אני גוסס.
נכנסתי לבלוג שלי, כדי לעדכן אותו כנראה בפעם האחרונה.
המחשבה של לעזוב את העולם הזה מבלי להיפרד מכם קודם מאוד הציקה לי.
תודה על האנשים הנפלאים שהכרתי כאן והנעימו את זמני. תודה לכם מכל הלב.
וסליחה מכל מי שפגעתי בו, אם במודע אם שלא במודע.
אל תדאגו לי. לפחות הסבל שלי לא היה ממושך כל כך. כן, אני יודע שאתם בשוק. אבל גם לי זה בא בהפתעה.
למעשה, זה התחיל היום בצהרים. רצתי מהאוטובוס לבית וירד גשם. נכנסתי הביתה כשהשיער שלי רטוב 😒
שום דבר לא הכין אותי למה שקרה אחר כך. התחלתי להרגיש לחץ וקצת כאבים בחזה. שאלתי ידידה קרובה מה הם הסימנים לדלקת ריאות, והיא אמרה שיש כמה, וביניהם לחץ בחזה ושיעולים. ובאמת אם אני זוכר נכון השתעלתי לפחות פעם אחת! היא טוענת גם שצריך להיחנק ולהכחיל, אבל אין לי בחדר מראה. בהחלט יש מצב שאני כחול. אה, וגם החדר עצמו מחניק.
הכי מצחיק שהיא צחקה עלי ואמרה שאני צריך פסיכולוג. מוזר. כאחד עם תואר בתחום, ברור לי שהם לא מתעסקים עם דלקות.
אוי הכאבים!!... אין לי צל שספק שתקפה אותי דלקת ריאות סופנית.
אני אומר שלום לכל אלו שניפגשתי עימם. ואת אלו שלא ראיתי, אני מזמין להלוויה שלי. אשאיר צוואה שהיא לא תהיה בגשם. שלא תלקו חלילה במחלה הנוראית הזו.
סלחו לי כעת, אני צריך לצאת מהכלוב ולגלוש באתר אחר... נראה לי שאני אכנס לאתר של חב"ד.
אחרי הכל, יש מצב שאני נפטר בכל רגע. למות באמצע גלישה כאן? ומה אני אספר לאלוהים?
פדיחות.
לפני 17 שנים. 30 בינואר 2007 בשעה 19:25
