overthinking

עושה איזה דילוג מסדרת הנבליות מסרטים וסדרות שכתבתי, מקווה שאתןם נהנים/נהנות מזה. אחזור לזה מתישהו בקרוב, אבל לא רוצה שהניסיון ליצור איזה רצף ימנע ממני לכתוב דברים אחרים תוך כדי, אז אני כותב גם אם אני לא בטוח מה אני רוצה לומר.

באמת אין לי מושג מה אני רוצה לומר, אני סתם מרגיש חרא כרגיל ואתן לאצבעות שלי לכתוב מה שהולך במוח.

אני מרגיש נורא, מיואש, מעצמי בעיקר, אני לא מצליח לשנות את עצמי. לא מצליח לעשות דברים שאני אומר לעצמי לעשות כל הזמן. וככה אני פשוט חי על אוטומט כזה ומרגיש רע, כי זה פשוט לא יוביל אותי לכלום, זה ישאיר אותי במקום.

אני עכשיו לחוץ כי עוד מעט אצטרך להתחיל לעבוד, כן בשעה הזאת במוצ"ש. זאת לא עבודה נוראית אבל גם לא עבודה שאני רוצה לעשות בכלל ואני פשוט מרגיש טיפש שהסכמתי אליה. זו הבעיה אני פשוט נותן לדברים לקרות לי, אני יכול להשקיע הרבה מאמץ בעבודה או עבור אנשים אחרים בכללי, אבל להשקיע בעצמי, לא ממש. ובטח לא לעמוד על שלי.

בהמשך השבוע ההורים שלי יטוסו לחו"ל, גם אח שלי בחו"ל עכשיו ויהיו יומיים חופפים. אז אהיה לבד בבית כי אני עדיין גר עם ההורים כמובן... וזה מעלה עבורי תחושות כמו שעולות בסביבות ולנטיינז או ט"ו באב, תחושה שאם הייתי במערכת יחסים זו הייתה יכולה להיות הזדמנות לאינטימיות. כמובן שלא הייתי במערכת יחסים שנים אז אני סתם מרגיש כמו לוזר. הראש החרדתי שלי מרגיש לא בנוח שההורים שלי יראו את החברה הלא קיימת שלי או בכלל יחשבו עליי כעל יצור מיני בכללי, אז בית ריק מעלה את המחשבות הללו גם אם אין לי כלום וגורם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי. ולא הייתי מרגיש ככה אם הייתי גר לבד אבל אני עוד לא מצליח לצאת מהבית. כאילו אני בטוח שאם הייתי גר לבד הייתי מרגיש בודד אבל לא הייתי מרגיש - "אה הנה חלון ההזדמנויות הקצר חולף, אם היית מצליח לבנות משהו קודם זה לא היה קורה, אבל אתה לא מצליח כי אתה אפס, חכה עכשיו עוד שנה לכלום".

לא שאני לא מרגיש רע על זה שאני עוד גר עם ההורים ואין לי חברה כל שאר הזמן, אבל להרגיש רע לא עוזר לי. לעבוד בעבודת שכר מינימום שאני לא אוהב כי היא היחידה שחשבתי שאני יכול להשיג גם לא עוזר כי בקצב של הכנסת משכורות שכר מינימום אל מול הקצב של עליית מחירי הדיור מכתיב שאוכל לצאת מהבית בגיל 50 אולי, או שאוותר ואחפש דברים רחוקים מהמרכז. לא שזה יפתור לי את שאר הבעיות בחיים, בעיות מומצאות בעיקר, כי לאף אחד לא באמת אכפת מה אני אעשה בחיים, אני לא גווע ברעב וכנראה גם לא אגווע סתם אמשיך להרגיש חרא על זה שאני נשאר שמוק בינוני שדורך במקום.

הייתי כבר מסיים את זה עכשיו אבל גם לא בא לי שיסתכלו על החיים שלי אחרי שאני אמות ויבחינו בכמה זה משעמם וממוצע להחריד. איזה מלכוד Good grief. 

סורי אם קראתם את זה וביאסתי לכם את הערב אני כותב בעיקר לעצמי.

הנה שיר יפה.

הנה https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=123496&postid=1340973 חלק 1 למעוניינים ומעוניינות. לסיכום זריז זו רשימה של נבליות/מרשעות איך שתרצו לקרוא להן מסרטים וסדרות; מדמות שולית חד פעמית, עד דמות מרכזית, פשוט שאני מצאתי אותן מושכות מתוקף תפקידן. לחידוד אם אני קורא להן שולטות אז זה באמת במובן הרחב של המילה, הכוונה פשוט לאנטגוניסטיות, villainesses, "רעות". כשאני מנסה לנתח מה אני מוצא בהן מושך, מלבד מראה כמובן, אז עם אוצר המילים של עולם השליטה ההסבר שלי הוא באמת שהן נשים שמצליחות להשיג שליטה במובן כלשהו בסביבה שלהן, זו לא שליטה של הסכמה לרוב כמו בעולם הבדסמ, זו מדיה אז אוהבים לקחת דברים לקיצון. אז יש גם רוצחות שדרך המעשים הלא מוסריים שלהן משיגות שליטה על אדם או "ממלכה" או לא יודע מה, ומאידך יכולה להיות סתם נערת תיכון פופולרית שמשתמשת בביצ'יות שלה ופוגעת ברגשות בעיקר והשליטה שהיא מקבלת היא דרך הפופולריות שלה, שזה משהו קצת מעורפל אך מורגש. טוב יאללה בואו נמשיך.

• Game of Thrones - משחקי הכס - כאן יש רשימה מכובדת של דמויות נשיות חזקות שלא חוששות לעשות כל מעשה נתעב שיצטרכו בשביל להשיג כוח. וכמובן שתי העונות האחרונות לא שוות הרבה זה כבר ידוע. אז יש את מרג'ורי טיירל היפהפייה שאני מת עליה, משתמשת בחן וביופי שלה כדי להתחתן עם שלושה מלכים, חכמה וטובה במניפולציות, אם סבתא שלה הייתה יותר צעירה הייתי מכניס גם אותה כי היא מבריקה, ואגב היא נראתה מעולה כשהייתה צעירה, הייתה נערת בונד, אבל למראה כן יש משקל ברשימה אז ממשפחת טיירל אני מתמקד במרג'ורי. השיא שלה מבחינתי הוא המניפולציות שעשתה לטומן, שזה לא היה קשה במיוחד, מי חשב שיהיה אפשר לשכנע בן 13 לעשות דברים באמצעות סקס עם אחת הנשים היפות בתבל? אבל אני מניח שמה שאני נהנה ממנו הוא המידה של ההצלחה שלה שם, היא כמעט הצליחה לגרש את סרסיי ממעלה המלך בזכות ההשפעה שלה על טומן וזה היה סוגר את הסיפור. כמובן שהכתיבה מעונה חמש החלה להתדרדר והקטע שסרסיי נעלבת מזה שצוחקים עליה מאחורי הגב ואז בעקבות זה מחליטה לנקום הרגיש לי דיי מגוחך אפילו עבור סרסיי. בהחלט הייתי שמח אם מרג'ורי הייתה המנצחת בסוף על כס הברזל. וכמובן יש את חאליסי עם התפתחות דמות מרשימה, הפעם הראשונה שהיא לוקחת שליטה היא באמצעות סקס עם חאל דרוגו - הוא לא יזיין אותה, הם יעשו אהבה, כי היא מחליטה. ומשם עד השפעה חזקה על חאל דרוגו והוצאת אח שלה המעצבן מהמשוואה בדרך מחרידה. אבל זו דרך פתלתלה והיא גם מאבדת מכוחה לפני שהיא חוזרת בכוחות מחודשים. היא משיגה הרבה תומכים באמצעות יופיה, באמצעות הביטחון שלה, בזכות הדרקונים שדיי מעניקים לה הילה של "הנבחרת" וגם באמצעות חסד ומוסר, שזה נחמד לשם שינוי. גם סוג של יש לה כוחות על שזה גם מרשים. ובשלב מסוים היא כבר ממש שולטת על ערים שלמות ענקיות, מספר צבאות, הרבה נאמנים, בהחלט שווה, היא דיי נתקעת במירין מה שקצת מערער על השליטה שלה, והיא גם מתקשה מדי לכבוש את ווסטרוז, וזה כבר בעונות המאוחרות אז הכתיבה באמת רעה והיא הופכת קצת לקריקטורה. וכאילו יש ממש קריקטורות ברשימה, ציינתי דמויות מצוירות שרוצות להשתלט על העולם שאני מוצא מדליקות, אבל כשסדרה מתחילה חכמה עם דמויות עמוקות ואני נדלק על דמות כזו ואז מרדדים אותה זה מבאס. ויש את מליסנדרה, מכשפה, יש לה כוחות על-טבעיים, יש לה דיי הרבה סצנות עירום, בסדרה עם מלא עירום, אבל לדעתי היא מצליחה להתעלות אפילו שם; יש לה זדוניות, מסתורין, הרבה ביטחון, יש לה מטרות ברורות והיא לא בוחלת באמצעים להשיגן. הבאסה היא שבעונות היותר מאוחרות עשו אותה הרבה פחות בטוחה בעצמה ונראה בכללי שלא היו בטוחים מה לעשות איתה אז השתמשו בה לסתימת חורי העלילה שלהם ואמרו לה שלום. סרסיי לפי כל מה שאמרתי אני אמור ממש לאהוב, לפחות מבחינת משיכה, כי היא ללא ספק חכמה ובעלת ביטחון מרשים, וזדונית לאללה וממש תעשה כל דבר נתעב בשביל להשיג את מטרתה, אבל בכל זאת לא יודע היא לא עושה לי הרבה. אולי אני פשוט לא נמשך מספיק ללנה היידי, למרות שהיא ללא ספק שחקנית פנומנלית שם, אולי היא נוראית מדי, או אולי עצם העניין שהמטרה שלה היא לשמור על הבנים שלה מוגנים ולהיות עם ג'יימי. אני רוצה שהיא תרצה את השליטה בשביל עצמה לא בשביל ג'ופרי האיום. טוב היו עוד כל מיני נשים פחות מרכזיות בסדרה שהפגינו שליטה מסוימת השאר היו קצת יותר מוסריות מהנ"ל, וגם היו להן סצנות עירום מרשימות אין מה לומר. ספציפית אחת שמצאתי מאוד מושכת זו אחת מנחשיות החול, לא זוכר את שמה, אך בסצנה אחת היא הרעילה את ברון והכריחה אותו לומר שהיא האישה הכי יפה שהוא ראה אי פעם כדי שהיא תיתן לו את התרופה. דאמן. יש כמובן את ייגרית' של רוס לזלי היפהפייה, אפשר לומר שהיא מצליחה לעת מסוימת להשלתט על המחשבות של ג'ון ומסיטה אותו מדרכו, אבל זה גם הדדי. יש את רוז הזונה בעונות הראשונות עם הרבה סצנות מעולות עם טיריון, היא בעלת ביטחון רב, גוף מושלם ויודעת להפעיל גברים כמובן, היא דואגת לעצמה אבל יש לה לב טוב, מה שהפך את המוות שלה ליותר מזעזע... אבל מכל הדמויות הנשיות החזקות והמבריקות האלה החלטתם דווקא ללכת בסוף על הנער הנכה שנמחקה לו האישיות ובילה איזה שתי עונות ישן במערה בתור המלך. נייס ג'וב.
• Dexter - Lila - דקסטר - ליילה מגיעה בעונה השנייה של דקסטר, לדעתי בתחרות עם העונה הרביעית על ההכי טובה. היא סקסית בטירוף והיא יודעת את זה. נהיה ברור בשלב מסוים שמה שהיא רוצה להשתלט עליו - זה דקסטר עצמו. גם כשהיא מגלה שהוא רוצח סדרתי זה לא מרתיע אותה, זה אפילו מרתק אותה, היא רוצה להיות אשת הסוד היחידה שלו וככה הוא ממש יהיה תלוי בה רגשית ונפשית. היא יודעת להשתמש בסקסיות שלה והיא גם מניפולטיבית בטירוף ומצליחה להרוס לדקסטר את הזוגיות הקודמת כדי שיצטרף אליה. דקסטר לא ממש חווה תשוקה מינית עד אז ונראה שהוא חווה דבר כזה פעם ראשונה באופן חזק וטהור עם ליילה. הבעיה שלה היא שהיא גרידית והיא מגזימה עם זה וממשיכה עם המניפולציות כדי שיישאר קרוב אליה גם כשהוא כבר ביד שלה, אם היא הייתה קצת מורידה את הרגל מהגז ברגע שהשיגה אותו, האירועים היו יכולים להמשיך באופן שונה לחלוטין. וחבל, כי האמת היא קצת צדקה, דקסטר באמת צריך מישהי לחלוק עמה את הסודות שלו והיא היחידה בעולם בערך שמסוגלת להכיל אותו ולא לשפוט אותו על כך, כנראה בגלל שבהחלט צריך לשפוט אותו על כך, אבל היי הוא הפרוטגוניסט אז אנחנו תומכים בו ורוצים שיהיה לו טוב בזמן שהוא רוצח אנשים. בקיצור, יקום מקביל שליילה הייתה משיגה את מה שהיא רוצה ולא מאבדת אותו היה יכול להוביל לחיים בהם דקסטר פחות צריך להסתתר, מה שהיה טוב עבורו, וזה אומר שליילה פשוט השיגה כל מה שרצתה בזכות סקסיות ומניפולטיביות - score! חבל שזה לא קרה ככה.
• Westworld - Dolores & Maeve - ווסטוורלד - עוד סדרה של HBO עם הרבה דמויות נשיות חזקות ולא מעט עירום. זוכרים שחשבו שזה יחליף את משחקי הכס בתקופה שהכתיבה של משחקי הכס התחילה להתדרדר ואז גם זה באמת החליף את משחקי הכס כי גם הכתיבה של זה התחילה להתדרדר? בכל מקרה אז יש את דולורס שמשוחקת על ידי אוון רייצ'ל ווד היפהפייה ומתחילה כאישה עדינה ובעלת חן במערב הפרוע שלא תפגע בזבוב - ואז היא פוגעת בזבוב! ומשם ועד הפיכה אלימה הדרך קצרה כמובן. אה והיא רובוט, כולם רובוטים. אז מהעונה השנייה היא מתחילה להיות מרושעת ולהרוג בני אנוש כנקמה על איך שהם השתמשו ברובוטים. ובעונה השלישית היא יוצאת מפארק השעשועים בו הייתה מוגבלת אל העולם האנושי העתידני וחוברת לג'סי פינקמן כדי למוטט את החברה או משהו. היא גם מפצלת את עצמה למספר גופים מתישהו, מצליחה להוציא לפועל תוכניות מורכבות ובתור רובוטית מול בני אנוש זה לא כוחות בקרבות, היא פשוט חזקה לאללה ומדויקת בקטלניותה. למייב של ת'נדי ניוטון יש עלילה שונה במקביל, בה היא נהיית מודעת להיותה רובוטית וסוחטת את בני האנוש שמתפעלים אותה כדי למקסם את תכונות האופי שלה לרמה הטובה ביותר, במיוחד את האינטליגנציה לרמה המקסימלית, שהיא מעל בני האנוש כמובן, סקסי ביותר. אחר כך היא גם לומדת להשתלט על רובוטים אחרים דרך המחשבה, דיי האקינג. זה נהיה ברמה של כוח על בשלב מסוים באפקטיביות של זה. בעונה השלישית גם יש לה איזו עלילה משלה שבסופה היא בקונפליקט ישיר עם דולורס, אני בצד של דולורס שרוצה ממש לעשות הפיכה, בעוד מייב כזאת בעד שלום ושוויון ולהפסיק את הסבל. יש עוד דמויות שוליות יותר עם רגעים של כוח ושליטה אבל אני לא ממש זוכר, ראיתי דיי מזמן. את עונה 4 לא טרחתי לראות. אם מישהוי ראו וזה שווה צפייה תגידו, אולי אתן לזה עוד הזדמנות.
• Thor: Ragnarok - Hela - ת'ור: ראגנארוק (2017) - נבלית קומיקס חזקה ביותר, קייט בלאנשט משחקת אותה בהנאה רבה. למען האמת אין לי כל כך הרבה מה להוסיף: היא חזקה, מרושעת, בטוחה בעצמה, יש לה שאיפות של שליטה יותר מעולמית, יקומית, היא נראית מעולה בחליפת הנבל הצמודה הזו (אני מעדיף אותה עם השיער הפזור פחות מהקרניים המשונות ההלו, למרות שזה מראה ייחודי), היא קורעת את הגיבורים שלנו על ההתחלה, היא מתחזקת יותר ויותר. חבל רק שזה לא נמשך, הייתי בעד שתכבוש את היקום, שתחליף את ת'אנוס מה צריך אותו, תנו לי עוד הלה.
• Heathers - הת'רס (1989) - אז זה המקור של ילדות רעות, מהאייטיז, עם וינונה ריידר המקסימה והיפהפייה בתור ורוניקה, בכחול. השולטות בתיכון הן ההת'רס - הת'ר דיוק בירוק, הת'ר מקנמרה בצהוב והמלכה הת'ר צ'נדלר באדום. צ'נדלר אכזרית ונהנית להשפיל אחרים בשביל ההנאה שלה, היא נהנית מהסטטוס שלה ולא נראה שהוא עומד להשתנות, אלמלא ורוניקה נתנה לה בטעות לשתות נוזל ניקוי רעיל. היא מתה וורוניקה והחבר החדש שלה ג'יי די - כריסטיאן סלייטר בשחור - מביימים את זה כהתאבדות. אך התיכון לא נהיה יותר נחמד כשהביץ' הראשית מתה, הביץ' המשנית פשוט מתקדמת בתפקידה לשלוט בתיכון במקומה - הת'ר דיוק, לעתים נדמה כי היא אפילו יותר נבזית ונהנית מכוחה. הסיום של זה יותר ביזארי משל ילדות רעות, לא אספיילר יותר מדי, אבל יש שם לא מעט רצח. אבל כן יש סיום דומה בסנטימנט של - אין מלכות יותר, כולם שווים, בואו נהיה יותר נחמדים, זה יכול להיות יפהפה. ואישית אגב אני מעדיף את גרסת המחזמר, היא ממקסמת כל דבר שם וזה פשוט מחזמר אדיר ואייקוני ומרגש ומוזיקה שווה, יש ביוטיוב, ממליץ!
• Jawbreaker - Courtney - למות מצחוק (1999) - מסתבר שזה השם של זה בעברית, אחח המתרגמים בארץ... טוב עוד סרט תיכון, גם הייתי אומר שפחות טוב וחכם מהת'רס או ילדות רעות, אבל יש לו את הייחוד שלו. אז כמובן שהדגש כאן הוא על הדמות של רוז מק'גוון המשולמת שנראית בשיאה, שוב מלכת התיכון, ביצ'ית, מרושעת, מניפולטיבית, עם החבורה הפופולרית שלה, כאשר הפעם זה לא בדיוק מצב של מלכת תיכון בלתי מעורערת כי אחת החברות שלה אפילו יותר פופולרית כי היא אשכרה נחמדה. אז לחברה הזו יש יום הולדת והן חוגגות לה על ידי חטיפה מבוימת, תעלולים של תיכון; שמו אותה בתא המטען ואז היו אמורים לפתוח ולצעוק "הפתעה" כשהיא מבינה שחוגגים לה יום הולדת ולא באמת חוטפים אותה. הבעיה היא שקורטני החליטה להיות יצירתית והכניסה לה לפה את הממתק "שובר לסת" הסוכריה הענקית הזאת שלוקח ארבעה ימים לסיים בערך. אז מסתבר שזו הייתה טעות כי זה אשכרה שבר לה את הלסת והיא מתה וכולן לחוצות, חוץ מקורטני שמחליטה לטפל בעניין ולהפיל את זה על איזה בחור חף מפשע ולביים את זה כאונס+רצח של נערת תיכון, מצער, אכזרי, אבל מוציא אותן מהמצב. יש בעיה אחת שהיא שאחת הבנות בחבורה לא ממש מסכימה עם זה ורוצה להודות במעשה, ובעיה שניה היא שבחורה לא פופולרית "תפסה אותן על חם", משחקת אותה ג'ודי גריר המעולה. אז קורטני מחליטה להפוך אותה לפופולרית עבור שתיקתה ובמקביל הבחורה השנייה נדחקת הצידה. ומתפתחת בעיה נוספת כשהדמות של ג'ודי נהיית פופולרית מדי ומערערת על מעמדה של קורטני, אבל קורטני יודעת איך לטפל בזה. אבל הסרט הולך על סיום קלישאתי שקורטני צריכה להיות מושפלת ולשלם על מעשייה והבנות האחרות יוצאות מוצדקות כי הן חשפו אותה. זה קודם כל מבאס כי קורטני היא הכי חכמה, סקסית וביצ'ית מבינהן, אז אני בעד הניצחון שלה כמובן, אבל זה גם דיי מעצבן שהכול נופל עליה כמרשעת והן יוצאות צדיקות. היא לא התכוונה להרוג אף אחת, כולן השתתפו ב-"חטיפה". נכון, היא זו שהחליטה לביים רצח ולא להתוודות והפילה בפח איזה גבר אקראי, אבל הנערות האחרות כן זכו בפירות של המעשים שלה מבלי ללכלך את ידיהן; סבבה שהבחורה הזאת רצתה להתוודות בהתחלה, אבל היא לא עשתה את זה, עכשיו היא מתכוונת ללכת לכלא בעצמה או שהיא פשוט תפיל את הכול על קורטני המרושעת? מזויפת. וגם ג'ודי, נהנתה להפוך לפופולרית בתמורה לשתיקתה, רק אחרי שקורטני הפילה אותה בחזרה היא פתאום בצד של "הצדק".
• Batman & Robin - Poison Ivy - באטמן ורובין (1997) - נכון זה סרט נורא, זה ידוע. אבל זו אומה ת'ורמן בתור פויזן אייבי, אין עוד הרבה מה לומר. היא משחקת בהגזמה לאללה שם, כולם ככה בסרט המשונה הזה, אבל היא נראית כמו אומה ת'ורמן בשיאה, שהתחפשה לפויזן אייבי, זה העיקר. תחפושת סקסית, יעיד על זה האלווין. וזו דמות פתיינית מטבעה, מפזרת פרומונים שמושכים גברים והנשיקות שלה קטלניות. אם באמת מסתכלים על זה כמו על סרט מצויר, יש לה סצנות טובות שם, ניכר שהיא נהנית מהמופרעות. והיא הייתה יכולה לנצח בתכלס, כאילו זה לא סרט משמעותי, אם במילא אחר כך מחקו את היקום של הסרט הזה ועשו ריבוט של נולאן, היו יכולים אם כבר לסיים בכך שפויזן אייבי מנצחת והורגת את באטמן ורובין או יותר טוב - הופכת אותם לעבדים, והצמחים שלה משתלטים על העולם והיא המלכה של הצמחים אז היא המלכה של העולם. גם הסצנה של המוות שלה עשו אותה מגוחכת אפילו בסטנדרט של הסרט, היא נאכלת על ידי הצמחים שלה? מה קורה שם? זה נראה כל כך מטומטם, מה ההיגיון של זה? למה שהצמחים שלה יאכלו אותה? היא לא שולטת בהם? למה אני מצפה לתשובות נורמליות מהסרט הביזארי הזה?
• Basic Instinct - אינסטינקט בסיסי (1992) - טוב אין לי באמת מה להגיד על הסרט ועל הדמות של שרון סטון שלא נאמר. היא אייקונית, היא מעולה שם, פם פתאל מושלמת. קת'רין טרמל היא פתיינית, חכמה, קטלנית ונראית בשיאה. משחקת בכולם כמו פיונים ובמיוחד בדמות של מייקל דאגלס, שאינו טיפש, אך לא מצליח לעמוד מולה בפיתוי. רוצחת בדם קר, מפרסמת על זה ספרים ובכל זאת יוצאת מזה "חפה מפשע". היא השיגה הון על ידי כך, שעל פי הנרמז, היא גרמה לתאונה בה ההורים שלה מתו. השיגה פרסום באמצעות ספרייה, אין לה בעיה להשיג סקס כמובן ונראה שהיא משיגה ריגוש על ידי הרציחות והמניפולציות, איך שהיא מצליחה לגרום לדברים להסתדר בדיוק כפי שהיא רוצה. והכי יפה הוא שסוף סוף הרעה מנצחת פה, ואם היה ספק, עושים קלוז אפ על דוקרן קרח שהחביאה מתחת למיטה שנהיה בטוחים. סרט יפה. הבעיה שאוכל להגיד שיש פה, היא שהתוכנית שלה מושלמת מדי. כאילו אנחנו מכירים כבר את הפסיכופת הגאון שמתכנן את הרצח הבא שלו בעוד הוא מבצע את הרצח הנוכחי ועושה זאת בצורה שיוכל לצאת מזה חף מפשע. אבל אם אני אמור להאמין לסרט זה נדמה כאילו היא תכננה את הרציחות האלה עשור מראש ועשתה מה שהיא צריכה בתחילת שנות השמונים כדי שתוכל להפיל את הרציחות שהיא תבצע בשנות התשעים על מישהי אחרת. מה?? אבל נדמה שהדמות של מייקל דאגלס חלק מרכזי בתוכנית והיא לא הייתה מודעת אליו עד לפני שנה-שנתיים אז איך זה הגיוני?? לא ראיתי את הסיקוול אבל הוא לא פופולרי מדי, אז ההנחה שלי היא שהעלילה של הראשון לא באמת הגיונית אבל מספיק מתוחכמת ומעורפלת ורוויה בסקס כדי שפחות נשים לב וכנראה השני עשה משהו שהגזים את זה ככה שזה נהיה לא הגיוני באופן הרבה יותר ברור, או שזה סתם היה משעמם, אין לי מושג לא שמעתי על זה כלום באמת. טוב אבל זה כבר נהיה review של הסרט, אני בא רק לשבח את הדמות.

