אז בשישי, יום אחרי הערב הקסום הזה, אירחתי אצלי בבית את הstreetplay.
קבענו את התאריך יותר מחודש לפני, מודעים לבעייתיות הקלה של לארגן כזה אירוע יום אחרי מסיבה.
אבל סמכנו על עצמנו ועל הנסיון המצטבר לתקתק את זה בקלות יחסית.
אז אחרי שישי בוקר מרוח גררתי את עצמי להתחיל לנקות ולסדר את הבית בעצלתיים.
חיכיתי לה שתבוא ונתחיל לארגן אותו כמו שצריך.
היא באה ומיד התחלנו לעבוד.
היא שטפה את הרצפה, אני עומל במטבח. שרים מזרחית בקולי קולות כי אין מוזיקה אחרת לנקות איתה.
תכונה שאני מאוד אוהב בה זה איך היא לוקחת דברים לידיים.
בלי גינונים ריקים של מלכה וציפיות שיעשו בשבילה.
רצתה פליי, חלמה חלום, ועובדת ב2 ידיים להגשים אותו.
בין אם זה בקניות מתוקתקות על המיליגרם של הגבינה, רשימות המוזמנים המדויקות לכל אירוע, ועד לעובדה שהיא בשניה עולה על קוקו וטסה על הרצפה עם הספונג'ה.
הספקנו מה שצריך והאורחים התחילו להגיע,
תוך כדי שאנחנו סוגרים פינות אחרונות.
מינגלינג קצר, ארוחה משובחת ומדויקת, קוקטייל הבית והגענו לאירוע המרכזי של הערב.
טיפול הספא שלשמו התכנסנו.
גיגיות מים מולאו ומגוון חומרים נמרחו על מגוון רגליים סקסיות בבית.
הנשלטים החמודים עמלו ביחד כדי שלשולטות יהיה נעים.
מגשימים לה את החלום לערב בדסמי קצת שונה מהנוף הרגיל.
בלי אימפאקט ושלל אקטים שאמנם מספקים שולטות, אבל מתרכזים בנשלט.
רק מסאזים, טיפול, שירות ופינוק לשולטות תוך כדי שאנחנו מכבים את הראש, שמים את האגו בצד ודואגים שיהיה להן נעים ונוח.
היה בזה משהו מאוד מספק.
בשלב הזה עוד ניסיתי להיות חלק פעיל בערב,
כאילו הייתי אורח.
אבל מהר מאוד הבית קרא לי, היה זקוק לקצת אהבה וטיפול גם הוא כדי להכיל את הערב הזה.
פה מים שנשפכו, שם שולחן מבולגן שצריך סידור.
מילוי כוסות, ארגון נשנושים, סידור מטבח.
שם קצת איבדתי קשב לכמה רגעים.
נקרע בין הרצון להשתתף לבין הרצון שהערב יהיה מושלם בשבילה.
מהר מאוד הבנתי שעם המוח המעורפל שלי ביום שאחרי מסיבה - עדיף שאתרכז במטלה אחת.
בהתחלה טיפה התבאסתי, אבל מהר מאוד הצלחתי לשנות דיסקט.
החלטתי שאחרי הלילה הנדיר שהיא העניקה לי אתמול, עכשיו תורה לכבות את הראש ושידאגו לה.
עמלתי, סידרתי, ניקיתי, ניגבתי, הבאתי, לקחתי.
לקחתי על עצמי מעין תפקיד של באטלר מארח, מנסה בכל כוחי המבולגן לתקתק את הערב בסטנדרט הגבוה שלה.
היו כמה פאלטות, היו כמה קשיים.
אבל במקום להתעצבן לקחתי את זה בצורה הכי חיובית שיש.
מתמודד עם כל מיני תקלות קטנות, משתדל לא להטריד אותה בדברים שלא קשורים אליה.
מדי פעם עובר בין האורחים ורואה שכולם בטוב, שואב מזה אנרגיה.
משיר לה מבט ורואה שהיא מרוצה, שואב מכך סיפוק.
תופס נשלט פנוי וחמוד שיעזור לי מעט ומנסה למצוא קצת "כח פיקודי" עליהם כדי שיעזרו לי לדאוג מאחורי הקלעים לאווירה.
הספקתי בסוף לקחת חלק בטיפול הרגליים שלה, מעיין פרס על העבודה הקשה.
גם לקחתי חלק קטן מאוד בחידון של אחרי תוך כדי ארגון וחלוקת קינוחים.
מסתכל עליה מתמוגגת כשהנשלטים מנסים לתרגם בפנטומימה את המשפטים ההזויים שהיא כתבה.
מקלל אותה בקטנה כשעוד משפט מסובך ובלתי ניתן לתרגום יוצא.
רואה אותה מחייכת בזדוניות הסקסית האופיינית לה.
כשנגמר הערב הייתי עייף מאוד.
למזלי, האורחים שהזמנו היו מקסימים וכל אחד נתן יד בהחזרת הבית למצב תקין וראוי למחיה.
נשפכתי על המיטה ובעבעתי קצת מנטלית עד שנכנסתי לשינה מתוקה.
כבר חופר לה בדרך נקודות לשיפור ושימור שיהיה לה לקרוא מחר.
זה היה ערב מאתגר, קשוח לפרקים, מספק ולא סטנדרטי.
אמנם לא היה מושלם ובדיוק איך שחשבתי, אבל הוציא אותי מאוד מסופק ושמח דרכה.
וגם עם עוד ידע ומסקנות לפעם הבאה, על איך להביא את החזון שלה במציאות במצב עוד יותר מדויק.
במוצש בילינו לנו ערב אפטר קייר מתוק, וככה נסגר לו סופ"ש הרפתקני וממלא במיוחד.
אחד שאני עוד באנרגיות טובות ממנו עד עכשיו.
