שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 6 שנים. 1 בספטמבר 2018 בשעה 17:13

אנחנו רוקדות. 
האגן שלך דבוק לשלי וזז לפי קצב המוזיקה בין הרגליים שלי, החזה של מעוך כנגדי.
זרוע אחת שלי עוטפת אותך, נחה כנגד הגב שלך, ממש בנקודה שמתחיל התחת הבולט היפה שלך.
זאת נקודה רגישה בשבילך, וגם בשבילי, כי אני אוהבת את התחת היפה הזה.
היד השנייה שלי מתחפרת בצידי ראשך בתוך השיער היפה והארוך שלך.
מרגישה את הקצב של המוזיקה בלב, בבטן, בדגדגן, בכוס שלי שנצמד אליך לקצב התנועות שלך.
את רגועה, כולך שעונה עלי, הראש שלך כנגדי.
משיכה קלה וידידותית בשיערך ממקמת את הפנים שלך מולי, במרחק נוח מספיק. את מסתכלת עלי, עוד נינוחה ולא מנחשת שהקצב עומד להשתנות.
אנחנו מסתכלות עמוק בעיניים, ואני רוצה עוד.

אני משחררת את היד משיערך ומלטפת את הלחי האדומה שלך. מניחה את אצבעותי מתחת לסנטרך ומרימה אותו סנטימטר למעלה. האגודל שלי מונח על השפה המלאה והרכה שלך, משחרר קלות מרווח קטן בין שפתייך. שלוש פעמים האגודל שלי עובר על שפתך הלוך ושוב, מדגדג אותך, מדגדג אותי. 
אני רוצה אותך.

אני מרחיקה ממך את היד, להוריד אותה לסטירה חזקה על לחייך. כזו שתעורר אותך, אבל גם לא ממש תכאיב.
את ממצמצת לרגע, אבל לא מפסיקה לרקוד, ולא מורידה לרגע את העיניים משלי.
פאק אני רוצה אותך, ועכשיו אני כבר רטובה, מרגישה את הכיווצים בכוס הפועם שלי, שלך.
אני פותחת את פיך ומחדירה לך אצבע. את מוצצת, משמיעה קולות, מעבירה לשון.
אני תופסת בעורפך, מצמידה אלי, הזרוע השניה עדיין בגבך, ומעבירה את הלשון שלי על השפתיים שלך.
את משחררת גניחה קטנה ואני מרגישה אותך מצטמררת. אני מוצצת את השפה שלך אלי, מעסה אותי בלשוני, אוכלת אותך קלות.
אני מפשיטה אותך מהגופיה שעלייך, חושפת את השדיים הקטנים והזקורים שלך, את הפטמות הוורדות.
בזיע ראש אני מסמנת לך להוריד גם את החצאית והתחתון.

אני חופנת את השיער שלך מאחורי העורף, מלפפת אותו בידי ומושכת אותך קלות למטה.
את לא מתנגדת. חיכית שאבקש ממך להתמקם בין רגלי ואני יכולה לנחש שגם אצלך כבר נבנית רטיבות מהמחשבה על מה שיבוא אח''כ.
אני מפשקת רגליים, עושה לך מקום קרוב לכרוע תחתי. 
אצבע אחת וניע קל בעיניים מסמנים לך להעביר את הלשון החמה שלך על ירכי, מעל החצאית העבה. 

אני רוצה להרגיש את החום שלך עלי, אבל לאט היום. לאט. יש לנו זמן. 

אני רואה אותך עלובה כזאת וצוחקת בנדיבות. את קצת נעלבת, וקצת מתרצה. 

אני מסמנת לך שוב, באצבע אחת, מעל החצאית, בדיוק בנקודה שהירך פוגשת את הכוס. 

את משקיעה, מלקקת, מרטיבה, וזה נעים. 

"רוצה עוד?" אני שואלת. 

כן, את רוצה. 

אני מכוונת אותך לעבר הספה, מורה לך להתמקם על הרצפה למרגלותיה (ספה זה לא מקום לשכמותך), מסדרת אותך איך שנוח לי-  גבך כנגדה, העורף שלך בדיוק בגובה קצה המושב, וראשך שעון לאחור. 

"יופי". 

אני מורידה את החצאית ונעמדת בכריעה על הספה מעליך, ממקמת את הכוס העירום והרטוב שלי במרחק ממעל ראשך. מספיק קרוב שתוכלי להרגיש את החום, לראות את הרטיבות, להריח את החרמנות, אבל לא מספיק קרוב שתוכלי לגעת. 

"את רוצה עוד?" 
כן, כן. את רוצה. 
אני ממתכופפת קצת יותר קרוב, ושולחת יד ימין לשד שמולי. צביטה בפטמה ומיד סטירה חזקה. 

עוד שתי סטירות ביד שמאל לשד השמאלי. 

הכוס שלי נרטב ומתכווץ. אני מניחה אותו ישירות עליך ותחילה להתחכך בך קלות. 

אני מושכת את השדיים הקטנים והלבנים שלך למעלה מהפטמות. מסובבת אותן, ממוללת אותן באצבעותי, מורחת עליך הפנים שלך את מיצי הכוס שלי, מרגישה את השפתיים הנפוחות שלך נמעכות תחתי. 

הידיים שלי מכאיבות לך ואת משתדלת לא לזוז יותר מדי, לא להפריע. 

אני תופסת בחזקה את הלסת שלך, מנערת אותך תחתי, מסמנת לך להוציא את הלשון שלך ולהתחיל לאכול. 

הלשון שלך עוברת בכוס שלי, מהחור לדגדגן, מערבבת נוזלים, מחממת, מלטפת. 

נעימה כנגד הדגדגן, שלוש לקיקות. מוצצת. 

חוזרת למטה ומכניסה את הלשון אלי פנימה. 

אני מתיישרת מעלייך, רוכבת עליך מלמעלה, מצמידה את הכוס שלי יותר קרוב אליך. 

"תפתחי לי, אני רוצה לראות".

את מפשקת את רגלייך, מעבירה אצבעות מעל הכוס השעיר שלך, מפשקת אותו שאראה. איזה יפה הוא כשהוא אדום, נפוח, רטוב כל כך. כשהוא בשימוש. 

אני קרובה לגמור, ואת מגבירה קצב. מלקקת, מוצצת, מניעה את הלשון שלך, נענית לתנועת האגן שלי עליך. 

אני מתכופפת במהירות, מצמידה עוד יותר את הכוס שלי לפיך, מורידה סטירה חזקה על הכוס המפושק שלך. כף ידי פרושה, אצבעות ישרות ויציבות, היא נוחתת ישר על הדגדגן. 
את נרטבת עוד יותר. 

עוד שתי סטירות מהירות, אחת אחרי השנייה לכוס, ואחת חזקה לשד. 

את כבר קרובה מאוד, וגם אני.

עוד מעט תחדירי אצבעות.

עוד מעט תלקקי הכל בקצב. 

עוד מעט אני אגמור מעליך.

עוד מעט את תגמרי לקול אנחותי. 

עוד מעט. 

היום לאט. לאט.

יש לנו זמן. 

 

 

 

Coach - מדהימה
תשוקתית!
לפני 6 שנים
Chucha - 😊
לפני 6 שנים
Charisma Charm - פשששש... צרי קשר עם המגדל ! :)
לפני 6 שנים
עליזה - המון שנים לא נסערתי כך ממילה כתובה 😀
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י