חוויות

הקדמה
דיברנו אתמול בטלפון. הפתעת  כשהתקשרת אליי לנייד והזדהית בכינוי שלך. חמודה וקלילה ומביעה שמחת חיים כרגיל. שנינו יודעים שהחיים שלך כרגע לא קלים. את משתפת אותנו בבלוג שלך. השימחה והקלילות שלך מכסים על קשיים אמיתיים בחיים המורכבים מסובכים ומלאי סודות ושקרים שהספקת לטוות לעצמך בחצי שנה האחרונה מאז נפגשנו בכלוב. אז באת אליי כולך מלאה ברעב בלתי נתפש ליחסי מין פרועים ובעיקר לחיבוק מרגיע לפני שאת חוזרת בלחץ לבן הזוג הפרנואיד שלך. הדהמת אותי אז כשנכנסת אלי קלילה וזורמת ואמרת משהו כמו "עושה לך טוב לקשור ולשלוט? קשור אותי ותרביץ לי ותעשה מה שבא לך. העיקר שתזדרז ותגיע לזיון כבר. אני צריכה לצאת מכאן עוד שעה." בשיחה של היום זרקת כבדרך אגב שזיינתי אותך (המילים שלך) לפני חצמ שנה אבל היום את כבר לא כמהה רק לזיונים וחדירות. את התמכרת לשליטה ויש לך מישהו שקושר ומאלף אותך ומחזיק אותך מוקפדת ושמחה.

השיחה הזו קצת ניערה אותי. פרט לעובדה שחבל לי עליך שאת מסובכת בארג שקרים שקשה לצאת ממנו, הפריע לי הפשטות והקלות שבה קיבלת ממני אינטימיית כה גדולה וחדירה לחורים שלך מייד בפגישה הראשונה. רצית עוד ועוד וקיבלת בלי ששמתי לב לזילות שבה התייחסתי לזין שלי כדי לספק את תיאבונך האדיר לחדירה עמוקה ומרגיעה. זרמתי איתך בהחפצה שלי עצמי. זיינתי אותך בעוצמה כי זה מה שרצית וכך מבלי להבין כיצד זה קרה, הפכתי לזמן קצרצר לעבד מין שלך בכובעי כשולט. שלטת מלמטה למספר המועט של פגישותינו. לקחת מה שהיית צריכה וזה לא התאים לי אז חתכתי ונשארתי עם תחושה קצת לא נעימה כאילו נוצלתי והפכתי לויברטור חי.

ככל שהזמן עובר אני מתייחס לזין שלי יותר ויותר כאל איבר קדוש. היום לא הייתי חודר אליך כפי שעשיתי לפני חצי שנה. לא הייתי מסוגל. במידה מסויימת הפכתי לנשי ורגשי. לחדירה יש משמעות. הזין שלי הוא מרכז עצבים שזורמים דרכו תחושות רבות ומעורבות. גם רגש וגם פיזי. כשאני חודר, אני בפנים מרגיש ומתחבר. לא משהו קליל שאפשר לפתור אח"כ בקלילות ואמירה אגבית "זיינת אותי". לא יכול יותר להתייחס לזה ככה. כשהייתי צעיר וחרמן התייחסתי לזה ככה. לא יכול יותר. חדרה זה מקדש ופולחן ואירוע משמעותי עבורי. לא אפול יותר לתוך הסתמיות הזו ואם לא תיהיה למי שלא תיהי סבלנות, חפשי זיון בטינדר. אני רוצה קשר שמתפתח בהדרגה וכשאחדור אליך, זה יהיה מתוך חיבור אמיתי שיסעיר אותי ויערבב את האנזימים בגופי לשייק מטורף שיהפוך לנהר רגשי סוחף ונסחף.

הזין שלי הוא דגדגן ענק וחשוף ורגיש וחודר.
כריש פטיש מרגיש ורגיש

בשנות העשרים של חיי, ככל שהתאמצתי כך הרחקתי מעצמי בדיוק את מי שרציתי ואלה שלא עניינו אותי עטפו אותי והרחיקו אותי עוד יותר מהדבר האמיתי. כשהפסקתי להתאמץ, דברים באו מעצמם ופתאום אני בזוגיות סוערת ומסעירה וכאב הופך להנאה. צייתנות והתמסרות קיבלו נוכחות טבעית והחיבוק שאחרי היה ככדור הרגעה שמילא את היום בשמחה וקלילות והנציץ (המצאתי פועל) את העיניים.

השבוע קיבלתי שתי הודעות משתי נשים שונות בכלוב.
האחת: "הכתיבה שלך מגרה אותי. אם בא לך, אני פתוחה לסשן. בא לך הערב אולי?"

השניה: "אתה כותב מקסים. איך רק עכשיו גיליתי אותך?"

ושוב הכל הפוך. הסשן הקל לא מעניין אותי. לעומתו,  המחמאה המתוקה של השניה עשתה לי נעים דיו כדי שאציין את זה כאן ואף אקרא את הבלוג של הכותבת המחמיאה.

מה שמזכיר לי את החידה:

לאיזו  חיה יש שש רגליים והיא הולכת על הראש?

