עונש = שְׁלִילַת זְכֻיּוֹת אוֹ גְּרִימַת כְּאֵב וָצַעַר לְמִישֶׁהיא עַל עֲבֵרָה שֶׁעָבַרה.
יש מין קטע כזה עם בנות זוג שהן שואלות בהתרסה "איך תעניש אותי" או לפעמים מבקשות "תעניש אותי".
בדרך כלל הכוונה זה לקבל עוד ממה שהיא אוהבת. עוד הצלפות, עוד השפלה, עוד כאב.
זה פחות עובד בשבילי.
אני תמיד מסביר בתחילת קשר חדש שעונשים איתי זה לא משהו נעים.
עונש איתי לא יהיה משהוא שאת אוהבת.
עונש צריך להיות עונש. משמעותי. מפתיע. קשוח.
אז אני אוהב לאסוף עונשים.
זא לאסוף את הפחדים והפגיעויות שאני מגלה ולהגיש אותם כשצריך.
"אני יודעת שמגיע לי עונש". היא אומרת ויש לה חצי חיוך.
נכון כלבה קטנה שלי. לא שכחתי.
אני מתיישב.
לעמוד כלבה קטנה. להתפשט לגמרי. זריז.
לרדת על הברכיים ליידי. להצמיד את הראש לנעל שלי. טוסיק גבוה באוויר.
אני מחכה דקה שתיים בשקט.
חשבת ששכחתי שמגיע לך עונש כלבה קטנה ?
"לא אדוני".
את מוכנה בשבילי?
"כן אדוני".
אני מכאיב לה קצת. מאדים את התחת המושלם שלה.
את בטוחה שאת מוכנה בשבילי כלבה קטנה?
"כן אדוני".
אני מחייך.
לא לזוז כלבה קטנה.
אני קם לחדר השני. מביא דפים ועט. שם אותם מולה על הרצפה.
את רוצה לדעת מה העונש שלך כלבה קטנה?
"כן אדוני" היא עונה. הקול שלה קצת שבור. היא לא מבינה לאן זה הולך. זה לא מה שהיא חשבה שיקרה.
אני אסביר לך כלבה קטנה קטנה. תתרכזי כי אני אסביר פעם אחת.
את עכשיו כותבת לי חמישה דברים שאת לא אוהבת בעצמך. כל אחד להסביר למה ולהוסיף דוגמה יפה וברורה .
שייקח לך עשר דקות או שעתיים. את לא קמה מהרצפה עד שאת לא מסיימת.
הבנת כלבה קטנה שלי?
היא לא עונה.
שאלתי אם הבנת כלבה מטומטמת?
"כן אדוני" היא עונה ממש בשקט. כמעט לוחשת.
אני קם ויוצא מהחדר. תקראי לי כשתסיימי. לא לקום מהרצפה לפני שאני אומר.
.........
"סיימתי אדוני"
אני מביא בקבוק מים ודף שכתבתי והכנתי מראש וחוזר לחדר. היא על הרצפה. הדפים לידה.
אני מתישב.
עכשיו לשבת על הברכיים כלבה קטנה ולהקריא לי בקול את מה שכתבת.
"אפשר מים בבקשה?"
עוד לא כלבה קטנה. להקריא.
היא קמה לאט מהרצפה ומתישבת על הברכיים צמודה לרגל שלי.
המבט שלה מושפל אבל אני רואה שהעיינים שלה רטובות. היא בכתה.
היא מחזיקה את הדפים אבל לא מצליחה להתחיל.
להתחיל להקריא כלבה קטנה.
לוקח לה עוד רגע, היא מרימה את הדף ומתחילה להקריא.
הקול שלה רועד.
היא מקריאה. לאט. נעצרת כשממש קשה לה וממשיכה אחרי כמה נשימות.
היא בוכה תוך כדי ומנגבת את הדמעות עם היד.
כשהיא מסיימת היא מחבקת לי את הרגל חזק ומשפילה את המבט שלה.
אני מלטף לה את הראש.
תודה ששיתפת אותי כלבה שלי. זה היה מאוד אמיץ. אני גאה בך.
אני נותן לה כמה דקות ככה. בשקט. צמודה לרגל שלי.
אני גם כתבתי לך חמישה דברים עלייך כלבה קטנה שלי. את רוצה לשמוע אותם?
"כן אדוני".
בדף שהבנתי כתבתי חמישה דברים שיש בה שאני אוהב ונהנה מהם.
אני מקריאה לה אותם ומביט בה מידי פעם.
היא מביטה בי. כשאני מסיים היא שוב בוכה. ממשיכה לחבק לי את הרגל חזק ואני ממשיך ללטף את השיער שלה.
זה היה קשה כלבה קטנה?
"פאק כן אדוני. מאוד."
הרמתי אותה למיטה והתחבקנו.
"אני שונאת שאתה מעניש אותי"
אני יודע כלבה קטנה שלי.
את מה שהיא כתבה לי שמרתי אצלי.
את מה שכתבתי לה היא תלתה מעל המיטה שלה בחדר.
