שייכת

אז תחזיקו לי אצבעות. אספר התרשמויות כשאחזור בערב :)

שיחה לא קלה הייתה הערב לגברתי ולי,
שיחה שקטה כשהיא על הספה ואני על הכורסה.
והמקום על הכורסה הוא לא המקום הטבעי שלי מולה.
ידעתי שציערתי אותה, לא הבנתי עד כמה.
הבנתי הערב.
ובסופה של השיחה, כשהנחתי את ראשי על כתפה, כשהדמעות יצאו - ממני, הרגשתי אפילו שם אשמה.
אני זו שציערתי, אבל לגברתי לא היה פורקן של דמעות, רק לי.
התגעגעתי אלייך כל כך גבירה שלי, לידך שמלטפת את שיערי, שמשייכת את נשמתי בכל נגיעה מחדש.
התגעגעתי לאהבה המוחשית שלך, לעיניים שלך שמביטות בי, גם אם בתוכחה, אבל סוף סוף לא מבעד לקו הטלפון, ולא על מסך המחשב שלי, אלא מולי, מביטה בי, גם אם בתוכחה.
שיחה לא קלה הייתה לנו הערב, והאווירה עוד לא נוקתה לחלוטין, אבל ניתן שוב לראות כחול של תקוה ושל שמיים, והשפתיים נפגשו שוב, ושוב, ותמיד באהבה.

אופטימית. :)

לכל מי שטרחו ועודדו אותי בעשרים וארבע השעות האחרונות.
למי שהגיבו להודעתי בבלוג, ולמי ששלחו אליי מכתבים לפרטי.
הייתי במקום של המון יאוש, פחד ותשישות, והמילים החמות ששלחתם אליי בפירוש הקלו על המקום הזה.

היום ניפגש גברתי ואני כדי לשוחח ולנסות לפתור את הבעיות ואת הכעסים. האהבה שם, היא לא נחלשה לרגע. עכשיו נשאר להתיר את הסבך, ולהתקרב.

חיבוק גדול לכולכם.

קלייר.

*** הצילומים יועלו בשלב מאוחר יותר.

גברתי נחתה. אתמול עמוק לתוכי, בפיסט שהעלה כאן צרחות של עונג ואושר, אבל שתינו היינו תשושות מדי בשביל סשן.
היום... היום נפגשנו לאחר שכל אחת מאיתנו ישנה עשר שעות לפחות, וכששתינו נלהבות לנסות את מכשיר הוואקום לפטמות (ולעוד חלקים, כפי שהתברר בהמשך).
הזמן שהוקצב לנו היום עמד על שעה וחצי בחדר השינה + נסיעות. לא הרבה זמן, אבל מספיק 😄
שלושים שניות ואני עירומה, וגברתי נשארת בתחתוני התחרה השחורים והמקסימים שהיא קנתה לה בחו"ל. בינינו - מכשיר הוואקום.
"הגיע הזמן שאני אנסה את הצעצוע החדש שלי על הצעצוע שלי" אמרה גברתי, והעיפה אותי במילותיה עמוק למקום המוחפץ, השייך. ברגע נהייתי צעצוע.
"לכי תביאי את המצלמה" מורה לי גברתי, אני רוצה לצלם את הסשן הזה".
אני מביאה לה אותה בצעדים מהירים, לוהטת, רטובה.
"תשכבי על הגב" היא דורשת "בואי נראה איך מפעילים את זה".

בתוך שניות אני מרגישה יניקה עדינה על הפטמה. חביב, אני לא מתרגשת מדי, עד שגברתי מפעילה את הרטט הפנימי של המכשיר. בתוך שניות אני גונחת, נרטבת.
גברתי מחזקת בתנועות לחיצה על המכשיר את הוואקום, מניעה אותו על השד שלי. הרטט מטריף אותי, ואיתו מילותיה.
"כן צעצוע שלי, את מתלהבת מהצעצוע החדש" אני שומעת אותה. המילים שלה מעבירות אותי מיד למצב של חצי ריחוף, היניקה על השד והרטט, מעבירים אותי למצב של אורגזמה מתקדמת.
"בבקשה גברתי, תרשי לי" אני מספיקה לבקש, ומיד כשהיא מאשרת אני מתפוצצת אל האורגזמה הראשונה שלי.
"זו רק ההתחלה" מבהירה לי גברתי, "תפתחי את הרגליים צעצוע שלי".
מכשיר הוואקום מולבש על ידה על דגדגני. אם עד לפני רגע התגרתי בגירוי נשלט, בשניות אני מאבדת את השליטה על עצמי. היניקה עדינה, אבל עוטפת את הדגדגן מכל עבר, והרטט... הרטט גורם לי לחשוב שאני מחוברת למכונת זיונים, אין לי שום שליטה על הגמירות שעולות בי עכשיו. אני גומרת שוב ושוב ושוב... הדגדגן רגיש כל כך למגע כשהמכשיר יונק אותו, מנפח אותו, גברתי מניעה את המכשיר בתנועות מעגליות קטנות, ואני מסוגלת רק לצרוח ולגנוח את העונג עכשיו.



"מחרמן אותך להיות הצעצוע שפחה שלי?" אני שומעת אותה בין הגניחות שלי. כן, זה מחרמן אותי, אני אוהבת להיות החפץ שלה, הצעצוע האישי של גברתי, המשחק שהיא מפעילה בכזו מיומנות.
"בואי נראה איך תרגישי כשהצעצוע שלי יזיין אותך" אומרת גברתי ומחדירה את המכשיר לתוכי. אי אפשר לתאר את התחושה במילים. הכוס שלי ריק אבל מלא, היא מכניסה רק מעט מהמכשיר לתוכי, אבל לחיצותיה עליו יוצרות לי ואקום בכוס, ואת הצרחות שלי כל הבניין שומע.
"את מחרמנת אותי" גונחת גברתי ונשכבת עליי. כל כך התגעגעתי לגופה שמכסה על גופי, לתנועות הבעלות, הבועלות. הכוס של גברתי מתחכך בכוס שלי, ושתינו נעות יחד, בוערות, בתיאום. אני חובקת אותה אליי ברגליי, בידיי, כל גופי מחבק אותה אליי, שתיקח, שתשתמש, שתגמור...
שתינו גומרות, גמירה של געגוע, של אהבה.
"את לא חושבת שסיימתי לשחק עם הצעצועים החדשים שלי" אומרת גברתי, "תביאי את הסרגל שקניתי לך".
זה סרגל מעץ שנקנה במוזיאון דאלי. סרגל עליו מופיעים בצד אחד מספרים, ומהצד השני שמות של מנהיגות של אומות ושל מדינות מאז התקיימה האנושות.
גברתי מצליפה בו על שדיי...



גברתי מצליפה בו על הכוס שלי, לאחר שאני נדרשת לפתוח מולו את רגליי...



מההצלפות בכוס אני גומרת שוב. אני כל כך אוהבת שהיא מצליפה עליו, מחפיצה אותי, מזכירה לי למי הוא שייך בדיוק.
"תסתובבי" מורה לי גברתי, ומקנחת בסדרת הצלפות על ישבני.



הגוף שלי בספייס, כל השרירים רפויים, אבל אני לא רוצה להניח לנפש להתעופף הפעם, רוצה להיות עם גברתי, עם הברק בעינייה.
"הישבן שלך יכול לשמש את הצעצוע שלי בעוד דרך" מהמהת גברתי, ומניחה את הסרגל בחריץ. "הוא גם יכול להיות חם" היא מוסיפה, ומיד אני מרגישה את אפר הסיגריה שהיא מדליקה לעצמה, פוגע בישבני, מחמם אותו.
התחת שלי שימושי לה, אני טסה לספייס.



גברתי מסובבת אותי, משכיבה אותי על גבי.
"אני רוצה לענג אותך גבירה שלי" אני מבקשת.
"למדת את הספר שהשארתי לך? שואלת גברתי.
זה ספר על עיסוי ראש הודי, ברור שלמדתי אותו. למדתי אותו ביום שהיא טסה.
אני מתיישבת שעונה על הקיר, גברתי נשענת עליי. ואני מעסה את רקותיה, את הקרקפת שלה. טוב לי כל כך לענג אותה כך.
מידי פעם אני גולשת אל פניה, מעסה אותן לאט, מרגישה איך גופה של גברתי נינוח תחת ידי.
כמה דקות של שקט חולפות, אבל אז גברתי משכיבה אותי שוב על גבי. היא מלטפת אותי, מנשקת, מעבירה את שערה על שדיי. השיער שלה רך, נעים כל כך. "אני רוצה לקשור אותך עם השיער שלי" מחליטה גברתי. היא אוספת תלתל אחד שלה ומנסה לקשור את פטמתי. שתינו צוחקות, והניסיון לא צולח.
"תביאי לי מספריים" פוקדת גברתי.
הרגליים שלי רועדות כשאני קמה, ואני מביאה לה.
גברתי בוחרת תלתל אחד ארוך משערה, וגוזרת אותו.
"תשכבי על הגב" היא אומרת לי.
היא מושכת את פטמתי ומנסה לקשור אותה. זה לא הולך. אני אוחזת בפטמתי עבורה. גברתי מלפפת את תלתלה מסביב לפטמתי, וקושרת.
"צלמי" היא פוקדת עליי, בשעה שבידה היא חובטת על הכוס שלי. אני מנסה, אבל בקושי מחזיקה את המצלמה. צוחקת היא לוקחת אותה מידיי ומצלמת.



גברתי משחקת בפטמה הקשורה. מרגש אותי לדעת שהיא גזרה תלתל משערה כדי לקשור אותי קרוב אליה.
גברתי מסירה את התלתל מפטמתי וקושרת אותו על קמיצת יד שמאל שלי. אם קודם התגרתי ממעשיה, עכשיו אני נרגשת עד דמעות כמעט. מרגישה שגברתי קילרה אותי אליה שוב באקט הזה.
ושוב היא עליי, נעה, אוחזת בפטמותי, מכה עליהן, צובטת אותן, לפתע היא מזיזה את גופה, ומניחה על שדיי את כפות רגליה. אני כל כך השפחה שלה כשכפות הרגליים שלה מועכות את שדיי, כשהפטמות שלי נאחזות בין אצבעות רגליה.



אני שלה, אני שייכת. רגליה לשות את שדיי, ומיד היא נשכבת עליי שוב. אני מרגישה את חומו של הכוס שלה עליי, ונטרפת. הזעקה שלי מתערבבת בשלה, ושתינו גומרות שוב, ושוב.
מבט מהיר על השעון, אנחנו באיחור. אני כל כך רוצה לענג אותה, אבל גברתי חייבת לזוז. אנחנו צריכות להתלבש אבל אני לא מתאפקת ומזנקת אל כפות רגליה, מלטפת אותן בלשוני, מספרת להן כמה התגעגעתי בשפתיי.
"את מטריפה אותי" אני שומעת את גברתי גונחת מעליי, "אבל עכשיו תתלבשי זנזונת, נגמר לנו הזמן".
בחוסר רצון אני נפרדת מכפות הרגליים של גברתי, שתינו מתלבשות, ואני מחזירה אותה אל ביתה.
את התלתל הנחתי בקופסה בה אני שומרת את הקולר שלי. הוא מולי עכשיו, של גברתי, מלטף את מבטיי.

