לאחרונה הבנתי שקורה לי דבר מאוד מעניין מאז שנכנסתי לבדס״מ.
שבניגוד לעצמי הרגילה, החדה, החריפה, הווכחנית, שהמילים הן כל עולמי ואני שולטת בהן ביד רמה, נמצאת מישהי אחרת.
מישהי שנותרת ללא מילים, שלא מצליחה להשיב על שאלות פשוטות (כמו למשל: אם אני מעדיפה שתזיין אותי קודם בכוס או בתחת), בקושי מצליחה לספור הצלפות, משפילה מבט, צוחקת בביישנות.
סוג של בובת מין מטומטמת, שברגע שיש לה זין בפה, אצבע בכוס או פלאג בתחת פשוט לא מצליחה להתבטא.
מניחה שבגלל זה בקושי עניתי לך באותו לילה. ודיברת אליי המון.
אתה מבין, כי כשיד אחת שלך על הכוס שלי, והשניה לופתת אותי ומצמידה אותי לגוף ולזין שלך - כשאתה מורה לי לא לגמור ומביא אותי לקצה - אין סיכוי שאני אצליח לחבר משפט הגיוני (ברור שבסוף גמרתי בטירוף, והודעת שאני אשלם על זה).
או כשהזין שלך בתחת שלי, מפמפם אותי חזק, ואני נמרחת על הכרית, מתמזגת עם הסדינים, הראש שלי כבר בחלל, והגמירה שלך מכסה את כולי - אין לי באמת הרבה מה לומר…
אולי זה בעצם חלק מההתמסרות שלי?
הויתור הטוטאלי הזה על טיעונים, הסברים, ומילים?
אולי… 🙈
