במבי חושבת בקול רם.

אני חושבת ששברתי אותו. 

הוא שולח לי תמונה שלי שהוא צילם לפני יותר משנה. 

לא דיברנו שלושה שבועות, שזה הכי הרבה זמן שלא היינו בקשר מאז שהכרנו. אני עושה סדר בבית ומצאתי ספר שלו אז שלחתי לו הודעה. הוא ענה אחרי שעות. התחלנו קצת לדבר. 

זו תמונה פחות מחמיאה שלי. 

אני אוהב. 

יש לי המון תחת. 

ברוך השם. 

😂😂😂

אני אוהב את הירכיים והאזורים הפריפריאליים. 

אני יודעת. 

אני זוכרת כשצילמת אותה, לא זוכרת למה. 

היית חמודה, הרגשתי צורך לצלם. 

בהקדשה של הספר שלו שמצאתי אצלי, מישהי כתבה לו שהוא אמר לה פעם שהם המיוחדים. 

אתה באמת מיוחד. 

את המיוחדת. 

והלב שלי נעצר למאית שנייה וגוש גדול התיישב לו בגרון.

אנחנו לעולם לא נחזור אבל מתי לעזאזל יפסיקו הגושים בגרון? 

אני יכול לגמור?

לא. אבל אני הולכת לגמור. 

אני יכול להסתכל עליך גומרת?

לא. 

.

.

.

אתה יודע מה?

נעשה וידאו. אני בלי מצלמה ובלי קול, אתה עם. אני רוצה לראות אותך מאונן אבל לא גומר. אנחנו נעשה את זה עד שאני גומרת. 

והוא מעביר את המצלמה בין הזין העומד והיד שלו לבין הפנים המיוסרות עד שאני גומרת כל כך חזק שזה עושה לי כאב ראש. אני נרגעת קצת ופותחת מצלמה וקול. 

זה היה לי ממש כיף

לי לא. תודה מלכה שלי. 

בבקשה. 

שלושה וחצי ימים בלי לגמור, and counting. 

החיים שלי מלאים בפערים הזויים. 

אני יושבת בחדר, מנהלת שיחה של ארבעים דקות עם מטפלת פוטנציאלית בשביל הגדולה שלי, מסבירה לה את המצב, מנסות יחד להבין מה יהיה קו הטיפול הכי נכון. 

מסיימת את השיחה ויוצאת מהחדר והבית כאילו עבר עליו הוריקן. מלא דברים בכל מקום, כלים מלוכלכים בכל פינה, *שום דבר* ממה שביקשתי מהילדות לא נעשה, אחת עושה לעצמה כאילו סרטונים מול המראה, השניה מתפננת לה באמבטיה והתפוצץ לי פיוז.

הן מהר מתחילות לסדר (לא לשביעות רצוני, יש לומר) יש עצבים בבית, אני כבר תכף מורטת שיערות מרוב עצבים ואז הוא כותב לי

אני בטוח שאני אשתמש במילת הא׳ לפנייך

.

.

.

רוצה להיות חברה שלי?

ואני מסתכלת על הטלפון, על הבנות, הבית הבית ההו כה הפוך, מבורדק ומטונף וחושבת לעצמי, וואו. הכל בחיים זה איזונים. 

יש משהו בשליטה שהוא ממכר. ההפעלה הפשוטה של אדם לעשות מה שאת רוצה, גם אם הוא רנדומלי לחלוטין וגם אם הוא מתוכנן לפרטי פרטים, הוא משכר ממש. 

הוא קיבל משימה השבוע. לכאורה, חלומו של כל גבר. כשהוא רוצה בזה, הכוונה. הגוף שלו, שלי. הזין שלו, שלי. השפיך שלו, שלי.

אתמול בערב כשהוא היה אצלי, אמרנו שנעשה ערב רגוע. אז אני ראיתי סרט והוא בילה את רובו בין הרגליים שלי. לפחות הוא נשלח הביתה נקי הפעם, כי כזו אני, רחומה.