גברתי כתבה לי:
ראש השנה מגיע ואני מתכננת לך למחר סשן שיעשה לנו ספתח מתוק לשנה החדשה 😄
הוראות לביצוע:
תדאגי שהכלבה תהיה אצל חברה שלך לפחות לשעתיים הראשונות
תכיני שני תפוחים חתוכים לפרוסות דקות
בסלון תכיני כיסוי עיניים ואת כל הציוד שאני אוהבת (כן, כולל המחטים)
ריצפת הסלון צריכה להיות נקיה ומצוחצחת וכן המסדרון עד לחדר השינה - ואני מתכוונת למצוחצחת זנזונת.
תכיני לי את המצלמה שלך על שולחן הסלון
ואת... את צריכה לחכות לי נקייה, מבריקה ומגולחת ועם קולר. תערך לך בדיקה ובמקרה וימצא קוץ אחד תענשי קשות.
ו... צפי להפתעות 😄
גבירתך

אחת וחצי בצהריים. אני מתחילה להכין את הדירה לקראת הסשן. גברתי דרשה שהרצפה תצוחצח כמו צלחת, יש לי הרגשה שאצטרך לאכול פרוסות תפוח מהרצפה. אני שוטפת אותה שלוש פעמים לייתר בטחון.
את אביזרי הסשנים שלנו אני מניחה בצורה סדורה על המפה האדומה שמכסה את שולחן האוכל שבסלון. מניחה את המצלמה על השולחן, מאפרה, פורסת את התפוח הירוק לפרוסות, מכניסה לכלי, מכסה בניילון נצמד. מניחה אותו על צלחת לצד התפוח האדום השלם.
מצחצחת את חדר השינה, נכנסת להתקלח, מגלחת כל שערה שאני מוצאת.
אני תשושה. בעוד רבע שעה אני אמורה לאסוף את גברתי, אבל שעתיים של פעילות נמרצת הותירו אותי מותשת.
אני מתקשרת ומבקשת שניפגש רבע שעה מאוחר יותר.
גברתי נותנת לי עשרים דקות.

בעשרה לארבע אני עולה על האופנוע ומגלה שחסר לי אוויר באופן משמעותי בגלגל הקדמי, דבר שגורם לרעידות ולחוסר יציבות בעיקר בסיבובים. אני שועטת באיטיות, מגלחת את הכביש עם הנעליים בכל סיבוב.

ארבע ועשרים, גברתי כבר מחכה לי במכונית. אני מחנה לידה את האופנוע ותופסת את מושב הנהגת.
"את עומדת להיות שפחה מאוד שימושית היום" מחייכת אליי גברתי.
החיוך שלה מדבק, היא זוהרת. אני מתניעה את המכונית ואנחנו מתחילות לזחול בפקקים לעבר הבית שלי.
"את יודעת שאיחרת לכל המפגשים האחרונים שלנו?" אומרת גברתי.
"באמת?" אני שואלת מופתעת, "אני פשוט הרגשתי מסוחררת לרגע גברתי, הייתי חייבת לשבת".
"אבל יכולת להתחיל לנקות מוקדם יותר, ואז היה לך זמן לנוח, ולא היית מאחרת" עונה לי גברתי.
היא צודקת.
"זה לא יקרה יותר גברתי, אני מבטיחה לך" אני אומרת לה, ומרגישה את הבושה מציפה אותי.
"אם זה יקרה תענשי" עונה לי גברתי, "על כל דקת איחור תחטפי הצלפת קיין".
אני מנסה להסוות את צמרמורת הפחד שעוברת בי, טוב, היה שם גם ריגוש...
"קיין זה כואב גברתי?" אני שואלת.
"מאוד כואב שפחה שלי" מבטיחה לי גברתי, "ואת שאוהבת כל כך סימנים תשמחי לדעת שהסימנים שלו נשארים לשבוע. פסים ישרים לשבוע".
"אני לא אאחר שוב" אני מבטיחה לה.
גברתי אוחזת בשערי, מושכת את ראשי לאחור, אני שמחה שאנחנו עומדות באדום, כי הגניחה שיוצאת ממני, גורמת לראיה להפוך למטושטשת.
"את תהיי לי מאוד שימושית היום" חוזרת גברתי ואומרת, "כשנגיע, יש לך חמש דקות בדיוק כדי לעלות, להתפשט, לנתק את הטלפונים בדירה, היום אני לא מרשה שיפריעו לנו, ולחכות לי על ארבע מול הדלת. את לא תזוזי שפחה, ואת לא תוציאי הגה עד שאפנה אלייך".
"כן גברתי" אני עונה.
חמישה לחמש, אנחנו מגיעות. אני ממהרת לעלות לדירה, מתפשטת במהירות הבזק, מנתקת את כל הטלפונים בדירה, פיפי מהיר, לגימת מים ואני על ארבע, מול הדלת.
הדקות חולפות. כדי להתעלם מהכאב בברכיים אני מתחילה לספור שניות. אחרי ארבע דקות אני מפסיקה. הראש שחוח פתאום, וכולי מרוכזת בהמתנה לגברתי.
חמש וחמישה. הדלת נפתחת. גברתי נכנסת לדירה.
היא הולכת לשירותים ואז למטבח, "קניתי לך פחי אשפה לשירותים ולמטבח" היא אומרת בתשובה למבטי השואל, ואז היא שולפת מאחורי הקיר זר פרחים לבן סגול, "ופרחים לשנה החדשה. איפה האגרטל?"
"בכיור גברתי".
"אז קומי לרחוץ אותו, ותניחי את הפרחים בסלון" היא מורה לי בחיוך.
אני ממהרת לעשות כן. הפרחים יפהפיים, וגורמים לי לחייך. אני מאושרת באהבה שלה אליי.
גברתי מתיישבת על אחת הכורסאות, ופוקדת עליי להביא לה גם קפה קר.
הקפה מונח על השולחן, לצדו כוס מים בשבילי, ושוב אני על ארבע לפניה.
גברתי דורשת שאלמד אותה להפעיל את המצלמה הדיגיטלית שמונחת על השולחן.
"לכי לשולחן ותבחרי את המצבטים שיקשטו לך את הפטמות" פוקדת גברתי.
אני הולכת לשולחן ובוחרת זוג מצבטים שאני יודעת שיכאיבו, כאלה שבקצה משתלשלת מכל אחד מהם משקולת בצורת אשכול ענבים.
גברתי מצמידה אותם לפטמותי. הכאב מענג וגוזל לרגע את נשימתי.
"אנחנו הולכות לשחק משחק קטן" היא מודיעה לי ולוקחת את התפוח האדום לידיה, "השפחה שלי תהיה לי שימושית היום גם ככלבת משחקים. איך משחקים עם כלבה קלייר?"
"זורקים לה חפצים והיא מביאה" אני עונה נבוכה.
"וזה בדיוק מה שתעשי" עונה לי גברתי, "אני אזרוק את התפוח, ואת תביאי אותו על ארבע, בלי לגעת בידיים. אני אספור עד חמישים, אם תספיקי להביא אותו בזמן אליי, תזכי לרדת לגברתך, ואם לא תספיקי, תספגי הצלפות. הכל ברור?"
"כן גברתי."
התפוח מושלך על ידה, והיא מתחילה לספור.
אני ממהרת ככל יכולתי להביא את התפוח. גברתי לוקחת לידיה את המצלמה ומתחילה לצלם אותי זוחלת. הברכיים הורגות אותי מכאב. אני מלבישה עליהן גרביים שאני גוזרת אבל הן רק מכאיבות להן יותר. אבל אני מספיקה.
גברתי מתפשטת.
"זכית בפרס, לקקי אותי שפחה" היא פוקדת.
את זה אני עושה באושר תמיד. מתנשפת אני זוחלת אל בין רגליה הפשוקות, וכבר הלשון ביניהן, ובתוך דקות מעטות אני מתענגת על הגמירה הראשונה של גברתי בפי.
גברתי מסירה ממני את המצבטים, מלטפת את הפטמות שכואבות הרבה יותר כשזרם הדם אליהן מתחדש.
ושוב התפוח נזרק. הפעם גברתי מסירה ממני את המשקפיים. ושוב אני מספיקה להחזיר אותו בזמן, והלשון חודרת אל הכוס החם והמענג כל כך של גברתי.
אני אוהבת את הפרס הזה, אני רוצה להצליח להשיב את התפוח בזמן שוב ושוב, אבל אני לא מסוגלת יותר לזחול על ברכיי.
"שבי על התחת, וככה תוליכי את עצמך" פוקדת גברתי ומשליכה את התפוח שוב.
אני מספיקה, אבל בקושי. גברתי מאיצה את קצה הספירה שלה. אבל שוב אני זוכה בגמירה שלה בפי.
ושוב נזרק התפוח. הפעם אני לא מספיקה להחזיר אותו בזמן. גברתי הודיעה לי מראש שיש לי 30 שניות, אבל זה לוקח לי 53 שניות. 23 שניות יותר מהנדרש.
"את יודעת מה יקרה עכשיו" אומרת לי גברתי.
"כן גברתי, את תצליפי בי" אני עונה.
"עם הרשעון" עונה לי גברתי, "תסתובבי עם הישבן לכיווני".
קשה לי עם כאב היום. הכאב בברכיים חובר לכאב בישבן עכשיו, ואני בוכה מכאב. גברתי מחליפה את הרשעון בשוט הרכיבה שלה, אבל הכאב בלתי נסבל כמעט.
"בואי אליי" אומרת לי גברתי ומחבקת אותי. החיבוק מפסיק מיד את הכאב. "תביאי לי קרם" היא מורה, וממהרת למרוח אותו בנדיבות על ישבני, לא לפני שהיא מצלמת תקריב של הישבן המסומן.
הכאב חולף, שוב אני מוכנה לבצע את הוראותיה.
"אמרתי לך שתהיה היום שפחה שימושית במיוחד קלייר, אני מתכוונת לאכול תפוח בדבש לכבוד ראש השנה, ואת תהיי השולחן שלי. מממ, צריך מפה" אומרת גברתי ושולפת מהשקית שלידה מפת שולחן לבנה וגדולה. "עזרי לי לפרוש אותה" היא פוקדת, "ושימי כרית מתחתיה".
המפה נפרשת ואני מצטווה להישכב עליה על גבי.
"קודם כל הדבש" אומרת גברתי ונעמדת מעליי כשהיא מזליפה דבש על כולי. התחושה סקסית להדהים, במיוחד כשהיא מתחילה למרוח אותו על שדיי, בטני, על הכוס שלי.
"השפחה שלי כתבה שהיא רוצה להחפיץ שולחן? אני אראה לה איך מחפיצים שולחן באמת" אומרת לי גברתי בשקט בקול טיזרי שגורם לבטני לקפוץ.
"מה חסר לנו פה..." סוקרת אותי גברתי, "נר כמובן. שולחן לחג צריך שידלוק עליו נר". הנר מודלק, הוא ארוך, והיא דוחפת אותו אל בין רגליי, ישר מעל לכוס שלי.
אני מתחילה להזיע מפחד. שעווה מפחידה אותי, ובעיקר כשהיא באזור הכוס שלי.
"אל תזוזי שפחה" פוקדת עליי גברתי, "אם תזוזי זה ישרוף לך".
אני משתדלת לא לזוז, אבל הנר גורם לי להיות מודעת מאוד לגוף שלי עכשיו. אבל לא להרבה זמן.
"ועכשיו נניח על השולחן את ארוחת החג. התפוחים", גברתי מניחה חלק מפרוסות התפוחים על שדיי, ולאורך בטני.
"מה עוד חסר? כמובן, פרח. הרי לא יכול להיות שולחן חג בלי פרח", ומיד נתחב גבעול פרח אל פי.
אני עוצמת עכשיו עיניים. מתענגת על תחושת חוסר האונים שאני מרגישה, ושומעת את המצלמה בידיה של גברתי מתקתקת ומצלמת אותי.
גברתי גוהרת מעליי ומתחילה לאכול ממני את התפוחים. אני נטרפת כשאני מרגישה את השפתיים שלה עליי, זזה מההתרגשות ומיד צועקת בבהלה כשהשעווה מתחלה לנזול לי לעבר הכוס.
"יש בעיה שפחה?" שואלת גברתי.
"זה נוזל לי לכוס" אני עונה לה משקשקת.
"אז אל תזוזי" עונה לי גברתי, ומניחה על הכוס שלי מספר פרוסות תפוח. "זה יגן עליו אלא אם כן תזוזי שפחה שלי" היא אומרת וחוזרת לאכול ממני את פרוסות התפוח בדבש.
ושוב העונג. אני מרגישה חלק מהשעווה נוזלת לי על הכוס, אבל עכשיו אני מרוכזת יותר בגברתי.
היא מכבה את הנר, מחדירה אל בין שפתי הכוס שלי את פרוסות התפוח ונשכבת עליי.
"שהם לא יפלו משם" היא פוקדת, ומתחככת בי בגופה, "אומרים שהדבש טוב לעור ושהכי טוב להחדיר אותו לעור בחיכוך".
גברתי מניעה מעליי את אגנה. מחליקה עליי בעורה ואז נדבקת אליי כמעט בגלל הדבש. החיכוך מטריף אותי, ושתינו נעות עכשיו בתיאום שלנו. שתינו גומרות יחד.
"בואי למקלחת" פוקדת עליי גברתי, ושם היא שוטפת מעליי את הדבש, חודרת באצבעותיה לתוכי וגורמת לי לזעוק מעונג.
"את לא תגמרי כלבה שלי" לוחשת לי גברתי, "את תגמרי רק אחרי הספייס שלך".

