עומדת מולי ...יופי מגרה יחד עם ריח משכר . חמה ונוטפת ...עורגת וחושקת
וכול כך נמסה בהענותך....
יודעת כאב את כשאני סוטר ומצליף בך שוב ושוב , ובעיקר משסעה את תולדות
חרונך המתערער...לא מוצא מנוחה כשאת נוגה וכה מיוסרת וחנוקה עטופה את
בחרדה מתמדת...
פוחדת מין הסתם להיות כלואה בתוך מעטה של שקט , ולו רק לזמן קצוב עד
שהסערה תחלוף בדרך הטבע...
תתמסרי כעת לרוח השורקת ממרחקים , ורק תני לעצמך לפסוע אל המרחבים
ביער של שדות ירוקים ...ופסלי בעינייך את התמונות הניבטים מעל לרכסי ההרים
וכול מה שיוותר עבורך הוא רק לאסוף שברים השייכים ליום האתמול...
הן, רק אתמול לחשתי לך...עכשיו אני גם כותב לך...כדי שהמחר יהיה שייך רק לך !
שבוע טוב ושהכול יעבור ממול...}{
מונולוג
נגיעות של החיים...אלפי מילים לא ימחישו את הרגשות השוכנים בתוכנו , הרי אין סוף לחלומות המכילים אותנו....
פוסעים בעולמות שונים שלעיתים לקוחות מפלנטה אחרת...שבהן כול מראה או תחושה מעוררת
בנו מחרוזת של מילים וגם רעיונות מופרכים , וכול שנותר מהבליל ...זה לאסוף ולסדר הכול בשורות
ולתחום את כול הסערות והתשוקות ואת מטר הפנטזיות לתוך מיבנה הגיוני ולאפשר לעצמנו לחלוק
שוב את העיקר מהאני העצמי שלנו ...לבד !
כאשר אין מספיק אהבה הרי הספק תמיד יקנן בנו....ולעולם הרי נרצה לחוש שוב ושוב את רגעי הקסם
ולהתרפק הרי זו זכותנו הלגיטימית , לא...?
להתענג בזרועות של אחר\ת...לחוש את שינוי הגוף ולבטא את מלל של רגש מתפרץ....וללטף את
ערגת חיינו בנקודת זמן שכזו...
לטעמי כול מה שאנו צריכים זה בסך הכול ללמוד להתנער מהבלי קיומנו ,ולקבל את הרגש בליבנו
ואת השאר להותיר במוחנו לנסות ולהבין ....שהתשוקה נובעת מחיצוניות...והנשמה תמיד תבעבע
מהפנימיות ....רק שהתובנה הזו נובעת מניסיון חיים...ולמרות הכול אף אחד ואחת אינו חסין...!
לעולם אהיה דייג של נשמות וצייד של חלומות , תמיד אשליך חכה למקומות בהן הגל סוער ונשבר
סמוך למיים העכורים ותמיד אבקש ללמוד את נפשם של שוכני כוכים עמוקים ושחורים , ומשם לאסוף
שברים ולנסות להפיח בהם חיים...ולהגשים חלק מהחלומות...
לא רוצה להקיז דם רק להמחיש את הזרם...לא לטרוף את הבשר ...אלא להעיר בזיק של אור ,את החלום
החשוך ולהצית את ייצר המחר , לנעוץ תקווה ...ולנער מעט מהאבק שהחיים לעיתים משאירים....
נהי של עננים מרחיב תמיד את הלב ומאיר את השמיים באור של ימים ...מישהו למעלה כנראה לעולם
אינו טועה .....משום שלעולם את חיצו הוא תמיד יורה ...
לשבת מול הרקיע ולבהות בקשת הצובעת את הנפש , זה בדיוק כמו צו של שעה המורה על פיוס של
הנפש ....ובעיקר את ניחוחות השנה הבאה עלינו לטובה...
=====================================================================
מוקדש לך נשמה...
לעולם אינך מספרת את מחשבותייך שומרת ונוצרת את סודותייך בתוכך פנימה עמוקות
נסיתי לחדור מעט בדרכים ערמומיות במקצת ...רק לנסות ולהבין את המחול שמתחולל
בתוכך...להקל מעט על העול והמשא שאת נושאת , אולי מילדות עשוקה ואולי ממקרה
אחר שקרה ...רציתי רק לחבק בהמון אהבה ומעומק של חיבה , לא לחנוק חלילה את
עולמך , אלא פשוט לגרום לך לפרוח משדה השממה ...
