יש לי ידידה. למדנו יחד 3 שנים, כל אחד תואר אחר. גרנו באותו בנין במעונות. די מהר גילינו שאנחנו באותו ראש והעברנו את כל התקופה בכיף.
הידידה הזו מאוד אינטליגנטית, והחלה ללמוד תואר שני במגמה יוקרתית. בנוסף לכך היא יפהפיה. רוב הדאחקות שהיינו מריצים נסבו על אלו שהיו מנסים להתחיל איתה. הדאחקות היו רבות כמספר אלו שהסתובבו להם הראשים בגללה.
בסוף התואר נפגשו לבד, שתינו קצת, והחזרתי אותה הביתה. ליד ביתה התחלנו לדבר קצת על אהבה.
הקדמה: לפעמים אני יכול להיות די סתום.
כן, וגם אז הייתי סתום. כל הערב היא התנהגה שונה מאשר בלימודים, ובכלל לא שמתי לב. רק ליד ביתה, שאלתי אותה מתי כבר תמצאי מישהו שאת אוהבת, ותהיי רק איתו במקום לסובב ראשים של גברים אחרים.
היא ענתה לי.
ומיד אחרי התשובה חטפתי נשיקה חמה.
למזלי עיניה היו עצומות והיא לא ראתה את המבט ההמום על פני שנראו בערך כך 😲
(להסבר מפורט על הבעת פנים זו ראו http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=54523&blog_id=14140 ).
כשהתאוששתי מספיק כדי לענות לה, לא היה לי פשוט לומר לה שאני לא נמשך אליה. באותו רגע הרגשתי שמשהו דפוק אצלי. כל העולם יכול להימשך אליה ודוקא אני לא?? למה?! סעמק%$#@
במקום להימשך למי שצריך אני נמשך לבנות עם מאפיינים שונים לחלוטין.
כמה ימים לאחר מכן שמתי לב שהייתי המום ממה שהיא אמרה עד כדי כך שהקטע הזה לא חיזק את האגו שלי, כמו שאמור לעשות לגבר.
זה מרגיז עד כמה שלא ניתן לשלוט במשיכה. לפעמים בא לי לבעוט לעצמי בראש כל כך חזק עד שכשההכרה תחזור אלי אני לא אדע מי בעט בי...
לפני 17 שנים. 7 בדצמבר 2006 בשעה 23:44