אנחנו במיטה.
"חסר לי משהו" אומרת לי גברתי, "את יודעת איך מצמידים פרוסות לחם אחת לשניה?"
"עם ממרח ביניהן?" אני מנסה להבין את כוונתה.
"בואי נגיד שיש פרוסות שיש עליהן ממרח, וירק, והן נפרדות זו מזו, איך תצמידי אותן נגיד בקבלת פנים?"
"עם קיסמים גברתי?" אני שואלת.
"ובמה את חושבת שאני אשתמש כדי להצמיד אלייך את פרוסות התפוח שנשארו?" שואלת גברתי.
"במחטים גברתי?" אני שואלת.
"נכון שפחה שלי. תשכבי על הגב".
אני נשכבת. גברתי מחטאת את אזור השדיים שלי ואת אזור הכוס, ושולפת מספר מחטים ארוכות מערכת המחטים שלנו. אלו מחטים שלא תוקעים לעומק אלא כאלה שנכנסות לרוחב.
גברתי מלבישה על אחת מהן פרוסת תפוח, ונועצת את המחט לרוחב שדי.

אני חוששת מעט מהמחטים הללו, אבל הכאב כמעט אינו מורגש. ברגע שהמחטים אליהן מוצמדות פרוסות התפוח מתחילות לחדור אליי, מגיב הגוף שלי במיני ספייס מיידי.
אני שלווה לגמרי בידיה, אבל אז היא מגיעה אל שפתי הכוס, האזור בו אני מפחדת משעווה וממחטים.
"את תתני לי את הפחד שלך" אומרת לי גברתי כשאני מתנשפת בפאניקה.
"שניה גברתי" אני מתחננת, מנסה לאזור אומץ.
"את זוכרת מה מילת הביטחון שלך?" מבררת גברתי.
אני זוכרת, אבל מעדיפה למות לפני שאשתמש בה.
המחט הראשונה חודרת. הכאב גורה לצווחה לפרוץ, ולהתנשפויות מהירות של פחד בלתי נשלט.
"תני לי את הפחד שלך" חוזרת גברתי ואומרת בשלווה. ומיד כשאני נרגעת היא מעבירה על שפתי הכוס שלי את המחט, מניחה לי לחוש אותה לרגע עוקצת אותי. הפחד בשילוב עם הדקירה גורם לי לצעוק.
"את תתמסרי לי ותתני לי את הפחד שלך" חוזרת גברתי ואומרת. "תורידי את הידיים קלייר" היא מורה לי כשידי המאוגרפות מתרוממות ונלחצות אל הקיר. אני מנסה להרפות את השרירים, אבל הפחד מקפיא אותי.
"אני נותנת אמון בגברתי" אני משננת לעצמי, ונושמת לאט ועמוק.
והיא מחדירה אליי מחט נוספת.
זה כואב, מפחיד, מאיים. שוב אני קופצת, שוב חולפות דקות ארוכות עד שאני מצליחה להירגע ולהישכב בהמתנה למחט האחרונה שהיא מחזיקה בידה.
אני מנסה להכין את עצמי לקראת המחט האחרונה הזו, אבל אני לא מצליחה להירגע מולה. גברתי שוב מעבירה את המחט על שפתי הכוס שלי, הקפיצות המבועתות שלי גורמות לה לוותר על החדרתה שם.
"את לא תעזי לצאת מהספייס בלי רשות" אומרת לי גברתי ומתחילה לסובב את המחטים שבגופי, רק אני אחראית להוציא אותך ממנו, ואני אוציא אותך ממנו עם הזין שלי".
אני מתחילה לעוף אבל חסר לי משהו שיעמיק את הספייס. ואני כל כך זקוקה לו.
"גברתי" אני גונחת, "תוכלי בבקשה לתקוע בי כמה מחטיי עומק?"
גברתי מחדירה אליי מחטיי עומק ומסובבת. בתוך שניות אני בספייס העמוק ביותר שהייתי בו מעודי.
ועוד סיבוב, ועוד אחד. ואני עפה.
אין לי מושג כמה זמן אני בספייס, אבל פתאום אני מרגישה את גברתי מורחת בכוס שלי קרם קריר, ומיד בעקבותיו היא נשכבת מעליי ומחדירה לתוכי את הזין שלה.
בתוך שניות אני באיבוד שליטה מוחלט. נעה איתה, צועקת איתה מעונג.
שתינו גומרות יחד.
"שנה טובה אהובה שלי" אומרת לי גברתי ומנשקת את שפחתה.

הקדמה
בימים האחרונים אני עוקבת אחר בלוג חדש שנכתב על ידי בחורה שמתכנה "משרתת". הבלוג שלה הדליק אותי, והפניתי את גברתי אליו. גברתי שכרגיל אני שקופה לה, שאלה אותי אם נדלקתי על הרעיון.
טוב, נו, אני כן J
אני רוצה לשרת אותה, לתת. אני כל הזמן מרגישה שאני כל כך הרבה מקבלת, וכל כך מעט נותנת. רציתי להיות המשרתת של גברתי.
גברתי הודיעה לי שהיום בסשן, זה בדיוק מה שאעשה.
אני אהיה המשרתת שלה.
גברתי פקדה שאנקה את הדירה כרגיל לכבודה, אבל שלא אנקה את חדר השינה.

**

הנסיעה
ארבע ורבע בדיוק. אני מגיעה על האופנוע כדי לאסוף את גברתי. אנחנו עוברות למכונית שלה, אני נוהגת, גברתי לצדי.
"הסשן מתחיל כבר עכשיו קלייר" מודיעה לי גברתי, וכבר אני נכנסת ברגע למקום אחר, מרוגש, מצפה.
"אז את רוצה להיות המשרתת שלי" אומרת לי גברתי, "את מבינה שאני גבירה תובענית מאוד. אני מצפה ליעילות, לצייתנות ולזריזות. אני מצפה שהמשרתת שלי תנקה עבורי, תבצע עבורי סידורים, קניות, וכל מטלה שאטיל עליה. את חושבת שאת יכולה לעמוד בציפיות שלי?"
"כן גברתי" אני עונה.
"איך את מנקה ביסודיות?" שואלת גברתי.
"תלוי לכבוד מי אני מנקה" אני עונה לה.
"איך הגעת דווקא אליי?" מתקילה אותי גברתי בשאלה לא צפויה.
"שיט" אני חושבת, "תחשבי קלייר, מהר תחשבי"
"נדמה לי שראיתי אותך בכלוב" אני מנסה.
"לא, אני לא מסתובב בכלוב" עונה לי גברתי.
"פרסמת אולי מודעה?" אני שואלת מהוססת.
גברתי מחליטה באמת להקשות לי על החיים.
"לא פרסמתי" היא אומרת לי, מתענגת על מבוכתי, "ובכל זאת, איך הגעת אליי".
"אוקיי, הגיע הזמן להתחיל להיכנס למשחק" אני נוזפת בעצמי.
"האמת היא שעבדתי מולך פעם, וכשקראתי בכלוב בלוג של משרתת, נדלקתי וקלטתי שזה בדיוק מה שהייתי רוצה לעשות. ואז התחלתי להריץ לי בראש את כל הנשים שעשו לי את זה, ונזכרתי בעבודה שעשיתי עבורך פעם, נזכרתי ברושם שהשארת עליי, והחלטתי לפנות אלייך" אני אומרת לה.
"עבדת מתחתיי?" שואלת גברתי.
"עבדתי מולך" אני עונה לה, "המשרד שלי הפיק עבורך מודעה".
"אז יש לך משרד פרסום" אומרת גברתי, "ואיך תרגישי להפוך ממנהלת משרד פרסום למנקה ולעוזרת?"
"משרד הפרסום הוא מקור הפרנסה שלי" אני עונה לה, "לשרת אותך זה הצורך האמיתי שלי".
"אני מצפה שהמשרתת שלי תהיה זמינה עבורי בכל שעה" אומרת גברתי, "גם בלילות".
"זו לא תהיה בעיה" אני אומרת לה.
השיחה נמשכת אל תוך הנסיעה.
"ואיך תרגישי כשאסתובב לידך כפי שאני אוהבת להסתובב בביתי, בכותונת בלבד?" שואלת גברתי פתאום.
"לא תהיה לי בעיה עם זה" אני ממהרת להבטיח לה.
"אני מצפה שאם את רואה אותי במצבים אינטימיים תחשפי מולי גם את, אני מצפה שכמשרתת שלי תעבדי כשעלייך רק סינר" מודיעה לי גברתי.
המחשבה עליי לבושה רק סינר משעשעת אותי.
"כן גברתי" אני אומרת לה מחויכת.
"משהו מצחיק אותך?" שואלת גברתי.
"לא גברתי, סליחה" אני אומרת לה.
"אני רוצה שתדעי שכשלא מבצעים את המטלות שאני מטילה אני מענישה, ובעונשים פיזיים"
"יש" אני חושבת, ועונה לה "כן גברתי".
השיחה נמשכת ואז גוועת לאיטה. אנחנו כבר כמעט אצלי.
"גברתי" אני שואלת, "תזדקקי גם לשירותים מיניים?"
"אני אחליט אם את ראויה להעניק לי אותם" אומרת לי גברתי.
אנחנו מגיעות לרחוב שלי.
"יש כאן רשימת קניות מהמכולת" אומרת לי גברתי, "קני את מה שרשום, וחפשי אותי במספרה, אם לא יהיה שם תור אעשה שם גבות ומניקור, ואם יהיה תור אעלה לביתך."
גברתי מתעקשת שאקח ממנה כסף. אני הולכת למכולת, קונה בזריזות את המוצרים, מחפשת אותה במספרה, ועולה אל הדירה.

