סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ירושלים של זהב

חיפוש של סקס משמעות לחיים וגמירות. לא בהכרח בסדר הזה
לפני 3 שנים. יום ראשון, 4 ביוני 2023 בשעה 17:43

אזהרת טריגר: אלימות קשה, cnc שנוטה לצד של חוסר ההסכמה בצורה בוטה.

 

***************

אני קם בבוקר מוקדם. אני מכין לי כוס תה מהחליטה השווה, משאיר במקרר קנקן עם תמצית תה שיהפוך לחליטה קרה ויורד אל המרתף. היא ישנה בתנוחת עובר כשהפנים שלה מופנות אל הקיר. אני יושב בנחת בזמן שאני לוגם לגימות קטנות מהתה. אחרי כמה דקות התה נגמר ואני מניח אותו בזהירות על השידה בצד החדר. אני נעמד ומסתכל עליה. הגב שלה עולה ויורד בתנועות עדינות. אני זז ונעמד לידה. אני מחליט שהגיע הזמן אז אני מתכופף אליה ומתחיל לפתוח את האזיקים. היא מתעוררת בבהלה, קולטת שאני משחרר לה את האזיקים ומסתכלת על הדלת של המרתף.

"את יכולה לחלום על לברוח אבל אני אגיד לך שהדלת נעולה עם מפתח וקוד שרק אני ומספר מצומצם מאוד של אנשים יודעים."

איך שהאוויר יוצא בבת אחת מהמפרשים, מושלם. אני ממשיך לשחרר את האזיקים. כשאני מסיים אני מושך אותה בשיערות אל נישה שנמצאת בקיר ממול. אני זורק אותה אל הרצפה. 

"לטובתך אני ממליץ בחום שלא תזוזי מילימטר."

היא נצמדת אל הקיר ומתקפלת כמו שבלול. אני בועט לה בבטן. יבבה של גור פצוע נשמעת בקול קטן.

"חשבתי שאמרתי לא לזוז."

היא לא מפסיקה לבכות. אני נותן לה קצת זמן ואז אני מקים אותה בעזרת השיער שלה. 

"תעמדי ישר."

היא עומדת ישר ומכסה את הפטמות שלה עם יד אחת ואת הכוס שלה עם היד השנייה. אני מזיז בעדינות את היד שמכסה את הפטמות ושולח את יד ימין אל הפטמה השמאלית שלה. אני מחייך תוך כדי שאני תופס ומסובב לה את הפטמה. היא מתחילה להתפתל. אני שולח את היד הפנויה שלי ונותן מכה חדה לציצי השני שלה.

"חשבתי שאמרתי לך לעמוד ישר."

"אבל זה כואב לי.". היא מייבבת לי. אני מתעלם מהיבבות ומצמיד אותה לקיר. היבבות שלה מעמידות לי את הזין כל כך חזק. אני משחרר את הזין מהטרנינג ומעביר אותו על החלק הפנימי של הירך שלה. היא מנסה לברוח כמובן ובתגובה אני תופס לה את הצוואר ומרים אותה טיפה למעלה. ביד השנייה אני אוחז בזין שלי ומעביר אותו לאורך הכוס. מלמטה למעלה. העיניים שלה עוד שנייה יוצאות מהמקום אז אני מוריד אותה טיפה למטה אבל ממשיך להחזיק את הצוואר שלה. אני ממשיך לשחק עם הזין שלי מחוץ לכוס שלה. נוגע לא נוגע. ככל שהזמן עובר אני מרגיש את הרטיבות שם למטה מתגברת. 

"נעים לך, חמודה?"

היא מסרבת ליצור איתי קשר עין. אני מניח את שתי הידיים שלי בשני הצדדים של הראש שלה ככה שהיא חייבת להסתכל קדימה. 

"שאלתי אם נעים לך. לא מנומס לא לענות לשאלות."

"לא נעים לי!"

שתי סתירות מצלצלות.

"לא יפה לשקר מתוקה. חבל."

אני ממשיך עוד כמה דקות ומתרחק ממנה. היא מתנשפת והברכיים שלה רועדות טיפה. 

"תראי. כל כך מטונפת."

אני מוציא את הצינור מהגומחה שלו ומפעיל את הזרם. בהתחלה היא מנסה לזוז אבל אחרי בעיטה שתיים היא מבינה שעדיף לה שלא לזוז. אחרי כמה זמן אני פוקד עליה להסתובב ושוטף את החלק האחורי שלה. כשאני מחליט שהיא נקייה מספיק אני הולך אל השידה ושולף משם מגבת. אני זורק את המגבת אליה והיא ממהרת להתנגב תוך כדי שהיא ממלמלת תודה. אני מתקרב אליה.

