דברים בעלמא

הדרך לאושר לדעת שפינוזה זה להשיג השגה מלאה על אלוהים, הטבע והאדם.

אבל קודם כל הוא מתחיל את 'אתיקה'  בצורך לדעת שיש אלוהים. 

"משפט 11.

אלוהים (שהוא) העצם בן אינסוף תארים, שכל אחד מהם מבטא מהות נצחית ואינסופית, קיים בהכרח.

הוכחה:

אם אתה מכחיש זאת, השג בדעתך, אם תוכל, שאלוהים אינו קיים. ולכן לפי אקסיומה 7 מהותו אינה כוללת בתוכה קיום. אבל דבר זה הוא אבסורד (לפי משפט 7) לכן אלוהים קיים בהכרח. מ.ש.ל

אקסיומה 7:

מה שאפשר להשיגו כלא קיים, מהותו אינה כוללת קיום.

משפט 7:

הקיום שייך לטבע העצם"

אחרי שמצליחים להבין מה שפינוזה רצה. זה נראה כמו הוכחה האונטולגית. והבעיה היא שזה יוצר מעגליות

כמו למשל הטיעון הבא.

1. כדי להוכיח שקיים חד-קרן, יש להוכיח שקיים חד קרן קיים (שהרי כל חד קרן שקיים אכן קיים).

2.אם קיים חד קרן קיים - קיים חד קרן.

3.אם לא קיים חד קרן קיים - הרי שזו סתירה, מפני שכל חד קרן קיים חייב להיות קיים, מעצם הגדרתו. משום כך, על ידי הוכחה בדרך השלילה הוכחנו שקיים חד קרן.

4. קיבלנו שבכל אחד מהמקרים קיים חד קרן, ולכן נסיק שקיים חד קרן.

אז מה שנראה לי הכי חשוב בדרך של שפינוזה זה לא ההוכחות שלו. (שעליהם אפשר לחלוק, אלא הדרך) כלומר, הדרך של בניית הטיעון הכללי אצל שפינוזה יותר חשובה מאשר המסקנות.

-----------

כי נראה לי שיהיה אפשר להוכיח דרך שיטתו, סוג של אושר ותפיסת עולם שנמצאת גם בקבלה או משהו כזה