מונולוג

כותב לך...

בצלילים מדממים

שירת כואבים


מעלה על נס

את תשוקתך לכאוב

ומגשים בחום

את זכותך לחלום



מצייר בשוטים

צבעים כהים


ומפנים בתוכי

קולות בוכיים


לחישה שוברת

וגם זעקה אילמת


אהבה יקירה לעולם

קיימת....




שהכול יעבור ממול....}{

עכשיו ברגעים הזויים כשהפחד אסוף באגרוף קמוץ

אולי אוכל לשחזר דברים מגולגלים ולהרהר איך תמיד

אני מצוי בכול כך מצבים משתנים...


עדיין מקדם החלטות תמיד עם רעד שפותח וסוגר ...



הנשמה הנמצאת בערוגות וחובקת תל של תעלומות

השותתות דם ותרעלה המבצבצות מערמות הרגש

בדימדומים של גסיסת רגשות תמיד נרקם ערפל של

געגועים...



וכמו מתוך ציור עולה דמות אהובה הנשאבת ונפערת

בחלל החדר , נשימותיה מתנגנות ומרחפות על קלידים

המישתנית מנגיעה לליטוף וחוזר חלילה...



צלליות של השקיעה מרצדים את גופה ומולכים את נפשי

היישר אל אש התשוקה המכה בי שוב ושוב עד לתבערה

שלצערי אין דומה לה...

=================================================

צ-ל-י-ל ...........אין באפשרותי להגיב....משום הנוהל הקיים במערכת ...אז סורי }{
------
בכול אופן תודה על הפוסט בפרטי...:-)))))))))



שהכול יעבור ממול....}{

זמן שתיקת הרוחות ובסוף השבוע הגיחו הטיפות...



ואל השמיים הגיעו התפילות לפיתחן של עננים מכבים ובוכים

רגעים של כינוס רגשות כשהנשימות החלו אט אט נרגעות

והימים הלאה ממשיכים כשהגלים נשברים ומקציפים...



כתמי השמיים מתחלפים לאפור ועקבות השאול מתהוות מאחור

המחשבות אצות ורצות כשבפתח מגיע שעת ההתחלות...




זמן איסוף השברים כשרק עתה נקברו להם המתים כשהרבנים

מקריאים קדיש היות וממחר האחראים ממשיכים להכחיש...



רגע של תובנה מפציע והנה שוב השחר עולה ומגיח ואור נץ החמה

זוהרת מתוך חשיכה של תקווה מוארת...



ירק העצים ואור כתום מעל להרים מתחלפים בשניות לאודים שחורים

כשפטריות האדמה מבצבצות מבעד לעשן הדמעות ואולי נדמה שהופיע

שוב שעת ההתחלות...



אש הלהבה יוקדת ביד השנאה ומכלה חורש שלם של אהבה ושוב בני ישראל

החוטאים מלבים לחינם שנאת אחים בפרט כשהמנהיגים כופרים על רקע

סימנים באדום ...



מיתמרת גבוהה מאכלת הנשמה מבכה מצבות ומפללת ברכות בזעקות רמות

על נשמות קדושות ....



שבת שלום ושהכול יעבור ממול....

מבט מעמיק מגלה בתוכך עולם ומלואו , מביט בסבל שעוזב ומתרכז בעונג העוטף.

חושב על הימים שחלפו ואת הקשיים ללא הרגשות שהיכו , ומזהה בך את התשוקה

הפורצת ואת הדמעות שאין בהן סודות...



אמטיר נשיקות מתוקות כשתעצמי עינייך ואחבק גופך כדי להעניק לך אהבה בוגרת

והחלטית , רק כך אדע שזכיתי באהבה שאינה קלוקלת...במבט של פנים אסרוק את

העומק שבליבך ,כן...היכן שהכאב שוכן עמוק בחדר השמאלי...כול כך עמוק שממאן

הוא להרפות ,לוחץ וטורדני...