למלא שוב את עולמך במראות של מחשבה שיעמיקו שוב את האישיות הכול כך חסרה
הרי בסך הכול יקירה אני הוא הקורבן של קורבנך...חולק כאב של אחרים רק כדי להבין
לאן בכלל ברוח נושבת...במוח של אישה מיוסרת , הרי בסך הכול את רוצה להגשים את
תאוותך ולתת דרור לתשוקתך ...לא ?!
הרי כול מה שאת צריכה זה לחבק את המילים הקרויים....א-ה-ב-ה ותו לא .....והעיקר
לא לפחד כלל , הרי בזמן אחר את תירצי יותר מכול את החיבוק הנכסף של אהבה...תתקני
אותי אם חלילה טעיתי....!!!
שבת שלום ושהכול יעבור ממול....}{
בעוד העיניים בוחנות והמוח מעבד את הצלילים שברקע...יושב הסנטר על המרפק בשלווה נונשלטית
שוזר אני את כוחן של המילים , לעיתים פשוט רוצה להפסיק מלחשוב רק כדי לתת הפוגה למוח ולנטרל
את שרידי המחשבות , ופשוט לרחף בחלל אינסופי העטוף בשלווה השמורה מין הסתם לנשמות הצופות
בנו מלמעלה...ולתפוס מעט תנומה ....
אבל העיניים מסרבות להעצם ובוחנות ללא הרף בינות לשמש והצל , והמוח ממשיך לעבד את צלילי החיים
מעלה מנגינות אל השחקים לעיתים משונות ולפעמים מרנינות , מביט שוב ושוב אל החלל ופשוט מנסה לשוא
לא לחשוב...אך מונה שוב ושוב את הכוכבים במהירות האור וחוזר חלילה ....
הסנטר נשען על היד ורק המרפק נמעך לאיטו...
זרמים ,מלכודות , מכוונים ומתכוונים , רצף של משקעים ,שקערוריות מתוך תוכן של החיים...ומחילות שניבנות
מהצורך להסתתר ולהיטמן...ולהחשף רק לאחר שאנו מבינים שמישהו מבטיח להיות חבר , כלל לא האמנתי
שאפשר לבנות מגדלים רק מעצם המחשבות שבנויות מסולמות של שלל הבנות...
ואז מתוך מרפסת הבנויה ממרום , המכוונת עד אין קץ את אותו חלום...ששזור מבלבול יחד עם מטאפורה
שנלקחת מדימיון פורה ונמשכת מחוטים רכים של זרעי היצירה ...המשבחת את המציאות אל עולם יפה יותר
בקיצור אל חלום הבריאה שלי השוכנת כה עמוק בתוכי...
וכשאת ...
קוראת אותי או רואה אותי ...שומעת את הצלילים ומבינה היטב את המילים ...בעיקר את השקטים...וגם את
אלו שאינם תמיד נשמעים כלל...
וכשאת כה עוטפת ומלטפת...הגם שמתאווה ותשוקה את כה בוערת, את תובעת ולוקחת כשאת מביטה בי
ואומרת לי... את גם עושה בי...
אני...
לא יכול שלא...
להיות ...
שלך....
שבוע טוב ושהכול יעבור ממול...עד חלוף השנה....:-)
שפתיים חשוקות
והעפעף דלוח
בכי משתנק...
צוחות אישה
כשהשד מצטחק
בוהה בגוף מתייסר...
קולות מהמתים
נתונים למבחן
גופה מיוזעת
נתונה באזיקים...
שוב הכול נקבר
אל תוך המשחק
ולאשליה סוחפת
לתוך אותה פנטזיה...
שלעולם אגב תמיד
נשארת.....
יש בשיר הזה המון מכולנו בתקופה כזו או אחרת....געגוע עז ,ורצון לדעת
המון בזמן הכי לא נכון....כשאוהבים....:-)
שבת שולם....}{
בגיל 50 נחשפה היא לראשונה לעולם ה-BDSM בהתחלה וירטואלית ...עד שהתייחמה לסטוץ
עם מישהו אקראי מהאתר .
יושבים שנינו ליד חוף הים בתל -אביב , והיא כול כך חסרת מנוחה ...כול כמה דקות מציצה היא בפון
בתקווה לצילצול מיוחל , רק שלשום הכירו ואתמול חוותה היא סשן מהו...
