגשות, היא נעצרה לפני השטיח והפנתה את מבטה למשרת שעמד לצידה. הוא היה מבוגר משאר העבדים והצוות שהיה בבית שיערו השחור החל להאפיר אך גופו היה שרירי וחסון הוא לבש חליפה וכפפות לבנות על ידיו. הגבירה נקשה באצבעותיה והוא ללא מילים נפל לריצפה ובידיים רועדות פתח את הרצועות של נעלי העקב וחלץ אותן. "גבירתי" הוא אמר והתרומם לעמוד בחזרה לצידה כשהוא מעיף מבט מלא בוז לעבר הרביעיה שישבה לה בציפיה על הרצפה. "כן, אני יודעת מה אתה חושב, אני זוכרת מה הבטחתי לך עכשיו בבקשה השאר אותנו לבד וקח את הנעליים האהובות שלי איתך, השטיח פה רך כול כך. אני מעדיפה ללכת עליו יחפה" הגברת אמרה מבלי להסתקל על המשרת והתקדמה לעבר העבדים החדשים. המשרת הלך לאחור וסגר את הדלת מאחוריו. "אז מה יש לנו פה?" הגבירה התהלכה לה מול השורה הכנוע שישב על הרצפה. העבדים לא יכלו להסיר ממנה מבט, ואת ההתרגשות שלהם הם גם לא יכלו להסתיר, לא בצורה בה ישבו. "טוב כלבים יקרים אני רוצה להסביר לכם פשוט וללא הרבה מורכבות מה יקרה מהיום" היא התקופפה וקולה כבר לא היה רק מתוק אלה העביר צמרמורת על גבם של העבדים. הגברת תפסה את איברו של אחד מהם, איברו שגם ככה אחל להזדקר התקשח כמו אבן בידה. "נחמד, נחמד מאוד למרות שאתה מסורס אתה מגיע לזקפה" היא אמרה ואחלה מושך את איברו בכוח, העבד אחל לצרוח מכאב ונפל על פניו, הוא כמעט נפל על הגבירה שפשוט התרוממה והתקדמה לעבד הבא. "אויי גם אתה שמח לראות אותי?" אמרה הגברת ואחלה להכות בידיה על איברו הזקוף של העבד השני, הוא לא צעק רק התחנן בבכי. "גבירתי בבקשה ... גבירתי בבקשה תסלחי לי" הוא פנה לגברת בניסיון למנוע ממנה להמשיך להתעלל בו. "או אני רואה שמישהו פה יודע איך להיות עבד טוב אולי אתה עוד תשרוד את האילוף..." היא הניחה לעבד השני והתקדמה לשלישי. לעבד השלישי היה איבר מרשים בגודלו והוא היה הגדול מבין השלושה אך הוא אינו עמדץ "אני לא מוצאת חן בעינך? אולי אתה מעדיף אדונים על פני גבירות" שאלה אותו הגברת כשהיא משחקת עם איברו. "לא גבירתי , את מדהימה, אחרי הסירוס ...." העבד אחל לדבר והשפיל את מבטו. "חבל.." קולה היה מלאה אכזבה והיא שמטה את איברו מידיה . היא התקרבה לעבד הרביעי, היה זה אותו עבד שהיה שונה שנוף של השלושה האחרים, מצולק , לא מסורס ופניו הביעו התרגשות אך היה שם עוד משהו, כניראה הרצון לברוח, הרי אותו עבד לא היה עבד מלידה והוא זכר את חיי החופש. "כן אתה ..." הגברת התקרבה עליו והביטה בו . "אותך אני הכי רוצה לשבור ..." היא דיברה עליו ואחזה בביצים של העבד. "תגיד, אולי גם אותך אני יכולה לסרס ? מה דעתך ? נקשור אותך, ואז אני אקח חבל ואהדק את הבסיס של הזין שלך ובידיים מיומנות אני אחתוך לך את הביצים ?" היא דיברה עם חיוך וקולה היה רגוע כאילו שאלה אותו על סוג התה המועדף עליו ולא על מה שהיה הסיוט הכי גדול ממנו פחד מאז שהוא הפך לעבד. פניו הלבינו וכול מראהו המוכן לקרב נעלם בין רגע. "לא , אל תעשי את זה. בבקשה, אני אעשה הכול אל תעשי את זה !" הוא אחל לצעוק עליה בעודו מנסה לקום. היא הושיבה אותו בכוח רב שהעבד לא ציפה שיהיה לגבירה עדינת מראה כזו. אחרי שהוא ישב בחזרה על ברכיו היא תפשה בביצים שלו שוב אבל הפעם אחלה למעוך אותם בכוח. "אתה יודע הכאב שאתה חש עכשיו הוא כלום לעומת הסירוס עצמו" היא דברה עליו בזמן שהוא צעק בקולי קולות ."שחררי אותי, שחררי זה כואב , כואב!" הוא צעק והיא לא הרפתה ממנו. "יודע מה מעניין אותי ? אתה עבד כבר קרוב לשנה, העבדים האחרים פה יודעים איך לפנות אלי ולא יכולת שלא לשים לב שכולם קוראים לי גבירתי ואת כאילו טוב מידי בשביל לתת לי את הכבוד שאני דורשת" היא דיברה ושחררה את אחיזתה, הגברת התפעלה מצבעם האדום של הביצים של העבד ומפניו הבוכות. הגברת התרוממה והתרחקה מהשורה. היא קראה בקול "ברייטון !" והמשרת מיד נכנס לחדר ונעמד לפני השטיח. הגברת הלכה עליו נעמדה לידו , נקישה קלה באצבעותיה והמשרת צנח לרצפה ונעל את נעליה בחזרה. "ככה כלבים יקרים מהיום יש לכול אחד מכם מספר 1,2,3,4" היא קראה בכול והצביע על העבדים אחד היה הראשון שתיים השני שלוש העבד שאיברו לא עמד זקור וארבע היה העבד האחרון. "אני לא אסבול חוסר כבוד כלפי ותצתרכו לעבוד קשה כדי להוכיח לי שיש מכום תועלת כולשהי אחרת גורלכם יהיה כמו הגורל של מספר שלוש" היא אמרה והצביעה עליו , ממיד נפתחה הדלת מאחוריהם ושני עבדים אחרי גררו אותו משם החוצה. "הוא נשלח לרחוב לשעשעה את ההמונים. כן אם חשבתם שהתמזל מזלכם אתם טועים, כי פה אתם תסבלו כדי לשמח אותי" היא אמרה וחיכה לעבד מספר ארבע . "טוב ככה קחו את מספר אחד ושתיים לכלובים החדשים שלהם כי אני רוצה להתחיל עם הכי פחות מחונך פה" שני העבדים נגררו בכוח מהחדר עם השטיח הלבן והעבד העונה לשם ארבע נשאר לבד בחדר הרעד שעבר בגופו היה ניראה לעין. "ברייטון בבקשה ממך אני הולכת להחליף לבגדי האילוף בבקשה ממך קח אותו לחדר המשחקים שלי ותקשור אותו לשולחן, מצפה לנו ערב שכולו הנאה ... שלי " הגבירה העיפה מבט אחרו בעבד המפוחד שישב על השטיח והלכה לה לחדרה.