תמיד נהוג לאמר שעם הזמן הכול יחלוף ...אז מישהו יכול לאמר למה תמיד כול דקה

שחולפת החור רק מעצים ...את הקולותהשבר שבוקעים אל הנצח השחור שתמיד מותיר

אחריו למרות הכול רק ריקנות וים של עצבים מרוטים...



אהובה , הימים האחרונים היו ימים של שמחה מהולה...הבת שלנו חגגה את יום ההולדת

שלי...שמחנו אבל מעט גם נעצבנו בגלל שאת לא איתנו יותר...יקרה , הגלים שלנו עדיין

מתנפצים על אותן סלעים וסוחפים עימן את הרגשות שפורצות מלוע של הוריקן...והנצח שהותרנו

כאן ,יצוק הוא מפלדה של אהבה טהורה...



חש שרק אתמול עינייך ליטפו את גופי וידייך כמו פיסלו את דמותי ובעיקר עיניי בהו בשפתייך

שלחשו את נישמתי כגחלים בוערות , מעומק הכאב בין קירות עטופים בשמיים כחולים ואדמה

שחורכת טווה אני את הרקיע שאליו אוכל לזעוק וגם להביע את הצער שבבדידות ועל חופן חלומות

שניגנזו...ועל כונן האשליות שנותרו...



הלילה הזה הוא נצח הזרוע ברגעים של זוהר , והרגע הזה ממש כשהרוח השלווה נושקת מהים

הדלוח...דמותך התמירה והשלווה עם היוך הכובש כול חלקה טובה , חודרת בעוצמה לתוכי ומראה

לי שוב ושוב מהו עבורי זן של אהבה טהורה...



תודה לכול אלו שטרחו לשלוח לי איחולי יום הולדת....כן הזדקנתי בעוד שנה....ושהכול יעבור ממול

שבת שולם....}{

התחושות שלי הן תמיד באפילה כשאני נודד אחר אהבה , והרושם שאני מותיר תמיד הוא שאף אחת אינה בנויה עבורי

מלכתחילה...יודע להיות רע כשאני עומד במבחן ....ומסרב להודות באהבה גם כשהיא לא כול כך מבינה ...ובעצם למה ?


הכעס והבדידות תמיד הולמים בשלווה ,ונוח תמיד לראות רק את מה שרוצים ...למרות הפשטות כשאנשים יחד ואוהבים ...

הרי החיים תמיד נמצאים מבחינתנו על הכוונת לטוב ולרע... נכון לא תמיד ניתן לאהוב את מה שרחוק , כי תמיד אנחנו

לכודים וכלואים בטווח הקרוב...


הצלפות של שקר מפלחות את העור כשעצבות אוחזת בכאב המר ותמיד זירמי הדם ינוקזו היישר אל כתמי הדיכאון

החרוטים בנפש פנימה שאיש זולתך לא יבין...חמוש במסכה ועם זהות בדוייה מול אובדן של החיים והשמחה תמיד

ארצה לאמר את המילים הנכונות והראויות לחבר צחוק חוכמה ובעצם קצת מהכול , וכול כולי רוצה להיות שוב גלוי

ולהקרין מעט צחוק עבר מתגלגל...


מביט אל המחשב שמחזיר אלי מבט...ואולי חושב שאני קצת מעוות ומקומט כמו הניר עליו אני כותב שנזרק כלאחר

יד אל האשפה...כמו היצירה האחרונה שרק אולי עוד אחת זוכרת ,ואולי הזיכרון שנשפך אי שם בצנרת...הזמן שחלף

מהחלום אותו כבר שכחתי... המשחזר פיסקה כי עבורי נותרה רק הכותרת...


לוקח עט וכותב שורות שוב ושוב אחרת וכמו עונות השנה גם המצב הרוח משתנה...יום אחד אני משחק אותה אחי

ויום אחר בן זונה לתפארת ,לא מבקש כלום מאיש כי שום דבר אינו אישי והלווי שיכולתי להסביר עצמי קצת יותר באופן

קצת יותר מוחשי...


