סיפורים בשבילה

צילצול ההשכמה חדר לחלומותיו הנגוזים. הוא מיהר להשקיטו לפני שתתעורר. הוא זינק מהמיטה, והחל להתארגן. לרוב הוא להתמהמה במיטה ולדחות את תחילת היום, אבל בוקר זה היה רווי אנרגיה חיובית. הוא הרים ביד רועד את המתנות שהיא השאירה, ריחה עדין נדף מהם יחד עם ניחוח הכביסה. הוא לבש אותם והרגיש קרוב אליה. בכל צעד הירכיים שלו מלמלו: "אני שלך, אני שלך". הוא הרגיש שהלב שלו רוצה לזנק לחבק אותה, ובמקום זה הוא סיים להתלבש בחולצה שחורה צמודה שידע שהיא אוהבת. הוא התחיל בשירותים ובמקלחות, וחשב לעצמו, שזו עבודה מיותרת, כי כשהם יקומו הם בטח ישפריצו כמו ממטרה לא מכוונת, החיכוך הנעים הזכיר לו שמיותר להתווכח. הוא המשיך למרפסת, לא לפני שלבש מכנסיים מעל הטייטס. הוא הקפיד לנקות את הרצפה, לסדר כל פיסת לכלוך, ואף קטף זר פרחים צנוע לקישוט ("היא בטח תשמח על המחשבה ותשומת הלב").
אחרי שסיים לסדר את הסלון, השמש כבר סיימה לזרוח. הוא הכין לעצמו קפה והביט בסיפוק, היה לו הספק מצוין. בעודו מתיישב נמתחו התחתונים והזכירו שכל בוקר צריך להתחיל בלשים מכונה (השהייה או לא, תלוי בפניות שלך). עתה יכול היה להסיר את האוזניות ולהנות מרחש המדיח ורחש מכונת הכביסה המתערבבים בהמיית נקיון. הילדים עוד ישנו כשפנה להעיר אותה. היא נשמה בכבדות מתוך שינה עמוקה. היא היתה מותשת וזקוקה לשינה. פניה שלווים נסכו בו רוגע, הוא התגבר על הרצון לנשק אותה וחזר לסלון.
לפתע נזכר - היא רצתה להכין עוגה. היא כבר לא תספיק, חשב. תוך כדי המהום "חנה זלדה" לבש סינרו ("אתה סתם הורס חולצות טובות - בשביל מה יש לנו סינר) והכין עוגה.
ריח האפייה העיר את הבנים שהתפזרו במהרה למסגרות, לא-לפני שהמולת הבוקר העירה את אימם שנפרדה בחיבוק.
זה היה האות בשבילו להרתיח את המים לכוס הקפה שהכין מראש (היא הרגילה אותו שהדבר הראשון שהוא עושה בבוקר הוא להכין לה קפה - "כשאתה מתחיל את היום בלדאוג לי אני יודעת שאתה בכיוון הנכון").
ריח האפיה התפשט בבית, הם התחבקו - היא שלחה יד לישבנו ומשכה בתחתון:"ברור לך שיש עוד המון עבודה. אה, ותישאר עם הסינר - מתאים לך ככה."
היא פנתה להוציא את הניירות הרלוונטיים לישיבה והוא חזר וניקה את שירותי הילדים.
כשסיים, הפעיל את הרובוט ופנה להחליף מצעים.
לפתע דפיקה בדלת, חברותיה לצוות הופיעו, נשים בערך בגילה, גם הן מנסות לתחזק בית משפחה וקריירה חינוכית, מנסות להבין מה גרם להן להיפגש לדון בנושאי עבודה ביום החופשי.
"בואו תיכנסו, נשב בחוץ כדי לא להפריע לנקיון.
אהובי נשמח לקפה, תוכל להמשיך עם המצעים אחר-כך."
היא פנתה לחברותיה:" הוא ממש משתדל, אבל לפעמים אני צריכה לכוון אותו לסדר העדיפויות הנכון".
"מה אתן שותות?" הוא נעמד מאחוריה פניו אל האורחות.
"בשבילי קפה"
"ואני אשמח לתה צמחים - ראיתי את הגינה היפה שלכם, מרוה יהיה מצוין"
"לי לא מגיע שום קרדיט על הגינה, אם זה היה תלוי בי המדבר היה משתלט, לשמחתי יש לי גנן מסור." אמרה תוך שהיא שולחת באופן דיסקרטי יד שמלטפת אותו מתחת לשולחן. המגע המלטף על הטייטס הצמודים, העביר רטט נעים למדי ולרגע של איבוד שליטה. הוא הרגיש תפיחה אותה הסתיר הסינר ומיהר לסגת למטבח.
כעבור דקה חזר עם המשקאות והעוגה.
"היא לא כזו מתוקה אבל אני מקווה שתהיה לכן טעימה".
הוא שם את האוזניות וחזר למצעים.
"וואו, הוא תמיד היה כזה? הלוואי שבעלי היה כזה מפנק"
"זה לא היה ככה תמיד, אבל אני מניחה שעם העזרה ווההכוונה שלי, הוא הבין שאם אני מרוצה כולם מרוצים".
הוא המשיך בנקיון כשנזכר במכונת הכביסה הוא נפנה לתליית הכביסה כשהוא בגבו אליהן.
הן הביטו וצחקקו:" אני חושבת שאין יותר סקסי מגבר בסינר תולה כביסה"
היא חייכה בגאווה וידעה שהוא שלה. כמו כדי להדגים את הבעלות קראה לו: "חמוד אנחנו צמאות".
הוא חזר עם קנקן מים ובקבוק קולה - "שמעתי שאת מכורה לקולה" אמר לאחת האורחות.
‏"תגידי זה אמיתי", ואז פנתה אליו:"אז בעצם אתה מטפל בגינה, מחליף מצעים, עושה כלים, מנקה את הבית, עושה כביסה, לא ראיתי גבר שמבצע כל-כך הרבה מטלות בבית"
‏אשתו סובבה לאחור והביטה בו בחיוך וגאווה, נגעה ברגלו בעדינות. החיכוך הנעים של הבד בירך, יחד עם חוסר הנוחות של החוטיני והמחשבה על הסיטואציה גרמה לו לרעד קל בטנו התהפכה, הוא הביט בפניה: האישה היפה הזו, והטובה בה בחר שתוביל אותו ותתמוך בו והוא יתמוך בה, האישה הנהדרת הזו שכל חיוך שלה משמח אותו, שכל מה שהוא רק רוצה זה לספק אותה, האישה הזו עם כל עוצמתה היתה גאה בו.
‏כל מה שיכל להוציא מפיו היה מלמול חרישי: "אני בכלל לא עושה הרבה דברים, אני עושה רק דבר אחד - אני אוהב אותה".