״פתחי את הדלת״.
ככה, בלי שום הכנה מוקדמת, הוא כאן. אני פותחת את הדלת ורואה שהוא מחזיק ביד שקית שקופה, עם שוט ארוך וצעצועים נוספים.
בלי גינונים מיותרים הוא מוביל אותי לחדר השינה, וסוגר אחריו את הדלת. הוא מורה לי להתפשט ולעלות על ארבע על המיטה.
הצלפה של שוט על התחת. התחת שעדיין מחלים ממפגשנו האחרון… הצלפות על כף הרגל, הגב, הירכיים. הפעם אלו הצלפות עם קיין אכזרי (והכבל הארור הזה), וכל הצלפה מרגישה עוצמתית יותר ויותר מזו שקדמה לה.
הדמעות שלי זולגות מעצמן. אני נכנסת להתקף בכי.
לא צפיתי את הכאב הזה, לא התכוננתי…
אחרי הסשן הקודם, הייתי בספייס 4 ימים. ארבעה פאקינג ימים התהלכתי כמו מסוממת. בחיים לא הרגשתי ככה לפני. לא כאב לי כלום, וכל יום הסתכלתי על הסימנים שהוא העניק לי והרגשתי גאווה. אבל עכשיו, אני כאובה…
הוא מרים אותי מהשיער ומסתכל לי לתוך העיניים. קשה לי להישיר אליו את המבט, ואני רק רוצה להשתבלל לתוך הרחמים העצמיים שלי ולהיעלם. הוא לא נותן לי, וסטירה מצלצלת מחזירה אותי למציאות. הוא סופר עד 10, וכבר ב-8 אני מרגישה איך אני לאט לאט מפסיקה לבכות ונרגעת.
במקביל לרטיבות מהדמעות, קורה משהו אחר.
הוא משכיב אותי על המיטה, פותח לי את הרגליים, ומחדיר את האצבעות שלו. הכוס שלי נוטף. איך זה כל כך מדליק אותי? רק לפני שניה הייתי עצובה ובוכיה!
הוא מתיישב מעליי וקורע לי את הפה והגרון. אני נחנקת ושואבת את הזין שלו. ואז הוא מחדיר לי את הויברטור, והפלאג ובסוף גם את הזין שלו.
הבכי שוב חוזר, הוא תופס לי את הפנים, חונק אותי, וחיוך קטן עולה לו בזווית הפה… הוא נהנה לראות אותי ככה, משומשת בכל החורים, רטובה, מטונפת.
״בואי, תניחי את הראש״.
אני נשכבת ומניחה את הראש על הזין שלו. הוא מלטף לי את השיער והפנים ולאט לאט אני מפסיקה לבכות וחוזרת לנשום רגיל.
חוזרת לעצמי.
.