הכל הפוך וכשאמצא אותך (מי שתהיי), גם את תהיי הפוכה. איך אני יודע? ניסיון

היא גדלה כהילדה המוצלחת, המסודרת, מאורגנת, תלמידה מצטיינת, יפה, מטופחת, נקיה. 
כלפי חוץ אביה היה מאוד גאה בה מחד ומאוד דרשני מאידך. כל ילדותה, נערותה ובגרותה חיה בפחד לאכזב את הסביבה, בייחוד את הוריה ומשפחתה. היא אימצה לעצמה כללים נוקשים בחיים כדי לעמוד בציפיות הסביבה. כללים שעם הזמן אימצה לעצמה בלי לתת את הדעת אם זו דרך טובה בשבילה.
עמידה בציפיות הגבוהות של סביבתה חדרו עמוק לנשמתה עד כדי שנטיותיה ותפיסת עולמה על מה טוב או רע לה הייתה רק מה שמצפים ממנה.
היא יפה מאוד, רגישה, רכה, נוכחת ובודדה.
מהצד היא מושא לקינאה. הכל נראה מושלם אבל היא לעולם לא רגועה. כל ההצלחות וההישגים נראים לה כלא כלום ביחס לחרדה מכישלון המשימה הבאה. חרדה מלאכזב את הוריה ואת עצמה. החרדה מכישלון הפכה למנוע עוצמתי של הצלחות. הצלחות שהיו עבורה כחרב פיפיות. הציפיות של סביבתה ממנה ובהתאם שלה מעצמה עלו ככל שהצליחה. גלגל של לחץ לחרדה שהזין את עצמו במשך שנים והפך אותה לאדם מאוד מדוד, מחושב, תכליתי, ענייני ורציני. מזמן הפסיקה לצחוק ולבטח לא הרשתה לעצמה לחזור ולגעת בילדה הרכה החייכנית והקלילה שהיתה לפני בגרותה.

בשנתה האחרונה באוניברסיטה קיבלה החלטה נועזת ומפחידה להתנסות בקשר שליטה. ניסיונה המיני עד אז התמצה בשתי מערכות יחסים רציניות ומספר מועט של גברים בקשרים קצרים. עם אף אחד מהם לא הצליחה להגיע לאורגזמה למרות שידעה להביא את עצמה לשם די בקלות.
הפנטזיה של להיות קשורה הייתה הפנטזיה היחידה שהיתה מביאה אותה לגמירה כשהיתה עם עצמה. היא פינטזה על זה שנים והתבישה בפני עצמה שהפנטזיה שלה אינה כשל חברותיה ובטח שלא מה שמצפים ממנה. סוד שמור שהסתתר לו והתבשל לאיטו.

היא פנתה אליי באופן מאוד מהוסס ומסוייג. הגיע לפגישה הראשונה בגישה תכליתית ומשימתית. זה הרגיש כאילו צריך לעשות סשן אז למה לחכות. רצתה לממש את הפנטזיה רק שפנטזיה כזו מתממשת כשיש חיבור, אמון, חיבה, איכפתיות, התחשבות. 

קבענו יחד שניפגש אחת לשבוע ביום ושעה קבועים (היא כזו) וכך למדתי אותה ונחשפתי לצדדים הרכים והאנושיים שלה. התפתח קשר עם רגשות חמים ורק אז קשרתי אותה ושלטתי בה ובגופה.
חווינו יחד מעט סשנים עד שהיא הגיע לגמירה המיוחלת. גמירה חזקה עוצמתית ומרגשת. היא פרכסה, גנחה, יללה, צרחה ונרגעה.

למחרת התקשרה להיפרד. "עזרת לי לצאת מהכלוב שבניתי לעצמי". אמרה.

לא קל לצאת מכלוב שכזה. אחרי הכל הכלוב שלה נוצר על ידה ונותן לה תחושה שהיא מוגנת בתוכו. ימים יגידו אם היא באמת יצאה מהכלוב או שזו היתה יציאה לצורך חזרה.

תחושה של גאווה והצלחה התחלפה בעצב על פרידה שהיתה צפויה נוכח הבדלי הגיל בננו. היה לנו עצוב להיפרד למרות שידענו שהגיע הזמן. אישה-ילדה מתוקה ומורכבת שהיא.

הגעתי למקום שקבענו ותפסתי מקום על הבר. היא הודיע שמאחרת ברבע שעה.  מספיק לגמיעת מחצית כוס הבירה שהזמנתי עד שהגיעה בלבוש של דתיה. התיישבה מתוחה, נרגשת ונבוכה. ריכחתי את האווירה בסמול טוק ומשקה והשיח בננו קלח וזרם. היד שלי מצאה עצמה מטיילת תחת חצאיתה.

"אתה לא שולט אמיתי" היא הפתיעה. "שולט אמיתי היה שולט בעצמו ולא נוגע בי"

קביעתה הנחרצת בזמן שהיד שלי ממשיכה לטייל במעלה רגלה גרמה לי לתהות מה זה שולט אמיתי ואם יש מבחן שולטים עם ציונים. חשתי הנאה רבה מלפתח עם עצמי את עניין השולט האמיתי. היה כיף לחשוב שאני לא שולט אמיתי ושאני בכלל לא בדסמ. 

"אני שולט fake" אמרתי.
"רוצה לצאת החוצה לשאוף אוויר?"

יצאנו, חזרנו, נגענו, ליטפתי, הכאבתי, נישקתי, מחצתי, שילמתי ולהלכנו לדרכנו.

ההגדרה שולט fake עושה לי טוב. לא מחייב. משחרר. נותן את החופש לשלוט