"אני נותן לך מילת בטחון, היא בשבילך ועבור שנינו, השתמשי בה בתבונה, נשלטת. "
מעולם לא ביקשתי מילת בטחון. היא תמיד ניתנה לי בהוד, הדר ופאר.
מלווה בהסברים על חשיבותה, מתי ראוי ומתי לא לנשלטת חכמה להשתמש בה.
על סכנות השליטה בנבכי הכאב. על גבולות וקווים, שנחצים ויחצו.
והוא אמר לי , יותר מכל אני מוטרד ממילת הביטחון שלך. ביקש לתת לנשמתו מנוח שבעת מצוקה, יהיה לי מפלט, שכן איש אינו קורא מחשבות, ואני ביקשתי לי אותו, שכן יקרא וירגיש, וידע להאט או לדחוף קדימה.
השולט שיודע לדרוש ולתת, ולקחת את מה ששלו, לעטוף בכאב וברכות, במילה שאין להגיד את שמה. הרי היא אהבה.
ומעולם לא נדרש לי השימוש במילה הזו, שכן הפחד מהשימוש גדול מהתכלית. והרי אני נוצרתי לזחול בשביל הכאב, בשביל לתת ולשרת, ואם בחרתי בך ,
אתה אדוני.
לעולם לא אצטרך לי אותה אזדקק לה.
גם אם תזכיר לי שוב ושוב שהיא קיימת.
היא אמורפית המילה הזו.
אני בשר ודם.