זהו לבינתיים, אמשיך גם לחלק 3.

אז לפני איזה חודש עשיתי פוסט על זה שאני מאוד נמשך נבליות/מרשעות - Villainesses - בסרטים וסדרות, וחשבתי שזה אולי יהיה נושא שיותר יתחברו אליו אבל יכול להיות שזה פשוט היה פוסט ארוך מדי אז לא ממש קראו אותו, יש לי נטייה לכזה. גם זה יהיה ארוך אני כבר רואה. בכל מקרה אז כתבתי שם שמרוב שאני אוהב אותן אפילו עשיתי לעצמי רשימה של סרטים וסדרות עם מרשעות. יכולה להיות נבלית מסרט, שמאוד משרה אווירת פמדום על הסרט והיא ממש דמות ראשית ועד מישהי שנוכחת בפרק אחד בסדרה, אפילו בסדרה מצוירת ללא אף הקשר מיני ולו קצת, נטו היותה הנבלית שאולי רוצה להשתלט על העולם או על משהו בסביבה שלה. לרוב כן יש רצון להשתלט על משהו כי אחרת אין לה ממש עלילה עם קונפליקט כלשהו.

בכל מקרה, אז חשבתי שאולי זה יסקרן מישהו, לא ממש קיבלתי תגובה על הפוסט הקודם, אבל אמרתי screw it אפרסם בכל זאת, קצת בא לי, גם ראיתי שמישהו אחר פרסם פוסט על סרטים עם שליטה נשית בהם, אז חשבתי שאוסיף את שני הסנט שלי. טוב יש רשימה דיי ארוכה, אז יותר משני סנט. וכאמור יכול להיות, כלומר כנראה, אצל רוב הא.נשים הרבה מהדמויות יהיו דיי אקראיות וירגיש שאין באמת קשר לשליטה נשית, אבל זה לפי מה שאני הרגשתי כלפיהן ואני מניח שיש עוד כמוני.

יהיו ספוילרים על חלק אני מניח, עבור הרבה מהאייטמים זה לא נראה לי כזה קריטי, דברים שכנראה לא תכננו לראות בכל מקרה, אבל בכל מקרה מי שלא רוצה, וכן רוצה להסתכל על הרשימה, אני פשוט אכתוב את שם הדמות והסרט/סדרה בבולד שיהיה קל יותר לרפרף בלי ליפול ממש על ספוילר. אני לא יודע אם יש אפשרות לעשות כזה טקסט נסתר שמסמנים אותו כדי לראות, אם זו אפשרות תגידו לי ואני אעשה. על חלק אני אפרט יותר על חלק פחות. אכתוב גם אם הרעות מנצחות בסוף או לא, כאשר האידיאל הוא כמובן שכן, זה הכי מושלם. לרוב הן לא כי הוליווד חננות ו-"הטובים צריכים לנצח" וכל זה. ולפעמים יש גם תוצאה שונה ממנצחות או מפסידות בינארי.

טוב, סדר אקראי:

• Knock Knock - דפיקה בדלת (2015) - סרט עם קיאנו ריבס, אנה דה ארמס המדהימה לפני שנהייתה ממש מפורסמת, ואשתו של הבמאי ששכחתי את שמה, הבמאי זה אלי רות' שהיה בכמה סרטים של טרנטינו, הכי ידוע כנראה בתור "הדוב היהודי" בממזרים חסרי כבוד האדיר, ומה שמגניב זה שבממזרים חסרי כבוד יש את הסרט שהנאצים רואים בקולנוע, אז אלי רות' ביים את הסרט הזה שבתוך הסרט. והשחקנית שהיא אשתו של רות' שיחקה גם בהיו זמנים בהוליווד של טרנטינו בתור אשתו האיטלקייה של הדמות של דיקפריו בסוף הסרט. טוב בוא נחזור לסרט. הסרט הוא קצת סרט פורנו עם הפקה הוליוודית, שזה פנטסטי, נראה לי זה קיבל ממש ציון X כשזה יצא; מלא עירום, סקס, אלימות, מה שבא. אז לקיאנו ריבס יש אישה יפהפייה ומשפחה מושלמת והוא אמן שגר בבית ענק, ומשפחתו יוצאת לחופשה והוא נשאר לבד בבית. יורד גשם בחוץ ואז הוא שומע את פעמון הדלת, אני דיי בטוח שלא באמת שומעים דפיקה ליטרלית בדלת כי זה בית ענק והוא לא היה שומע את זה. בכל מקרה אז שתי בחורות צעירות בלבוש מינימלי עומדות רטובות במפתן ביתו, אחת מהן היא פאקינג אנה דה ארמס אז... הוא דיי חייב להכניס אותן מתוך נימוס בסיסי, והוא מזמין להן מונית לאן שהן צריכות להגיע ונותן להן מגבות לייבוש ומדבר איתן בינתיים עד שתגיע המונית, והן אקסטרה ידידותיות ומתקרבות אליו באופן הדרגתי עד שמגיעה המונית. אני לא זוכר בדיוק כל מה שקורה שם, אבל כשמגיעה המונית הוא ממש רוצה שהן כבר ילכו, מבין את הנקודה המסוכנת שהוא נמצא בה. אבל אז הן פשוט מופיעות מולו ערומות שתיהן ומתחילות לגעת בו לנשק אותו ולפתות אותו וכמובן הוא לא עומד בפיתוי בסוף. ואז בבוקר אחרי הוא אומר כמובן שזו הייתה טעות והוא רוצה שהן ילכו אבל אז הוא מגלה שהן ממש פסיכופתיות והן מתנחלות לו בבית ולא מוכנות לזוז והורסות הכול בבית, ותוקפות אותו פיזית ומתישהו קושרות אותו למיטה ומזיינות אותו כשהוא לא יכול לזוז, ומתישהו הן קוברות אותו חלקית והן מכריחות אותו לספר לאשתו שהוא בגד בה, אבל זה לא באמת עוזר לו בסוף הסרט. אפשר להגיד שהן דיי מנצחות בסוף הסרט, מבינים שהן עשו את זה לעוד גברים שאף אחד לא הצליח לסרב להן ושהן יעשו את זה שוב לגברים אחרים, מצד שני כן יש תחושה של something is fucked up here, אז יש תחושות מעורבות.
• Happily N'ever After - Freida - אגדה שמגדה (2006) - אז הנה אני מניח שזה לדוגמה ייראה אקראי להרבה מכםן; סרט ילדים לכל דבר, אנימציה, פרידה היא האמא החורגת של סינדרלה, זה עולם אגדות, מה קשור פמדום כאן?! אבל תגגלו את התמונה שלה שנייה ותבינו, וואווי, עשו לה גוף מרשים, ומחשוף מרשים לא פחות. יש לה לוק מאוד דומינטריקסי. אז העלילה היא שהקוסם ששומר על האיזון בעולם האגדות הולך לחופשה ומשאיר את השוליות שלו להשגיח, הקול של הקוסם זה ג'ורג' קרלין, תפקיד אחרון נראה לי לפני מותו, שזה דיי טראגי כי בתור סרט זה תכלס דיי פח, אין לי מושג אפילו של איזה סטודיו זה, לא פיקסאר זה בטוח. אבל הקול של פרידה זו סיגורני וויבר שמרגישים שנהנית שם, היא יודעת להיות סקסית, גם בתור דמות מצוירת. אז השוליות עושים בלאגן ופרידה שומעת אותם מהמגדל ועולה אליהם וחוטפת את מטה הקסמים ומגרשת אותם ומשתלטת על עולם האגדות ומחליטה שהרעים צריכים לנצח במקום הטובים, אז היא משנה את הסופים של כל האגדות וסינדרלה ובחור אקראי צריכים לעצור אותה. לצערי זה סרט ילדים אז הם מצליחים, אבל איזה חוסר צדק, בהחלט הגיע לה לנצח, יש לה וייב חזק של שליטה שם, היא גם הייתה יותר חזקה וחכמה מכולם, סתם לגיבורים יש מגן עלילה תמידי כמובן אז הם מנצחים. איזה סוף עצוב.
• Gone Girl - Amy Dunn - נעלמת (2014) - אז זה סרט פשוט פנטסטי של דיוויד פינצ'ר האגדי, כאן אני אגיד אזהרת ספוילר אמיתית, ובאמת אם לא ראיתם את הסרט ואתם אוהבים מותחנים אפלים וחכמים כאלה, באמת ממליץ, פשוט לכו לראות, גם בלי לדעת כלום. רוזמונד פייק המעולה משחקת כאן את איימי דאן, אשתו של בן אפלק, לא זוכר את השם של הדמות שלו, כי היא הממגנטת כאן לטעמי. יום אחד איימי נעלמת, כשם הסרט. ומתחילה חקירת משטרה, ודיי מהר החשוד העיקרי בהיעלמותה של איימי נהיה בעלה, ראיות מצטברות כנגדו, ולא עוזר שמסתבר שהיה לו רומן מן הצד. אבל בן אפלק הדמות הראשית ואנחנו יודעים שהוא חף מפשע, ואם היה לנו ספק, זה נהיה ברור כשאנו רואים שאיימי ברחה והיא בריאה ושלמה איפה שהיא נמצאת ומפעילה תוכנית זדונית של ממש בשביל להפליל אותו ברצח של עצמה. היא פשוט פסיכופתית גאונה, למרות שלא הכול הולך לפי התוכנית שלה. בסוף, אפשר בהחלט להגיד שהיא מנצחת אבל באופן ממש fucked up עם תחושות מעורבות. באמת אחד הסרטים האהובים עליי. סרט פנטסטי, עמוק, גם כשהיא פסיכופתית, היא בכלל לא חד ממדית, היא דמות מסקרנת, המסע שלו לאורך הסרט מרתק, השחקנים המשניים מעולים, התסריט מעולה, כל האלמנטים הטכניים מעולים כיאה לסרט של פינצ'ר. זה קולנוע טוב.
• Danny Phantom - Ember Mclane, Desiree, Spectra - שוב, משהו מצויר לילדים, הפעם סדרה של ניקולדיאון, אמרתי כבר, אקראי. כל הנבליות הן רוחות רפאים מעולם הרוחות שעושות צרות בעולם האמיתי ודני פנטום השיג כוחות של רוחות אז הוא עוצר אותן יחד עם חבריו, כל פרק יש נבל אחר, אלו כמה מהנבליות שהכי אהבתי. אמבר מקליין היא כוכבת פופ, שהשירים שלה מהפנטים את הנוער, אבל ממש, והיא נהיית חזקה יותר ככל שקוראים בשמה, מה אין בזה אלמנט של שולטת? דזירה רוח שמגשימה משאלות אבל תמיד באופן הכי נורא שאפשר, לוקחת דברים באופן ליטרלי וכו', היא נהיית חזקה עם כל משאלה שהיא מגשימה. ספקטרה באה כפסיכולוגית לבית הספר של דני, כמובן שהוא תיכוניסט כי זו סדרת ילדים אז זה על ילדים וכל זה. אבל בפועל היא גורמת לכולם להרגיש רע בכוונה, כשבני נוער סובלים היא נהיית יותר צעירה, אפשר לומר שהיא sucks their life essence, אז היא מאוד מניפולטיבית, גם חומר טוב לשולטת לא? כמובן סדרת ילדים כולן מפסידות עד סוף הפרק, האהובה עליי הייתה אמבר, הייתה צריכה לנצח ולשעבד את העולם, באסה.
• Xiolin Showdown - Wuya - נערי שאולין - עוד סדרת ילדים, אני בטוח שילדי שנות התשעים כאן נוסטלגיים אליה, אחלה סדרה. ווייה היא רוח רוב הסדרה, הייתה פעם מכשפה חזקה, כרגע יש לה את העוזר שלה, ג'ק ספייסר שמו לדעתי, שמנסה לעזור לה לחזור לכוח, צריך להשיג כל מיני חפצים קסומים בשביל זה וכל הזמן נלחמים עבור החפצים האלה, הקרבות ממש כיפיים ומקוריים, אבל ג'ק דיי נורא בעבודה שלו. אבל מתישהו אחד מהנערים הטובים, ריימונדו שמו אם אני לא טועה, רב עם החבורה ובורח ממנזר השאולין בזעם ועם תחושת ניכור, ווייה מנצלת את זה ועושה לו מניפולציות. כשהוא לצידה הוא יותר אפקטיבי ועוזר לה להשיג את החפצים שהיא צריכה כדי לחזור לצורתה הגשמית ולהשתלט על העולם בקלות. לצערי זה רק לפרק אחד או שניים, סדרת ילדים, הטובים מנצחים. שוב, חבל.
• Mean Girls - Regina & Cady - ילדות רעות (2004) - טוב זה בטח כבר מוכר לרובכןם, זה נחשב על ידי רבים לצ'יק-פליק, אבל האמת לדעתי זה פשוט סרט מעולה לכולםן. מצחיק, מבית היוצר של טינה פיי המעולה, תסריט נהדר, משחק נהדר וגם חכם. רג'ינה ג'ורג' היא הנבלית האייקונית, הביץ' התיכוניסטית הגדולה בתולדות הקולנוע שמאז סרטי נוער מנסים רק לחכות אותה. כן גם היא חיקוי של הת'רס, אבל חיקוי משופר. רייצ'ל מקאדמס כל כך מעולה כי היא פשוט מרגישה טבעית בתפקיד הזה (ונראית מעולה בבלונד) בעוד מאז לא ראיתי אותה עושה תפקיד כזה, היא לרוב פרוטגוניסטית נוגעת ללב, ובכללי רואים אותה בראיונות והיא כל כך חמודה ונחמדה בניגוד לדמות של רג'ינה. היא שולטת בתיכון, בעזרת היופי והמניפולטיביות שלה. מה שמגניב הוא שבשלב מסוים בסרט זו קיידי - הרי היא לינדזי לוהאן בפריים לפני שהרסה את עצמה עם סמים ואלכוהול - שלוקחת את תפקידה של רג'ינה והופכת לביץ' האולטימטיבית בניסיונה להוריד את רג'ינה מכוחה. והן כולן כל כך יפות שזה לא אמיתי, אמנדה סייפריד, לייסי שברט, הביצ'יות רק מוסיפה למשיכה. ומה שיפה הוא ששתיהן כל כך טובות בתפקיד שלהן שאני לא יודע את מי אני מעדיף - את רג'ינה הביצ'ית בטופ או את קיידי הביצ'ית בטופ? הסרט מסתיים כשאף אחת לא בטופ ועם נטרול הביצ'יות, קיידי מחליטה שאף אחת לא טובה מאף אחת אחרת ושצריכים להיות נחמדים אחד לשניה. סיום יפה וטוב לסרט, אבל בהחלט חלק בי קצת מבואס, רוצה שמישהי תשלוט! *עריכה יש גם רימייק מיוזיקל מ-2024, לא מושלם כמו המקורי ואין על רייצ'ל מקאדמס, אבל אני אוהב מיוזיקלס אז גם אופציה.
• Winx - the Trix - מועדון ווינקס - אז אם קראתםן את הפוסט הקודם שלי ראיתםן כבר שציינתי את זה בתור זיכרון דיי מוקדם שנמשכתי לסוג הזה של דמויות נשיות רעות וחזקות, גם בלי לדעת באמת שאני נמשך לזה. קצת מביך אני מודה, אבל זו האמת... אז המכשפות טריקס - אייסי, סטורמי ו... שכחתי. קייסי? לא, אבל בטח משהו דומה. הן אחיות? לא בטוח אבל הן חברות סוג של. אפשר לומר חברות מהתיכון, כשהתיכון הוא בית ספר לפיות, או מכשפות, והן גורשו משם כי הן היו תלמידות רעות או משהו. לא יודע, לא זוכר את ה-lore. אני רק זוכר שזו סדרה דיי אפיזודיאלית שהן תמיד מפסידות בסוף כל פרק כמו צוות רוקט, מלבד רצף של פרקים בסוף העונה הראשונה שהן גונבות את הכוח של בלום ומנצחות! הן נהיות המכשפות הכי חזקות ומשתלטות על עולם הפיות. כמובן, סדרת ילדים, זה לא נמשך יותר מדי זמן, הן מפסידות עד סוף העונה but it was good while it lasted.
• Carla Santini - Confessions of a Teenage Drama Queen - וידוייה של נערה מתבגרת (2004) - לינדזי הייתה בשיא ב-2004, עוד סרט תיכון של לינדזי לוהאן בפריים שלה, כשהיא נראתה באמת מהממת ברמה לא אמיתית. אבל זה בהחלט סרט הרבה פחות טוב, הדמות שלה שם לולה היא דיי בלתי נסבלת, אבל הדגש שלי כאן הוא על האנטגוניסטית שלה, קרלה סנטיני, אותה משחקת מייגן פוקס הצעירה שכמובן נראית פצצה אין מה לומר. היא גם משחקת מלכת תיכון ביצ'ית כמו רג'ינה, אולם היא בהחלט לא מחושבת ומניפולטיבית ברמה של רג'ינה. רג'ינה הייתה קצת פסיכופתית, קרלה רעה ונבזית אבל כן מרגישים שהיא טינאייג'רית עם בעיות בטחון עצמי משל עצמה ולכן היא תלויה בסטטוס שלה כמלכת התיכון הבלתי מעורערת כדי להרגיש בטוחה בעצמה. בכל מקרה קרלה היא דיי בייסיק ביץ' כזו שלא תפסיד את הכתר שלה לתלמידה החדשה, שהיא באמת דרמה-קווין. השיא של הסרט מבחינתי זה כשהדברים מסתדרים לקרלה כפי שהיא רצתה, בזכות זה שהיא הייתה ביץ' בלי הפסקה והשפילה את לולה עד שהיא בכתה, אז היא אומרת it even amazes me that I get everything that I want. איזה משפט מושלם. לצערי גם בסוף הסרט הזה מחליטים שאף אחת לא יותר טובה ולהיות נחמדים, אבל כאן זה מבוצע פחות טוב מבילדות רעות, קלישאתי מדי. בהחלט הייתי שמח אם קרלה הייתה פשוט זוכה בסוף הסרט וגורמת ללולה לעבור בית ספר, וואו איזו שליטה זו הייתה אז. באסה.
•  Jennifer's Body - Jennfier - הגוף של ג'ניפר (2009) - עוד סרט עם מייגן פוקס בשיאה, היא שוב מלכת תיכון כזאת, למרות שהיא כבר נראית לא בגיל, היא קצת יותר נחמדה הפעם. היא החברה הכי טובה של הדמות של אמנדה סייפריד, שבניגוד לילדות רעות, הפעם אמורה לשחק מן חנונית דחויה. בכל מקרה אז ג'ניפר הופכת לערפדית במהלך הסרט וכחלק מזה היא גם נהיית סופר חזקה והגוף שלה מתרפא מעצמו מפגיעות, אבל היא צריכה לאכול קורבנות בשביל זה, אז היא משתמשת ביופייה בשביל לפתות בני תיכון חרמנים לפגוש אותה לבד ואז טורפת אותם, וזה גם עושה אותה צעירה וחזקה יותר. מדליק! מתישהו גם יש סצנה לוהטת עם אמנדה. לצערי בסוף הסרט אמנדה נאלצת להרוג אותה כי היא ניסתה להרוג את חבר שלה ובתכלס היא כבר לא עצמה והיא טכנית כבר מתה. אז שוב הרעים מנצחים ולא מאפשרים לג'ניפר החביבה סך הכול לאכול בנים תמימים כדי להישאר צעירה וחזקה לנצח. אין צדק.
• How I Met Your Mother - Karma & The Perfect Cocktail - איך פגשתי את אמא - אז אנחנו כבר בקטגוריה כאן של סדרות אקראיות שבאיזה פרק הייתה אישה שהפגינה שליטה באופנים מסוימים דיי מינוריים בחלק מהסצנות וכל אחד ואחת בטח יראו את זה אחרת, זה דיי רחוק מפמדום בנקודה הזו, אבל אלו עדיין קטעים שאני אוהב. אז אחד הפרקים הוא אחרי שבארני פגש את קווין לראשונה, או בשם החשפנית שלה - קארמה, והוא נדלק עליה ורוצה שתצא איתו. אז היא מביעה כלפיו חיבה אבל מתלוננת על כמה שהיא בעבודה - במועדון החשפנות שבארני לקוח קבוע שלו - ואומרת שהם יכולים להיפגש בזמן שהיא עובדת אבל המנהל שם עליה עין. אז בתכלס היא דיי סוחטת ממנו טונה כסף ככה דרך מניפולציה, אז זה מדליק. הוא עולה על זה בסוף והם מתחילים לצאת באמת אבל זה כבר לא קשור. בפרק בעונה שש בארני ומארשל רבים וזה גורם לכך שמרחיקים את החבורה מהבר הקבוע שלהם אז לילי ורובין צריכות לחשוב על הקוקטייל המושלם כדי לשכר את מארשל ובארני ולגרום להם להתפייס. עכשיו הקטע שמדליק אותי הוא כל כך שולי ואקראי, אתם לא תבינו מה זה קשור לפה - איזו אישה אחת וחבורתה שמות עין על השולחן הקבוע של החבורה כשלילי ורובין יושבות שם. היא לובשת ג'ינס צמוד והתחת שלה בהחלט נראה נפלא שם, אין לה אפילו טקסט בפרק, אבל כשמגרשים את החבורה האישה הזו ממהרת לתפוס את השולחן שלהם בשביל החבורה של עצמה והיא נותנת ללילי ורובין מבט זדוני מנצח. זהו. אקראי לחלוטין אבל הרגע הזה עשה לי וואו משום מה. אליסון הניגן וקובי סמולדרס נשים יפהפיות ויש הרבה רגעים בסדרה שהן נראות מושכות ביותר, אבל משום מה אני לא מצליח לחשוב על רגע של שליטה זדונית כזו שהיה להן. יש להן רגעים של שליטה בזוגיות אבל זה מרגיש אחר. אבל איכשהו אישה אקראית שתפסה להן את השולחן ושלחה מבט מסריח עושה לי את זה, מראה אולי כמה המשיכה הזו קשורה באלמנטים הכי קטנים ואגביים כביכול.
• Seinfeld - Elaine & Su Ellen Michke - סיינפלד - אז איליין היא דמות אדירה ובהחלט יש לה מספר רגעים בסדרה שהיא מראה שליטה בסביבה שלה בזכות כוחותיה הנשיים. האהוב עליי הוא כנראה בפרק שג'רי וג'ורג' צריכים להגיש תסריט לפיילוט למנהל של NBC ומגיעים אליו הביתה ושם רואים במקרה את ביתו הקטינה עם מחשוף נדיב. ג'ורג' שולח אליה מבט ארוך מדי ונתפס על ידי המנהל מה שדיי חורץ את גורל הפיילוט. אם אני לא טועה דניס ריצ'רדס משחקת את בתו, כך שקשה להאשים את ג'ורג'. בכל מקרה אז ג'רי וג'ורג' אומרים לאיליין שלה אין את האמצעים להסיח גברים בצורה הזו אם הכוונה מובנת, אז היא מנסה להוכיח שהם טועים. וכשג'רי וג'ורג' אורבים למנהל NBC במסעדה, איליין מגיחה עם מחשוף רציני ומרשים ומצליחה לזכות בתשומת ליבו. ככה היא גם מאפשרת לפיילוט לצאת לפועל וגם מצליחה באמצעות זה שידה העליונה כעת עם אוזנו הקשובה של מנהל הרשת, לגרום לג'ורג' וג'רי לכתוב את הדמות שלה לתוך התסריט שלהם באופן שהיא רוצה. למעשה היא הייתה כה אפקטיבית שהמנהל של NBC התאהב בה ובהמשך העונה לאחר שנדחה על ידה הלך להתנדב בגרינפיס ומת במהלך משימה. אחח סיינפלד. בפרק אחר אנו רואים את סו אלן מישקי, האויבת של איליין שתמיד גנבה לה את החברים בזכות זה שהסתובבה בלי חזייה. איליין כעקיצה קונה לה חזייה ליום הולדת אך היא מתעלה עלייה ולובשת אותה כטופ בצורה שעוד יותר מושכת תשומת לב גברית. היא כל כך מושכת תשומת לב גברית שקריימר רואה אותה ברחוב בזמן נהיגה ועושה תאונה. הוא תובע אותה בעקבות כך אך סו מצליחה להגיע אל ג'רי ולהקסים אותו כדי שיעיד במשפט לטובתה. ג'רי בסוף נשבר במשפט אבל סו בכל זאת מנצחת כשבפרודיה על המשפט של או ג'יי סימפסון עורך הדין של קריימר אומר לסו לשים את החזייה בבית המשפט. היא שמה את זה מעל הבגדים כמובן ושולטת בראיה המרכזית וכך היא מראה שהחזייה לא עולה עליה לכן היא לא שלה ויוצרת דרמה במשפט. אחח סיינפלד. האמת היו לא מעט נשים מושכות בסיינפלד, הייתה לו חברה אחת שהייתה כל כך יפה שהייתה יכולה לבטל דו"חות מהירות, להשיג כרטיסים למופעים, לעקוף תורים בקלות בזכות היופי שלה, כאילו זה ממש כוח על. מה עוד היה? אה הייתה את קת'י גריפין, שהיא לא מושכת כמו נשים אחרות שהיו שם אבל היה את הפרק שהיא הופכת למצליחה ברמה לאומית בזכות זה שהיא יורדת על ג'רי וכל פעם שהוא מנסה לגרום לה להפסיק כי היא פוגעת בשמו הטוב, היא רק הופכת יותר פופולרית בעקבות זה, אז זה דיי מדליק שהיא זוכה בהצלחה ישירות על חשבונו.
• Doctor Who - Cassandra, Midnight, the Wire - דוקטור הו - עוד כמה שעשויות להיראות דיי אקראיות: אז הייתה את קסנדרה שפגשו אותה בעונה הראשונה של הסדרה המחודשת בעתיד והיא כביכול בת האדם האחרונה, למרות שבפועל היא חתיכת עור מתוחה. אז זה לא מדליק, אבל בפרק בעונה השנייה הם פוגשים אותה שוב, אבל הפעם היא מצליחה להעביר את התודעה שלה לתוך רוז, כשביליי פייפר נראתה אז בשיאה. הגישה הביצ'ית שלה יחד עם הגוף של בילי והעובדה שהיא השתלטה למישהי אחרת על הגוף דיי מדליקים. אולם זה לזמן קצר, טוב כולן לזמן קצר, זו סדרה מאוד אפיזודיאלית שהכול שב על כנו בסוף הפרק או הסאגה. בפרק אחר הדוקטור לבדו על מטוס/מעבורת עם אנשים זרים, כשמשהו בחוץ דופק על הדפנות. זה באיזו פלנטה שאי אפשר להיות חשוף בה לאור השמש או שישר מתים, משהו כזה. בכל מקרה מתישהו מגלים שהמעבורת נתקעה, הטייסים מתו, ולא נראה כאילו משהו הצליח להיכנס פנימה אבל הקלסטרופוביה והפאניקה גורמים לתרעומת בקרב הנוסעים ומתישהו בכאוס נראה שמשהו השתלט על אחת הנוסעות. היא מתנהגת מוזר ומתישהו מתחילה לחקות את הקולות של כולם כמו ילד בן 10. מתישהו היא מתבייתת על הדוקטור ומחקה רק אותו, ואז היא מתקדמת כשהיא סוג של מחקה אותו בזמן שהוא מדבר, בו זמנית, באופן בלתי אפשרי. ואז החלק המגניב היא מחקה אותו לפניו - היא מקדימה אותו. כולם משוכנעים שהטפיל הזה עבר אליו והוא בהלם משותק, כמעט זורקים אותו מהמעבורת למותו בזמן שלנו ברור שהטפיל הזה נשאר בתוך האישה הזו שעושה לשאר הנוסעים מניפולציה, בסוף הדיילת קולטת מה קורה וזורקת את האישה במקום. הרעיון של טפיל שהצליח להשתלט על הראש של הדוקטור, זה שהוא בתוך גוף נשי, וזה שהאישה הזו מתישהו מתחילה במניפולציות כלפי הנוסעים, נותן לי תחושה של שליטה נשית, למרות שזו לא בדיוק אישה היצור הזה. בפרק אחר בשנות החמישים הטלוויזיה משתלטת פיזית על הצופים וגונבת להם את הפרצופים באפקט מלחיץ. הישות הזו, הכבל, מואנשת בצורה של שדרנית חדשות שמתכוונת להשתמש ברייטינג השיא של ההמלכה של אליזבת' השנייה כדי לגנוב לכולם את הפרצופים ולהגיע לצורה גשמית, משהו כזה. מתישהו יש לה צחוק זדוני מעולה שדיי עושה לי את זה. אלו דוגמאות מוזרות נכון? אני מוזר? טוב אני מניח שזה מרחב של no kink shaming אבל אני מניח שזה מוזר. אני חושב שהיה איזה ספיישל קריסמס עם הדוקטור ה-11 בתקופה הויקטוריאנית עם הסייברמן שמשתלטים על אישה אחת, צעירה עם מחשוף נחמד, ואז יש לה כוחות מיוחדים והיא הופכת לסוג של המנהיגה שלהם. אני לא ראיתי אותו מלא זמן אז אני לא זוכר מה עוד יש בו אבל שווה אולי צפייה חוזרת. לא ראיתי אחרי הדוקטור ה-11 אז אולי פספסתי משהו טוב.
• The Office - Nelly - המשרד - דוגמה אקראית נוספת, אני מניח שהאסוציאציה הגיעה מזה שמי שמשחקת את נלי, קת'רין טייט שמה אם אני לא טועה, שיחקה גם את דונה נובל בעונה הרביעית של דוקטור הו. היא הייתה דמות חביבה אם כי מעצבנת שם והאמת שגם כאן. מה שאני אוהב כאן זה שבאחד הפרקים, בעונה שמונה כבר אם אני לא טועה, אחרי שמייקל סקוט כבר הלך ועכשיו אנדי המנהל, אנדי לא נמצא, הלך לזכות בליבה של ארין. נלי לוקחת שליטה על המצב; היא פשוט נכנסת למשרד, נכנסת למשרד המנהל, ומתיישבת. היא פשוט אומרת שעכשיו היא המנהלת. ויש את הבוס שמעליה שלא ממש מתווכח איתה כי היא מושכת אותו, והיא פשוט נותנת לכולם העלאות כדי שלא יתלוננו ויראו בה המנהלת, היא קולטת כל אדם שם ועושה לו את המניפולציות המתאימות כדי שיכירו בה כמנהלת, אצל רוב העובדים זו פשוט העלאה בשכר, דווייט כמובן רוצה הכרה, היא נותנת לפאם פשוט לישון במשרד שלה כי היא אמא טרייה בלי שעות שינה, ופאם לא מבינה מה קורה ושואלת אותה אם היא מכשפה. אנשים לא אוהבים את המשרד אחרי שמייקל סקוט עזב אבל אני מת על הפרק הזה, גם מצחיק וגם מדליק. וג'ים שהוא חבר טוב ונאמן לאנדי מתישהו צריך להיכנע כי כל שאר המשרד מכיר בה כמנהלת החדשה. איזה מדהים אה? מבינה שמה שהיא צריכה כדי להיות מנהלת זה פשוט שיכירו בה כמנהלת, כמו קסם, למלא את הבורג הזה במערכת. ופרק אחר כך אנדי חוזר ואומר לה שהיא לא יכולה להיות המנהלת כי הוא המנהל אז היא פשוט מאיימת לפטר אותו ומתחילה לקצץ לו בשכר והוא מתקפל, ועצם זה שהוא מתקפל אומר שהוא מכיר בכך שיש לה את הסמכות לעשות זאת, כלומר הוא למעשה מכיר בה כמנהלת עם סמכות עליו. אז זה משחק של שפן שמה שצריך בו זה ביטחון והיא לגמרי קרעה אותו בזה. כמה פרקים אחר כך מצליחים להוריד אותה, לא זוכר איך בדיוק, אבל היופי הוא שבפרק-שניים האלה היא באמת מנצחת בסוף ובזכות שליטה נשית מושלמת.
• Snow White and the Huntsman - Queen Ravenna - שלגיה והצייד (2012) - אני לא חושב שאי פעם ראיתי את הסרט במלואו, נראה לי תמיד דילגתי לחלקים של שרליז ת'רון, למי אכפת מהעלילה האחרת שם? היא מושלמת בתפקיד של המלכה המרושעת. היא מתחילה בכך שהיא מתחזה לקורבן מלחמה והמלך שמגיע למקום רואה אותה, פשוטת עם כזו, סובלת, אך יפהפייה, ומחליט להינשא לה. וביום החתונה אחרי שהופכת למלכה היא הורגת אותו ומכניסה את הצבאות שלה לממלכה. ככה עושים השתלטות, מעולה. שאר הסרט היא כבר מלכה והיא עושה מה שהיא יכולה בשביל להישאר צעירה וחזקה לנצח, כולל לשאוב את הצעירות של בנות אחרות, וואו זו סצנה מדהימה. היא מנסה לתפוס את שלגיה וכמעט מצליחה כזה כמה פעמים, כי היא צריכה רק להרוג אותה בשביל להישאר צעירה לנצח או משהו כזה, וכמובן זה סרט הוליוודי אז "הטובים" מנצחים בסוף, למרות שהיא יותר חכמה, כוחנית ואכזרית מהם, היא אמורה בתכלס לכתוש אותם בקלות אם לא היה להם מגן עלילה. ארג. יש גם סיקוול וגם בו יש רגעים יפים, שרליז חוזרת בזכות קסם כלשהו והפעם יש גם את אחותה מלכת הקרח שמשוחקת על ידי אמילי בלאנט, אבל שוב אני פשוט צופה בסרטים האלו ברגעים של הנבליות, השאר פחות מעניין.

