זה תמיד באותו המקום בחורשה הזאת. הוא מוריד את החלק התחתון ואני את העליון, במין יין-יאנג - זרועות חשופות אל מול רגליים שעירות; חזה נופל מול בליטה קטנה. הפלייליסט גנרי להחריד ואני אפילו לא טורחת לנסות ולהנות ממנו, אבל פתאום, כשהפרצוף שלי מעוך בתוך המפשעה של גבר אחר, בילי ג'ואל מופיע עם שיר מתוך סצנה רומנטית. בעולם אחר הייתי יושבת על ספה חמה ונעימה עם השיר הזה ברקע, הראש שלי על ירך של גבר שאני נמשכת אליו, עם שיער פרוע וגרביים צמריריות. אני לא יודעת אם אני נמשכת אליכם, אני מחפשת ליטופים בראש ולא איברים בגרון. אבל בינתיים אני נאחזת במילים שננהמות בחשיכה בתוך מכוניות זרות- ילדה טובה, עוד קצת ככה. אם אני דוחפת עמוק מספיק אני יכולה כמעט לדמיין אנשים שאהבתי פעם מהנהנים בהשלמה מאוכזבת.
(אני עולה על האוטובוס הראשון מהתחנה המרכזית ויוצאת אל תוך קרני המנטה של אותה השמש. אני לא יודעת למה אני מחכה, צאי ותחיי. הוא כבר מת מזמן)