**

הסשן
הסלון
אני נכנסת לדירה.
גברתי בסלון לבושה כותנת שקופה לבנה. אני מטורפת על המראה שלה, מנסה לא ללטוש בה עיניים.
"שימי את המצרכים במטבח, הכיני לי קפה קר, הביאי מצית ומאפרה לסלון ובואי לבושה בסינר" מורה לי גברתי.
אני ממהרת להתפשט וללבוש את הסינר. אני מרגישה בו מגוחכת מעט, אבל ברגע גם מגורה.
מכינה לגברתי קפה, מביאה אליה את המאפרה ואת המצית, ומתיישבת על הרצפה לרגליה.
"עסי לי את הרגליים" מצווה גברתי.
"גברתי להכניס את המצרכים למקרר?" אני שואלת.
"בואי נבהיר משהו" עונה לי גברתי, "אני מצפה שהמשרתת שלי תציית, לא תחשוב. את לא פה כדי לחשוב בשבילי. ברור?"
"כן גברתי" אני עונה לה וממשיכה לעסות את רגליה.
גברתי מסיימת לעשן את הסיגריה שלה.

המטבח
"בואי למטבח" היא פוקדת עליי.
המצרכים שקניתי הם המרכיבים של עוגת גבינה.
גברתי מורה לי לרסק את הביסקוויטים באמצעות פטיש שניצלים, בשעה שהיא מכינה את הבלילה אותה היא תיצוק על פירוריי הביסקוויט.
"לקקי" פוקדת עליי גברתי ומושיטה אליי אצבעות ששאריות גבינה מתוקה נצמדה אליהן.
אני מלקקת, רוצה לטרוף את האצבעות, אבל אני בתפקיד המשרתת, כרגע עוד אין בינינו כאלה יחסי קרבה.
בתוך דקות העוגה מוכנה.
"יש לך שבע דקות בדיוק כדי לנקות את המטבח ולהביא לחדר השינה את המאפרה, הסיגריות והשתיה" אומרת גברתי, "מיד כשתסיימי את זה בואי למקלחת".

המקלחת
אני ממהרת לבצע את המטלות, ובאה למקלחת. גברתי עומדת במקלחון, על רגליה קצף, והיא מגלחת אותן.
"בואי משרתת, גלחי את הירכיים שלי" פוקדת עליי גברתי, "אני מקווה שלא קשה לך מדי עם הקרבה האינטימית הזו. אני מצפה שהמשרתת שלי תשרת גם את צרכיי הגופניים".
"אין לי בעיה עם זה" אני ממלמלת, ומעבירה את הסכין על ירכיה בזהירות.
"אני מצפה שהעבודה תעשה במהירות" אומרת גברתי, "אני אישה חסרת סבלנות".
"כן גברתי, אני רק לא רוצה לפצוע אותך" אני עונה, ומסיימת במהירות לגלח את רגליה.
גברתי מסיימת להתקלח, אני מסייעת לה לצאת מהאמבטיון.
"נגבי אותי" פוקדת גברתי.
אני ממהרת לנגב אותה, גב, שדיים, בטן, ישבן, כוס, רגליים.
"הידיים שלי רטובות לגמרי" אומרת גברתי.
"סליחה" אני אומרת לה, וממהרת לנגב גם אותן.
"טוב" אומרת גברתי, תביאי לחדר השינה את כל מה שאת צריכה כדי לנקות אותו"

חדר השינה
אני מביאה מטאטא, יעה, מגב, סמרטוט רצפה, ודלי ובו מי סבון.
"נקי את כל החדר ומסביב למיטה" פוקדת גברתי.
לבושה סינר בלבד, אני מטאטאת את החדר, מוציאה ממנו את השטיח ואת מיטת הכלבה שלי. אני מקפידה לטאטא היטב.
"שטפי את החדר" פוקדת גברתי.
אני טובלת את הסמרטוט ולוקחת לידי את המגב.
"מה את עושה בדיוק?" שואלת גברתי.
"שוטפת גברתי" אני עונה מופתעת.
"בלי מגב, עם הידיים" אומרת גברתי, "אני אוהבת לראות את המשרתות שלי מנקות על ארבע. יש לך עם זה בעיה?"
"לא גברתי" אני עונה לה, ויורדת על ברכיי.
"אני אקרא בינתיים, ומכיוון שזה ספר מחרמן, אני מקווה שלא תובכי אם הגבירה שלך תיגע בעצמה" אומרת גברתי.
"אין לי עם זה בעיה" אני עונה לה כשמפלס החרמנות שלי מזנק פתאום.
"אז קדימה, נקי" פוקדת גברתי.
אני יורדת על ארבע, ידיי על הסמרטוט, ואני מתחילה לשטוף את החדר. ריבוע מרצפות, צעד אחורה, עוד ריבוע.
רגליי מפושקות מולה, אני עובדת כשישבני פונה אליה. מטריף אותי לדעת שהיא מסתכלת.
אני מעיפה אליה מבט. גברתי קוראת ומאוננת.
"ראיתי את המבט הזה" היא מודיעה לי, "תתרכזי בלנקות"
אני מסיימת ומעיפה אליה עוד מבט.
"ראיתי גם את המבט הזה לכיוון הסטרפאון" מודיעה לי גברתי.
אני נדרשת להוציא מהחדר את הסמרטוט, המטאטא, היעה, הדלי. המגב נשאר בחדר.
"אני מצפה שהמשרתת שלי תנקה עבורי גם את הסטרפאון" מודיעה לי גברתי.
"גברתי, הידיים שלי מלוכלכות מהשטיפה, תרשי לי לרחוץ אותן?" אני מבקשת.
"לא" אומרת גברתי, "את לא ראויה לגעת עם הידיים בסטרפאון, את תנקי אותו עם הלשון"
גברתי מניחה את הזין על המיטה.
"קדימה" היא פוקדת עליי.
כשראשי מורכן בפניה אני מתחילה ללקק את הסטרפאון. בלי האפשרות להעזר בידיי, אני מוגבלת ביכולת ללקק את כולו.
"אני אעזור לך" מודיעה גברתי ומלבישה עליה את הזין, "עכשיו אני רוצה לראות איך המשרתת שלי יודעת באמת למצוץ זין. אני מארחת לעיתים קרובות, ואני מצפה שתגישי לאורחים שלי מזון, שתיה, ושתקלי עליהם במידה והם יהיו מחורמנים. זה אומר שלגברים תמצצי ושלנשים תרדי. זה חלק מהגדרת התפקיד שלך משרתת".
"כן גברתי, אני אעשה את כל מה שתורי לי לעשות" אני מבטיחה לה.
"אז תמצצי, בואי נראה כמה טוב את מסוגלת למצוץ. את הרי לא מעלה על דעתך שאתן לך לבייש אותי" פוקדת גברתי.
אני מוצצת את הזין עמוק ככל שאני יכולה, אבל זה רחוק מלספק את גברתי.
"את תתחילי להתאמן בבית על מציצות" פוקדת גברתי, "תתאמני מצדי על מלפפונים, אבל לא יכול להיות שתחנקי מזין קטן באורך 16 ס"מ" היא אומרת כשאני משתנקת מאורכו של הזין.
אני מתאמצת, משתדלת להכניס אל פי כמה שיותר מהזין, אבל גברתי אינה מרוצה ממני.
"על ארבע" היא פוקדת ומיד אני מרגישה במקל המגב חובט בישבני.
"אני ממש לא מרוצה ממך" מודיעה לי גברתי וממשיכה לחבוט, "והמשרתת שלי תתאמן בבית, זה ברור?"
"כן גברתי" אני גונחת, נטרפת מעונג ממכות מקל המגב. מתענגת על תחושת ההשפלה הקלה שאני מרגישה, על תחושת השייכות. לגברתי יש הזכות לעשות בי כרצונה.
היא נעמדת מעליי.
"על ארבע לשירותים" נשמעת הפקודה.

השירותים
אני פוסעת על ארבע אל השירותים.
"מהר יותר" נשמעת הפקודה, ואני מרגישה את גומי המגב חובט בי, אותו הגומי בו אני משתמשת כדי לאסוף את המים שנקוו כשאני שוטפת את הרצפה בביתי, משמש עכשיו לזירוזי.
ברגע אני בחצי ספייס.
"היכנסי אל השירותים" פוקדת גברתי, ואני זוחלת אליהם.
"נקי את האסלה" היא דורשת.
"אין לי עם מה" אני עונה במבוכה.
ידה דוחקת את ראשי אל האסלה.
"את תנקי אותה עם הלשון" היא מודיעה לי, "את תבריקי אותה כך שהיא תהיה ראויה לישבן של גברתך".
לרגע אני המומה, אלה בכל זאת השירותים, המקום בו אני משתינה ומחרבנת.
"את תנקי ועכשיו" פוקדת גברתי וחובטת שוב בישבני עם המגב.
אני שולחת לשון מהוססת אל מושב האסלה ומתחילה ללקק אותו.
"נקי היטב" פוקדת גברתי, ושולחת אצבע אל ישבני.
הייחום שלי מוטרף עכשיו, אני מלקקת ונעה על האצבע, נוהמת מעונג.
"את לא רוצה להיות משרתת" קובעת גברתי, "את רוצה להיות הכלבה המזויינת של גברתך, נכון?"
"כן גברתי"
"את רוצה להיות החור של גברתך, הזונה של גברתך" ממשיכה גבתי ומחדירה לתוכי אצבע נוספת.
"כן גברתי" אני מתפתלת.
"תלקקי, אל תעזי להפסיק ללקק" פוקדת גברתי, אני מרגישה אותה כורעת מעליי, וברגע הזין חודר אל ישבני.
אני נטרפת עכשיו, גונחת, צועקת מעונג, שוכחת לרגע ללקק את האסלה, ומיד ידה של גברתי דוחקת את פניי אל פנים האסלה, ובידה השניה היא מורידה את המים.
"אל תעיזי להזיז את הפנים שלך משם" היא פוקדת עליי ומזיינת אותי.
הפרצוף שלי מול המים הזורמים, הלשון שמלקקת את מושב האסלה, ההשפלה, הזין של גברתי בתוכי, כל אלה מעיפים אותי לספייס ולאורגזמה מטורפת. שוב גברתי מורידה את המים, מזיינת אותי, התחת שלי שלה, אני נבעלת על ידה אפילו בשירותים, אני מלקקת, מייחלת לגמירה שלה בתוכי. אבל גברתי מחליטה שהמשרתת שלה עוד לא הרוויחה את הגמירה שלה בתוכי, וגברתי יוצאת ממני, ופוקדת עליי לחזור לחדר.