טוב זהו לבינתיים, אפרסם בקרוב את חלק 2. אלא אם כן זה נוראי ולא מעניין אתכןם בכלל-בכלל אני מניח.

אני מרגיש שאני פשוט מעביר את הימים, כלום לא קורה, כלום לא משתנה, אני לא משתנה.

נגמר הסמסטר, נגמרה השנה השנייה, אז כביכול יש לי עכשיו יותר חופש, חוץ מזה שהתחלתי לעבוד בעבודה חדשה עוד לפני שהסתיימו המבחנים, אז לא באמת היה לי חופש. ואני לא ממש אוהב את העבודה, אבל זו עבודה אז אני מניח שזה לא משהו שצריך לאהוב במיוחד. בכל מקרה חתמתי לשנה בדבר הזה, לא באמת יעשו לי משהו אם אחליט לעזוב קודם, אבל אני מכיר את עצמי, אני אשאר רק מתוך האי נעימות של לדבר עם הבוס.

אבל זה לא לוקח כל כך הרבה זמן מהיום, כביכול שאר היום אני יכול לעשות מה שאני רוצה, להשקיע בעצמי, אבל כמובן שאני לא עושה את זה. אני קצת עושה דואולינגו, ללמוד איטלקית, זה אפשר לומר שזה משהו, בא לי לדעת שפות, אבל אני שם יותר משקל על מנגנוני האשמה של דואולינגו מאשר על כח הרצון שלי. גם אמרתי לעצמי שאכתוב, אנגן, אשיר, אקרא, אבלה יותר עם חברים. כמובן שזה לא קורה. אני מבלה קצת יותר עם חברים מאשר בסמסטר, אבל זה שרוב המשמרות בעבודה שלי הן בערב לא עוזר.

הלכתי אתמול להופעה של חבר, גיטריסט תותח שלומד ברימון, ניגן בס בלהקה, ניגנו ביחד פרוג רוק משובח, היה מדהים. כמובן ששמחתי מאוד בשבילו, אבל השמחה הזאת באה עם מחשבות על עצמי כי אני בן אנוש מטומטם. "איזה תותח. איזו נגינה מדויקת. בלי טעויות, כאילו אוטומטי. כל הלהקה. ולמה? איך? כי הם מתאמנים כל יום כמעט שעות, במשך שנים, כדי להגיע לרמה הזאת. אתה מתחיל משהו ומוותר ישר כי אתה לא ברמה גבוהה. אתה בקושי מתחיל משהו. מה אתה עושה בבית? יושב וצופה בסדרות וסרטונים, ומאונן יותר מדי. פלא שאף אחת לא רוצה אותך?"

וכמובן אני מסתכל על כל הבנות היפות בקהל בכמיהה. ואני חושב שאם הייתי בת הרצפה הייתה רטובה מרוב שהלהקה ניגנה טוב. אין מה לעשות, מדליק לראות דבר כזה, מוזיקה עושה משהו אחר. ואני חושב "בת שנראית ככה, רואה את החבר'ה מופיעים לעומת אדם כמוני בקהל, אין השוואה בכלל, אני לא יכול להאשים אותן, זה פשוט הרבה יותר ממגנט. רוצה שירצו אותך? תעשה משהו מרשים כזה. תשקיע זמן יא עצלן. במקום להתמרמר על עצמך יא אפס. אתה תמות לבד ככה".

הפסיכולוג שלי לא מסכים איתי כשאני קורא לעצמי עצלן, הוא אומר שזה נובע מדברים אחרים, פחדים וכו'. כי אני מסוגל להשקיע הרבה עבודה בדברים אחרים. אני מניח שזה נכון חלקית, אבל מה משנה כבר הסיבה שאני לא מתחיל כלום אם אני לא מצליח להשתנות? מה ההבדל כבר בין לא להתחיל מתוך עצלנות או מתוך פחד לכישלון או פרפקציוניזם אידיוטי אם גם לדעת שהסיבה היא הפחד הזה לא משנה אותו? אני גם תוהה למה אני ממשיך ללכת לפסיכולוגים שלוש שנים אם אני לא משתנה. טוב אני מרגיש שאני הולך כבר בעיקר בשביל לקטר, אני צריך לגדף על עצמי גם בקול רם, לא מספיק בתוך הראש שלי. אני לא עושה כלום פרודוקטיבי כל השבוע ורק מחכה לשלושת-רבעי שעה עם הפסיכולוג להוציא חלק ממה שמסתובב לי בראש. ובכל מקרה כשמתחילה הפגישה אני שותק והוא צריך להוציא ממני את מה שרק חיכיתי לפלוט.

