סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Moon on earth

יותר קל לכתוב את עצמי מלהעיד על עצמי, זו פחות אחריות.
לפני 3 חודשים. 4 באוגוסט 2024 בשעה 17:41

לא משנה איפה תשים הטחינה תמיד תנזל. 

לפני 5 חודשים. 17 ביוני 2024 בשעה 17:20

"כמוך נולדו להנעים פטפוטים
עם כל משורר, שלבו אש וזעם
בין לבבות אדישים וחוטאים
כמוך הם רק צעצוע בבית
למען יוכלו ילדים לשחק.. "

לפני 5 חודשים. 14 ביוני 2024 בשעה 20:16

איש בלי מה

תלוי על בלימה, 

מנסה להבין את הפער

בין שנה לשניה, 

ניסה פעם אחת

ניסה שוב ואז עוד, 

בום טראח @#!!

נדקר מקוצו של יוד. 

לפני 8 חודשים. 3 במרץ 2024 בשעה 20:48

הכאב בא באמצע אהבה כמו שחיים בלי הגיון,

נרדמנו בני עשרים על הגג, קמנו בני שלושים בהריון. 

לפני 9 חודשים. 17 בפברואר 2024 בשעה 13:16

רק שתהיי חכמה ממני. 

ויפה, 

ומצחיקה,

לא מעשנת או שותה, 

ושהמשפחה שלי תאהב אותך, 

קצת טיזרית לא מדי, 

נסיכה באור ופתיינית בחושך, 

גודל החזה לא קריטי אבל שהישבן לא יהיה קטן מדי, 

אם אפשר עור בהיר ושפתיים אדומות, 

שיער מלא, הצבע והצורה שלו לא קריטיים אני לא קטנוני, 

חיוך מזמין שמאיר את החדר כשאת נכנסת אליו ומשאיר את האור אצלי לעוד הרבה זמן, 

תהיי נמוכה, זה ממש נשי ומתוק בעיניי, 

משקפיי ראייה לא יזיקו, יש לי קטע עם משקפיי ראייה כי זה מעיד על אינטיליגנציה, זה מתקשר לזה שביקשתי חכמה כבר בהתחלה. 

אז בקיצור, מה ביקשתי? 

רק שתהיי חכמה ממני. 

 

לפני 9 חודשים. 11 בפברואר 2024 בשעה 7:50

1 דמיון מפותח שהושרה במרינדה של חושך במשך הלילה,

לפחות 4 שיניי מפלצות שמעולם לא פגשת

ותמיד סיפרו לך שלא קיימות,

דבר אחד שאתה לא יכול להפסיד, למי שאין אפשר להחליף באהבה ישנה. 

שמן.

 

 

 

 

 

 

 

לפני 9 חודשים. 27 בינואר 2024 בשעה 20:08

לקולה של השתיקה

לוחשת לי פסוקים של נחמה, 

שנכתבו בשפתיים חתומות

בחיבוק מלא דממה. 

 

מגדירה מחדש מושגים, 

אהבה ללא תנאים. 

 

מלטפת גם כשמגיעה סטירה ללחיי

דואגת את דאגת אבות אבותיי. 

רוקמת ביטחון עד בלי דיי

ממלאת בפיך את פחדיי. 

 

מחברת רגשות, 

טווה חוטים של אהבה, 

רוקדת עד כלות. 

 

אמא. 

 

 

לפני 9 חודשים. 25 בינואר 2024 בשעה 5:47

תודה לך שנתת לי אומץ 

לחיות כאילו אין מחר. 

 

ובקרוב אהבה לחשתי לך, ובקרוב יבוא אביב. 

 

אומץ, עוד פעם אומץ, כשכלום כבר לא דומה לכלום.

 

ש.א

לפני 9 חודשים. 23 בינואר 2024 בשעה 14:09

שבעתיים מעלתי המעל

שבעתיים חיללתי השם, 

ועדים השמיים ממעל

כי תמיד הייתי אשם. 

 

ועדים השמיים ממעל

שדבק בבשרי החטא, 

ואשוב ואמעל המעל

כי עודני הבן האובד. 

לפני 10 חודשים. 27 בדצמבר 2023 בשעה 11:56

כשהאופק מתקפל לו לאיטו לקראת עוד סוף יום

אני מביט קדימה כשהשמיים מאדימים 

מעליי, 

והאדמה התובענית מאדימה

מתחתיי,

מתחתיה הבוץ טובעני בעצמו.

לצדדי אלו שצעקו איתי "אני נשבע", 

מאחוריהם אלו שקולם כבר לא נשמע.

ואני רוצה קדימה מלא פחד ורעב, 

זיכרונות מאהובתי נושרים ממני

שניים אדום, אחד זהב. 

עץ עירום לא זז.