חדר השינה
"גברתי אני מסריחה משטיפת הרצפה" אני אומרת לה, "תרשי לי להתקלח רגע?"
"את תנוחי שלוש דקות ואז תתקלחי" עונה לי גברתי ופוקדת עליי להישכב על המיטה.
מגעיל אותי להישכב בגופי המיוזע על המיטה לצד גברתי. גברתי שרואה את היסוסיי פוקדת עליי לשכב על מיטתה של כלבתי.
"כשנישן יחד את תישני על המיטה של הכלבה, והיא תישן איתי" מודיעה לי גברתי, ומעבירה בי רטט.
"כן גברתי" אני לוחשת לה.
"מה היעוד שלך משרתת?" שואלת גברתי.
ברגע שהשאלה נשאלת אני כבר לא המשרתת שלה, אני קלייר, שפחתה של גברתי.
"הייעוד שלי הוא לכתוב ולשרת אותך" אני עונה לה, והדמעות מתחילות לזלוג.
"מה הייעוד שלך?" מתעקשת גברתי.
"להשתייך לך ולשרת אותך" אני עונה.
"לכי להתקלח" אומרת גברתי, "יש לך חמש דקות".
בתוך דקותיים אני שבה לחדר, ריחנית שוב, רגועה ומוכנה למלא את משאלותיה.
אני נדרשת ללקק את רגליה. בזמן שאני מתענגת על כפות רגליה וקרסוליה של גברתי, היא מתחילה לענג את עצמה באמצעות הויברטור. אני נטרפת, רוצה כל כך לענג אותה בעצמי.
"את עוד לא ראויה להתקרב לי לכוס" קוראת גברתי את מחשבותיי, וממשיכה בשלה.
כעבור כמה דקות היא פוקדת עליי להישכב על גבי על המיטה. היא מצמידה את ידיי האחת אל השניה וקושרת אותן, ואז היא קושרת את רגליי באותה הצורה.
"עכשיו את תלקקי אותי" מודיעה לי גברתי ומתיישבת על פרצופי.
הלשון שלי מתאמצת כל כך לענג אותה. הריחות שלה מטריפים אותי. אני מרגישה איך היא דופקת לי את הפה, מזיינת אותי בכוח, זה העונג שלה עכשיו, ואני רק רוצה לספק אותה כמיטב יכולתי.
גברתי גומרת לי לתוך הפה, אני מלקקת את כל הנוזלים, שותה אותם. רוצה עוד ועוד מהטעם המשכר הזה.
גברתי יורדת ממני.
"תפתחי את הרגליים" היא מצווה, ואני מפשקת אותן במסגרת המגבלות.
ידה של גברתי פולשת לתוכי, מזיינת אותי.
"את הולכת ללמוד למצוץ זין" מודיעה לי גברתי, "את הולכת ללמוד לגמור מזה שתמצצי זין"
ויברטור אימתני נדחף אל פי.
אני מוצצת כמיטב יכולתי, אבל רק חלק קטן ממנו חודר אל פי.
"את תגמרי מזה משרתת" מודיעה לי גברתי.
"גברתי אין סיכוי" אני עונה לה.
"את הולכת ללמוד בשיטת הרפלקס" מודיעה לי גברתי, "מעכשיו את תגמרי רק כשיהיה לך זין בפה, ואסור לך לגמור בשום דרך אחרת. בתוך זמן לא רב את תגמרי בכל פעם שייכנס לך זין לפה. אני אאלף אותך כמו שמאלפים כלבה, ואת תלמדי להיות כלבה צייתנית".
גברתי מזיינת לי את הכוס עם אצבעותיה, ומזיינת לי את הפה עם הויברטור בו זמנית.
אני מתחילה להיטרף.
"את לא תעזי לגמור בלי רשות" מבהירה לי גברתי.
אני משתוללת על המיטה. אצבעותיה של גברתי עושות בי שמות, ומילותיה מטריפות אותי.
"את תלמדי למצוץ זין, את תלמדי לגמור מזה, ואת תלמדי לבלוע ואז לנקות את הזין עם הפה שלך" אומרת לי גברתי בזמן שהיא מזיינת אותי, "את תבדרי את האורחים שלי בכך שתמצצי להם את הזין, את לא תביישי אותי במציצות גרועות. ברור?"
אני לא מסוגלת לשלוט עוד בגוף שלי, אני בריחוף, בספייס כמעט מוחלט, צועקת את העונג, צועקת שאני אוהבת אותה, שאני שייכת לה.
גברתי יוצאת ממני, ומוציאה מפי את הזין.
"אל תזוזי", היא פוקדת עליי.
אני מנסה לא לזוז אבל הגוף שלי נטרף מרעידות בלתי פוסקות. הייתי שניה מאורגזמה כשגברתי יצאה ממני.
גברתי לוקחת שוט לידה ומתחילה להצליף על הכוס שלי ועל השדיים. העונג מוחלט. אני לא רוצה שזה ייפסק לעולם.
ההצלפות שלה על הכוס שלי קבועות, חזקות, האורגזמה שוב נבנית בתוכי, שוב אני מתפתלת, ושוב גברתי עוצרת.
"עוד לא שפחה שלי" היא אומרת.
האצבעות שלה חודרות אליי, אני כל כך זקוקה לה, לפיסט שלה, לאגרוף שימלא את כולי, שייקח אותי אליה.
"גברתי בבקשה, מלאי אותי" אני מתחננת, ובתוך רגע אני מרגישה את חמש האצבעות חודרות אליי, מזיינות לי את הנשמה.
"אני אוהבת אותך שפחה שלי" אני שומעת אותה אומרת שוב ושוב כשאני צורחת את אהבתי אליה. גברתי עוצרת שוב את תנועתה בי, בדיוק שניה לפני הפיצוץ.
"את תגמרי אבל רק בספירה לחמישים" אומרת לי גברתי, "ואם תגמרי בחמישים תוכלי לרדת לגברתך".
הספירה איטית לי כל כך, והגוף רועד, נטרף, צועק את השייכות אל גברתי.
עשרים וחמש... את שלי שפחה שלי... שלושים ושמונה... אני אקרע לך את הצורה, אני אוהבת אותך... ארבעים ותשע... חמישים... בואי אליי שפחה שלי, בואי אליי כלבה שלי, בואי אליי אהובתי.
זו האורגזמה הארוכה ביותר שהייתה לי, היא לא נגמרת, וגברתי ממשיכה לזיין אותי, עמוק לתוך הכוס שלי עם הפיסט שלה, ואני גומרת שוב ושוב, עד שאני צונחת תשושה.
"כלבה טובה" אומרת לי גברתי כשאני מתאוששת, "ועכשיו את תגמירי את הגבירה שלך חמש פעמים רצופות בעזרת הלשון בלבד".
כל התפילות כולן נענו ברגע.
אני מתמקמת מול הכוס שלה, ומחדירה אל בין הקפלים לשון מגששת.
לאט אני מלקקת אותה, יונקת את הדגדגן. בתוך שניות היא מתחילה לזיין לי את הפה בתנועות קצובות. אצבעותיה אוחזות בשערי, דוחקות את פני לתוכה, ואני מלקקת, יונקת את האורגזמות שלה, שבאות בזו אחר זו.

אנחנו נחות על המיטה שבעות. אני מעסה את כתפיה של גברתי, ואז היא מסתובבת, אוחזת בפטמתי, ולסיום מעיפה אותי לספייס מענג של כאב ואהבה.

היום בא לי לקרוע אותך.

להיות אתך קשוחה.

כן, תהיה מילת ביטחון

אבל לא, לא אהיה עדינה.

בא לי לשמוע אותך צועקת את העונג מתערבב בכאב.

בא לי לקחת אותך רחוק עד שתצטרכי להתלבט

אם לציית או לא לציית.

נגמרה תקופת היובש אהובה.

אני באה היום רעבה. מאד רעבה.

בא לי לשמוע אותך גונחת

בא לי להיות הכי לוקחת

בא לי לזיין אותך חזק ופראי

בא לי לגרום לך ליבב `גבירתי, גבירתי`

אני רוצה אותך היום על 4 ובזחילה

אני רוצה אותך היום כמבקשת מחילה

ואז אחרי הכל, אני רוצה לעשות לך אהבה.

את זה כתבה גברתי הבוקר, לקראת המפגש שהתקיים היום, ואני, מוכנה ומייחלת בדיוק לזה אספתי אותה בארבע וחצי.
"יש לך כבל מאריך?" שואלת אותי גברתי כשהיא נכנסת למכונית.
"כן גברתי" אני עונה תמהה, "בשביל מה היא צריכה כבל מאריך? מה היא רוצה לעשות עם כבל?" אני מעיפה מבט מהיר למושב האחורי שבמכונית, אין שם שום מכשיר חשמלי שדורש כבל...
"מה את מתכננת גבירה שלי?" אני מנסה לחקור אותה.
גברתי פורצת בצחוק.
"בואי נגיד שהסשן שתכננתי לך להיום, זה סשן שמעולם לא נכתב ואני די בטוחה שעוד לא התקיים".
אני מביטה בה, היא יפהפיה היום. העיניים קורנות לה במבט טיזרי.
"מה את מסתכלת שפחה שלי?" היא מגחכת.
"אני אוהבת את המבט המרושע שיש לך עכשיו" אני צוחקת.
גברתי מצחקקת במושב שלידי, אני מנסה להתרכז בנסיעה. זה קצת קשה כשמידי פעם היד שלה נשלחת אל פטמותיי, מסובבת, גורמת לי לגנוח.
"את רואה צעצוע שלי" היא אומרת, "את צעצוע ייחודי, מסובבים למעלה וישר נרטב למטה".

אנחנו מגיעות לדירתי. גברתי שולחת אותי לשים אוכל לכלבה שלי, דבר ששכחתי לעשות כשמיהרתי אליה, ובינתיים היא מחליפה בגדים לכותנת הלילה הלבנה והסקסית שמדגישה בה כל קימור, וגורמת לי לבהות בשדיה.

אני נדרשת להציב כסא בחדר האמבטיה, וסוף סוף מתברר לי עניין הכבל המאריך. אני נדרשת להציב גם את המאוורר במקלחת.
כשאני מציבה את הכסא באמבטיה אני מגלה שוט תלוי שם.
"מה היא הולכת לעשות לי? בשביל מה המאוורר? היא תדרוש ממני להתקלח ואז תצליף? מה גברתי מתכננת?" אני מנסה לנחש ללא הועיל.

"שבי על הכסא ברגליים פשוקות וחכי לי" פוקדת גברתי, ונעלמת בחדר השינה.
אני מתיישבת, הרגליים פשוקות, הגב זקוף. אני רוצה להמתין לה בתנוחה שמכבדת אותה, כמו ששפחה אמורה להמתין לגברתה.
גברתי נכנסת לחדר האמבטיה.

"תשעני על הכסא עם הפנים לקיר" היא מצווה, ומיד כשאני נשענת נוחת עליי שוט הזנבות.
ההצלפה מזעזעת אותי, תופסת אותי לא מוכנה.
"השפחה שלי שכחה כבר איך זה להיות מוצלפת?" שואלת גברתי.
"סליחה גברתי" אני מצליחה לומר מבעד לגניחות הכאב שלי.
"עלי על הכסא עם ברכייך ופתחי את הרגליים" מצווה גברתי.

אני בתנוחת כריעה על הכסא.
"תפתחי את הישבן שלך מולי, בואי נראה אם החור שלי שכח איך להיפתח מול גברתו".
אני מפשקת את הישבנים. ביד אחת גברתי מצליפה עם השוט ואחר כך עם ידה, ובשניה היא חודרת עם אצבעותיה לתוכי.
כל כך הרבה זמן לא הרגשתי אותה ממלאת אותי כך.

"החור שלי שכח איך להיפתח מול גברתו?" נוזפת גברתי, "תפתחי את התחת שלך שפחה"
המילים שלה פוערות אותי מולה, ומיד חודרת לתוכי אצבע נוספת, פולשת, פולשת למה ששלה.
כמה דקות היא מזיינת לי את הישבן באצבעותיה, ומיד חודר אליי באט פלאג.
"שהוא לא ייצא שפחה" פוקדת גברתי, "תסתובבי ושבי על הכסא, את הולכת להרגיש טוב טוב את הישבן הזה היום בשביל גברתך".
אני מתיישבת על הכסא ברגליים פתוחות.

