צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

To infinity and beyond

זו אני, המחשבות שלי, האהבות שלי
לפני שנתיים. 18 בדצמבר 2021 בשעה 8:24

אני (זונה) מרדנית.

קשה לי לבצע משימות.

קשה לי שאני לא הזונה הכי טובה שיש.

קשה לי שאתה שולט לי בגמירות. לוקח לי את הדבר האחרון בחיי שיכולתי לשלוט בו.

זה לא שאתה שולט לי בכל תחומי החיים. ממש לא.

אני קרייריסטית, ואני טובה בעבודה שלי ובזה לא נוגעים.

אבל משהו בלקרוא לך אדוני כל משפט וחצי, ולדווח ולבצע משימות, כל הגוף שלי מתמרד (או אולי זה בכלל המוח?)

כי אתמול כשאמרת לי לגמור, הייתי הכי רטובה שיש. אז הגוף שלי כנראה צייתן וממושמע.

אבל מה יהיה עם המוח המרדן הזה?

מתי אני אדביק את הפער?

מתי אני אשלים עם הדיסוננס הזה, בין להיות חזקה ועוצמתית לבין להיות הזונה שלך?

חלקה כאישה​(אחר) - אחטא לאמת אם לא אכתוב לך שאפו על הכנות שלך באמירה מרדנית !
נשלטת אכן , אבל למה אי אפשר להיות נשלטת כשרק המבט שלו מורה ואזה בא הבום .
למה החובה לפנות באמירות בואי יכלבה ....
השקט לפעמים יוצר תהפוכות של רעש גועש , ועצם המבט החודר , יש בו נתיבי אמירה ברורים .
פשוט איתך במרדנות הזו
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י