צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תרפיה מול מקלדת

לפני 6 שנים. 10 בנובמבר 2018 בשעה 21:26

בא לי שוב , כמו ילדה, להסתחרר בעיגול

עד שכל העולם מתערבב, להנות מכך שהקרקע כבר לא יציבה,

זה חלק מהקסם מהיתרונות בלהיות ילדים,

אין פחד,

ואם אין פחד אנחנו מסוגלים לקבל בשלווה, בשמחה או אפילו בכעס את הכול,

אבל אנחנו מסוגלים לקבל, וזה המפתח.

 

בא לי להסתחרר ולא לפחד מיפול,

ולא לדאוג מכך שאין קרקע יציבה מתחתי, אלא רק להנות מתחושת הריחוף.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י