גברתי קושרת את ידיי האחת לשניה מאחורי משענת הכסא, ומיד קושרת גם את רגליי לרגליי הכסא. אני אוהבת להרגיש את חוסר האונים שבהיותי קשורה כך.

"צריך למלא לשפחה שלי את כל החורים היום, להפוך את כולם שימושיים" אומרת גברתי ומחדירה ויברטור לכוס שלי. "תשמרי שהוא לא ייצא" היא פוקדת עליי.

היא מסירה מפני את המשקפיים. "את הולכת לעבור טיפול מיוחד קלייר" אומרת גברתי, ולי אין מושג למה כוונתה.

גברתי נוטלת לידה פד, מרטיבה אותו ומתחילה לעבור איתו על פניי.
"יש לפד הזה שני צדדים, אחד עדין ואחד מחוספס" אומרת לי גברתי, "אבל את הרי לא מצפה שאני אנקה לך את הפנים עם הצד העדין שלו".
"לא גברתי" אני עונה נדהמת.
"השלב הבא הוא פילינג" אומרת גברתי. היא מניחה מעט מהגרגירים על הפד ומתחילה לעבור על פרצופי. "כן זה קצת שורף" מחייכת גברתי.

אני חסרת מילים. לפני מספר ימים דיברנו על טיפולי פנים וסיפרתי לה שאני חסרת ניסיון בזה לחלוטין. גברתי הבטיחה ללמד אותי, אני מבינה פתאום שהשיעור התחיל.

"ואז מסירים את הפילינג" מנקה גברתי את פני, "ושמים מסכה, לא עבה מדי. ומעכשיו אסור לך להזיז את הפרצוף שפחה".
אני יודעת שאסור לי להזיז את הפרצוף, אבל הסיטואציה מצחיקה את שתינו, ואני מתפקעת מצחוק.
"אמרתי לך שזה סשן שעוד לא נכתב" צוחקת גברתי.
"אין ספק גבירה שלי"
"אמרתי לשפחה שלי לא לזוז" אומרת גברתי בטון שמרצין באחת, "אני מבינה שבעשר דקות בהן תהיי עם המסכה על הפנים, תצטרכי ללמוד איך שפחה טובה שולטת על תנועות הפנים שלה".
"כן גברתי" אני מנסה לא לחייך, אבל לא יכולה, אני מאוהבת מדי.

גברתי מניחה מצבטי מתכת על פטמותיי. רק אתמול היא צבטה וסובבה אותן, וזה כואב בטירוף. וכל כך טוב לי שכואב.
"אני צריכה להזכיר לשפחה שלי איך זה להיות שפחה" מהמהמת גברתי. היא מכה על שדיי במברשת שיער, ואז מחדירה לשדיי ארבע או חמש מחטים. חלקן מחטי עומק ושתיים מהן נכנסות לרוחב השדיים.
גברתי מסובבת את המחטים, הספייס מיידי. אני מנסה להילחם בו, נוזפת בעצמי שרק התחלנו, ומה אני כבר טסה, אבל הסיבובים תוכפים.
"את יכולה להרשות לראש שלך להישמט לאחור, יש מאחורייך מגבות שיגנו עליו ממכה" אומרת גברתי.
הראש שלי מעורפל. אני מרגישה אותו נע מצד לצד, ושוב היא מסובבת את המחטים, והספייס מעמיק.

"עכשיו" אני שומעת במעומעם את קולה של גברתי, "אני אסיר ממך את המסכה".
אני מרגישה את המחטים יוצאות מגופי, ואת גברתי שמסירה בעדינות את המסכה מפני. לאט אני יוצאת מהספייס בשעה שהיא מסיימת להסיר ממני את המסכה, ומורחת על פני קרם לחות.
"תראי כמה יפה עור הפנים שלך עכשיו" אומרת לי גברתי, ואני כל כך גאה להיראות יפה בעינייה.

"את יכולה לעמוד?" מבררת גברתי, "בואי למיטה" היא מורה לי כשאני משיבה בחיוב, ומוציאה מתוכי את הבאט פלאג ואת הויברטור.
הפסקת סיגריה קצרה. גברתי דורשת ממני לשתות, ומניחה לי לנוח מהספייס בו הייתי. אני בטוחה שהנה אוכל עכשיו לענג את גברתי, אבל אצבעותיה כבר משחקות שוב בפטמותיי, מושכות, צובטות, מסובבות, ומיד אני בספייס נוסף.

כל פעם שאני יוצאת מהספייס חוזרת גברתי ומכאיבה לפטמותיי.
"תתמסרי לכאב" לוחשת לי גברתי כשאני צועקת מכאב, "תנשמי אותו".
אני נושמת ועפה, לא יכולה לצאת מהספייס, וספייס רודף ספייס.
"תפתחי את הרגליים חור שלי" אומרת לי גברתי, "אל תצאי מהספייס, את תתני לי את האורגזמה שלך גם כשאת בספייס".
אצבעות ידה האחת בתוכי, באצבעות ידה השניה היא מסובבות את פטמתי.

אני לא חושבת שאני מסוגלת לתאר במילים את התחושה.
"תני לי הכל" אומרת הגבירה שלי כשאצבעותיה מרקדות על נקודת הג'י שלי.
הגוף שלי מעולף מספייס, אני לא יכולה להזיז שריר, והעונג שמתפשט מהכוס שלי ומטפס אל הראש, מתערבב בעונג הספייס, והגמירות עמוקות, ואני לא זזה בהן כמעט. הפיצוץ בא מבפנים והולך פנימה.
"אני שלך גברתי, אני השפחה שלך" אני מצליחה לצעוק או ללחוש תוך כדי.
"כן את השפחה שלי ואת תתני לי את האורגזמות שלך גם בספייס" אומרת גברתי, "את תתני לי אותן בכל מצב, הן שלי חור".

ושוב אני גומרת, ושוב, והגוף מעולף מעונג, ואני גומרת וטסה, וטסה וכבר לא יודעת מתי אני בספייס ומתי אני באורגזמה.

"את החור שלי, הצעצוע שלי" אומרת גברתי כשאני מתאוששת קצת, "תשכבי על הבטן, אני הולכת לשחק בצעצוע שלי איקס עיגול נגד עצמי".

הצחוק שלי מטורף. הסיטואציה מצחיקה לי עד דמעות.

גברתי מציירת על גבי פסים בשתי וערב.
"אני אשחק נגדי, ואני הולכת לתת לי פייט" מכריזה גברתי.
הצחוק מרעיד את כל גופי.
"ברור לך שאת צעצוע ממש לא מוצלח עכשיו" נוזפת בי גברתי, "את מפריעה לגבירה שלך לשחק. את תפסיקי עכשיו לזוז או שתענשי".

אני כל כך מנסה לא לזוז, אבל לא מסוגלת להשתלט על הצחוק.
"אין מה לעשות" נאנחת גברתי, "הצעצוע שלי צריך להיענש".

שוט הרכיבה בידה, ומיד הוא מצליף על ישבני.
"לא גברתי אני לא אזוז" אני מבטיחה, אבל מיד כשהיא מסמנת איקס נוסף על גבי, אני פורצת בצחוק בלתי נשלט.
"שיט תיקו" מכריזה גברתי, "אני ממש לא מרוצה מזה, ואת הפרעת לי".
אני עוד מתפקעת מצחוק כששוט הרכיבה פוגע בישבני. הכאב חד, העור צועק שכואב לו מדי, אבל בתוכי אני מתחננת לעוד. רוצה שגברתי תפרק אותי מרוב כאב היום. הגוף שלי צורח לעוד ועוד כאב.

ואז ההצלפה חזקה לי מדי ואני קופצת. גברתי נעמדת על רגליה, ומניחה רגל אחת על פרצופי, מהדקת אותו לכרית שעל המזרן.
"את יכולה להגיד את מילת הבטחון שלך" היא אומרת בקול קר, "אבל את לא תזוזי שפחה, ברור?"
"ברור גברתי" אני עונה לה.
הרגל שלה דוחקת את פרצופי אל הכר בשעה שהשוט מצליף שישבני ובכתפיי. כל כך טוב לי להרגיש את הרגל שלה על פרצופי. זה מקומה, זה מקומי, זה הספייס.
שוב אני טסה.

"תתהפכי צעצוע" פוקדת עליי גברתי.
מתוך הספייס קשה לי להתהפך, ונדמה לי שעוברות כמה דקות עד שאני מצליחה לבצע את פקודתה.
גברתי ממתינה בסבלנות.
"אני אשחק עוד משחק אחד" היא מכריזה, "והפעם אנצח אותי".

ממעמקי הספייס עולה שוב הצחוק. אני מספיקה לראות אותה צוחקת ואז מסתירה את צחוקה מאחורי הפרצוף שמקשיח שוב.
"את שוב מפריעה לגברתך צעצוע?" היא שואלת.
"כן גברתי, סליחה גברתי" אני מצליחה לענות... בקושי.

גברתי מסמנת עליי עיגולים ואיקסים, ואני משתדלת כל כך לא לצחוק, אבל לא מצליחה להשתלט על הפרץ. ושוט הגומי מצליף על שדיי, על הפטמות שעוד כואבות מקודם, והעונג עצום כל כך.

כשאני שוב בספייס מציירת גברתי על שדיי את הסימן "כל הזכויות שמורות לבליסנה". על בטני היא כותבת "החור של בליסנה" ומוסיפה חיצים שמובילים אל הכוס ואל הפה שלי.

"גברתי" אני מצליחה ללחוש לה ברגע אחד בו אני לא בספייס, "אני כל הזמן בספייס ולא יכולה לשרת אותך".
"אבל אני רוצה עכשיו את הספייס שלך" עונה גברתי, "ואת משרתת אותי בדיוק כפי שאני רוצה. את הצעצוע שלי, אני לוחצת על הכפתורים ואת מבצעת".

ושוב סיבוב הפטמות, ושוב אני עפה ולא מסוגלת לחשוב או לענות.

גברתי מלבישה עליה את הסטרפאון.

"אני הולכת לזיין אותך חור שלי, ממש עכשיו כשאת בספייס. אני רוצה אותך כמו שאת, לא מסוגלת לזוז וחור שלי. זה כל מה שאת עכשיו החור שאני דופקת" אומרת לי גברתי ומחדירה לתוכי את הזין.

הכוס שלי מתמלא בה. מתוך הספייס אני מרגישה בחדירותיה אליי.
"שימי את הרגליים שלך על הגב שלי" פוקדת גברתי, "ותזכרי שאת רק החור שלי, שלא תעזי לגמור לפני".

החדירות שלה גורמות לי להרגיש שאני מטלטלת על סירה בים. כולי רפוסה עכשיו, לא מסוגלת לשלוט על שריר בגופי, ורק החור שלי מתמלא ומתרוקן בזין של גברתי. אני חור.

"בכל מצב את שלי חור" מתנשפת מעליי גברתי, "אני אקח אותך בכל מצב, גם בספייס שלך" ואני שומעת מתוך העילפון בו אני נמצאת את נשימותיה המהירות, חשה בחדירות שהופכות לעזות, ובשרירי הכוס שלי שבולעים את גברתי לתוכי.