(דרך אגב, ניהלתי שיחה צפופה מאוד עם הזין שלו והוא מאוד בעד הסידור הזה שסידרתי לו. איך אני יודעת? הוא עומד כל פעם שוב ושוב, שתי דקות אחרי שהוא גומר. אם זו לא התמסרות אמיתית לרצונות שלי, אני לא יודעת מה כן.)

הוא שולח לי תמונה שלו עם תפילין בבוקר של אחרי המסיבה. הניגוד הכל כך חד בין התמונה של הפנים היפות שלו, עם העיניים הגדולות כשמאחוריו עלומות אור מאירות לבין התמונה שיש לי בראש מהמסיבה, פשוט צורח דיסוננס מטורף ומחרמן כל כך. 

ובראשי, תמונה, שברירי רגעים מהמסיבה. 

ובתמונה, הוא עירום על הברכיים על הרצפה המטונפת, יד אחת שלו מתחתיי, נעה בתוך הכוס שלי ויד שניה שלו משפשפת בעדינות את הזין שלו והעיניים שלו נעולות על שלי. 

אני מהנהנת הינהון קטן והוא מהנהן חזרה ומגביר את קצב השיפשוף, העיניים היפות שלו נפערות, אני מסתכלת עמוק לתוכם. אני מהנהנת עוד הינהון כמעט בלתי נראה והוא מהנהן חזרה ומגביר את קצב הידיים. הינהון נוסף והעיניים שלו מתגלגלות בחורים והוא עוצם אותן חזק ואני מרגישה אותו רועד ושפריצים של שפיך ניתזים על הרגל שלי ועל כולו. 

אני לוקחת את הפנים שלו בידיים שלי ומנשקת אותו נשיקה ארוכה ורטובה וכל הזמן לא מורידה את העיניים שלי משלו. ופתאום חוזרת אלי לתודעה המוזיקה והבאסים, האורות המתחלפים והמולת האנשים סביב. 

אני ממש יכולה לעצום עיניים ולטעום אותו ולראות את המבט הזה שלו כשהוא מתחתיי. ואת התמונה שלו עם התפילין. 

ולא יכלתי שלא לחשוב על השיר של יונה וולך:

תפילין
יונה וולך

תָּבוֹא אֵלַי
אַל תִּתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם
אַתָּה תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי
כָּל דָּבָר תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי
כָּל דָּבָר שָׁרַק אַתְחִיל לַעֲשׂוֹת
תַּעֲשֶׂה אַתָּה בִּמְקוֹמִי
אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין
אֶתְפַּלֵּל
הַנָּח אַתָּה גַּם אֶת הַתְּפִלִּין עֲבוּרִי
כְּרֹךְ אוֹתָם עַל יָדַי
שַׂחֵק אוֹתָם בִּי
הַעֲבֵר אוֹתָם מַעֲדַנּוֹת עַל גּוּפִי
חַכֵּךְ אוֹתָם בִּי הֵיטֵב
בְּכָל מָקוֹם גָּרֵה אוֹתִי
עַלֵּף אוֹתִי בַּתְּחוּשׁוֹת
הַעֲבֵר אוֹתָם עַל הַדַּגְדְּגָן שֶׁלִּי
קְשֹׁר בָּהֶם אֶת מָתְנַי
כְּדֵי שֶׁאֶגְמֹר מַהֵר
שַׂחֵק אוֹתָם בִּי
קְשֹׁר אֶת יָדַי וְרַגְלַי
עֲשֵׂה בִּי מַעֲשִׂים
לַמְרוֹת רְצוֹנִי
הֲפֹךְ אוֹתִי עַל בִּטְנִי
וְשִׂים אֶת הַתְּפִלִּין בְּפִי רֶסֶן מוֹשְׁכוֹת
רְכַב עָלַי אֲנִי סוּסָה
מְשֹׁךְ אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר
עַד שֶׁאֶצְוַח מִכְּאֵב
וְאַתָּה מְעֻנָּג
אַחַר כָּךְ אֲנִי אַעֲבִיר אוֹתָם עַל גּוּפְךָ
בְּכַוָּנָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻתֶּרֶת בַּפָּנִים
הוֹ עַד מַה תִּהְיֶינָה אַכְזָרִיּוֹת פָּנַי
אַעֲבִיר אוֹתָם לְאַט עַל גּוּפְךָ
לְאַט לְאַט לְאַט
סְבִיב צַוָּארְךָ אַעֲבִיר אוֹתָם
אֲסוֹבֵב אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב צַוָּארְךָ, מִצַּד אֶחָד
וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי אֶקְשֹׁר אוֹתָם לְמַשֶּׁהוּ יַצִּיב
בִּמְיֻחָד כָּבֵד מְאוֹד אוּלַי מִסְתּוֹבֵב
אֶמְשֹׁךְ וְאֶמְשֹׁךְ
עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ
עַד שֶׁאֶחְנֹק אוֹתְךָ
לְגַמְרֵי בַּתְּפִלִּין
הַמִּתְמַשְּׁכִים לְאֹרֶךְ הַבָּמָה
וּבֵין הַקָּהָל הַמֻּכֶּה תַּדְהֵמָה.

