למה את כל כך חסרת כוחות היום בלונדי? שכחתי לקחת את התרופות, מתברר. אותן התרופות הארורות שמלבד להשאיר אותי ערה בלילה וליצור סיוטים פרי דמיוני לא עושות דבר כבר תקופה. זה כאילו שהסרוטונין שם, פשוט לא יודע מה עושים. ואם אני לא מקפידה על כל צעד שאני עושה, אני מוצאת עצמי מרוסקת על האדמה, והמשקולות על הגב מקשות עליי לעמוד על הרגליים בשנית. והפרפקציוניזם שוחק ומצביע, מצביע ושוחק, במקום לעזור לקום, רק לועג. אולי זה מה שמגיע לי על שטיפחתי פרפקציוניזם הרסני שכזה, אם בכלל ניתן להאשים את עצמי על זה. אני כבר אמצא במה להאשים את עצמי, בזה אני טובה. חבל שאי אפשר להתמקצע ולעשות כסף על הדרך.
עברתי על פרופילים פה באתר. "שפוי בטוח ובהסכמה," "דם ביזאר מחטים," "אין" חוזרים על עצמם. הראשון על ההשקפה, השניים הנותרים על גבולות אישיים. ואני באמת תוהה - זה באמת מה שאנשים חושבים? מישהו העלה בפניי את האפשרות שהם מסתכלים מה כתוב אצל אחרים ומעתיקים. מתוך עצלנות? חוסר מודעות? המחסור בידע? לא עדיף פשוט לא לכתוב דבר? להוסיף טיפין טיפין מילים כאשר הניסיון יתחיל להצטבר והדעות להתגבש?
הרי "שפוי, בטוח ובהסכמה" נוגע להכל בחיים, לדעתי. סקס, ונילי או בדס"מי, כמובן. אבל גם עבודה - בלי רוצחים שכירים, בלי להתרסק למוות מגובה, בלי עבדות בכפייה. גם טיול - בלי לטייל בעזה עטופים בדגל ישראל, מבלי לשכוח חגורות בטיחות, וכמובן, כמובן, בלי חטיפה של אף אחד. פייר? גם לאכול לדעתי צריך שפוי, בטוח ובהסכמה, אבל לאידאולוגיות שלי לא אכנס לפה, זה פוליטי מדי. שפוי, בטוח ובהסכמה זה טריוויאלי לכל דבר בחיים. השאלה, עם זאת, הייתה בנוגע לעולם השליטה. מהי שליטה? מהי כניעה והתמסרות? אולי עבורי זה שפוי לישון בתוך כלוב חמוד ומרופד ובעיניי אחרת זה לא, אבל היא מוכנה שיסרסו בה. אולי מבחינתי זה בטוח לחתוך ולצרוב ובעיניי אחרת זה לא, אבל לה אין בעיה לקבל בתחת ואז בכוס מבלי להחליף קונדום ועבורי - ביג נו נו. ובהסכמה? תודה על האישור שאינך אנס. אבל אלו רק דיבורים, אנשים מדברים כמה שרוצים ובסוף שוכחים במעשיהם חצי ממה שאמרו. לפעמים זה כולל את עניין חשיבות ההסכמה. השקפה על עולם השליטה. השקפה זו דעה, ורגש, ומחשבה, ותשוקה, ורתיעה. זה המון, אבל טריוויאלי זה לא. או לפחות, לא אמור להיות.
חוסר הגבולות, בין אם אצל שולט או נשלט, גורם לי לגלגל עיניים. זו עצלנות, או פשוט חוסר אכפתיות, ואולי חוסר הבנה. שולט חסר גבולות? אני רוצה לזיין אותך בתחת. נשלט חסר גבולות? תעביר לי חצי מהחשבון שלך לשלי, את החצי השני אשאיר לאחת אחרת. לא יודעים מה הגבולות שלכם? תרשמו. זה בסדר. "אני לא יודע, אני עדיין מגלה," "תלוי באדם שמולי." פנה אליכם מישהו שכתוב לו בגבולות "אין"? תברחו. לא הייתי רוצה להתעסק עם אחד כזה. מי יודע מה עוד אין לו. אולי כבוד, כלפי עצמו וכלפי מי שמולו. הפרטים הטכניים לא מעניינים, אתם בסדר עם דם ביזאר ומחטים? זה מהמם אבל בואו נתקדם מעבר לטכני. מה מרתיע אתכם? כן, גם אילו אקטים, אבל אילו טיפוסים? אילו התנהגויות? איזה אופי? מה טווח הגילים שאתם מוכנים לדבוק בו, אם יש? הפרטים הטכניים לא באמת מעניינים. אם מישהי ממש ממש תרצה שתגלחו לה את הראש וזה לא מדבר אליכם, אתם תתנצלו ותסרבו, זה עד כדי כך פשוט. נכון, אם זה משהו נפוץ, אולי עדיף. הוא כתב שהוא לא חונק. ידעתי את זה מההתחלה תודות לכך, ולא ביקשתי ממנו לחנוק אותי ולו פעם אחת. כל השאר? לא רלוונטי בעיניי. בעיקר כיוון שכבר אי אפשר לקח ברצינות, או שלא בערבון מוגבל, את מה שכתוב.
שמישהו יכתוב פיצ'ר שלא מאפשר לכתוב את המילים הללו כבר, לעזאזל. כן, אני כלבה יהירה וממורמרת והיה לי לפרוק, ועל הזין שלי. ואל תשכחו לעולם - "שליטה לא לוקחים, שליטה מקבלים" (כוסאמק!!!!!!).