"תגמרי שפחה, תגמרי עכשיו חור" פוקדת עליי גברתי ונועצת בי את שיניה.
אני צורחת את העונג, את האורגזמה, את הספייס. אני מוכנה להיות לה חור לשארית חיי. לא רואה לעצמי כרגע מטרה נעלה יותר מלהיות החור של גברתי.

ושתינו גומרות, והיא ממשיכה בחדירותיה בתוכי.
"תרגישי איך הגבירה שלך ממלאה אותך חור" היא לוחשת לי, ואנחנו גומרות שוב, והיא עמוקה כל כך, והחור שלי מלא עכשיו.

והיא יוצאת.

הגוף שלי נע מתוך הספייס ומחפש את גברתי בתוכו. אבל עכשיו היא נשכבת לצדי, מושכת אותי אליה שאנוח על כתפה, ורק מסובבת וצובטת את פטמותיי שוב.

זה הספייס העשירי שלי בערך הערב. אני נכנעת לו, עפה בלי שליטה על הזמן, על הגוף על המחשבות. אין לי מושג מתי אני חוזרת, אבל כשאני חוזרת זה לזרועותיה של גברתי.

ושוב מנוחה, וסיגריה, ושתייה קרה ומשהו מתוק.

"קלייר לכי שימי מוזיקה שקטה וחזרי אליי" פוקדת עליי גברתי כשאני מתאוששת.
"עכשיו" היא ממשיכה כשאני חוזרת מהחדר השני, "את תעסי את גברתך. את תתחילי מהעורף, תרדי עד לכפות הרגליים, ואז אתהפך. כשתסיימי לעסות את החלק הקדמי את תרדי לגברתך. המסג' יהיה בתנועות איטיות, עמוק ואיטי. לאורך כל המסג' את לא תוציאי מילה מפיך. ברור?"
"כן גברתי".

אני מאושרת לשרת אותה.
העור של גברתי חמים ורך. אני מורחת אותו בקרם ומתחילה לעסות אותה, בתנועות איטיות ועמוקות. רוצה לענג אותה. רואה איך השרירים שלה מתרפים לאיטם, איך הראש מונח רגוע על הכרית.

מעסה את שרירי הגב, הכתפיים, את הישבן, הירכיים, הקרסוליים, כפות הרגליים ששהו כל כך הרבה פעמים בתוך פי. מתענגת על העיסוי, מרוכזת בה עכשיו.

מסמנת לה להתהפך. ושוב מלמעלה למטה. מעסה את שדיה, בטנה. לא מתאפקת ומעבירה את שדיי על ערוותה.
גברתי מסמנת לי להמשיך במסג'.

מעסה את רגליה, מהירכיים ועד לכפות הרגליים, וסוף סוף אני רשאית לרדת לה.

חודרת עם הלשון אל בין שפתי הכוס שלה, טועמת את הרטיבות, עוברת בשפתיי על הדגדגן, יונקת אותו בין שפתיי, ומחדירה את לשוני לתוכה. בתוך שניות אני מרגישה בידיה שמצמידות אותי אל הכוס שבועל לי עכשיו את הפה. והצעקה, אלימה בעוצמתה. וכמה שניות של מנוחה, ושוב הלשון מנסה לחדור לעומקה של גברתי, והשפתיים עוטפות את הדגדגן. עכשיו גברתי מזיינת לי את הפה כאילו היה לה זין. התנועות שלה עזות, השיער שלי נלפת בידה, הראש נדחק אליה, עמוק יותר ויותר.

וגמירה.
ומנוחה.

"תלקקי רק מבחוץ" פוקדת עליי גברתי ליבש אותה בלשוני ובשפתיי. אבל אני שפחה שמכורה לטעם, לריח, לכוס של גברתי. ושוב בעילת הפה שלי, ושוב אורגזמה. ושקט.

אנחנו נחות כמה דקות.
"תתלבשי" פוקדת עליי גברתי, "אנחנו יוצאות".
אין לי מושג לאן גברתי רוצה שנצא, אבל מה אכפת לי בעצם. אלך באשר היא תלך.

אנחנו נוסעות לקניון גבעתיים. פעם ראשונה שאני מבקרת בו, ואני מתענגת על הביקור הראשון בחברת גברתי.

גברתי נכנסת לחנות סטימצקי, מחפשת ספר, לא מוצאת, נכנסת לצומת ספרים. היא אוסרת עליי לראות מה היא קונה, ואני מקפידה לא להציץ. אני רק רואה גבר ואישה בתנוחה אינטימית על השער האחורי, ומסיטה את מבטי.
"מה היא מתכננת עכשיו?" אני חושבת משועשעת ומאושרת.
גברתי יוצאת מהחנות ומגישה לי את השקית ובה הספר.
"מותר לי לראות עכשיו?" אני שואלת.
"מותר" עונה גברתי, "את מבינה, קניתי לי מתנה".

סקרנית אני מביטה אל השקית, יש שם את המדריך למסג' הארוטי.
"את הולכת ללמוד את הספר הזה" מחייכת גברתי, "ובשבוע הבא תיבחני עליו".

אני מאושרת. הכי בעולם אני רוצה לשרת את גברתי הכי טוב שרק אוכל. ואני שמחה שהיא דואגת שאלמד איך לשרת אותה לשביעות רצונה.
"אני אלמד אותו גברתי, אבל אני חוששת שתאלצי להיות שפן הניסיונות שלי" אני צוחקת.
"אני אקריב את הקורבן הזה" צוחקת גברתי בחזרה, "ועכשיו אני מזמינה אותך לאכול, בואי לארומה".

והערב שהיה מושלם הופך למושלם עוד יותר כשאנחנו יושבות ואוכלות, ומדברות. ואני של גברתי, ואנחנו יחד, בקרבה מופלאה של ערב מושלם, ונפלא לי.

תודה גברתי.

שתינו במיטה, גברתי ואני. היא קוראת ספר ואני לצדה, כותבת. שקט לי, רגוע. כשאני לידה המילים שהתעכבו להן בראשי זורמות פתאום.
ופתאום היא נשכבת מעליי. ברגע העיניים נעצמות והאנחות פורצות ממני.
"אל תפסיקי לכתוב" היא מורה לי, מתחככת בתנועות זיון עם אגנה על ישבני.
"כן גברתי" אני גונחת. מחזיקה את העט בידי, מנסה לכתוב עוד שורה. ידיה חומקות מתחת לגופי, אוחזות בפטמותי, לשות אותן, מסובבות.
אני גונחת...
"אל תעזי להפסיק לכתוב" היא מתנשפת באוזני, "עשי את מה שגברתך מורה לך".
כל כך קשה לי להתרכז עכשיו בטקסט שלאה העו"ד אומרת ליעל ולרוחי, אבל השורות ממשיכות להיכתב בין האנחות שלנו. והאורגזמה מתחילה להיבנות.
"גברתי בבקשה" אני מתחננת לאישור לגמור.
"תגמרי שפחה שלי, תגמרי" היא פוקדת עליי. שיניה ננעצות בעורפי כשהיא גומרת איתי או אני איתה, והתנועות נמשכות אי אפשר להפסיק עכשיו, והעט נשכח על המיטה, ורק גברתי עליי, ואני מתחתיה, ושלה.
אנחנו נחות כמה דקות.
"תמשיכי לכתוב שפחה" היא פוקדת עליי. אני לוקחת את העט וממשיכה לכתוב.
"תפתחי את הרגליים" היא מצווה. אני פותחת.
הויברטור הענק שלנו חודר אליי, הוא בידייה, גם אני.
"אל תפסיקי לכתוב" היא דורשת, "כל פעם שתפסיקי אני אפסיק להזיז אותו בתוכך".
מזויינת אני מנסה להמשיך לכתוב. שתי שורות... גניחה. העט נשמט, גברתי עוצרת את תנועותיה. אני חוזרת לכתוב, ושוב אנחה. והאגן זז מעצמו כבר, בוער אל הזין שבידיה של גברתי, והמילים חורגות מהשורות המותוות על הדף, אני כבר בקושי רואה את המילים שנכתבות. לא מסוגלת להתרכז בבניית משפט אחד נוסף.
והיא מזיינת אותי, חודרת, בועלת, נשכבת מעליי, דוחפת עם רגלה את הזין לתוכי כשהכוס שלה נע מעל ישבני.
ואני שלה. המילים שאני כותבת נבעלות על ידה.
כולי שלה. ושתינו גומרות שוב.

גברתי הרשתה לי שוב לנסות ולהפתיע אותה בסשן שלנו. זה לא קרה המון זמן ונורא התרגשתי. שברתי את הראש, מה אני הולכת לעשות לכבודה. ואז נזכרתי בסיפור שפעם נתקלתי בו, ושחירמן לי ת`נשמה - סיפורה של המנהלת תרז, שמנהלת בית ספר לעבדים.
ישר הצעתי לגברתי שהיא תהיה המנהלת תרז, ואני השפחה הסוררת שנשלחה אליה לאילוף על ידי גברתה המיואשת.
ממממ הברק בעיניי גברתי 😄 ואופס, אנחנו במשחק.