"מה אמרת?"

"ת-תודה."

אני שולח אגרוף מהיר אל הבטן שלה. היא מתקפלת לשתיים ומשתעלת. אני מושך אותה למעלה. 

"את יודעת יותר טוב מזה. מה אומרים?"

הידיים שלה נשלחות להגן על הבטן. אני מגחך לעצמי ומסובב את אחת הפטמות שלה בעוצמה. היא צורחת. 

"מה. אומרים."

"תודה אדוני!"

אני משחרר לה את הפטמה והיא קורסת לרצפה. אני מרים אותה מבית השחי ומוביל אותה בעדינות אל המזרן שלה. הפעם אני אוזק לה רק את הרגליים. אני מכסה אותה עם השמיכה ולוקח את המגבת והכוס הריקה. אני משאיר את האור פתוח בדרך החוצה. בכל זאת צפוי לה יום עמוס. 

 

**************

הפוסט הזה מוקדש לפרלין שלימדה אותי איך פורנו כתוב היטב אמור להיקרא, להיראות ובעיקר להרגיש. 

לפני 3 שנים. יום שבת, 3 ביוני 2023 בשעה 12:55

בנוהל, cnc. אל תקראו אם אתם יודעים שזה יטרגר אתכם טוב?

 

***********************

אחרי שאני עולה במדרגות אני מריח בישולים. אני נכנס למטבח ורואה את האהובה שלי עומדת וקוצצת בצלים קטנים. אני מתקרב אליה מאחור ומחבק אותה מהמותניים. 

"מריח טוב, מה את מבשלת?"

"תבשיל פירות ים בחמאה ומרווה.". אני שומע את הגאווה בקול שלה.

"ומה הכנת לאורחת שלנו למטה?"

היא מחווה בידה אל קצה השיש ואני רואה קערה מכוסה בנייר כסף. אני משחרר את החיבוק, הולך לכיוון הקערה ומרים טיפה את נייר הכסף. זה נראה כמו אוכל לכלבים. אני שולח אליה מבט שואל והיא ישר אומרת "אל תדאג, זה לא באמת אוכל של כלבים. זה בשר טחון עם כל מיני.".

אני מושך בכתפיים והולך לערוך את השולחן. כשאני מסיים היא מגיעה אל השולחן עם התבשיל ובקבוק יין לבן. אני מביא פותחן בקבוקים, פותח את הבקבוק ומוזג כמות נכבדה של יין לשנינו. היא באמת מבשלת מדהים. במשך חמש דקות אני לא מדבר מילה ורק מתרכז בלאכול. 

"את מבשלת בן זונה. זה ממש טעים באלוהים." 

היא מושכת בכתפיה בביטול. "נשמה זה פשוט שקנית לי חומרי גלם טובים, לא עשיתי כלום."

אני מרים את כוס היין שלי. גם היא מרימה את שלה ואחרי שעשינו לחיים אני שותה מהיין. התאמה מושלמת לתבשיל. אני מסיים את האוכל ומפנה את הכלים לכיור. אני מרגיש טפיחה על השכם ומסתובב. 

"אני אשטוף כלים, האורחת שלנו צריכה לאכול."

אני מהנהן, מוריד את הסינר ולוקח את הקערה. בדרך למטה אני לוקח צעצוע וקנקן מים. אחרי שאני יורד אל המרתף אני מדליק את האור, מניח את הקערה ליד האורחת ומתיישב כשהקנקן לידי והצעצוע ביד שלי. היא חמודה כשהיא ישנה. אחרי כמה זמן אני נעמד, לוקח את הקנקן ושופך עליה. בשנייה אני מרגיש איך שהזין שלי מתעורר מהבהלה שלה. אני נותן לה חמש שניות ואז נותן לה זץ עם הצעצוע ביד שלי. היא מנסה לברוח לצד שרחוק ממני אבל אני מגיע עד לשם ודואג שהיא תראה את הצעצוע שביד שלי. היא נושמת נשימות מהירות ושטוחות ולא מפסיקה להסתכל על הצעצוע. אני נותן לה עוד זץ והיא מתקפלת לתנוחת עובר. אני מניח את הצעצוע על הכיסא שלי ותופס לה בשיער. היא נגררת אל הקערה של האוכל. 

"אני מציע שתקשיבי לי טוב מאוד עכשיו אם את רוצה לא לחטוף עוד מכות להיום."

