וכל בוקר שאפי טריגר אומר: "הותר לפרסום..." אני מאחרת לעבודה לשמוע את השמות ומתפללת שלא אשמע את השם שלו.
היינו 6 שנים ביחד.
הייתי ממש חלק מהמשפחה. טיילנו אחרי הצבא ביחד. למדתי למבחנים בבית של ההורים שלו.
עד היום אני זוכרת שאמא שלו הייתה מכינה בכל שישי בצהריים פסטה בולונייז.
אחת הפסטות הטעימות שאכלתי...
היה לי קשר מיוחד עם ההורים שלו. תמיד צחקתי שהוא הצליח להתגבר עליי, אבל ההורים שלו לא.
עד היום אמא שלו עוקבת אחרי בפייסבוק, מגיבה ועושה לייקים. אנשים מדהימים. אני באמת אוהבת אותם.
כשהתחילה המלחמה שלחתי להם הודעה. אני יודעת זה קצת מוזר עכשיו כשאני נשואה+1 להיזכר בהורים של האקס שלי משנות ה-20...
בכנות, בסה"כ רציתי לדעת שהם בסדר.
ואז אמא שלו סיפרה לי שהוא חזר מלימודים בחו"ל לעזה.
אני ממש מקווה שהמלחמה הזאת תסתיים בקרוב.
הלב שלי לא עומד בעוד הותר לפרסום.