שתינו יושבות על המיטה לאחר שהכנתי לנו קפה, מעשנות סיגריה.
"אז את שפחה לא מאולפת? לא צייתנית?" שואלת המנהלת תרז.
אני מביטה לה ישר לעיניים ומחייכת.
"את כלבה טובה או רעה?" שואלת המנהלת תרז.
"בפעם האחרונה שגברתי קראה לי כלבה נשכתי אותה כמו כלבה טובה" אני עונה בקול גאה.
המנהלת תרז מעיפה לי מיד סטירה.
"את תדברי בטון שראוי לשפחה. זה ברור? או שאני צריכה לסטור לך שוב?"
"את כנראה צריכה לסטור לי שוב" אני ממשיכה בהתחצפות.
הסטירה מזעזעת לי את הפרצוף.
"הגבירה שלך שלחה אותך לאילוף בזכות המוניטין שיצא למוסד שלי" אומרת המנהלת תרז, "ואני מתכוונת לאלף אותך היטב".
"אנחנו הרי לא רוצות שייפגע לך המוניטין" אני אומרת בזלזול.
סטירה. הפעם היא ממש ממש כואבת.
"אנחנו נלמד אותך לענות כראוי שפחה. את יכולה לבחור בין זה שתעני בנימוס לבין זה שיהיה לך בפה גאג. מה את בוחרת?"
"גאג" אני עונה.
"תביאי אותו" פוקדת המנהלת.
"תביאי אותו בעצמך" אני עונה לה.
היד שלה נשלחת ומושכת בשערי בחוזקה. צעקה נפלטת מפי.
"את עכשיו" אומרת המנהלת וחובטת בידה בעוז בישבני כשהיא ממשיכה למשוך בשערי בחוזקה, "תביאי את הגאג, זה ברור?"
"כן" אני עונה.
"כן מה שפחה?" מהדקת המנהלת תרז את אחיזתה בשערי.
"כן גברתי" אני פולטת במהירות, עוד רגע תתלש לי הקרקפת.
היא משחררת אותי ואני ממהרת להביא לה את הגאג, שמולבש היטב על פי.
"על ארבע שפחה" פוקדת המנהלת תרז, "את הולכת להיענש על חוצפתך".
מיד אני על ארבע, מממ... כאב אני חושבת בסיפוק, שרויה במוד הסרבני אותו אני משחקת.
אאוצ` זה כואב...
המנהלת תרז מצמידה זוג מצבטים לפטמותיי ומתחילה לחבוט על ישבני ברשעון שלה, כל חבטה מקפיצה אותי.
"את" חבטה, "תלמדי" חבטה, "להתנהג בנימוס" חבטה, "ברור שפחה?" חבטה.
"כן גברתי" אני ממלמלת בפה מלא גאג.
"אני לא שמעתי" חבטה.
"כן גברתי" אני מנסה לצעוק מבעד לגאג.
החבטות נמשכות. היא מסירה מהפטמות את המצבטים.
"ודבר נוסף שאת תלמדי, זה את מקומך מול הגבירה שלך. כמו שפחה טובה, את לא נושאת את עינייך אל עיני הגבירה שלך, את מסתכלת לרצפה. זה ברור?"
"כן גברתי" אני עונה, כשהישבן שלי עולה עוד רגע באש.
"יפה, תשכבי על הגב שפחה" פוקדת המנהלת תרז.
אני מתהפכת.
"את תלמדי אצלי כמה דברים" אומרת המנהלת תרז, "את תלמדי לציית, את תלמדי לפתוח את הרגליים שלך כל הזמן, ואת תלמדי להיות מיוחמת באופן תמידי לכבוד גברתך. זה ברור?"
המבט בעינייה מזהיר שלא אנסה אותה עכשיו.
"כן גברתי" אני אומרת לה.
"יפה היא אומרת, אבל העונש עוד לא נגמר. אני אוציא אותך מפה כלבה מאולפת"
היא לוקחת נר כחול לידה, ומדליקה אותו.
"את אוהבת את חום השעווה?" היא מתעניינת.
"לא גברתי, אני פוחדת ממנו" אני עונה.
"את תלמדי לתת לגברתך את הפחדים שלך" היא עונה לי. "קשה לך לנשום עם הגאג?" היא שואלת.
"לא גברתי הוא רק מכאיב לי בלסת" אני עונה מתקשה בדיבור ברור.
המנהלת תרז מסירה ממני את הגאג.
"תזכרי שאם תדברי שוב בחוסר נימוס הוא יחזור" היא מזהירה, "את תלמדי פה את כל מה ששפחה טובה צריכה ללמוד, ולא משנה כמה זמן ומאמצים זה ידרוש".
"גברתי כמה זמן אני אמורה להישאר אצלך?" אני שואלת מעט בחשש.
"כמה שצריך, הזמן לא מוגבל" עונה המנהלת תרז ומצמידה לפטמותי שוב את המצבטים.
אלוהים... העונג...
ידה האחת מורמת מעליי מחזיקה בנר. אני לא יכולה להסיר ממנו את מבטיי. ידה השניה מלטפת לי את הכוס מבחוץ.
"תסתכלי על הלהבה, תראי כמה היא יפה" אומרת לי המנהלת תרז.
"הלהבה יפה, זו השעווה שמפחידה אותי" אני עונה לה.
"את תלמדי להנות ממנה" עונה המנהלת תרז, "את תתני לי את הפחד מהשעווה, ולא רק שתלמדי לא לפחד את גם תודי לי על כל פעם שהשעווה תפגע בגופך. אם תשכחי להודות תספגי מיד הצלפה חזקה בכוס. זה ברור כלבה?"
"כן גברתי" אני עונה מרותקת לנר.
המנהלת תרז מסירה ממני את המצבטים, ומיד מטה את הנר מעליי. אני רואה את השעווה במסלולה אל גופי. הפחד מעצים את הכאב.
"הכאב כרגע מורכב מתשעים אחוז פחד ורק עשרה אחוזים של כאב" אומרת לי המנהלת תרז ולאחר שאני מודה לה.
"כן גברתי" אני עונה משקשקת.
"תני לי את הפחד" דורשת המנהלת ומטה שוב את הנר. ידה השניה ממשיכה ללטף לי את הכוס, מגרה אותו. השילוב מטריף חושים.
במשך דקות ארוכות היא ממשיכה להזליף עליי שעווה. לאט אני מרגישה איך החום מפחיד לי פחות, איך הוא גורם לי להתחלה של תחושת ספייס.
גברתי מכבה את הנר.
"בואי נראה אם הפחד מחרמן את השפחה שלי" היא אומרת ומחדירה לתוכי את אצבעותיה.
"את אוהבת לפחד כלבה" אומרת המנהלת תרז, "את רטובה, את מוצפת".
"באמת?" אני שואלת בחוסר אמון.
"ועוד איך" היא עונה וחודרת אליי.
האצבעות שלה חופרות בי, הראש מעורפל מתחושת הספייס הקל בו הייתי, והתחושה משכרת.
"שפחה טובה לא גומרת בלי רשות" אני שומעת את קולה בין אנחותיי, "שפחה טובה עומדת הכן לכבוד גברתה תמיד. את החור של גברתך, את תהיי מיוחמת לכבודה כל הזמן"
"כן גברתי" אני גונחת.
"אני מתכוונת להעמיד אותך מול קיר שרק ישבנך יבלוט ממנו החוצה. את תממני את השהות שלך בבית הספר שלי" היא ממשיכה ואומרת, ממשיכה וחופרת בי... "את תקבלי עשרה, חמישים קליאנטים ביום ותשמשי אותם כחור טוב. הם יראו רק את חור התחת שלך ואת הפה שלך שיהיה פתוח כל הזמן."
"אני אנשך אותם" אני מאיימת.
"לא את לא" היא מגיבה מיד, "הפה שלך יהיה מורכב על סד מיוחד שיפתח אותו במיוחד למי שירצה לגמור לך בפה, ואת תהיי מיוחמת לכבוד הלקוח החמישים שלך בדיוק כמו לכבוד הלקוח הראשון. ברור כלבה? אני אאלף אותך, תהיי בטוחה בזה".
אני עוד רגע מתפוצצת.
"גברתי בבקשה תרשי לי לגמור" אני מתחננת.
"תגמרי שפחה" היא פוקדת עליי, ובתוך שניות מרעידה את גופי אורגזמה ראשונה.
"אני לא יוצאת שפחה" אומרת המנהלת תרז וממשיכה לחפור בי, "את תלמדי להיות מיוחמת גם אחרי אורגזמה".
לרגע אני מעולפת מדי, אבל כעבור דקות אחדות חוזר הגוף שלי להגיב למגעה.
האצבעות שלה מטריפות אותי. אני לא שולטת בעצמי ובתוך שניות אני גומרת שוב, הפעם בלי לבקש רשות.
"השפחה שלי גמרה בלי לבקש רשות?" מתעניינת המנהלת תרז.
"כן גברתי, סליחה, לא שלטתי בזה" אני מתנצלת במהירות.
"תירוצים לא יעזרו פה, את תענשי" עונה לי המנהלת תרז.
היא לוקחת לידיה את שוט רצועות הגומי ומתחילה להצליף על שדי מכוסי השעווה. זה מטמטם אותי מעונג. שלא תפסיק... בידה השניה היא ממשיכה לחפור בי.
"הפעם אני לא אגמור בלי רשות" אני מבטיחה לעצמי, שוכחת לרגע את תפקידי כשפחה סוררת ורוצה רק לרצות את גברתי.
היא מזיינת אותי באצבעותיה עוד ועוד, עמוק, משחקת לי בג`י. אני מתאפקת עד שאני לא יכולה יותר.
"גברתי... בבקשה" אני מתחננת.
"תגמרי" היא דורשת, "תני לי את הגמירה שלך".
הפצצה על הירושימה הייתה קטנה לעומת הגמירה שלי. אני מרגישה שעוד רגע אני נוסקת למרומים.
"תשכבי ואל תפתחי את העיניים" דורשת ממני גברתי לאחר שאני מספרת לה שנגעתי בספייס אבל שלא נכנסתי אליו.
"גברתי אני לא בספייס" אני מנסה להסביר לה.
"את שוב לא מצייתת?" שואלת גברתי בטון מאיים.
אני כן.
שוכבת על גבי, עוצמת עיניים. עסוקה במתי גברתי תרשה לי לפתוח אותן. ופתאום התחלה של נסיקה בראש. התחושה המוכרת של תחילת ספייס.
"תסתובבי על ארבע" פוקדת עלי גברתי.
אני על ארבע על המיטה, וגברתי מתחילה להצליף בי בשוט הזמש שלה. ההצלפות עזות אבל לא מכאיבות לעור. שוט הזמש מחדיר את הכאב לשרירים בלי לפגוע בעור. ההצלפות פוגעות לי בישבן ובשכמות. הצלפות על השכמות תמיד זורקות אותי, ובתוך דקות אני צונחת ממצב ארבע לשכיבה מלאה. אני בספייס.
גברתי מחליפה את השוט לשוט רצועות עור.
זה כל כך טוב...
מרגישה את החום מתפשט לי בכל הגוף. לא יכולה לזוז.
עוד כמה הצלפות, וגברתי נשכבת לצדי. מדליקה לה סיגריה. אני לא יכולה לזוז.
הדקות עוברות, אין לי מושג כמה. כשאני יוצאת מהספייס ממתינים לי סיגריה ומבט אוהב.
"את יכולה לקום?" מתעניינת גברתי.
"כן גברתי" אני עונה לה.
"אז תביאי שתי מגבות ובואי למקלחת" היא פוקדת עליי.
הולכת שיכורה מספייס לארון המגבות ומשם למקלחת.
"שבי" פוקדת עליי גברתי, ומתחילה לשטוף מעליי את השעווה.
"זה התפקיד שלי לשטוף את גברתי", עוברת בי המחשבה. לא מסוגלת לזוז, רק לחבק את רגלה ולנשק לה.
גברתי פוקדת עליי לקום, ממשיכה להסיר ממני את השעווה. אני מתחילה לרעוד מקור בגלל הספייס שהייתי בו.
גברתי ממהרת לנגב אותי, מתנגבת בעצמה בחופזה ומניחה עליי את שתי המגבות. היא לוקחת אותי לחדר השינה ומושיבה אותי על הכורסה שייעדתי לה. מכסה אותי.
אני מביטה המומה בגברתי שמסירה את הסדין מלא השעווה ומביאה במקומו סדין נקי.
רוצה כל כך לעזור לה, אבל גלים של ספייס עוד מכים בראשי.
"בואי למיטה" פוקדת עליי גברתי, "יש לנו עשר דקות לפני שאנחנו צריכות להתחיל לזוז, וזה אומר שיש לך עשר דקות לענג את גברתך, וכדאי שתהיי יצירתית".
הלשון שלי עטה על הכוס שלה, מכורה לריח, לטעם, ליופיו של האיבר הזה שמפיק מגברתי אנחות עונג.
בתוך שניות היא מצמידה את שפתיי ולשוני עמוק יותר לתוכה, והיא גומרת. אני לא מסוגלת לשבוע ממנה, ואורגזמה שניה משתחררת ממנה.
"אל רגליי שפחה" פוקדת גברתי.
אני עפה אל הרצפה, לשוני על כף רגלה, מלקקת, לוחכת.
"יותר למעלה" פוקדת גברתי, ובתוך דקות אני חשה בשרירים שמתכווצים על לשוני כשהיא גומרת.
"בואי אליי" היא קוראת לי.
"אבל גברתי אני רוצה לענג אותך" אני מבקשת.
"החיבוק עכשיו יותר חשוב לי מעוד גמירה" עונה גברתי, "אני רוצה לחבק אותך שפחה שלי אחרי הסשן והספייס שלך".
אני עטופה, נאהבת, מאושרת.