העיניים המבוהלות האלה. הטעם החמוץ של הפחד באוויר. אני מרגיש שהכל מתחדד אצלי.

"הבאתי לך ארוחת ערב, מותר לך לאכול אותה. אסור לך להשתמש בידיים שלך. ברור?"

היא ממשיכה להסתכל עליי.

אני לוקח את הצעצוע ונותן לה עוד זץ. "אם אני שואל שאלה אני מצפה לתשובה, טינופת."

אני שומע בכי קטן. 

"ברור?"

"כ-כן"

"כן מה?"

"כן ברור?"

אני מגלגל עיניים. "לא, כן אדוני. עכשיו ננסה עוד פעם. הבאתי לך ארוחת ערב, מותר לך לאכול אותה. אסור לך להשתמש בידיים שלך. ברור?"

"כנאדוני".

"יופי, בתיאבון."

אני לוקח את נייר הכסף ומתיישב מולה. היא מתקרבת אל הצלחת והבעת גועל נסוכה על פניה. היא מרחרחת את האוכל ונראית כאילו היא עומדת להקיא. אני מנופף בצעצוע ממול לפרצוף שלה והיא נרתעת לרגע. אחרי כמה שניות היא מתחילה לאכול. אחרי ההלם הראשוני נראה שטעים לה. ברור שטעים לה. היא מסיימת מהר את האוכל.

"היה טעים?"

"כן."

אני בועט לה בצלעות.

"לא שמעתי, היה טעים?"

היא מייבבת. אני בועט לה עוד פעם בצלעות.

"שואלים אותך שאלה, היה טעים?"

"כן אדוני היה טעים אדוני סליחה אדוני אל תרב-"

אני בועט בה עוד פעם. הפעם נתתי מכה מכובדת. 

"את לא תקבעי לי אם אני מרביץ או לא. ברור?"

"כן אדוני"

"יופי, לילה טוב."

אני נותן לה עוד כמה בעיטות לקינוח, לוקח את כל החפצים ומכבה את האור בדרך למעלה. 

 

***********

שמעו כנראה שאני אמשיך לכתוב את הסדרה הנוכחית עם או בלי פידבקים. מה שכן, אני מעדיפה עם פידבקים:)

מקווה שאתם נהנים מזה, אני יודעת שאני נהנית מלכתוב את זה.

לפני 3 שנים. יום שישי, 2 ביוני 2023 בשעה 12:26

אפטר קייר זה כשקמים מוקדם מדי בשישי בבוקר בשביל להיות באזכרה של סבא ואז דופקים שנץ של 4 שעות. בכלל אני לא זוכרת איך זה לישון צהריים כי הכדורים שאני לוקחת לא נותנים לי לשנוץ.

לפני 3 שנים. יום חמישי, 1 ביוני 2023 בשעה 7:37

רציתי לכתוב פוסט לקראת הסשן של אתמול בערב אבל כל מה שהספקתי לכתוב היה הכותרת. "ציפייה".

ציפייה זו מילה שבאמת מתארת בצורה די טובה את מה שעבר עליי בימים האחרונים. זה התחיל בזה שקיבלתי משימות מיוחדות לקראת המפגש. ההמשך היה כשעברתי אירוע לא פשוט לפני כמה ימים. הוא היה שם בשבילי בצורה מוחלטת. 

ואז הגיע היום. יצאתי לדרך והגעתי אליו. כבר כשהוא אסף אותי הוא התחיל לטרלל לי את הצורה. זה לא עוזר במיוחד שאני נהיית סתומה בצורה די נוראית לידו. בכל מקרה,  הגענו אליו לדירה והתחלנו את הסשן. פה היה הבלתם הראשון כי קיבלתי חמש דקות אחרי שהתחלנו. התארגנו והוא המשיך קצת אחרת. 

תכלס מה שבא לי לדבר עליו זה הקטע שהוא הרביץ לי ואז ביקשתי כוס מים. הוא יצא מהחדר כדי להביא לי מים ובשנייה שהוא יצא מהחדר התחלתי לבכות. לא בכי קטן וחמוד. בכי תמרורים. אני חושבת שאני יודעת מה היה הטריגר לבכי וזה לא עניינכם. 