אולי בגלל זה אני כותב כאן, השלושת-רבעי שעה בשבוע של להתעצבן על עצמי אצל הפסיכולוג לא מספיק לי, אני צריך גם במהלך השבוע, ובאופן פומבי ומביך יותר. ואולי אני כותב כדי שלא אבהה לחלל בחוסר מעש ואאלץ להחליט להתחיל לעשות משהו פרודקטיבי לשם שינוי. אולי גם זה מטומטם, לרדוף אחרי להיות כמה שיותר פרודקטיבי כל הזמן, נגע קפיטליסטי שכזה. אני לא רודף אחרי להיות מרוצה מעצמי כפי שאני כרגע כי אני אפילו לא רואה בזה משהו אפשרי; אעשה דברים פרודקטיביים, אשתפר בכל תחום בחיים בערך, ואז כשאני אותו אדם משופר, האדם שאני חולם שאני אהיה שנים אבל לא באמת פועל כדי להיות אותו אדם, אז נוכל לדבר על להיות מרוצה מעצמי. כרגע אני לא רואה את עצמי טוב בשום דבר כפי שחבר שלי טוב בלנגן. בטח שלא בלנגן, הגיטרה שלי לא מצפה לשום דבר.

הייתי אומר שגם למות זו אופציה, אבל למות לוזר מרגיש לי מביך מדי, איזה מלכוד.

אני לפעמים מקנא בתשומת הלב שנשים מקבלות, כאילו כן, ברור שיש תשומת לב שהיא לא רצויה ויש כל מיני שיט שאני לא יודע איך זה לחוות אותו, אבל זה בדיוק זה - אני יודע לחוות רק את איך שאני מרגיש, ואני מרגיש... בלתי נראה, כל כך הרבה זמן. אולי זה גם בא בסתירה להיותי בחור דיי מופנם שכן רוצה פרטיות, אבל נראה שהחיים מלאים בסתירות. דבר שברור לי הוא שאני לא רוצה להיות כל כך בלתי נראה כפי שאני בקטע הזוגי. זה... כבר יותר מדי זמן ככה. 

לא יודע מה אני כותב עכשיו, אני קצת מאלתר תוך כדי. זה מן הסתם לא קשור פשוט להיותי גבר, יותר לאישיות שלי, יש מספיק גברים שיודעים טוב לקחת תשומת לב, לרוב הם בלתי נסבלים, לפעמים דווקא אחלה אנשים. אבל מה שכן, עם האישיות הביישנית שלי, בתור אישה, אני מרגיש שהייתי מסתדרת יותר.

חצי מהעולם הן נשים, בעצם אני חושב אפילו 51%, רוב. ובכל זאת איכשהו תמיד מרגיש לי שיש בערך 10% נשים וכל הגברים מתחרים עליהן. זה כנראה קשור לזה שהחוויה העיקרית שלי של לחפש זוגיות היא אונליין. וכולם כבר שמעו על זה שבאפליקציות היכרויות זה בערך 90% גברים ושבהן רק 10% מהגברים נחשפים ל-90% מהנשים וככה הסיכוי שלהם לקבל מאצ'ים גבוה יותר מאשר 90% מהגברים שרואות אותם רק 10% מהנשים. משהו כזה, אני בטוח שזה יותר הדרגתי ושיש עוד משתנים אבל זה מספיק בשביל ליצור את העיוות שגורם למישהו כמוני שמוריד את האפליקציה אחרי שלא הלך לו זמן מה וחושב שאם אני אעשה את זה נכון ואשקיע זה יכול לשנות את המצב, לחוות את האכזבה הקשה שבאה דיי מהר.

בהתחלה יש כמה מאצ'ים כי זה עושה לך בוסט, ואני חושב "היא עשתה לי לייק, זה אומר שהיא חיבבה מה שהיא ראתה ושהיא מעוניינת בי באותה מידה שאני מעוניין בה" זה הרי הקטע של ההדדיות שם הלא כן? צריך שניים למאצ'. אז אני יודע שאני הגבר ומוטב שאני אשלח לה הודעה. אז איך אני מתחיל שיחה עם רוב האנשים שאני פוגש בכדור הארץ הזה? אומר "היי", "שלום", או "מה נשמע?" מן הסתם אני לא מצפה שזו תהיה השיחה, זו רק מן התחלה כזו של נימוסין, ושאני אראה שהיא מגיבה לי ושנינו בצ'אט ואז יהיה אפשר להתחיל לדבר באמת. אבל אתן כבר יודעות... לא!!!!! אני לא יודעתי אז שלכל אישה שעשיתי לה לייק יש כבר מאה מאצ'ים ובתשעים מתוכם כתוב איזה "היי" ואז מן הסתם היא תבחר לדבר עם העשרה שכתבו משפטים מקוריים, כי אי אפשר לדבר עם מאה איש. ולא ידעתי שהיא קיבלה את כמות המאצ'ים הזאת רק מאתמול.

אז אני משתפר בלהתחיל שיחות ולומד מה לא לכתוב, אבל זה קצת מאוחר מדי, כי האפליקציה נתנה לי כבר דירוג, והמאצ'ים שהיו לי לא ענו לי מהסיבה המתוארת לעיל, אז כנראה שאני לא בחור כל כך נחשק בעיני האפליקציה. אז אני משתפר ואיזה פעם בשבוע כן מקבל מאצ' אבל אז לומד שזו לא רק פתיחה טובה, כל משפט חייב להיות שנון ומושחז, או משהו שיסקרן אותה, אחרת היא תפסיק לענות עוד לפני שאפשר לעשות אפילו סקרול לשיחה. ואז כבר מפסיקים לקבל מאצ'ים בכלל, כי זהו לא הייתי מספיק טוב בהתחלה בשביל להיות ב-10% שמקבלים חשיפה. אז עם כמה שהשתפרתי בלשאת שיחה באפליקציה אפילו עד הוואצאפ, הפסקתי לקבל מאצ'ים אז זה לא עוזר, ואם לא הצלחתי להגיע לדייט עם האחת שכן הגעתי איתה לוואצאפ, שאני מגלה שזו פשוט תחנה ארורה שנייה שלא מבטיחה דייט בכלל, אז לא יהיה לי דייט הרבה מאוד זמן. ואני לא יודע שפשוט לא רואות אותי, אז אני מניח שכל אחת שאני עושה לה לייק ואני לא מקבל מאצ' איתה גם חודש אחר כך, משמעו שהיא עשתה לי שמאלה, לא מחבבת את מה שהיא רואה. גם כשאני משנה את הפרופיל, את התמונות שאני שם, את מה שאני כותב, אני פשוט לא בחור נחשק כנראה. ומן הסתם זה גורם לי להרגיש רע. וזה קורה בכמה אפליקציות ביחד, כי דיי כולן עושות בוסט בהתחלה ויש מאצ'ים, לא יכולתי להשתפר בשיחות וללמוד עם כמות המאצ'ים של אפליקציה אחת שדועכת כבר אחרי כמה ימים. ואני מדבר על נגיד מאצ' או שניים ביום או נגיד מתוך 50 לייקים, שזו תוצאה סבבה לגברים. אז בכמה אפליקציות אני כבר נהיה בלתי נראה וזה מוסיף לחוויה שלי במציאות מתוך היותי באמת שקט ומופנם וביישן. אני יכול להיות מאוד פתוח ולא שקט בכלל עם החברים שלי, אבל בספרה הציבורית, אני באמת נהיה בלתי נראה.

אני פשוט רואה את זה. אני רואה אנשים אחרים ממגנטים תשומת לב, לא חייבים להיות סופר כריזמטיים, סתם פשוט - ברור שהם קיימים בחדר, הנוכחות שלהם שם. הם והן. ואני... לא. לא מושך עיניים בכלל. ואני רואה אחרים מדברים אחד עם השני וצוחקים ופתוחים ולפעמים אולי אני שומע את השיחה שלהם ויש לי מה להוסיף, אבל אני לא אומר, איך אני אצטרף אליהם לשיחה? הם לא מכירים אותי זה יהיה מוזר, מה אני מצוטט להם? ואם הן בנות אז יש לי גם את החשש שאהיה קריפ, לא משנה מה אני אומר לא חשוב הנושא, עצם זה שהן מדברות ביניהן, גם אם בקול רם ומקום ציבורי פתוח שכזה, אפילו חברתי, אבל אני לא חלק מהשיחה שלהן ואני מקשיב להן, אני מרגיש שיחשבו שאני קריפ או מטרידן או משהו, לא יודע. אז עם בנות ממש לא יוצא לי לדבר הרבה. 

טוב ברור שבמסגרות שבהן אני נמצא הרבה זמן, מתחילים לדבר מדי פעם עם אנשים, וגם נשים. יש גברים שככה פוגשים בנות זוג, מבלים איתן במסגרת משותפת זמן מה, יוזמים אינטראקציות, יוצרים כימיה, מתישהו שמים את הקלפים על השולחן שיש עניין ואז מזמינים לדייט פרופר אני מניח, אולי עם חלק זה אפילו יותר הדרגתי מזה עד שאין אפילו את הדייט פרופר כי הם כבר בילו ביחד לבד כל כך הרבה לפני שזה היה זה ומתישהו זה פשוט נהיה זה במעבר חלק. אז כן, אני לא. אין לי מושג איך עושים את זה. אני כל כך א-מיני כשאני מדבר עם בנות במעגלים חברתיים, מתאים בול לפרנדזון. טוב, גם לפתח מערכת יחסים כידידים קשה לי, גם עם גברים וגם עם נשים. יש לי חבורה של חברים קרובים, באמת כמה חברים טובים מאוד, אבל אנחנו מאז בית הספר, חלק אני מכיר מכיתה א' חלק מהתיכון. מאז לא ממש הצלחתי ליצור חברויות חדשות. הייתי קרוב עם החברים בצבא, זו חוויה משונה ומגבשת אז ברור שמתקרבים, אבל אחרי הצבא נפגשתי עם אחד מהם פעם אחת. שירתתי רחוק מהבית יחסית אז אלו אנשים מכל הארץ. ניסינו מספר פעמים לקבוע איזה מפגש איחוד ולא הצלחנו, הם מנסים שוב האמת. וגם ממסגרות אחרות לא הלך לי.

אני עכשיו באוניברסיטה, מקום מאוד חברתי ומתאים ליצור בו חברויות חדשות, יש לי כמה ידידים שם, אבל לא כאלו שאני מדבר עמם מחוץ ללימודים יותר מדי, בטח לא נפגש עמם מחוץ ללימודים. היחידה שכן זו אקסית שלי, שאנחנו לומדים באותה שנה באותו חוג בצירוף מקרים. מדי פעם אנחנו מתכתבים בוואצאפ, היא הזמינה אותי ליום הולדת שלה פעמיים בשנתיים האחרונות, מאז שחידשנו את הקשר, אפילו בקיץ שעבר הלכנו לראות כמה סרטים ביחד, שזה משהו שחסר לי כי אני אוהב קולנוע - והחוג ששנינו לומדים בו הוא קולנוע וטלוויזיה - וחברים שלי כל כך יבשים כשזה נוגע לקולנוע, קשה איתם, הם עושים סיפור מאפילו להיפגש בבית לראות סרט, פספסתי כל כך הרבה סרטים בגלל זה כי מוזר לי ללכת לבד, אפילו כשעבדתי בבית קולנוע! עכשיו אני חושב שיש לה חבר אז זה פחות מתאים אני מבין. ולפני שתקפצו למסקנות היה פוסט אחר שפרסמתי שדיי פירטתי את כל מערכת היחסים הקצרה שלנו והבעיה העיקרית שלי הייתה עניין המשיכה בקצרה.

טוב איפה הייתי? טוב אז יש לי כמה חברים מאוד טובים אבל שלא ממלאים את כל הצרכים שלי בדיוק, טוב לא יודע אם זה המינוח הנכון לכוונה שלי, כמו עניין הקולנוע הכוונה, אבל עוד הרבה עניינים אחרים. וגם שיחות, בגדול הם טובים אם אני צריך להוריד משהו מהלב בשיחות עומק, אבל לא תמיד, הם נוטים להיות נורא עמוסים, אפילו שמדובר בכמה אנשים שונים. וגם לא עם כל אחד נוח לדבר על כל דבר. אז כן חסרים לי קצת חברים נוספים, או חברה מן הסתם, אפילו ידידה טובה, אבל אני לא ממש רואה את זה קורה בקרוב. וכמובן שחברה זה הדבר שהכי חסר לי כי בנוסף ללהיות אממ... חברה טובה, כאילו חברה כמו חבר, כמו שכולן בערך כותבות באפליקציות "מחפשת את החבר הכי טוב שלי" והאינסטינקנט שלי יהיה לכתוב להן "נסי להיזכר איפה שמת אותו בפעם האחרונה" או "ניסית להתקשר?" אבל אני מתנגד אליו כי זה יותר מדי בדיחת אבא. טוב אז בנוסף לרובד החשוב הזה יש את הקטע המיני. ועזבו שליטה והכלוב, פשוט... הכי בסיסי, מגע כלשהו. אנשים מתייחסים הרבה לאפליקציות הללו כאילו הן בעיקר לסטוצים וזאת הבעיה שלהם, כמה שזה שטחי, ואני כזה "אנשים אשכרה מצליחים להגיע לסטוצים מהאפליקציות?" זו כל כך הרבה עבודה להצליח להגיע לדייט מהאפליקציות ובסוף שזה יהיה לילה אחד? ותשעים אחוז מהנשים כותבות שם "קשר רציני בלבד" איך זה לעזאזל אפשרי להגיע לסטוץ מזה? טוב אני קורא כאן את הבלוגים אני יודע שהרבה נשים כן עושות גם את הקז'ואל ונהנות מזה. זו בטוח תכונה שאני ממש מקנא בה, לא יהיה קשה למצוא גבר שירצה, פשוט הסינון הוא העניין אצלכן; שיהיה בטוח, אמין, לא אידיוט, עם טאקט, מכבד, עם רגש ואחרי הבסיס הזה גם לסנן לפי דברים אישיותיים אחרים שכל אחת העדפותיה. אני פתוח לסטוץ, יזיזות, מערכת יחסים ארוכה, קצרה, קשר עם פוליאמורית או מישהי בזוגיות פתוחה, לא יודע, כל וריאנט אחר בערך, פשוט חסר לי מגע, כמובן שאני רוצה גם את החיבור הרגשי, אבל האמת אין לי מושג איך מגיעים למגע מיני בלי חיבור רגשי, עם כמה שאני גבר שהיה שמח לכל דבר קז'ואל. עשיתי סקס פעם אחת בחיים, וזה היה לפני כ-4 שנים, לא כזה הרבה זמן אני מניח, יש כאלה שיותר, אבל אני מרגיש כל כישלון צורב מאז בניסיון להגיע למגע כלשהו. פעם אחרונה שהיה לי מגע מיני כלשהו היה לפני... שנה וחצי נראה לי. בקיצור, זה חסר, מאוד.