"הוא הבטיח להתקשר ב-12.00 "....צייצה בקול אירוני והנייד דומם...
אני מביט בה... אישה נאה , אמא , אולי סבתא...לבושה כיאות לאשת עסקים...פגיעה , לא מבינה ...
נואשת ונעלבת עם חלוף הזמן...זויות פיה רוטטות ,היא פשוט עוצרת את הבכי בכול הכוח...
"יודעת " אני סח לה במבט חודר ..."לחיים יש יופי משלהם "...מתחיל אני לפצוח במונולוג הרגעה...
"איך אתה יודע " שואלת כשהיא חותכת את תחילת דבריי...
אני מביט בה משועשע...ולוחש לעצמי , הבת זונה אפילו להקשיב לא יודעת או אולי לא מוכנה...
"קראתי באחד האתרים על זה...," השבתי בארסיות לא אופיינית...כחיוך מר בזויות פי...
"שלח לי את הלינק..." התחננה בקול רועד...
השתוממתי ....מה שרגע בחיים עושה לבני אדם , ים של זמן צריך רק כדי שהם יבינו את המחיר
שהם צריכים לשלם כדי לצאת ממנו...
"בסדר אשלח "...חייכתי בזדון אמיתי בשעה שאני קורא למלצרית כדי לגאול אותי מהפגישה ההזויה
הזו....!
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
גם האפר טומן בחובו
את זיכרון הלהבה
שבערה בלהט...
--------------------------
מגע יד נשית
צלילה עמוקה בעיניים
ושפתיים שהוטבעו
התחלה של סיפור...
ואז אני יודע כשהלב רועד
והמסך יורד הלב שוב נודד
-------------------------------------
מילים מוסתרות בים מחשבות מבלבלות
אותיות שנעלמות וכלל אינן מתחברות
משפטים מעורפלים שבהם הנושא והנשוא
מתרחקים זה מזו...
מאבדים מקומם ,תוכנם , ומשמעותן ...
הקשרים מתנתקים ומתבודדים ללא
מילים , מעיפים מבט ונעלמים ...בתוך
ים תמונות מצולמות...
שבת שלום ושהכול יעבור ממול !
געגועים שחולמים שוב מביאים סיפורי חיים מאגדות טריסטן ואזולדה....
ומבכים שוב ושוב את מותה בטרם עת של דזמונה היפה , עוטפים כרוח
את גופי הדווי והדואב הזיכרונות בהן את לבושה בכותונת הלבנה השזורה
פירחי לילך זעירים והבוהקות בטיפות אבני אחלמה....
כול המילים והחלומות עטויים ציבעי ארגמן הנושבים ברוחות של תקווה וסודות
של תשוקות ותאוות נסתרות וגלויות...העוטפות את הנפש בהילת אורות פורחת
תמיד בין השורות ,מתנחם אנוכי בזרועותיו של לילה שקוף הזרוע כוכבים בודדים
העטויים יהלומים שבהן נשלחות אם כול המשאלות....
מהרהר הירהורים של אחרים , ולוחש את הקסם הגורם לשלווה לפלוש אל הנשמה
ולצבוע את הגוונים של המחשבות הקורנות בינות לצלילים הבוקעות מתוך העלטה...
יש מחוזות בהן נותרות רק המילים...שמשכתבות געגועים ,תחושות , ובעיקר רגשות
המאוגדים בסרט ותמונות מהחיים השייכים רק לנו באופן אישי בהן איש לא יכול או
רשאי לנגוע או להציץ , כי בנינו זר לא יבין...גם אם הוא מהנהן בצער או יותר חמור
בחמלה ...
}{....
הים הוא גדול ורחב ידיים , אחד מפלאי הטבע שקיים בעולמנו
כשאנו מגדירים דבר עצום וגדול.. אנו משתמשים במילת הקסם
ים , אין ספק שלרבים מאיתנו הים מסמל את השקט שבלבד...
לעיתים הוא כה רחב ושקט ולעיתים משולח רסן וזועף...ולא נדע
מצולותיו ואת הטמון בחובו , לפעמים כול כך מלטף ורגוע ...ויש
שהוא כול כך סוער ומאיים...וכול גל שגואה טומן בחובו סוד או
מחשבה...או אולי שוב עוד אשליה מתנפצת...