אז הוא יצא מהחדר והתחלתי לבכות. הייתי עם אזיקים מדוד עלי שהיו מחוברים לכורסה עם אזיקונים. תכלס הייתי מסוגלת לשחרר את עצמי מהאזיקים מבחינה פיזית אבל לא הייתי מסוגלת לעשות את זה. אני חושבת שאפילו לא חשבתי על האפשרות. הייתי עסוקה בלבכות. באיזה שלב הוא חזר עם המים והצלחתי לאמר לו אדום. הוא שחרר אותי מיד וחיבק אותי. זאת הייתה פעם ראשונה שחטפתי כזה דרופ באמצע סשן. כאילו, היו לי דרופים פה ושם יום אחרי סשן. חוץ מפעם אחת האמת לא בכיתי באמצע סשן. והסשן ההוא הוא הסיבה שאני מתקשה עם אוראלי. 

כתבתי שאני מתקשה עם אוראלי ולא שאני לא עושה אוראלי כי עשיתי תהליך סביב הדבר הזה. השולט שאני כותבת עליו לאחרונה מקלף לי את השכבות בצורה די משוגעת. לא חושבת שהייתי מוכנה לחשוב על לנסות אוראלי בסיטואציה שאני הנשלטת עם אדם שהוא לא הוא. 

אחרי האדום שאמרתי הוא נתן לי להתכרבל ולהרגע בתוך החיבוק שלו. אחרי כמה זמן הוא אמר לי לזוז לכיוון המפשעה שלו. יש לי בעיה עם להגיד דברים שאני רוצה בסיטואציות שאני לא קובעת הכל. אני אסביר. יש ממני דרישה שכשאני רוצה לגמור אני צריכה לבקש. יש טקסט קבוע שאני צריכה לאמר. אני לא מצליחה להוציא אותו מהפה שלי. בכל מקרה התכרבלתי בין הרגליים שלו.

 

*עריכה לאחר מספר תגובות בפרטי, מסתבר שלא כתבתי את החלק הזה ברור. אני ביקשתי למצוץ והוא לא דרש ממני למצוץ לו כשאני בוכה*

 

האמת שיש לי עוד על מה לכתוב. נגיד על הפעם השנייה שבכיתי כשהוא גמר לי בפה, עכשיו אני זוכרת למה טורגרתי מזה אבל זה קשה. אני רוצה להיות צעצוע יעיל. 

אני גם רוצה לכתוב על זה שהוא העיר אותי בחמש בבוקר כי פשוט התחשק לו ועשיתי לו נעים. אין לי מילים לתאר את מה שקרה שם. סתם, יש לי מילים. אין לי אומץ להשתמש בהן.

אני ממש שמחה מהמקום שאני נמצאת בו בחיים. מכל הבחינות. יאללה בואו למצעד היום❤️

לפני 3 שנים. יום שני, 29 במאי 2023 בשעה 18:54

מחר בשעה הזאת אני כבר אהיה צעצוע למופת. תכלס אני מרגישה שאני יכולה לסיים את הפוסט הזה במשפט הזה. 

בכל מקרה אני מרגישה שאני צריכה להעלות על הכתב קצת מהתחושות שלי סביב האירוע הזה בימים האחרונים. קיבלתי משימות לקראת המפגש מחר. אני לא רגילה למקום הזה שמוריד מהאגו שלו. אני בן אדם חזק ועצמאי. הייתה תקופה ארוכה שהגדרתי את עצמי כשולטת. גם באופן כללי אם דורשים ממני דברים אני עושה בכוונה ההיפך. 

לאחרונה עברתי יום פחות מוצלח מבחינתי והוא היה שם בשבילי. הטבעיות בה הוא הודיע לי שאני לא צריכה לעשות שום דבר מהמשימות שקיבלתי והעובדה שהוא פשוט כתב לי כל כמה זמן כדי לוודא שאני בסדר פחות או יותר הן השורש של הביטחון שלי בו. אני מוכנה לרדת סופר נמוך ופומבי בשבילו כי הוא פאקינג מוכיח לי כל פעם מחדש שהוא ראוי. זה די מרגש אותי הקטע הזה שיש הבנה די עמוקה בינינו. כאילו, היינו חברים טובים בערך שנה לפני שהתחלנו את מערכת היחסים ההיררכית הזאת. 

אני לא טיפוס שאוהב לחשוף חולשות. זה חלק ממנגנון הגנה מאוד מורכב שפיתחתי בילדות. די פירקתי אותו בעבודה קשה בחודשים האחרונים אבל אני נפגשת מלא עם הקושי הזה מולו. הוא גם לא טורח לעשות לי חיים קלים חלילה. 

אני מקווה שיהיה מוצלח מחר.

