רגש. הדבר שהכי מחרמן אותי. אולי הדבר היחיד שמחרמן אותי, בעצם. זה רגש. וככל שיופיע מולי בצורה גולמית יותר, כך בהתאמה גם תגבר רמת העוררות שלי.
הווה אומר, להיות איתי משמעו להגיע אל הקצוות של הרגש שלך. אבל על אילו רגשות מדובר? רגשות של אהבה, השפלה, ופחד. נתבונן בשלושה הללו כשלוש נקודות במרחב ונצייר קו ביניהן:
אהבה----השפלה----פחד
אהבה
אני רוצה שתתאהבי בי עד הסוף. אני רוצה שתשימי את הלב שלך בידיים שלי ותעצמי עיניים. אני רוצה שתרצי רק אותי, שתדעי רק אותי.
השפלה
אני רוצה שתפקחי את עינייך מחדש כשאת מתבוננת אלי מלמטה, את יורדת למטה, ועוד יותר למטה, את רחוקה, את שפלה, את נופלת אל תהום ובתחתית שלה את מוצאת אותי, כשאת פוגשת את רשת הביטחון שלי.
פחד
אבל המבט בעיניים שלי כשאת מתבוננת בהן כעת הוא מבט של טירוף, וזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות: לטרוף אותך. לנשוך אותך עד אשר הטעם המתכתי של הדם הניקז ממך ימלא את הפה שלי ויעודד אותי להמשיך ביתר שאת, לבעול אותך בכל פתח ונקב אפשרי בשעה שכל נקבוביותייך פתוחות ורוטטות מפחד.
אהבה
להרפות את הלסת שלי ולחבק אותך חזק כשאני עוד בתוכך, שם אנחנו נקודה בזמן, אנחנו סינגולריות, אנחנו לרגע קט - שווים.
אהבה -> השפלה -> פחד -> אהבה
המשולש טפח והתנפח, צלעותיו הפכו קעורות והוא הפך למעגל. אהבה, שמובילה להשפלה, שמובילה לפחד, שמוביל בחזרה לאהבה.