אני אמיתי

בד"כ מופיע אצלי השורה הבאה:

עמודים נצפים, היום 0

זה קצת מבאס אבל כשאני מתחיל בשיחה עם מישהי 

אני יכל לדעת האם הסתכלה בבלוג שלי או לא 

וזה תמיד מעלה לי חיוך

בפרופיל של כולנו כתובים גבולות, כשבאנו לכתוב אותם צויין שאסור לאף אחד לעבור על גבולות אלו

אבל הגבולות האמיתיים שלנו הם בכלל במקום אחר הגבולות האמיתיים הם אמון ובטחון

אם השגנו את אלו, השמיים הם הגבול

אבל עד שנגיע לשם... חומות בצורות, יועצים קטנים בראש שלוחשים לנו לוותר, משחקי אגו

הדרך שלי לבנות אמון היא במפגש, קצר, לא מחייב, כמה דקות 

המבט הזה לתוך העיניים מוריד הרבה מהחומות, המשחקים והאגו

נכון זה מפחיד, זה חשוף, זה בלי ההגנות שטלפון מספק לנו 

אבל זה חזק, זה כמו פעם כשהכל היה יותר נאיבי

נשואים, רווקים, נשים, גברים וכל מה שביניהם,

לכולנו זה קרה לפחות פעם אחת.

אתה מתחיל לדבר עם מישהי וניראה שיש כימיה

עוברים למייל \ קיק \ האנגאווט  (כן, נשואים לא עוברים ישר לווטסאפ)

ממשיכים לדבר, להכיר, אולי אפילו נפגשים לדרינק קצר

ואז בלי שום הודעה מוקדמת הצד השני נעלם כלא היה.

לא מחובר, לא מתחבר יותר ולא עונה.

תמיד חולפת בי המחשבה שבעולם הנשואים הסיכון נהיה פתאום גדול מידי,

אבל איכשהו ניראה לי שזה לא זה, ניראה לי שזה אחד משנים:

או אנשים חלשים שאין להם האומץ לומר "זה לא מתאים לי יותר"

או אנשים שמרוכזים בעצמם, פשוט עברו למישהו אחר ולא טורחים לעדכן

תנו לי פידבק, זה קורה לכולם, נכון?

מה אני מפספס?

ניראה שכולם מדברים על הקורונה,

גל ראשון, גל שני, מובטלים, חל"ת, העסקים הקטנים שקורסים, הממשלה, וגנץ

אבל כשמסתכלים על עצמנו, אנחנו האנשים הקטנים, העבודה שלנו, המשפחה שלנו, אז יש איזשהו דיסוננס.

זה קרה לי פעם ראשונה ליפני כמה שבועות כשמישהי אמרה לי שהיא לא רוצה להבדק,

"לא רוצה להבדק?" 

"לא רוצה שינדו את הילדים בגן ובבית ספר, מעדיפה להיות בבית בשקט ושלא כל העולם ידע. הרי בעבודה לא יתקרבו אלי גם חודש אחרי שאחלים"

ומה עם כל אלו שאת או הילדים עלולים להדביק שאלתי, "הא נכון, יש בזה משהו, אבל..."

נתקלתי בזה שוב לאחרונה כשמישהו אמר שחשב ללכת להבדק כי היה לו חום אבל אמרו לו שהבדיקה לא בקופת חולים,

"צריך ליסוע רחוק (10 דק' נסיעה) אז לא צריך", ובכלל כבר אין לו חום.....

מעניין, מה אני הייתי עושה לו היו לי תסמינים? לוקח את הסיכון שכל מקום העבודה שלי יכנס לבידוד? (כ 150 איש, שלפחות עם שליש מהם אני במגע יומיומי)

שאף אחד לא יתקרב לילדים שלי? האם הייתי הולך לבידוד אמיתי, בלי לצאת מהבית או להסתובב ליד אנשים למשך שבועיים לפחות?

הקורונה מעמידה בפננו שאלה פילוסופית עמוקה של אני לעומת הכלל,

אז כמו שאומר חיים הכט "מה אתם הייתם עושים?"

אפשר לומר שלקחתי הפסקה מאז הפוסט האחרון, האמת שפשוט הייתי עסוק בדברים אחרים.

כשאני כאן אני מחפש, זה אומר שאני עובר על כל הפרופילים של הנשים באתר, קורא את כולם, עובר על הבלוג של מי שיש לה ושולח הודעה למתאימות. לאלו שניראה לי שיש פוטנציאל לקשר.

זה לא מעט עבודה, הרבה קריאה אבל זה מעניין לקרוא את הנפש של האנשים השונים באתר, בסוף אני מגיע למצב שאני זוכר כמעט את כולן.