לפני 3 שנים. יום ראשון, 28 במאי 2023 בשעה 11:23

אז ככה, אם יש שולט רע ואכזר ונשלטת מהבולה שמתכתבים והשולט דורש שהיא תשתמש במילים ובתגובה הוא מקבל את ההודעה הבאה:

 

"מילים מילים מילים

הנה מילים!"

 

ברור שהנשלטת צריכה לחטוף, אבל האם זה מצחיק?

 

4#

לפני 3 שנים. יום שבת, 27 במאי 2023 בשעה 17:47

אני בן אדם עקשן אז יאללה, לפחות 3 דברים טובים שקרו לי/ עשיתי לעצמי/ ראיתי אחרים עושים ברחוב.

 

1. ישנתי מלא בסופש הזה. באמת שהייתי צריכה את המנוחה הזאת. 

2. התחלתי לשמוע פודקאסטים לימודיים. בהתחלה חרשתי על הפודקאסט של הר"י על פסיכיאטריה, מומלץ. עכשיו אני שומעת את האוניברסיטה המשודרת- זה כל כך כיף מעניין וכיף. 

3. קיבלתי מחמאות על זה שאני משתפרת בצילום של התמונה היומית שאני שולחת לגברת ה'. 

4. קיבלתי משימות לקראת המפגש ביום שלישי🫠🫠🫠

5. נראה לי שאני מרוויחה מלא עכשיו כי החתמתי כניסה ביום חמישי בצהריים ואני מחתימה יציאה רק מחר בבוקר. 

 

אור ואהבה😻🍭

3#

לפני 3 שנים. יום רביעי, 24 במאי 2023 בשעה 22:04

1. הפועל ניצחה היום.

2. נפגשתי עם חברים וחברות טובים לפני המשחק, לא ראיתי אותם מלא זמן. 

3. ה' מטרלל אותי לגמרי ואני מרטיבה בכל פעם שאנחנו מתקשרים. זה כל כך לוהט🫠🫠🫠

2#

לפני 3 שנים. יום שלישי, 23 במאי 2023 בשעה 16:44

עבדתי הרבה יותר מדי היום אבל יאללה - שלושה דברים טובים שהיו היום.

 

1. בישיבת צוות היום בבוקר נפלו לי כמה אסימונים לגבי הזהות המקצועית שלי שם. הקטע הזה שבעבודה אחת אני עובדת כבר 4 שנים ובעבודה החדשה אני עובדת כולה כמה חודשים. בקיצור נראה לי שאני מבינה איך אני מתפתחת מבחינה מקצועית שם ובאופן כללי. 

2. היה לי פגישה ממש מוצלחת עם סטודנטית היום. מלא זמן שאני לא מצליחה להביא את המאה אחוז שלי איתה. היא יודעת ושמה לב. בכל מקרה הצלחתי להיות שם ולא לברוח לצדדים.

3. הגעתי עכשיו הביתה שזאת שעה יחסית מוקדמת למתי שאני מגיעה בדרך כלל. ארוחת ערב נורמלית ואולי אפילו איזה פרק בסדרה שלי בנטפליקסססססס.

 

רק אור ואהבה❤️🍭

#1

לפני 3 שנים. יום שני, 22 במאי 2023 בשעה 10:52

החלטתי לעשות פינה חדשה.

אני הולכת לכתוב כל יום (זתומרת אם אני אזכור) לפחות שלושה דברים טובים שעשיתי בשביל עצמי/שקרו לי/סתם טוב לב אקראי ברחוב.

יאללה מתחילים?

1. הלכתי לפסיכיאטרית היום וקיבלתי מכתב בשביל ביטוח לאומי. פעם אחרונה שהייתי אצלה הייתה במאי שנה שעברה וזה מאוד מרגש אותי לראות כמה התקדמתי מאז הפעם הראשונה שהייתי אצלה ביוני 2018. אשכרה מפגש ביקורת פעם בשנה. 

2. סוף סוף טיפלתי בתיאום מס שיושב לי במאחורה של הראש יותר מדי זמן. 

3. שלחתי דיווחי שעות על חודשים מרץ אפריל. קצת סיבכתי את המנהלת שלי אבל היא תסתדר חחחח.

4. כתבתי קצת בספר שלי אחרי שלא נגעתי בו כמעט חודשיים. עוד איזה עשר שנים במקרה הטוב הוא ייצא לאור, אולי.

5. מישהו החזיק לי את הדלת של האוטובוס כשרצתי אליו. הארץ הזאת תהיה בסדר, מתישהו.

 

יאללה אור ואהבה לכולם❤️