בעצתך

אז תקום!

תתלבש!

ובוא!

פאמדום אורדורה!!!

מובן?!

בלי מסג... סתם ככה נחות להן.

מישהו פומבי ופנוי מרחובות

|? .

זה לא לדחוף זרנוק לתחת

זה לא ללקק רגליים

זה לא לסחוב קניות 

זה לא לשטוף כלים

זה לא להיות נהג

זה לא למלא ג'ריקן בפיפי ותת למישהו לשתות אותו 

ואני יכולה להמשיך ולהמשיך.

שליטה בשבילי היא חשמל.

ולא. 

לא שוקר.

חשמל פנימי שקורה כשאני מרגישה את החולשה שלך אליי.

וככל שהזמן יעבור והאנרגיות והכוחות שלך יעברו אליי אתה תשאר ריק.

ריק מצרכים.

ריק מרצונות.

ומה שישאר זה הכמיהה שלך למלא כל משאלה שלי.

לבטל ולהתגבר על כל מה שמפחיד על כל מה שמגעיל.

על כל מי שאתה.

בשבילי.

זאת שליטה בשבילי.

המשך יום ....

את במרתף שלי.

ערומה כבולה ובעונש.

אמרת לי לא . העזת.

אז הלכתי והשארתי אותך בוכה ואת שם.

מחכה.

ואז סוף סוף את שומעת אותי. חוזרת אחרי מה שהרגיש כמו נצח.

והדלת נפתחת. 

אבל זו לא אני.

אישה ערומה יפיפייה עם קולר ברזל מחובר לשרשרת על הצוואר.

עם קערה קטנה של אוכל.

היא מתקרבת אליך.

את מסתכלת עליה.

זה כואב אבל את לא מוציאה מילה.

היא מלטפת אותך. 

מעבירה את השדיים על הפרצוף שלך.

ואז את הכוס.

את מרגישה כמה הוא רטוב.

ןאז היא מתרוממת הולכת וזורקת לאוויר ...

"אני הולכת לקבל זין מאמא גאדס"

לילה טוב מתוקים

אחת משלי.

חטופה.

מפוחדת.

עם קערת מים.

רטובה - בלי קשר לקערה

בא לי אישה! חזקה! יפה! אמיתית! חיה!

לא קיימת... מתהלכת בעולם וריקה.. 

חיה באמת!

ולנתק אותה מהחיים האלה.

להעריץ אותה כשהיא על 4 נחדרת בכל חור.

לאהוב אותה כשהיא מבינה שאין לאן לברוח ומתמסרת.

היא תיהיה המלכה שלי ואני שלה.

אני אשתמש ואנצל כל מילימטר של עור.

כל נשימה.

כל חלק מהנשמה שלה.

בא לי להכאיב ולנשק.

לעייף ולהשכיב אותך לישון.

לדאוג לך להכל.

לשמור עליך כמו בובת חרסינה.

שלא ישברו לא יסרטו ולא יפגעו.

בובה שלי.

איפה את? 

שהיא במקצועה גם סטיילסטית.

או מכירה סטיילסטית מהקהילה ?

מישהי מהמרכז

ולא לשכוח פאמדום שבת!!

מתחיל 

ליפני 10 שנים מצאתי שההגדרה הזאת מעניינת אותי.

הבנתי שאני לא לבד.

הבנתי שהפנטזיות שלי מותרות רצויות אפילו משותפות לאנשים מסוימים.

אמצתי אותה. את ההגדרה. והיום הרבה יקראו לי ככה.

שולטת. 

אבל החיים קורים. 

הפכתי להיות אמא. ובת זוג. פתאום יש לי משפחה.

שולטת ? אני?

אז כן בטח אני עדיין רוצה אותך על 4 מלקק לי תרגליים חוטף על זה סטירה ועוד אומר תודה אבל זה הופך אותי לשולטת?.

אני שמרגישה כמו איזה עבד של ילדה בת שנה.

שבעבודה שלי אני צריכה לתת תנשמה בשביל בסוף לשמוע שזה לא מספיק? 

שאני לא מספיקה! אני?!

 מי שמכיר אותי יודע - וזה גם מקועקע עליי - שאני דוגלת בלקחת סיכונים בחיים.

אז כן אני אוהבת שליטה. ושליטה אמתית היא על עצמך קודם כל!

עזבתי את העבודה.

נרשמתי ללימודים.

ואני בתהליכים של פתיחת עסק.

תאחלו לי בהצלחה.  

אגב מנוי למחר.

למי יהיה הכבוד?

מי בא לנקות?