ומחכה לתשובות מעניינות

מערכת היחסים האחרונה שלי הייתה עם מישהי מהעבודה.
זה התחיל מזה שאחת העובדות זרקה לי הערה ש א' דלוקה עלי.
מה פתאום דלוקה עלי? אני נשוי, היא נשואה, לא התייחסתי לזה ברצינות.
אחרי תקופה מסויימת חשבתי לעזוב את מקום העבודה, ידעתי שגם א' ביקשה לעזוב ושכנעו אותה להשאר אז הזמנתי אותה לארוחת צהרים לדון בנושא. ארוחת צהרים אחת הובילה לנוספת והשיחות גלשו לפסים אישיים ועברו לווטסאפ.
הסתבר לי ש א' נמפומנית לא קטנה (בדיוק כמו שאני אוהב) וכך הכל התחיל.
את המעבר האמיתי לסקס קרה כש"נאלצנו" לסוע מטעם העבודה לביקור בצפון, הודעתי לה שאנחנו הולכים לשחק בנסיעה הזאת ושתהיה מוכנה. מיד כשנכנסה לרכב הבהרתי לה שהיא הולכת להיות השפחה שלי במהלך כל הנסיעה, הורתי לה להתפשט ונתתי לה חולצה שלי. בכביש 6 עצרתי לתדלק והיא הלכה לקנות לי קפה עם החולצה שלי ונעלי עקב.
א' לא הכירה את עולם השליטה עד אז, הכל היה לה חדש ומלהיב, דברים שניראו לה מטורפים בהתחלה ורחוקים ממנה שנות אור לאט לאט הפכו מדליקים, מימשנו אין ספור פנטזיות שלי ושלה. אני חייב להודות שגם אני לא דמיינתי לאן הקשר הזה יקח אותי וכמה גבולות ישברו במהלכו. מיותר לציין שמעבר למשחק היינו חברים טובים ואוזן קשבת אחד לשניה בכל דבר ושהתא המשפחתי של כל אחד מאיתנו נשמר מחוץ לתחום.
הקשר עם א' נמשך כשנתיים, והיה חוויה שאין שניה לה.

בחג שבועות בילינו בכנרת, ככה כמו פעם.
זרקנו אוהל על החוף, הבאנו הרבה שתיה, גזיה, מנגל, והכנו לעצמנו אוכל. קצת זיעה בשמש ושריטות על הידים גורמים לי להרגיש חי.
את רוב היום העברנו במים לצנן את הגוף מהחום הלוהט, בעונה זו של השנה המים עוד קרים והשילוב של קור וחום...משהו שקשה להסביר במילים.

זיונים בטבע זה לא הקאפ אוף תה שלי אבל לא יכלתי שלא לחשוב איזה משחק סקסי אפשר ליצור כאן, נשלטת מבשלת אוכל על הגזיה בחוף מבודד כשהיא לבושה באופן חלקי ביותר. קשירות לעצים, יתדות של אוהל, מים, קור, חום, לילה חשוך ומואר באלפי כוכבים.
יצירתיות ותשוקה הן שם המשחק! 

שלום לכולם וברוך הבא לעצמי,

אחרי הרבה שנים באתר בכל מיני פרופילים החלטתי לפתוח פרופיל חדש והפעם לחשוף את עצמי.
בעצם פחות לחשוף את עצמי ויותר לחשוף את שעל ליבי.
נתחיל בהכרות קצרה, אני בן 40 נשוי עם ילדים, גר במרכז והעובד בהיי-טק.
התחלתי את דרכי באתר ליפני כ 20 שנה, הייתי ילד מבולבל שידע שמשהו בעולם הזה קוסם לו אבל לא בדיוק ידעתי את המקום שלי באתר הזה. אז פתחתי שני פרופילים boom (נשלט) ו Mr.e (שולט). עם שני הפרופילים האלו הסתובבתי, הכרתי, קראתי ולמדתי המון, על האתר ועל עצמי. מאז נשאתי, נולדו הילדים והתבגרתי ולא פחות חשוב למדתי על עצמי ועל המקום שלי בעולם הזה. בהמשך הפוסטים אני אנסה לספר קצת על מה שלמדתי.
אני לא כאן באתר בכדי לכתוב בלבד אלא על מנת להכיר. הכתיבה רק פותחת חלון לכם ולכן להכיר אותי מעט.

אני כאן במטרה ליצור מערכת יחסים עם מישהי,
מערכת יחסים של מס' חודשים, אולי אפילו מס' שנים. זה נשמע בילתי אפשרי? כבר היו לי כאלה, ויותר מאחת . לוקח זמן לבסס אמון, להכיר אחד את השניה, ללמוד להתגמש אחת עם השניה אבל בסוף זה מדהים!
צריך בשביל זה אינטילגנציה ריגשית, כימיה, והמון רצון והשקעה. ויש כמה פרמטרים טכניים שחייבים להתקיים מבחינת מיקום, שעות פנויות וכו'

אז לאט לאט ובהתמתדה אני אחשוף בבלוג הזה עוד ועוד על עצמי ועל הקשר שאותו אני מחפש בתקווה שיום אחד אני אעלם מכאן כי שקעתי בקשר מפרה ומהנה ואין לי עוד צורך להכנס לאתר.

בהצלחה ויום מצויין לכולם
אני