טוב האמת אני כן יחסית מצליח באפליקציה אחת, אוקיי קיופיד, שאפשר לפרט שם הרבה יותר על עצמך, הפרופיל שלי מאוד מלא, אולי אפילו אני צריך להוריד שם דברים, להשאיר יותר מקום למיסתורין לא יודע. אז האמת שם הצלחתי אפילו לעבור את המאה מאצ'ים (!) כמובן שזה מאז שהורדתי את האפליקציה שזה מלפני שנתיים וחצי בערך. את האחרות מחקתי והחזרתי, זו הכי קונסיסטנטית. אבל עדיין מעל מאה זו הצלחה כבירה בשביל גבר, הצלחתי להגיע למספר דייטים משם, לצערי לא מערכת יחסים, הכי הרבה ארבעה דייטים עם אותה אחת, אבל זה היה בלי מגע בכלל, אמרתי פרנדזון? עם אחת הצלחתי להגיע למגע מוקדם יותר אבל עדיין לא ממש הלך איתה, בעיקר שוב הקטע של המשיכה. לעתים אני מרגיש כל כל כך לוזר באפליקציות ורוצה לקבל מאץ' כלשהו אז אני עושה לייקים לנשים שאני לא באמת כזה נמשך אליהן, משכנע את עצמי שאולי כן, וכשמגיעים לדייט מבין שאלו גם היו התמונות הכי מחמיאות שלהן, וכנראה גם לא עדכניות בכלל. אז זה אולי מסביר איך בכל זאת הצלחתי להגיע למספר דייטים מהאפליקציות ולקבל יחסית הרבה מאצ'ים, הורדת הסטנדרט של עצמי, לא בדיוק אסטרטגיה מנצחת לטווח... כלשהו. מה עוד מסביר את זה? זה שבקיופיד אני יכול לשלוח הודעה למישהי גם בלי מאצ' ואז כשהיא תראה אותי היא תראה את ההודעה ותדע שעשיתי לה לייק, מה גם ששליחת ההודעה מעלה את הסיכוי שהיא תיחשף אליי בכלל, קצת מקדמת אותי כלומר, לא יודע בכמה ממש, אבל זה מורגש מעט. אני גם יכול לראות בקיופיד את הנשים שכבר עשיתי להן לייק בעבר. אז מה עשיתי? היו ימים שהייתי מבלה שעות בלעבור על הנשים שעשיתי להן לייק ולמצוא על מה להגיב בפרופיל שלהן, וממש השתדלתי שזה יהיה משהו אישי ולא הודעת העתק הדבק. בין אם זה על תמונה שלה או משהו שהיא כתבה או שאלה שהיא ענתה עליה שם. להשתדל שזה יהיה משהו שנון ומצחיק, אבחנה אולי בתמונה שגברים אחרים לא שמו לב אליה כי הם לא בהו בה דקות שלמות כדי למצוא מה לכתוב עליה. כי זה קשה, יותר מדי בנות לא נותנות ממש עם מה לעבוד, לא כותבות כמעט כלום, או באמת כלום, עושות תמונות מאוד גנריות; תחשבו שלוש תמונות מול המראה כשהטלפון מסתיר חצי פרצוף ולא כתבה כלום בפרופיל, מקסימום "קשר רציני", מה אפשר להגיב על זה שיהיה אישי לפרופיל שלה? אבל הצלחתי למצוא דברים אישיים לכתוב לדיי הרבה נשים, גם אם הייתי צריך לבהות בפרופיל שלהן זמן מה במטרה לפצח משהו. כמובן עדייו רובן לא ראו או עשו שמאלה, אבל כן מצאתי שאת המאצ'ים שאני מקבל מדי פעם זה בדרך כלל בתגובה לאיזו הודעה אישית שכתבתי ולא סתם מאצ' מלייק רגיל. השבוע קצת חזרתי לנסות את האסטרטגיה הזו, בינתיים היה לי מאצ' אחד מזה שהיא כבר הספיקה לעשות לי גוסטינג אחרי הודעה אחת, דווקא חשבתי שכתבתי לה משהו חביב. אז כן, יהיה מאתגר. 

כן אני יודע מה תאמרו "אין תחליף ללנסות בחיים האמיתיים, צריך לעשות את זה, משתפרים, זה מפתח כישורים לעוד דברים בחיים" זה גם דיי מה שחברים שלי אומרים לי. בתכלס כשאני חושב על זה, דווקא כן ניסיתי מספר לא מבוטל של פעמים, לא מלא, אבל היה, ואולי אפרט על זה יותר בפעם אחרת, אבל יש לי בינתיים רק להגיד על זה, שזה קשה, זה לא הלך לי מן הסתם, וגם... הכישלונות הללו כנראה העצימו אצלי את תחושת הבלתי נראות יותר מהאפליקציות, כי שם זה נוכח מולי. טוב כבר אחרי שלוש בלילה מתי שאני מפרסם את זה, כדאי שאלך לישון, חפרתי.

מישהו קורא עד כאן? או מישהי קראה? אגב אני מקווה שלא יצא כאילו אני מתלונן יותר מדי על נשים, אני מעריך אתכן מאוד, זו קנאה במשהו שלא חוויתי. עצם זה שפונים אליכן. אני רואה מדי פעם צילומי מסך כאן ואת האינבוקסים עם מאות אם לא אלפי הודעות, הסטטיסטיקה כאן יותר גרועה מהאפליקציות כנראה, אבל אני רואה את זה ומן הסתם אין לי מושג איך להתנהל עם דבר כזה אבל אני מקנא כי אני פשוט שמח כשאני מקבל הודעה אחת. טוב כנראה "מקנא" זו לא המילה הנכונה, זה לא במשהו אמיתי יותר בפנטזיה, זה לא רציונלי. לא יודע, אני דיי פתטי אני מניח. בא לי להיות אני יותר טוב. עכשיו באמת אסיים ואלך לישון. לילה טוב או בוקר, מתי שקראתםן את המגילה הזו.

דיי נמאס לי כבר.

זהו.

.

.

.

מכירים את זה שאתם עייפים מדי מכדי לישון?

טוב, לא יודע אל מי אני מדבר, בעיקר לעצמי.

אין לי כוח לכלום.

בערך אחד הדברים הראשונים, אולי הראשון, שגיליתי או ידעתי על עצמי מבחינת המשיכה, מלבד המשיכה הבסיסית לגוף האישה, הוא המשיכה שלי לדמות המרשעת - villainess.

יש לזה לגיטימציה מסוימת בתרבות שלנו בדמות ה-femme fatale הפתיינית והקטלנית, בסרטים אפלים ובוגרים; אבל המשיכה שלי היא יותר מזה, גם villainess (מצלצל יותר טוב מ-"מרשעת" אז משתמש בזה) שתוצג באיזו תוכנית ילדים מצוירת תמשוך אותי.

למעשה אני חושב שאני זוכר במעורפל איזו זקפת ילד, עוד לפני גיל ההתבגרות, לפני שזה היה איזה משהו מענג, סתם הבולבול מתנהג מוזר ואני ילד ומצד אחד לא יודע למה מצד שני אני ב-blissful ignorance מניח שזה פשוט משהו שקורה באקראיות. ואני דיי בטוח שזה היה, לפחות באיזו פעם מסוימת, כשצפיתי ב... טוב קצת מביך, אני בן! לא יכול לצפות בתוכניות של בנות! זה פיכסה!... טוב אז כשצפיתי במועדון ווינקס. והיו את שלישיית המכשפות האחיות טריקס, שהן גם מרושעות וגם דיי שוות, מה לא? ואני חושב שזה היה בסוף העונה הראשונה בה יש arc של כמה פרקים שהמכשפות אשכרה מנצחות ומשתלטות על עולם הקסמים, לפני כמובן הסיום הנדוש שהקוסמות חוברות יחד ובעזרת הכוח של החברות ושל האמונה העצמית מביסות אותן, איזה בולשיט.

תמיד כשיש villainess בסרט או סדרה או וואטאבר אני תומך בה, ככל שהיא יותר יפה ויותר מרושעת אני תומך בה יותר, ואז מעצבנים אותי הסופים הנדושים שהגיבור חייב לנצח בכל זאת, מה מעניין בזה? תנו לי את העולם האפוקליפטי שלה, נשמע יותר מעניין.

ובגיל ההתבגרות כשמתחילים להתעניין בבנות הכיתה והשכבה, ובשלב מסוים מאוננים עליהן (כלומר כשחושבים עליהן), אני לא סתם חשבתי על הגוף שלהן, ולא היו לי פנטזיות ממש של סקס עמן. לא, הייתי בונה לי סיפור שלם בראש על איך הבת שאני חושב עליה משתלטת על העולם. אולי כוחות על, אולי תוכנית זדונית גאונית ומושלמת, הרבה תרחישים. והיה לי בראש כזה "מה אם כל פעם שאני בא כשאני חושב עליה אז היא מרגישה את זה, וזה מוסיף ליופי שלה ולכוחה?" הרעיון הדליק אותי לגמרי. ואז המשכתי לחשוב - "אם זה מוסיף לכוחה וליופי שלה ולכוח המשיכה שלה (attraction not gravity, although the same concept ain't it?) זה אומר שהיופי הגובר שלה יגרום לעוד אנשים לאונן עליה, וזה יהפוך אותה ליותר מושכת ויותר כוחנית וזה ימשיך ככה באופן אקספונניציאלי עד ש- כמובן - תשתלט על העולם" (אני מבחין פה בתמה חוזרת).

אז מתישהו זה הלך גם לעולם השליטה שאנו מדברים עליו פה ומצאתי כל מיני קטגוריות באינטרנט לאלמנטים או תרחישים של שליטה, איך שתרצו לקרוא לזה, שמושכים אותי, ואת הנשים שהכי מושכות אותי וכל זה. ורעיון המלכה או האלה קשור מאוד לרעיון של הנבלית שמשתלטת על העולם, כי בסופו היא המלכה של העולם, או אולי האלה שלו. ורעיון העבדות אצל מישהי קשור לרעיון העולם שלם המשועבד לאישה אחת. ויש כמובן דברים יותר מיניים שפחות מתקשרים לרעיון "המרשעת", גם אם הם סדיסטיים ואפשר לראות בשולטת מעין מרשעת, אבל זו רשעות casual, לא זדוניות ברמה גלובלית. עדיין, אם זה אני בפנטזיה זה מאוד מושך. ויש פינדום שמצאתי מושך וכתבתי על זה, וזה לא באמת מתקשר לרעיון ה-villainess, אבל אפשר לקשר את זה - הרי האישה שמשתלטת על העולם הופכת יחד עם זה להכי עשירה בעולם, היא לא צריכה יותר לדאוג לכסף, כמו הפנטזיה במלכת פינדום - מקבלת כסף על עצם קיומה. ועוד כמה קטגוריות שמצאתי מושכות באינטרנט כן יותר מתקשרות אליי לדמות המרושעת מאשר לשליטה הטיפוסית (למרות ששוב, שתיהן דיי מחוברות, בגלל זה קוראים לזה -להשתלט- על העולם, השליטה האולטימטיבית): אז יש את ה-giantess שנראה לי דיי מוכר, בחורה ענקית שיכולה לרסק אותך תחת רגליה, או ידה, או לאכול אותך - שזה מוביל לקטגוריית ה-vore שלרוב מחוברת לקודמת אך יש גם vore כשהיא בגודל נורמלי, היגיון לא באמת צריך לשנות. vore + growth משלב את השתיים הקודמות באופן אולטימטיבי, כי זו לא רק השליטה הטוטאלית שבאכילה או בלהיות ענקית בלתי ניתנת לעצירה - זו הסיבתיות, בזכות זה שהיא אכלה אותך, או מישהו אחר, היא גדלה והפכה להיות בלתי ניתנת לעצירה. ויש הרבה סרטוני heroines שם בחוץ, שלרוב יכללו את ה-villainess. אז יש את אלו עם האלמנטים הללו של גיבורי וגיבורות על ויעברו לפורנו, עירום, השפלות, זיונים, זה פחות מעניין אותי, זה אפילו קצת turnoff כי זה סתם מוציא אותי מהסיפור. בכללי אף פעם לא נהניתי ולא הבנתי ממה יש להנות מפורנו רגיל של זיונים, אני לא נהנה לראות אנשים אחרים מזדיינים, אני נהנה יותר לראות סיפור עם יחסי כוחות משתנים. גם אם זה נדוש וכתוב נורא ופשוט פוגע ב-story beats הנכונים זה מספיק לי. ובתוך ז'אנר ה-heroines הזה אני מוצא מאוד מושך את הקונספט של שאיבת/גניבת כוח או שאיבת נשמה; שוב נראה לי רעיון הסיבתיות ממש מגביר את החוויה אצלי, זה לא שפשוט מישהי חזקה ובלתי מנוצחת, זה הניסיון לנצח אותה, ההפסד, ובהפסד הזה הנבלית שואבת את כוחה של הגיבורה וכך היא נהיית יותר חזקה כשהגיבורה הופכת לחסרת ישע תחת שליטתה. אפשר לראות בזה -השתלטות- על הכוח, וזה מדליק ביותר. ולפעמים יש דברים כאלה גם במדיה הפופולרית בסדרות וסרטי מד"ב ואז זה ממש מדהים כי זה אשכרה נעשה עם תקציב ויש אפקטים שנראים טוב ושחקנים ושחקניות מקצועיות ולעתים אף כתיבה טובה.

יש לי ממש רשימה שלמה של סרטים וסדרות שאספתי עם villainess טובות בהן. הן לא תמיד חייבות להיות כאלו שמשתלטות על העולם מן הסתם, מספיק שהן אלו ששולטות על הסיטואציה בחדר וזה כבר מדליק, רק להוסיף איזה קמצוץ זדוניות ויש לנו את זה. אני לא רוצה לראות מישהי משתלטת על המצב כשהיא לגמרי טובת לב ואף אחד לא בסכנה, מה הכיף בזה? גם אם מישהי טובת לב היא לא תיקח שליטה טוטאלית, אולי שליטה זמנית כדי לנצח את הרשע האמיתי ואז תפזר חזרה את השליטה בין כולם שווה בשווה, באופן סמלי.

אין לי ממש פואנטה פה מלבד לשתף במה מדליק אותי, אין לי ניתוח אישיות של מדוע רשעות מושכות אותי כל כך, כפי שאין לי ניתוח של למה שליטה מדליקה אותי בכללי. אבל כיוון שאני בכלוב ושליטה מדליקה את כולנו אני סקרן לשמוע אם גם לכם יש את הקינק הזה, אם אפשר לקרוא לזה ככה. עוד מישהו כמוני? עוד מכירים את זה בעצמם כבר מהילדות או הנערות? יש שולטות שגם מוצאות את זה מושך - מן הצד השני? יש לכן פנטזיות השתלטות על העולם שעושות לכן את זה? נהנות לראות מרשעות בסרטים - אבל בקטע אחר? מסקרן אותי לשמוע. ותגידו אם בא לכןם את הרשימה אולי אעשה פוסט אחר עמה ;)

היה לי דייט עכשיו. דייט ראשון, ו... אני מרגיש רע. לא היה דייט רע היה דייט נחמד סה"כ, אבל אני לא ממש מוצא אותה מושכת וזה גורם לי להרגיש רע מעצם הרעיון.

והרי הכרנו באפליקציה אז ידעתי איך היא נראית אבל אני מניח שאמרתי לעצמי בושה שאני אפילו חושב על זה כי מה שחשוב זו האישיות, והאישיות יכולה להוסיף למשיכה, וזה נכון אבל עד למידה מסוימת. ואולי שכנעתי את עצמי שאני כן קצת נמשך אליה בחלק מהתמונות ושאולי במציאות היא נראית טוב יותר, למרות שזה תמיד הפוך... דיברתי איתה איזה שלושה שבועות לפני הדייט כי בדיוק עשיתי ניתוח לייזר בעיניים אז הייתי צריך להישאר בבית זמן מה, אבל היה איזה חיבור. וגם בדייט עצמו היו כמה שתיקות מביכות, שאני חייב לציין לטובתה שהיא יותר יזמה שיחה וקטעה את השתיקות, אבל כשהתחלנו לדבר הייתה שיחה זורמת וכן יש לנו דיי הרבה דברים במשותף. אם כי לא הכל, לא הייתי אומר שאנחנו בול מושלמים אחד לשניה באישיות, זה כמעט בלתי אפשרי, למרות שעם החברה הראשונה שלי זה היה איזה 95% כזה.

