לפני 5 שנים. 30 ביוני 2019 בשעה 17:43
בא לי להסתכל עליך ולחייך,
בא לי להתבייש מהמבט שלך,
בא לי להעיף את הפוסטמה קיבינימט ושתהיה שלי לכמה שעות,
לצחוק איתך, לגעת בך, שתיגע בי...
בא לי להריח אותך, להתמכר כמה שעות בודדות לצאוור שלך, ללטף את שיערך ולשתות את הדברים המטומטמים שיש לך לספר לי...
בא לי בחושך להתנשק איתך, לנשום את נשימותיך ולהרגיש איך אני מוסרת אותי אליך.
בא לי לכאוב, לעוף, להרטיב ולגמור בידיך, כמה שרק תרצה,
כי אתה הוא זה שאני יכולה להכיל כרגע, ולא אף אחד אחר...
אסתפק במה שיש, במבטים מעל ראשה,
ברגעים כשהיא איננה, ואתה מנסה להכניס עולם ומלואו בדקה של חופש, כדי שיהיה לך על מה לחשוב עד הפעם הבאה.
מי השולט, מי הנשלט, מי משחק למי בראש?
אין ספק שנגלה, לעת עתה נמשיך לשחק, נמשיך לדמיין.
נמשיך... רק לעת עתה.