סודות של קיום הטבע שברא אוות האלוהים ,בתוכו חיים יצורים
שמימיים בשלל הצבעים ואופן...החום ושינוי הטמפרטורה שעד
עצם היום הזה לא מיצו את מחקריו עד תום...
הים בדומה לאדם הוא חידה בדיוק כמו הים הסוער וכמו הים השקט
שתמיד ניתנים לשינויים לא צפויים בדיוק כמו הים..
כולנו באותו סירה ...וכולנו כאחד נושמים את ניבכי הים ונוהגים כמותו
ממני בים של אהבה...
---------------------------------------------------------
ניצבת כפסל יווני
עוטה לבוש שחורים
מאזינה ללחישות שרב
כשהגלים פורמים תנודות
מול קו האופק
בחוף ים סוף האגדי
כול רסיסי חיי מתאגדים
לתמונה
חלומות מול סלעים עירומים
המפסלים חיים מחודשים
מקצף גלים קוצפים...
רק עתה מקשיב ללחישות
הפורטות בהילת געגועים
המתנגנים בשירתך הענוגה
------------------------------------------
משהו עם המון תוכן עצמי...מרגש ונפלא...שיר המאגד
תובנות אישיות בכללי...אז תהנו 😄
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
וברשותך חומד...}{
מי שלא מסוגל להגיד לי דברים בפנים ,ומדבר מאחורי הגב...הוא פחדן , חסר אמת וביטחון ....
שממש אין לו חיים...והוא בעמדה קטלנית לנשק לי את התחת בצרפתית , אז ייאאללהה תשתחררו
לי מהחיים...אם לא דיברתי ולא ריכלתי זה אומר שאתם ממש לא מעניינים לי את הקמיצה ובטח לא
את הזיין...!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שבת שלום...}{
כשחשבתי על אותו ערב איך הכול יכל להסתיים בנינו , נזכרתי בתחושות שהתיישבו לי בבטן
לא רציתי שזה יקרה וכנראה שגם היא לא רצתה...
כול אחד הסיג כוחותיו לאחור ,כדי לא להתקדם לנקודח האל -חזור...בחיים כדי וצריך לדעת
מתי לעצור והיכן ! , לפעמים צריך הפסקה ...מין פאוזה כזאת שעלולה להתפרש כהתקדמות
של הצד השני...
כול אחד אומר את שיש לו להגיד...
ואז למחרת...
הודעה מנצנצת שפותחת שוב דף חדש...
"מה שלומך ..? "
מין שאלה כזאת שאומרת , בוא לא נמשיך את שכבר קרה אמש ,אבל אני לא רוצה להפסיק
את ההליך שכבר התקדמנו...
אבל בשם האלוהים ,תמהתי..., מה יש לה כבר איתי..???
איך קוראים לזה...?
קשר וירטואלי..?!!!
מה זאת המוטציה הזאת שהחיים המודרנים הללו המציאו לנו...? , "סקס וירטואלי "...?
ראבק...
רוצה אותך , חיה ונושמת , פועמת ובועטת לידי...רוצה לחוש את חום גופך האמיתי...מינמום !
ואם לא...?!
תלכי לך נשמה טובה לחפש ריגושים מעורפלים , כי וירטואליה לא נוגעת ואינה מוחשית...אלה
קו דימיון בלבד שאינו בר מיצוי...
ואני , יקירתי אין בי יותר עיניין בוירטואליה חסויה...!
---------------------------------------------------------------------------------------------
מילים גורמות למחשבה
מוזיקה גורמת לתחושה...
(א.וי. הארבורג...)
שבת שלום...}{
לנסוק מעל פני הגלים
גבוה מעל האנשים
מהבתים ו...
לטעום מהחופש
עד שיכרון חושים
לחוות כול ההוויות
להשתחרר מהכבלים
סמויים כגלויים
ולחיות....
כסוס ערבות פראי
שלוח רסן וחסר מסגרת
הדוהר אל מול הערפל....
שבת שלום ושהכול יעבור ממול....}{
בין רוחות לשיגרה סוערת
ורחש גלים בעורקים
מערבולות של פחדים
ושלל חלומות מסוייטים
שוחים אנו לאיטנו
במעלה זרמים שוצפים
מנוקדי דגים
צימחוניים וטורפים
בין כול אלה
את הסכר המחבק
שמחזיק
שלא אתפרק...