אבל גם עם החברה הראשונה שלי, טוב היחידה, טוב גם זה לא היה הרבה זמן, גם עמה הייתה לי בעיה של משיכה. בדייט הראשון חשבתי שהיא נראתה חמודה, והיה דייט ראשון פנטסטי, גם ראשון שלי אבר, למרות שהייתי כבר בן 20. השתפנתי מלנשק אותה בסוף והתאכזבתי, אבל בתור דייט ראשון זו הייתה חוויה טובה. אבל גם כשתיארתי אותה לחברים אמרתי שהיא "נראית חמודה", אני לא חושב שאמרתי "יפה". אבל התעלמתי מזה כי מה שחשוב זו האישיות ויש לה אישיות נהדרת ואנחנו עדיין ידידים. ובדייט השלישי סוף סוף נישקתי אותה, גם כן נשיקה ראשונה שלי, וכבר שנינו קלטנו "בואנה יש לנו כמות מוגזמת במשותף אנחנו דיי חייבים להיות חברים".

ואני לא זוכר אם זה היה כבר דייט רביעי או זמן מה אחרי, ישבנו אצלי בבית כשלא היו הורים, אני לא זוכר כבר מה ראינו בהתחלה אבל אחרי זה היא רצתה להראות לי את הפרודיה של סטארקיד, שהם החבר'ה שעשו את A Very Potter Musical , על Stormship Troopers. אני לא זוכר בדיוק איך קוראים לזה אבל אני זוכר שזה מנקודת המבט של החרקים, שהם בובות, וזה מחזמר כמובן, היא ממש התלהבה מזה מצאה את זה קורע. מאז השלמתי את כל המיוזיקלס שלהם ואישית אני חושב שזה מהפחות טובים שלהם. לבאי האתר הייתי ממליץ יותר על Me and My Dick, מחזמר על תיכוניסט שנקלע לעימות עם הזין שלו ובתגובה הזין בורח. אגב לאחרונה היה מחזמר ישראלי בקאמרי בערך עם אותו הפרמיס - "רינגו", ראיתי עם המשפחה שזה קצת מוזר, אבל זה היה כל כך פאקינג קורע שזה לא היה משנה, ממליץ! 

טוב איפה הייתי? אז ראינו את זה או חלק מזה ואז עברנו למשהו אחר, לא זוכר, לא חשוב, אבל היא אמרה שקצת תפוס לה הצוואר או משהו בסגנון. אני חושב שכולנו כבר יודעים לאן זה הולך 😉 כמובן הצעתי לה מסאז', עשיתי לה זמן מה ואז איכשהו זה התפתח למזמוזים ואז ליותר מזה, היה הרבה מגע, היה second base, אבל היא עצרה אותי לפני שהגעתי לשלישי, היא רצתה להשאיר את זה על יבש וזה מה שהיה, אני לא דוחף גבולות אבל רציתי לעשות לה טוב. זה המשיך זמן מה ומתישהו הסתיים, אני לא יודע אם היא סיימה, זה היה על יבש אז אני מניח שלא, אבל המערכת שלכן שונה משלי ואני לא מעמיד פנים שאני מתמצא בדרכיה הקסומות. אבל בכל מקרה היא נראתה במצב רוח טוב. אני לא סיימתי, אבל הייתי מבסוט כי בכל זאת אף פעם לא הגעתי כל כך רחוק. הכנתי לנו קרפים, הרגשתי טוב עם עצמי ועם איך שאני נראה, שזה לא דבר שקורה. ומתישהו הסתיים הערב והיא הלכה הביתה ונשארתי לבד בבית והרגשתי שאני צריך לאונן עליה, כאילו איתה בראש, היא לא שם מן הסתם. חשתי שעשינו פעולה שם, זו חברה שלי, אני אמור לחוש מגורה עכשיו כשעשינו את זה ולא סיימתי, למרות שזה רק אני עם עצמי, ראוי שאני אסיים עמה בראש או בתמונה שלה מפייסבוק לפחות, כי אני אמור להיות מגורה מחברה שלי אחרי ערב שכזה. אז עשיתי את זה, אבל זה היה קשה מן המצופה, לקח זמן.

בדייט אחר רצינו לעשות טיול או משהו כזה, קצר. חיפשתי איזה משהו קרוב, אבל לא חיפשתי טוב ולא היה לי באמת מושג בשמורות טבע או מסלולים וכל זה, אז פשוט הגענו לאיזו חורשה צפונה לתל אביב, או אפילו ממש בקצה, מקום כזה שהצופים הולכים אליו לפעולת קמפינג כדי להתכונן לטיול קמפינג האמיתי. התנהגו כאילו זה איזה טיולון טבע קצר והתעלמנו מהרקע. אבל בפועל כשהיא נכנסה אליי לאוטו לנסוע לשם, דיי נחרדתי. היא הייתה לבושה בערך כמו אמא שלי בטיולים, לא לוק מחמיא בכלל. ניסיתי לא לחשוב על המראה אבל זה היה כל כך בולט, אני חושב שזה גרם לי להתנהג קצת awkward והיא כנראה הבחינה בזה אבל ניסיתי להתנהג כרגיל. אולי הייתי טיפה חולה אז הפלתי את זה על זה. השמעתי לה בחזור את Jesus Christ Superstar שהיא לא הכירה, אבל בראש החרדתי שלי קפצתי עשרים-שלושים שנה קדימה, הרי יש לנו כל כך הרבה תחומי עניין ביחד וכימיה ומראה לא חשוב אז בטח נהיה ביחד. ובלי איפור וגינדורים והניסיון הראשוני להציג עצמך באור הכי טוב וללבוש את הבגדים הכי מחמיאים ובלי הקסם של המפגשים הראשוניים, איך שהיא נראית כרגע לידי זה איך שהיא תיראה אז ותמיד ואני לא אוכל למצוא אותה מושכת. מה אעשה?? וכמו שאמרתי היא נראתה לבושה כמו אמא שלי, יש לנו הרבה במשותף וגם לאמא שלי ולי יש הרבה במשותף, אז כלל המעבר; השם משפחה שלה זה פרויד למען השם! (כאילו אם היא במשתמש אנונימי באתר וקוראת את זה היא כבר בטח ידעה שזו היא קודם, גם כי תמונת הפרופיל שלי כאן היא בערך התמונה שלי בוואצאפ רק בלי הטשטוש. והחמאתי לה הרבה קודם אז אני מקווה שהיא תתמקד בזה, היא באמת מדהימה כפי שאמרתי!) אז כן, דיי נלחצתי.

נראה לי פעם הבאה או קצת אחרי, היא הזמינה אותי אליה, בפעם הראשונה או השנייה, היא הזמינה אותי כשההורים שלה לא היו בבית, הבית היה ריק. עמדתי בכניסה לחדר שלה והיא הייתה על המיטה בשלב מסוים, אמרה לי להוריד מעיל, להוריד נעליים, שארגיש בנוח. רצתה שאשכב לידה והראתה לי את הcold opens של ברוקלין 99, רצתה שאני אראה, עוד לא ראיתי אז. אני הכרתי לה את שובר שורות קודם אז הרי היא הייתה צריכה להחזיר טובה. בכל מקרה אני חושב שהיא רצתה שארגיש יותר בנוח ושיתפתח מזה משהו כמו שהיה אצלי, רק צעד אחד מעבר. אבל לא ממש נפתחתי, לא רציתי לפתח את זה כשיש לי ספקות, זה גם לא יהיה הוגן עבורה.

בין דייטים כמובן שדיברתי עם חבר טוב, ודיברתי איתו הרבה, והוא מאוד עזר לי. והוא אמר לי שבסופו של דבר משיכה זו משיכה, וזה כן דבר חשוב, אין מה לעשות. זה טבעי ואני לא צריך להרגיש רע בגלל זה. הוא לא אמר את זה בדיוק ככה, אבל זה היה הרעיון. הוא עזר לי להפנים ולהשלים עם זה, אבל בכל זאת נלחצתי; אני ביישן ודיי פחדן, במיוחד כשזה מגיע לנשים, ומעולם לא נפרדתי ממישהי. נראה שהיא מתלהבת ממערכת היחסים, אני לא רוצה לפגוע בה. ועוד הסיבה זו משיכה - אני לא יכול לומר לאישה שאני לא מוצא אותה מושכת! ואני לא יכול לומר לה גם שאין כימיה או משהו כזה, כי ברור שזה שקר, שידוך כזה בתור חברה ראשונה זה פוקס של החיים, חוץ מ... אותו עניין. עוד יותר גרוע, יום ההולדת שלה התקרב, אני לא יכול להיפרד ממנה לפני יום ההולדת, ושלי מעט אחר כך, גם זה יהיה מוזר; מה זו מתנה בשבילי להיפרד ממך? או זה יום הולדת שלי אז אני יכול לפגוע בך? היה ברור לי שזה לא בא בחשבון.

לקחתי אותה לעלובי החיים בהבימה, זה המחזמר האהוב עליה, היא אמרה לי שהיא ראתה אותו כבר פעמיים, אבל זה היה אחרי שכבר הזמנתי כרטיסים. היא אמרה לי מראש שהיא תבכה בקטע שאפונין מתה. הבאתי לה גם שלושה דיסקים של אלבומים מעולים שאני אוהב והנחתי שגם היא תאהב כי יש לה טעם טוב (ואוסף דיסקים, היא תוכל לנגן אותם אל תדאגו); היה שם בטוח Odyssey and Oracle, נראה לי A Night at the Opera ואני רוצה לומר In the Court of the Crimson King. ראינו את המחזמר, סקווידוויד שכח את המילים באמצע Stars אבל קושניר היה מעולה. היא באמת בכתה ב-A Little Fall of Rain, ובינינו מי יכול להאשים אותה? אני לא זוכר אם פגשנו את אחותה לפני או אחרי מחוץ להבימה. היא הזהירה אותי מראש שנפגוש אותה והיא הולכת לתשאל אותי ולקרוא אותי ואז בארוחת שישי היא תנתח אותי בפניה ותגיד לה על כל המגרעות שלי או משהו כזה. אני תוהה עכשיו אם היא קראה אותי מתנהג overly awkward ואמרה לה שאני לא 100% בתוך מערכת היחסים הזו. ביום הולדת שלי הלכנו למסעדה איטלקית והיא קנתה לי מתנה עניבה שחורה עם פסים צהובים שתתאים לכובע גרב-צעיף-חולצה-וסט האפלפאף שלי. גם בדייט הזה כנראה הייתי קצת awkward.

אולי היו לנו עוד כמה מפגשים אחר כך, אבל לא הרבה אחרי הגיע ה-"אנחנו צריכים לדבר". נפגשנו בגן מחוץ לבית שלי, דיברנו קצת על דברים כלליים, על היום, הפעם זו היא שהייתה super awkward. רציתי לומר את מה שהייתי צריך לומר אבל במקום זה המשכתי לדבר על דברים כלליים. היא זאת שהעלתה את הפרידה, יש לה יותר guts ממני. אבל ברגע שהיא אמרה את זה נשמתי לרווחה, כי עוד לא הייתי בטוח ופחדתי לפגוע בה, כמובן שמיד הסכמתי איתה ואז גם היא נשמה לרווחה, היא לא הייתה צריכה לפגוע בי. אפילו בפרידה היינו מתואמים. אפילו צחקנו, אמרנו שנישאר ידידים, אחרי הכל באמת יש לנו מלא במשותף. ו... לא נשארנו ידידים... לפחות לא לעוד שנתיים בערך. בכל זאת, מוזר להיות הראשון שכותב לשניה הודעה בתור ידיד אחרי פרידה. הפעם שנינו השתפנו. אבל מתישהו פגשתי שוב את חברה שלה שהפכה לחברה של ידיד שלי ששר עמי במקהלה. זה גרם לי לחשוב עליה שוב ועל ההחמצה ושלחתי לה הודעה, בתור ידיד. גם מזל שכך כי התברר שנרשמנו לאותו החוג באוניברסיטת תל אביב (מתואמים, אמרתי כבר?). דמיינו איזה מוזר זה היה יכול להיות לראות אותה לפתע אחרי למעלה משנתיים כשאמרנו שנישאר ידידים ולא דיברנו בכלל.

היו לי תהיות מאז אם זה היה נכון. הקונפליקט הזה כל הזמן חוזר אליי; כמה אנחנו לא צריכים להתמקד כל כך ביופי חיצוני, אל תסתכל בקנקן, אל מול כמה משיכה זה מרכיב חשוב במערכת יחסים וזה בסדר לפסול על דבר כזה, זה טבעי סך הכל. כשאני חושב על זה, מכל הדייטים שהיו לי מאז, קשה לי לומר שמצאתי הרבה מהן מושכות. על אחת הייתי אומר בביטחון שהיא יפה ושאחרים היו מסכימים על זה, אבל גם אליה נמשכתי בצניעות, לא בטירוף, בכל מקרה היא לא רצתה אחרי דייט ראשון, למרות שחשבתי שהיה נחמד, כנראה היה too much להביא לה קאפקייק הום מייד בדייט ראשון. שתים-שלוש אני יכול להגיד שהיו דיי יפות, במידה שעם אישיות מושכת אני יכולתי לראות עצמי עמן לטווח ארוך. שתיים היו קצת... מלאות, הלוואי כאמור שלא הייתי גבר ככל הגברים שנמשך בערך לאותו מודל יופי עם וריאציות מסוימות לפה לשם... אבל הן פיצו על זה עם הרבה סקס אפיל, לא הלך איתן מסיבות שונות אבל סך הכל יש לי זכרונות טובים עמן ואני רוצה להאמין שגם להן עמי. והיו עוד כמה ש... לא יודע, כמו האחת שיצאתי איתה הערב, כולן מהאפליקציות, וכנראה שיקרתי לעצמי שאני כן אמשך אליהן, וכנראה ששוב אמרתי לעצמי שמשיכה לא צריכה להטריד אותי כי זה שטחי ולא להסתכל בקנקן, וכנראה שיש בי צד שמרגיש שאני לא יכול להשיג או לא מגיע לי להשיג יותר טוב. לא שהן לא טובות, טוב חלק לא הכי טובות, בכל מקרה הכוונה יותר טוב עבורי מבחינת המשיכה. ואני מוצא כל כך הרבה נשים סביבי מושכות מאוד, אבל לא הולך לי עמן, יותר בגלל חוסר הביטחון שלי מאשר המראה שלי. טאולי כי אני קצת חנון, למרות שלא נראה לי שאכפת לאנשים מזה היום. טוב אני קצת חנון אבל לא בתחום ההייטק, זה הורס את זה. ואולי בגלל שאני מסוג האנשים שמעדיף לכתוב "עמן" על פני "איתן" כי זה מרגיש לי מוזר לשונית. ובאפליקציות אני גם מוצא כל כך הרבה נשים שמושכות אותי בבירור, לא צריך לתהות האם אני מוצא אותה מושכת, פשוט יודע, אבל להן יש כל כך הרבה אופציות לבחירה שאני מרגיש שמי אני שהן יבחרו בי. וגם האלגוריתם מדכא את רוב הגברים אז זה לא עוזר שלא באמת רואות אותי.