צולל באוקיינוס של צלילים ותמיד חולם מבינות לגלים , נכון לעיתים מילים עושות יותר ממעשים ולא פעם נאמר לי שאני

כולה דיבורים...אז פשוט החלטתי לצייר ציורים מילוליים...כי רק כך אני מסוגל להסביר את עצמי וזה מי שאני ואף אחד

לא יכול לקחת את זה ממני...


למדתי שגם עם הכוס חצי ריקה וכשהזמן קופא על שמריו ,לשמר חיוך כי רק כך התקווה תישכון לצידך...כי מה שלא הורג

תמיד יחשל , מי בכלל יכול להגדיר עצב או שמחה ...אושר או אהבה ...כוח או הצלחה...מי ? ומי יכול להגדיר את עצמו

או את הצורך לבטוח באנשים...הא ?...מי !


אז נכון שהצרות הן נחלת העולם והכלל...כי בלי הצרות ,העולם מה זה ישעמם ...למרות שלעיתים הזמן חולף באיטיות

למדתי גם שהוא לעולם גם לא עוצר...והתחושה שאנו לא יכולים היא טעות בסיסית כי אנו פשוט לא רוצים מספיק...זה

הכוח הפנימי שבתוכנו שאינו ממוצה דיו , נוכחתי כשרוצים ממש... היכולת להשיג היא גבוהה ביותר...!


בסופו של דבר התחושות שלי שמעכשיו הכול נגמר, ומעתה כול מטרה שאציב בסוף הגשר ...אני פשוט אחצה אותו...!!!


שבת שלום ושהכול יעבור ממול...}{

ברוך הוא שעשני אדונה

נטול שדיים ורחם ואגן לתפארת


אני דוהר...


על גב של סוסה מעורטלת


ומצליף...

על פיתחי ערווה מיוחמת




כמציור עולה דמותה המיוסרת



נשאבת...

לוהטת וכבולה אל התיקרה המרוחקת

מעורפלת וזועקת...



אל חלל החדר כשכפות רגליה נוגעות

בריצפה הצוננת...



נשימותיה רצות על הקלידים

היא משתנה...


מהצלפה להצלפה היא יותר יפה

כשאדי האלכוהול משחררים עכבות ישנים



וכן הכאב...

מדליק מחדש שוב ושוב את השלהבת



מיוזעת ועירומה היא שוקקת מהקסם

אפופה תשוקות של עוד עוטף מבט

חובק...והיא שוב וזוחלת...



קולות של תודה והמון חנופה...



ומיד הבנתי שהערב עוד לא תם...


---------------------------------------------------------------------------------------------


מוקדש לך על ליל השימורים....חחחחחחחחחח



שבת שלום ושהכול יעבור ממול...}{

אושר...מילה שקל להגיד , תנסו לכתוב אותה בצורה יפה ונקייה במכתב ...ותווכחו איזו צמרמורות חום

יחלפו ויתפשטו בחלל בגופכם ,או בכלל אם תלחשו אותה באוזנם של האהובים עליכם...בטוח שתחושו מיד

סחרחורת קלה מציפה את ראשכם...



אושר זו מילה שלעיתים כול כך קל לאמר אותה ובטח שקל להבין אותה , כשמאושרים....הבום הניפלא שחשים

כול כך טוב ונעים שאתה מתפלל שזה פשוט לעולם לא יגמר...



אבל זה נתון שפשוט משתנה מעצמו...תמיד שהכול כול כך נראה ומרגיש הכי בעולם , משהו יהרס...או מישהו

יהרוס בסופו של עיניין...



והאושר שחשתם תמול שלשום מתפוגג מבלי שהרגשתם בכלל...למרות התחושות שעשיתם הכול למען האושר

הכול פשוט מתמוסס ונעלם...



איני יודע מה צריכים לעשות או בכלל אולי לא צריכים...אני רק יודע אישית מה הייתי רוצה ...הייתי רוצה רק להאחז

ברגעים הקסומים והנדירים , ולהביט על האושר שחלף ולהגיד...לקחתי ממך זיכרונות וריגעי נצח...במרחב הזמן

שהענקת לי ,לשמר לשמוח עם המעט שלא פעם מאפיל על הכול....