אני לא כותבת הרבה כי הוא כותב אותנו כל כך יפה. 

וגם, אני עוד על ענני ריחוף ממנו מהמסיבה אתמול, עוד אכתוב על החוויה הזו. 

אבל בינתיים, שבוע חדש, משימה חדשה בשבילו. לגמור פעמיים ביום, בוקר ערב. 

אני בתודעת שפע השבוע. שפע של שפיך. בהצלחה. 

הוא מאתגר את עצמו לבד על דברים. אני לא מתלוננת, כן? פשוט סקפטית. איך לומר, ניסיון העבר מראה ש.. 

בקיצור, הוא שם לעצמו אתגר. אני האחרונה שתגיד לו לא.

טיפש או אמיץ? רק הזמן יגיד.

**********

יש איזה golden hour כזה בחדר שלי, שהשמש בזוית מסויימת מטילה פסים ספים של אור על המיטה ועל השידה עם הצמחים. ביום שישי גם יוצא לי הרבה פעמים לשכב במיטה וליהנות מהאור הזה והשקט שהוא מביא איתו. 

90% מהפעמים אני ממש יכולה לדמיין ולהרגיש מישהו יושב על הרצפה עם הראש בקצה המיטה, ממש סנטימטרים מכפות הרגליים שלי, רק מחכה לפקודה.

תודה על וניל שלאט לאט מגשים לי פנטזיות שטרם מומשו. מותק, תרשום, golden hour זו אחת מהן. 

אולי אלו יהיו השעתיים שלך ;)

אחרי בוקר של כמעט ארבע שעות של סקס על היבטיו השונים וכמויות באמת לא הגיוניות של נוזלי גוף מכל הסוגים:

מותק, לך תתקלח. אני אמלא אותך במלא נוזלים שוב, ממש בקרוב. 

כשהוא מסתכל עלי סתם ככה - נעים. 

כשהוא מסתכל עלי מלמטה כשהוא בין הרגליים שלי - מדהים. 

כשהוא מסתכל עלי מלמעלה, מנסה לזיין אותי בכל כוחו כשאני עירומה והוא בלבוש מלא תוך כדי תחנונים ויללות שרק אתן לו להיכנס - מפוצץ את המוח.

אבל, כשהוא מסתכל עלי בשוק וחרדה שאני עוצרת מלמצוץ לו כמה רגעים לפני שהוא גומר ושולחת אותו ככה הביתה - פרייסלס.  

אה, והונילי שכבר ממש לא ונילי (חייבת למצוא לו שם חדש!) פה בכלוב! קורא הכל! זהו, נגמרה החגיגה. 

היי מותק 😄 שים איזה לייק שאדע שקראת 😬