גם עם הידידה יש לי יחסים מורכבים עם עצמי עם כמה אני נמשך אליה, אני תוהה לפעמים - מה אם הייתי אומר לה על הקטע של השליטה למשל? עוד לא ידעתי אז כמו שאני יודע היום, אבל ידעתי במידה מסוימת. מה אם הייתי אומר והיה מתברר שלה יש פנטזיות שליטה ויכולנו להתאים כמו כפפה ליד? כמו שאמרתי לאופי כן יש משקל מסוים ואופי שולט הוא בהחלט אחד שמשפיע על המשיכה, וסך הכל יש לה גוף טוב, רק כמה דברים שאני מוצא לא מושכים, אופי שולט יכול היה לכפות על זה, אולי זה נשמע רע כשאני אומר את זה ככה, אבל מבינים את הכוונה סך הכל לא? ומה אם הייתי מדבר על הדברים הנקודתיים הללו עמה? נגיד היא... לא מגלחת, כלום. אני מניח בקטע פמיניסטי של לעשות מה שנוח לה ושזה טבעי, נשי, וגברים צריכים להתמודד עם זה שזו המציאות ולא מה שאנחנו רואים במדיה. ואני יכול להעריך את זה אינטלקטואלית, אבל מבחינה מינית...  אני לא נמשך לזה, אין יותר מדי מה לעשות. וכביכול לא במקום שלי לומר משהו על זה ואני כל כך נבוך ומפחד לפגוע שאני לא רואה את עצמי אומר משהו על זה למישהי בחיים הללו. אבל אם אני חושב על סיטואציה הפוכה של מישהי שאני נמשך אליה ורוצה להיות איתה שאומרת לי שהיא לא אוהבת את הזקן, אני אגלח בלי שאלה, ואם מישהי כזו תגיד לי שאני נראה סבבה סך הכל אבל היא באמת נמשכת לגברים עם קוביות, אני אתחיל לעשות כושר הרבה יותר עוד באותו היום, אני אתחיל כפיפות בטן בזמן שהיא אומרת את זה. אז למה הפוך מרגיש לי כל כך נורא? ואני תוהה מה הייתה אומרת אם הייתי משתף אותה במחשבות שלי על פוליאמוריה, למרות שנראה לי שהם הגיעו אחרי. יש משהו מגוחך קצת בלתלות את כל מאוויך על אדם אחד, אני באמת מתאים אליה כבן זוג בכל כך הרבה מישורים אבל במישור הזה וכמה אחרים, פחות. למה לוותר על מה שכן עובד כי חלק מסוים לא עובד? או לנתור טינה לאדם האחר כי מנע ממך לממש את המישור הספציפי הזה? כמו שיש חבר שיותר מתאים לשיחות עומק וחבר שיותר מתאים ליציאות וחבר אחר שהוא זה שאתה סומך עליו שיהיה לך גב. אני גם יודע שהיא ביסקסואלית אז מעבר לפנטזיה הזו כמובן יכול להיות היתרון של ההדדיות במערכת היחסים עם הצלע הנוספת. ואני לא נמשך לגברים אבל אני גם לא אדם קנאי. וגם אולי למערכת יחסים כזאת אפשר להוסיף את אלמנט השליטה. טוב אבל מגוחך לחשוב על פוליאמוריה כשאני לא מצליח להשיג חברה יציבה אחת. זה אולי נושא לפעם אחרת. בכל מקרה ברור שהכל חלומות באספמיה, אבל היא מצליחה לבלבל אותי זאתי, אני בא ליום הולדת שלה והיא נראית פצצה, יום אחר היא פתאום עם תספורת לא שגרתית ש... לא עובדת. אני בעיקר יודע שזה מטופש ויש הרבה נשים שאני מוצא מושכות ללא הפסקה, שכנראה כדאי לי להתמקד בלהצליח אי פעם לדבר עמן.

טוב, התחלתי עם נושא אחד והלכתי למאתיים כיוונים שונים. עכשיו מאוחר, ומחר יש לי מבחן, ועבודה, ואני צריך לחשוב איפה אני בקונפליקט. אני לא עושה גוסטינג, אפילו אם זה פשוט משהו מתפייד ושני הצדדים לא מגיבים ולא מנסים, אני לוקח את זה על עצמי ומרגיש רע. אני צריך להיות ברור, למרות שאני גרוע בזה. אם קראתן עד פה ברכות, כתבתי בתור תרפיה לעצמי אבל מחמיא לי אם זה עניין אתכן איכשהו.

אז אני בחור שמאוד אוהב קולנוע, ולא בא לי לדבר פה כל הזמן על עצמי, אז רציתי לכתוב משהו אחר כאן ולשתף עמכןם סרט מעולה לדעתי, שגם קשור בשליטה.

לא, זה לא "המזכירה", בטח שלא "חמישים גוונים..." לסוגיו; למעשה אין בו שליטה מינית, אלא יותר מאבקים של שליטה מנטלית. לאמיתו של דבר, קולטים שהסרט היה על שליטה רק כאשר הסתיים כבר.

ההמלצה שלי היא על "חוטים נסתרים", סרטו של האוטר המודרני פול תומאס אנדרסון משנת 2017. הסרט בכיכובו של דניאל דיי-לואיס הענק, עשר שנים לאחר שיתוף הפעולה הראשון שלו עם אנדרסון במה שרבים מחשיבים ליצירת המופת שלו "זה ייגמר בדם", תפקיד שגם זיכה את דיי-לואיס באוסקר השני שלו, מתוך שלושה. למעשה "חוטים נסתרים" זה גם סרטו האחרון של השחקן האגדי, שכן הוא הודיע לאחרונה על פרישתו ממשחק, טרגדיה לאוהבי קולנוע, ואני מקווה שאולי עוד יחליט לעשות איזה אחד אחרון לפני שיפרוש סופית. על סרט זה הוא לא זכה באוסקר (כי די כבר כמה אפשר?) אך הוא היווה את מועמדותו השישית.

הוא משחק מעצב שמלות מהמעלה הראשונה באנגליה של שנות החמישים. אגב רמיזה בוטה שכן יש בסרט הזה סאבטקסט מיני היא בשמו של אותו מעצב-על - וודקוק. יש לו מוזה לעיצוב השמלות שלו, מוזה שהוא מחליף כל כמה שנים, כשזו כבר פחות צעירה ולא מלהיבה אותו כמו פעם... דולק בו מחדש הניצוץ כשהוא פוגש את אלמה, מלצרית בבית קפה, אשר מוקסמת מוודקוק בעצמה. משחקת אותה שחקנית פחות ידועה, ויקי קריפס הלוקסמבורגית, אך על אף שאינה שחקנית גדולה מהוליווד, היא נותנת פייט רציני לדיי-לואיס על המסך ולדעתי הגיעה לה גם מועמדות לאוסקר. 

טוב מכאן בעצם מתחיל הסרט באמת, ואיני רוצה לעשות לכם ספוילרים, אך מעצם הצגת הסיפור ברור שמה שיתרחש עם אלמה לא יהיה כמו עם המוזות הקודמות של וודקוק.

אני מניח שכבר ההתחלה שלי שתיארה את הסרט כסרט על מאבקי שליטה מנטלית אולי הייתה ספוילר בפני עצמה. מאידך, יכול להיות שתראו את הסרט ותגידו "על מה הוא זיבל ת'שכל עם שליטה?" כי זה סרט שבו הסיפור מתרחש מתחת לפני השטח.

מבלי להגיד משהו נוסף שכבר יספיילר לכם את הסרט לחלוטין, רק אמליץ על אלמנט נוסף בסרט - המוסיקה. זה שיתוף הפעולה הרביעי של אנדרסון עם המוסיקאי ג'וני גרינווד, אשר אם אתם מכירים אותו זה כנראה בתור הגיטריסט של רדיוהד. הוא הלחין את המוסיקה לסרטים של אנדרסון החל מ-"זה ייגמר בדם", ולדעתי הפסקול של "חוטים נסתרים" הוא הטוב ביותר שלו עד כה. על אף שהוא גיטריסט בלהקת רוק, המוסיקה שהלחין היא קלאסית לחלוטין ומתאימה מאוד לאווירת הסרט.

טוב אסיים לחפור, הסרט הזה בהחלט מומלץ לחובבי הקולנוע שביננו, באמת לא חשבתי מהחיצוניות שלו שאשאב אליו כפי שנשאבתי; אני אוהב טרנטינו, אדגר רייט, סקורסזה, מה עכשיו סרט דרמה בריטי תקופתי על מעצב תלבושות למעמדות הגבוהים? סרטים בריטים תקופתיים על הבעיות של המעמדות הגבוהים, כבודם במקומם מונח, אבל אנחנו כבר ראינו כאלה, לא מספיק? אבל "חוטים נסתרים" הולך לכיוון אחר, גורם לתחושות אחרות, והשחקנים מצליחים ליצור מתח מוחשי בין הדמויות ולמגנט אותך למסך.

טוב אולי העליתי ציפיות כבר יותר מדי ובגלל זה לא תאהבו את הסרט. אז אני אנמיך. סרט מעפן, מזדחל, דפוק לחלוטין, לא מעניין, נורא, נורא, נורא. יאללה לכו לראות ;)

ראיתי דיון באחד הבלוגים פה ששולטת (פשוט יפהפייה ועם אחלה בלוג חייב לומר, היא בטח תדע מיד אם היא תקרא כאן, אני מעריץ כאן הרבה מלכות מרחוק ;) ) שיתפה הצעת פינדום - שליטה כלכלית - שקיבלה מגולש אנונימי. נראה שהרבה, כפי שראיתי בתגובות, אולי אפילו הייתי אומר הרוב, לא מבינים את הקינק שבזה. ואני גם דיי מבין למה, על פניו נראה שזה הדבר הכי מטומטם בעולם, למה שתתן את הכסף שלך למישהי שאתה לא מכיר? גם חשוב ממש להיות זהיר עם זה, זה באמת קינק מאוד מסוכן, פשוט מכל הסקאמרס שאפשר ליפול עליהם. אבל אני לא רוצה שמהסיבות הללו חוסר ההבנה הזה גם יגלוש לקינק-שיימינג, יש שם איזה קו דק. 

אז כן, אגיד על עצמי שאני בהחלט נמשך לקינק הזה, אפילו אם אני לא אוהב את עצם היותי נמשך לזה, ואפילו אגיד שבהתחלה כשקלטתי שאני נמשך לזה אבל לא הייתי זהיר מספיק נפלתי לסקאמרס; ואני כן תופס עצמי אדם חכם במידת מה, אבל כשהדם זורם מהמוח למקום אחר... אני פשוט לא חושב כמו שצריך. אז אני יכול אפילו להגיד שאני דיי שונא שאני אוהב את זה. אבל עדיין מאמין שזה אפשרי שזה יהיה חלק מיחסי שליטה אם יש היכרות, ואם זה לא רק על בסיס זה, ואם יש שקיפות ושהצד השני כן ידאג לביטחוני ולא רק ינצל, אז כן אפשרי שזה יהיה חלק מיחסי שליטה בטוחים. ואני קולט גם שאני נוטה קצת לשים לעצמי מלכודות כדי ליפול לזה, עם רצון כמובן שהפעם הבאה תתקיים בצורה בטיחותית ושקופה יותר. אבל עדיין, אמרתי שאני שונא את זה, ובכל זאת עושה הרבה לייקים לבחורות באינסטגרם שהקטע שלהן זה פינדום, כשאיזה חלק באחורה של הראש שלי קצת רוצה שמישהי כזאת תראה פתאום מלא לייקים רצופים מאותו משתמש ותפנה אליי בניסיון לפתות אותי ליפול למלכודת הדבש שלה. גם עצם זה שאני כותב על זה כאן, יש בזה אלמנט של שיתוף רגיל, ואלמנט של לנסות להסביר לאחרים ואחרות באמת מה מושך בזה, אבל יש גם בקטנה את המקום הזה בראש שאומר "אולי כמה שולטות יראו את זה ויחשבו עליי פתאום כעל איזו מטרה קלה וישלחו לי הודעות", אני באמת לא מקבל פה הודעות אז יש למחשבה הזו השפעה עליי.

טוב אז קצת סטיתי מהנושא שיותר רציתי לעסוק בו - אז למה זה מושך באמת? זה לא סתם מטומטם? אז עולה השאלה, אם ברור כל כך שזה סתם מטומטם, מדוע? טוב זה מטומטם כי... אנו עובדים בשביל הכסף הזה. אבל אני חושב שכבר מתחילים קצת להבין מה התשובה. כי השאלה משתנה ל-מהו כסף עבורנו?

אז אני נשלט כמו רבים באתר, ואני בטוח שאצל כולם שולטים-שולטות-נשלטים-נשלטות עלתה מתישהו השאלה מה מגרה מינית בשליטה? בטח כבר היו דיונים רבים באתר על זה, כי על פניו מה צריך שליטה? מספיק פשוט להימשך לגוף השני לא? אז אני לא אענה על זה פה, ואין לי גם את הידע הפסיכולוגי בשביל לענות על זה, אבל לדיוננו זה לא משנה, מה שמשנה הוא שאנחנו אחרי ההנחה שיש משהו מגרה מינית בענייני השליטה, ואיבוד השליטה, לא עבור כולם, אבל עבורנו אנו יודעים זאת כעובדה. אז זה בסדר ששליטה מדליקה אותנו, שליטה שלנו או שליטה עלינו. ושליטה היא כוח, לא במובנו הפיזי, לפעמים גם במובן זה, אבל בעיקר במובן של השפעה. אנו משתמשים רבות במילים הללו כחלופה אחת של השנייה וכמעט ללא הבחנה. אז הנה הדבר העיקרי שאני חותר אליו - בעולם הקפיטליסטי שלנו כסף הוא כוח. עצם הרעיון שאני עובד ומשקיע מזמני ומרצי ומקבל על זה את התגמול הכספי שמצופה ממני שאחסוך או אשקיע/אבזבז על עצמי, ומיעוט ממנו אפשר להשתמש בו עבור חברים/חברות/קרובים/קרובות, ואנו שוקלים עד כמה מישהו קמצן או רחב לב ורחב יד לדעתנו על ידי כמה הוא שומר לעצמו וכמה נותן לאחרים, אם הוא נותן לאחרים שהוא לא מכיר, אבל שהם אחרים נזקקים, אזי הוא ממש נדבן. בין אם קמצן יותר או נדבן יותר, אנו כן מצפים שיהיה נתח שישמור לעצמו וזה לגיטימי ואף אחראי ונכון. אבל אם במקום זאת מישהי תשתמש בכוח של השליטה שלה כדי שאעניק לה את מה שמצופה ממני שאשמור, את הביטוי המוחשי הזה לעמל שלי... כל זה נשמע דיון כמעט פילוסופי עם כל ההצגה הארוכה הזאת של הנושא, אבל בפועל זה מאוד ייצרי וברור כי זה העולם שאנחנו חיים בו מגיל 0. הפקדת הכסף שלי אצלה ממש מרגיש כמו הענקת מטה השליטה, הכוח של המשיכה שלה כל כך חזק עד שהיא יכולה להשפיע עליי לוותר מכוחי כדי לחזק את כוחה, הדמיון של הויזואליה של חשבון הבנק שלי מתרוקן ושלה מתמלא זה כמו ייצוג של הכוח שלה, ההשפעה שלה, מתחזקת, בזמן ששלי נחלשת.

אני רק כותב את זה ומדמיין את זה ואני משתגע. מה, לא? הרי כל כך הרבה פנטזיות שליטה פה הן פנטזיות של ויתור וביטול עצמי עבור המלכה (ואני מניח שגם להפך אבל אני לא ממש בעולמות התוכן של שליטה גברית ולבטח יש שם קונוטציות קצת שונות). ואנו מדברים על פנטזיות לא מיניות בהווייתן - הרבה רוצים להיות עבדי ניקיון, נהגים, וגם אם לא ברמה כזו של עבדים שהם נטו כלי שרת, לפחות להיות עם יחסי קרבה אישיים הכוללים גם רמה מסוימת של שירות - נגיד להכין לה משהו טעים כדי לשמח אותה, לעשות לה מסאז', ודוגמאות רבות נוספות שאני בטוח שמלכות האתר יכולות לחשוב עליהן (אני אולי מוגבל בחשיבתי לטווח הדברים דברים שאני יכול לדמיין את עצמי עושה). והרי כל הדברים הללו מצריכים עמל כלשהו, השקעת זמן, על חשבון הזמן והאנרגיה של עצמך. ואם אתה לא נוהג ומנקה גרוע ולא יודע לבשל ובכללי, רוצה מאוד, אבל לא כל כך טוב בלהיות יעיל עבורה. אתה עדיין יותר ממוכן להשקיע את מרצך עבורה. אז יש דרך בה אתה יכול להשקיע את העמל שלך ולקבל חזרה ערך אותו אתה יכול להעניק לה והיא יכולה להמיר ערך זה לדברים שמעניינים אותה, וככה אתה שימושי עבורה. אז יש מן קיצור דרך בשימוש בכסף כדי להציג את המרות שלך; ההתמקדות רק בקיצור הדרך יכולה להיות בעייתית, ואם מישהי מגדירה שליטה רק דרך קיצור הדרך היא כנראה מעוניינת רק בתוצר ולא במשמעות שלו. אבל אם זה משולב במערכת שליטה מבוססת בעלת אמון הדדי, זה פשוט יכול להיות אלמנט אחד מני רבים, אך אחד שמצביע באופן מובהק מי לוקחת את השליטה ומי מעניק את כוחו.