רשימת המטלות היומית הייתה ארוכה מהרגיל אך זה ממש לא הפריע לי. להפך, יש עונג גדול בלהיות מוכוון אלייך. לדעת שכל פעולה שאני עושה משרתת את צרכייך ורצונותייך עושה את העבודה למתגמלת יותר מההשקעה שהיא דורשת.
הבוקר מתחיל בטיול עם הכלבה שלך, כמובן כולל שליחת תמונה של שנינו עם הכותרת: "הכלבים שלך בטיול בוקר :)". אחר כך כביסה. כיבסתי, תליתי, הורדתי וקיפלתי. דאגתי לעשות את זה הכי טוב שאני יכול. הפכתי את הבגדים שהיו הפוכים כדי שיהיה לך קל ללבוש אותם וקיפלתי הכי ישר שיכולתי. דמיינתי אותך יפה בבגדי הערב, מתאמנת בבגדי הספורט, דמיינתי את הפטמות שלך בולטות בחולצות הטי הפשוטות של הבית אותן את לובשת בלי חזיה. והתחתונים, והמצעים... כל אחד צייר לי תמונה אחרת שלך במוחי. אחרי שניקיתי את הרצפה (כולל מבחן הלשון ב5 נקודות אקראיות כמו שלימדת אותי) והכלים עמדו בסדר מופתי כמו במסדר צבאי במתקן הייבוש והשקיפו על כיור מצוחצח הכנתי לעצמי קפה וציפיתי בכליון עיניים לשובך מיום עמלך.
הדלת נפתחת פחות או יותר בשעה הקבועה ואת נכנסת. לבי מתמלא אושר אבל בטני מעט מתכווצת כשהיא רואה את העייפות שעינייך מקרינות. אנחנו מכירים מספיק בשביל לדבר עם העיניים ואין צורך במילות נימוס. תוך כדי שאת צועדת פנימה אני רואה אותך מביטה סביב ונותנת חיוך עייף אך מרוצה על המצב בו הבית נמצא. חצי נחמה. מלבד העייפות אפשר לראות שאת גם מוטרדת ממשהו. את נשענת על השולחן ומתעסקת עם הטלפון, לוקחת נשימה עמוקה ואומרת "יש שינוי בתכניות, אני צריכה לצאת שוב עוד 40 דקות בערך" אני קם וצועד לקראתך. את ממשיכה "ולא רק זה, לא הספקתי עוד..." את מרימה את העיניים מהטלפון אלי כשאני מניח את ידיי עליו ונותנת בי מבט נוזף ועייף. אני משיב לך בחיוך מתנצל ואומר לך "בואי איתי בבקשה, את חייבת לנוח". את אומרת כמה דברים על זה שאני מנצל את מצב רוחך לעשות דברים שאסור לי ושעוד אשלם על זה, ושהרי אין שום סיכוי שתצליחי להרדם בזמן הזה וגם אם כן זה רק יעשה אותך יותר עייפה. אבל את מתרצה ובאה איתי אל הספה.
את מתיישבת וזורקת את ראשך לאחור. אני מתיישב על הרצפה לידך וחולץ את נעלייך. מוסיקה שקטה ונעימה מתנגנת בחלל החדר בזמן שאני מעסה בעדינות את כפות רגלייך שאני כ"כ אוהב. אחרי 10 דקות של תשומת לב ומעיכות עדינות ומדוייקות לכל רגל אני מפציר בך להשכב. את נשכבת חצי על הצד אך גופך מתרצה לבקשתן של כפות ידיי שמונחות בעדינות על האגן שלך ואת נשכבת על הבטן.
את כבר מעט יותר רגועה ונינוחה, ראשך על הכרית ועינייך עצומות. אני מפשיל את שמלתך מעלה ואת תחתונייך מטה. ידיי אוחזות בהתרגשות את פלחי ישבנך שכל היום היו במחשבותיי. ברור שעומד לי כי איך אפשר שלא? אבל כשראשי צולל אל ישבנך ולשוני מתחילה לנוע באיטיות רכה ומונוטונית בתוך החריץ שלך אין בזה שום דבר מיני. וזה ברור לשנינו בלי מילים, זה רק כדי לעשות לך רגוע ונעים. לא כל ליקוק נועד למטרות סיפוק...
20 דקות אחר כך אני מוציא את הראש מישבנך, נותן נשיקה לכל אחת מלחייו ומסדר את התחתונים והשמלה. היד שלי נשלחת לידך, את אוחזת בה ונעזרת בי להתרומם.
אני שוב על הרצפה נועל לך את נעליך ומסתכל עליך. את מחייכת אלי חיוך שאומר לי שצדקתי ועינייך נראות אחרות. מרועננות, מחודשות, כבר לא מרוקנות מאנרגיה.
את קמה לשטוף פנים ואני מחכה לך ליד הדלת עם הקפה טו גו. אני מגיש לך אותו ואומר לך "נתראה בערב, סעי בזהירות" ומתכופף לנשק את רגלייך לשלום ודרך צלחה כהרגילנו.
כשאת הולכת אני חושב לעצמי שקצת הייתי כמו מטען אנושי עכשיו והטענתי אותך הטענת בזק שיהיו לך את ה-30 אחוז סוללה לסיים את היום. המחשבה משעשעת אותי ואני משתף אותך בהודעה. כעבור זמן מה את עונה "אתה באמת מטען מוצלח. אבל גם חצוף. אז תטעין באמת את הוואנד. אמרתי לך שתשלם על החוצפה וחוץ מזה הלשון הרעבה שלך קיבלה את שלה להיום. נתראה עוד כמה שעות :)"
סופ"ש מלא אנרגיות :)
ליק
