בסופו של דבר צריך רק אחת

זה מדהים איך עבר כל כך הרבה זמן ושום דבר לא השתנה.

תמיד אמרתי שאנשים לא משתנים - אם היא הייתה יפה, חכמה אבל עם הומור מפגר בעבר היא בהחלט תהיה ככה גם היום. ובאמת נראה היה שהכימיה שלנו כאילו קפאה בזמן והמשיכה בדיוק מאיפה שנעצרה לפני שנים.

ראו עליה שהיא מתרגשת מאוד. ניסיתי לשחק אותה מגניב ולהישאר אדיש לכל הסיפור אבל היא ישר אמרה שאני שחקן גרוע. זה הצחיק אותי.

היא סיפרה שהיא והבחור האיטלקי נפרדו לאחר שנה וחצי וקצת עצוב לה. אמרתי לה שהיא אסון מהלך ופצחתי בחפירה הרגילה שלי על זה שגם ברגשות הכי שליליים אפשר לראות משהו חיובי ולהנות מההרגשה של החוויה האנושית. נשבע שלפעמים אני מתפלסף בלי סיבה. היא הקשיבה להכל ואז אמרה שנשארתי חפרן. חייכנו. 

כשהגיע תורי לספר את כל מה שעבר עלי באותן שנים (מי ישמע מה כבר יש לספר) צחקתי ואמרתי שאני נמצא במעגל אכזרי של לנסות למצוא מישהי שתחיה איתי לעד ולאחר שזה לא עובד אני מתבאס - אז מתחיל קשר לא רציני עם מישהי סתם בשביל שיהיה לי את מי לזיין ולחבק בלילה - מתישהו נמאס לי מזה שהמוח והזין שלי מתעדפים דופמין בצורה של תחת לפרצוף בלי קונטקסט וכל עוד אני נותן להם את זה המסלול המיותר של חיי הרווקות ימשיך אז אני פוצח בתקופת יובש יזומה עד שאמצע מישהי שהייתי רוצה שזה יעבוד איתה - ואז הכל חוזר על עצמו. 

"ממש טרגדיה" היא ענתה. הומור מפגר, כבר אמרתי.

המשכנו לדבר. באיזשהו שלב רציתי לשאול מה מצב ה-dick counter שלה והאם עדיין יש לה FOMO מכל הסיפור של פוליאמורה אבל החלטתי שזה צריך להגיע ממנה. גם לא נראה שהערב זולג לכיוון מיני, זרקתי כמה פעמים שנעשתי בידיאסמי עם השנים אבל לא בלט שהיא מעוניינת לנגוס בפיתיון הזה אז החלטתי ש-"ערב ונילי של החלפת חוויות כמו זוג קוקסינלים" זה מספיק טוב לי ואם היא רוצה לפתח את זה למשהו אחר זה כבר עליה. 

לאחר מספר שעות נפרדנו בחיבוק קצר והיא אמרה שעכשיו שהיא עוברת למרכז יהיה לנו יותר זמן להתעדכן. the fuck that supposed to mean? וזהו. אין פואנטה מיוחדת לסיפור הזה. מבואסים? לא יודע, אולי במקום מסוים אני גם.