ברגעים הללו אני ממצה את החיוך ואת הרגש עד תום, כי כול החיים שלנו סובבים עבור אותן רגעים שהפכו זמנית

את חיינו למותג אושר ניצחי שספק עם יחזור עם הזמן ובכלל...



לכן ברגעים הללו אני כאחוז תזזית וחסר מנוח...כאילו אין שקט של המחר , ותמיד אחרי שעייפתי ממגרש המשחקים

נח לי בפינה ומחכה עד לפעם הבאה...



ושוב מחכה לסיבוב הבאה לאושר שיגע ,ילטף , יחבק , ובעיקר שיזלוג על לחיי...ואז אדע גם אדע שזה הסוג האושר

שאליו כול כך ייחלתי....ואז אוכל סוף סוף לשטוף את פניי...



מישהי לחשה לי לא מכבר...שאת הגשם אי אפשר לעצור עם חום השמש הצורבת...הפנמתי, אם כי לא כול כך הבנתי

ואם זה נכון שזריחות ושקיעות הן המדד לאושר או לעצב...אז הנחמה היא שכולנו לכודים במרחבי זמן מישתנים .


שבת שלום, ונו טוב שהאתר עלה שוב...:-)

אחרוז לך משחקי מילים

כי חולמת את אגדות

היישירי מבט אליי

מבעד הילת האשליות



אלחש לך שביבי מילים

שיגרום לך לפסוע בנתיב

הרמיזות...



כשאת דומעת מספירת האכזבות

אספור עבורך עלי כותרת

גם אם לא תזדקקי לי

תמיד אהיה שם עבורך


הרי הבטחתי...


שאהיה שתמיד אהיה שם עד כלות

אפשר להגות מילים

ואפשר לתלות אותיות

להגיד לך את התשובה ...?


רק הזמן...!


שבת שולם...

רציתי לקחת אותך למקום

שבו הזיכרונות נמחקים ושנשכח

שיש כלל עולמות אחרים





כול כך רציתי...





הנני חזק ומשתדל לחייך

למרות שהעצב תמיד יבקר

יחד עם העננים עם שלל גוונים

של אפור ולבן






ואני כול כך משתדל...





החלומות תמיד שזורים חיוכים

ואני קלסטרופוב במערה של חושך

מגשש כעיוור בעלטה מעורפלת

וזועק את זעקתו של אדם בודד






ורק לראות כול כך קיוויתי...





לכוד בקרוסלת אשליות

והוזה תלתלים זהובים בבליל שיער ארוך

לוחש תיקווה מתוך הזייה גלויה

ולא נותרה יותר הדימעה






ואני כול כך רוצה להשתחרר...






כנראה שהנשמה לא יכולה יותר להכיל

עוד רגש לנגוע שוב ובעיקר לרצות יותר

לחוש את האושיות הקסומות של האהבה





ואני שוב כול כך מתגעגע...





--------------------------------------------------------------------------




נכתב עבורך [SH] ... נשמה, בפרידה לא תמיד צריך לחפש אשמים...!!!



לעיתים גורלות נחרצים בידי שמיים...:-)



ותודה יקרה, על הזמן הקסום... (תמיד יהיה לך חלק בתוכי נשמה...תמיד ! )


כפי שהבטחתי הפוסט כולו שלך....}}{{

כנטע עקור

השתול בנופים מתחלפים

אוסף אני נקודות



מלכודת הזמן

במפגש עם ההווה



מראות דוהרים בי

כסוסי מערב פראיים



מפלס דרכי

בשדות זרים



כלפיד המיתמר ועולה

וכתמיד חש כגולש כענן ברוח



עמוד האש מאיר



אובד כתמיד ברקיע עטור נשמות

ואותך עדיין איני מוצא...

=========================================


חזרתי קצת לירי...

מהחופשה המהממת מגיאורגיה ומוסקבה...אז שבוע טוב ושהכול יעבור ממול....}{