אני רוצה שתרד לי. אני יודעת, אולי זה קצת אנוכי – אבל בא לי שתרד לי בלי הפסקה. אני רוצה להרגיש אותך. אני רוצה שתחזור הביתה, שאני אריח את הסירחון של הפגזים והכבישים עלייך. שנתחבק חזק ואז נתנשק. תחזיק את הפנים שלי בידיים שלך ואני אטעם אותך. תעביר יד אחת לשיער שלי, תלטף אותו ואז תקרב אותי אלייך מהגב התחתון. אני מתכננת לשים לך את יד שמאל שלי בתוך החולצה ולעשות לך נעימי בגב ולהשאיר יד אחת על הלחי, להרגיש אותך קרוב.
אני זוכרת שהזדיינו באפטר הקודם שלך כמו חיות. הזעת עליי, הזעתי עלייך. הזין שלך יצא ונכנס ממני. כל פעם רציתי שלא יצא וכל פעם רציתי שיחזור פנימה כמה שיותר מהר. הצלחת למתוח אותי מבפנים, מרחיב אותי כל פעם עוד טיפה. וזה בכלל לא היה השיא מבחינתי באותו ערב. כי אחריי שהפסקנו להזדיין – נכנסנו למקלחת. היה לי נעים לראות אותך נרגע מתחת למים החמים, מתנקה. שואב את התחושה אחריי מי יודע כמה מקלחות שטח קרות – אם היו בכלל. עמדנו במקלחת ודיברנו. הרגליים שלי אדומות ובוהקות מהמים הרותחים שהתחילו להיקוות במטר וחצי על מטר וחצי שהכיל את שנינו. עשיתי לך קצת מסאז' בשכמות. ואז לדעתי ראיתי את הדבר החמוד בעולם. פודרה שנתקעה לך באוזן. בשלב זה כבר חפפת, וניקית כמו ילד טוב את האוזניים. אבל פודרה כמו פודרה – נכנסת לכל חור. בדרום, לרוב יש פודרה. הכרתי אותה מקרוב בתור מדריכת חי"ר על נמ"ר.ביום שיוצאים לשטח יודעים שחוזרים לפחות עם קילו פודרה שנכנסת לכל חור, פינות קטנות בעיניים, באוזניים, בפה, באוכל. הפודרה חודרת לנפש. יש אזור באוזן שנקרא "קונכה". ומהזווית שלי, נמוכה ממך בכ15 ס"מ , ראיתי שיש לך מלא פודרה באוזן. וזה היה חמוד ומצחיק, כי אם לא מצחיק אז זה היה מעציב נורא שזה תקוע לך בכל חור. ואחריי שכבר חפפתי ואני נראית כמו עטלף רטוב, קצת נקרעתי מצחוק במקלחת.
שאלת אותי מחייך -
"למה את צוחקת?"
השאלה הזאת הצחיקה אותי יותר, בגלל שידוע שעם פודרה יגיע התסכול. בפודרה נלחמים בעוז במקלחת אבל עדיין תפגוש אותה פתאום בשישי במועדון אחרי שיצאת בחמישי מהצבא, והפודרה תחכה לך פתאום בזווית העין. ואז מוציאים את הפודרה הקטנה הזאת, ונזכרים שלפני 48 שעות היית במדבר בתוך טנק. בקיצור, ידעתי שאפגוש את התסכול הקטן הזה שלך – אבל הוא היה כ"כ חמוד שלא יכולתי לחכות.
"אתה יודע, יש לך פודרה באוזן."
אמרתי ונאנחת. ניסית עם הזרת להוציא אותה, אבל היד שלך גדולה והקונכה באוזן שלך דיי קטנה. באותו רגע היה לי רעיון, וזה היה די מקסים. הבאתי קיסם אוזניים, נשענת על הקיר במקלחת, שעדיין מלא אדים וניקיתי לך את הפודרה מתוך גומחה קטנה באוזן. זה היה ממש מתוק בעיניי, למרות שמדובר באקט קצת בבוני אם חושבים על זה לעומק. ועדיין, שני קיסמי אוזניים מטונפים אחריי זה היית באמת נקי. עכשיו נשאר רק לנקות את הנפש מתישהו. זה די השיא שלי באפטר שלך. אני חייבת להודות לך על הרגע האינטימי הזה, הרגשתי אותך, ולו במעט. זה היה אמור להיות טקסט על ירידות. על קונילינגוס. לא תמיד במלחמה מצליחים להתחרמן בגוף. הפעם הצלחתי רק בנפש. שמור על עצמך.
