בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

paz

בסופו של דבר צריך רק אחת

כולם מחפשים, אבל מה לעשות לאחר שמוצאים? (חוץ ממלא סקס; זאת התשובה הקלה שלנו)
לפני חודש. 25 במרץ 2024 בשעה 17:29

כל מי שפגש אותי אי פעם יודע עליי לפחות שני דברים - אוּנוֹ, אני זורם מעולה בשיחה של אחד על אחת. דּוֹס, אני ישיר וכנה בצורה איומה.

לא מזמן יצאתי לדייט; היינו במקום שאני לוקח אליו את מרבית הדייטים - טיילת חוף הים. למה חוף הים? פשוט מאוד, מצד אחד רצועת החוף מספיק ארוכה ככה שאם רוצים אפשר להגר אל מקום שקט ואינטימי על החוף אך מצד שני זה מקום ציבורי עם לא מעט ברים ומסעדות (כי כולנו בלב-ליבנו חוששים מהפחד הלא רציונאלי של להבין באמצע הדייט שיצאנו עם רוצח\ת סדרתי או יותר גרוע, איזה weirdo שלא מפסיק לדבר על AI ואיזה מטורף זה שהשתילו למישהו צ'יפ של ניורולינק במוח ועכשיו הוא יכול להזיז דברים עם פאקינג כוח המחשבה כאילו הוא פרופסור אקסבייר מאקס-מן). בנוסף, המגע של החול הרך בצירוף הרעש המחזורי של הגלים יוצרים אווירה נעימה ומרגיעה שעוזרת להקל בלחץ הראשוני והטבעי של הדייט.

 

אז יצאנו לדייט והיה אפילו נחמד. הגענו לדבר על מיניות (כי הנושא הזה תמיד מגיע) ואמרתי שאני קצת בדסאמי. 

"בידיסאמי? אתה דווקא חמוד חחחחחח מאיפה זה הגיע ומה זה אומר בכלל??"

זה פחות או יותר השלב בו אני פוצח בחפירה של החיים על הפילוסופיה המפגרת של Yin & yang, איך הכל בסופו של יום הכל זה משחק שאנחנו בוחרים לקחת בו חלק ולמה מיניות היא למעשה הנגזרת של תשוקה, להט, כמיהה, תאווה, זימה ועוד מילים מיותרות שהמצאנו בשביל לדייק ברמה טרמינולוגית את מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו עם מישהו שאנחנו נמשכים אליו פיצוציםםם ולמה אם אין את כל החבורה הנחמדה הזו בין בני זוג הקשר הוא רק אפלטוני. 

אבל הפעם החלטתי שלא. לפילוסוף בשקל תשעים שבי התחשק משהו אחר.

 

"דמייני שכל פעם אחרי שאנחנו יוצאים יש לנו ריטואל שבו את יושבת על הספה ואני מכין לך סנדוויץ' נוטלה. אין על סנדוויץ' חלה לבנה עם נוטלה וזו ללא ספק דרך מצוינת לסיים את היום".

"עכשיו, דמייני שלאחר מספר מסוים של הצלחות פנומנליות בגזרת המטבח עם אותו סנדוויץ' נוטלה, אני בא אלייך, מסתכל לך עמוק בעיניים ושואל את השאלה הכי נדושה בעולם כולו - את סומכת עליי?"

"במבט חצי סקרן חצי מהסס את עונה שכן, אממ.. כן בטח מה (הרי שאי אפשר לבטל את כל הזכיות הקונדיטוריות של העבר) ואני בתורי, הולך למטבח וחוזר כעבור כמה דקות עם טוסט נוטלה. כאילו, מצד אחד זה משהו חדש שאת לא רגילה אליו אבל מצד שני יש בו את כל האלמנטים שאת מכירה. את מנסה ביס ואומרת 'וואלה זה נחמד ממש; הקראנצ'יות של השרוף מוסיפה מימד חדש לגמרי למנה' את מעידה עם חיוך. החוויה הזו היא בדיוק מה שנדרש בשביל לפתוח את התיאבון היצירתי שלנו למנות חדשות"

 

"לונג סטורי שורט מוטיב הסקרנות חוזר על עצמו בתצורות שונות – פעם עם הוספה של מלח גס מלמעלה, בפעמים אחרות עם צירוף של פקאנים מסוכרים או חמאת בוטנים ובכללי שלל תוספות אקזוטיות שעם מספיק מקוריות ישתלבו לא רע בתחום האנלוגי הזה שנקרא סנדוויץ' נוטלה. אולי את תאהבי את זה יותר אם לפעמים אני אוציא את הלחם לגמרי מהמשוואה ואאכיל אותך נוטלה ישירות מהצנצנת. טהרת הנוטלה ממש. לפעמים גם לא אתן לך נוטלה בכלל.."

"והרי שחווית המטבח היא לא דטרמיניסטית רק עבור צד אחד ולכן מידי פעם ניתן לך את כובע השף ואת תהי אחראית על אופרציית ההכנה של מנת הערב"

 

"יש לכך אינסוף קומבינציות שאפשר לשלב ולראות מה מתאים לנו יותר ומה מתאים לנו פחות בתור פרטנרים מיניים וזה בדיוק מה שקסום בכך – לקחנו מנה מצוינת עם בסיס מרכיבים מוכח והוספנו עליה שכבות שונות של אבסטרקציה מינית בהן אנחנו יכולים להתנסות. ובדיוק כמו שזה בסדר לגמרי אם מידי פעם נרצה לחזור לסנדוויץ' המוכר והאהוב של חלה עם נוטלה זה גם בסדר אם מידי פעם נרצה להיכנס למטבח ולא לצאת ממנו יומיים. לכל דבר יש את גבול הטעם הטוב ואם נדע לתקשר בצורה כנה ואמיתית מה מתחשק לנו – נוכל להנות ממגוון רחב וכמעט אינסופי של חוויות מיניות."

לפני חודש. 19 במרץ 2024 בשעה 18:18

לא התחברתי מלא זמן. אני אוהב לכתוב את מה שאני מרגיש (וואי איזה משפט פופוליסטי דפוק) ואין ספק שלהתחכך עם כל הסטיות של כולכם זה די נחמד לפעמים. אבל גם אין ספק שמערכת היחסים בנינו היא לא משהו קבוע וסדור אלא רצף של חוויות קצרות. מניח שזה הקטע איתי.

 

בכל מקרה, לאלו ממכם שיש זין לשמוע את העבר הקצר שחוויתי בחודשים האחרונים - יו אר מור ת'ן וולקאם 

 

כמו בכל חברה קפיטלסיטית, נתחיל ממה שמעניין את כולם - כסף. לונג סטורי שורט אני מרוויח מלא כסף כרגע. יותר ממה שחשבתי שקיבוצניק כמוני יוכל אי פעם ירוויח. בקצב הזה התוכנית יפת הנפש שלי לצאת לפנסיה מוקדמת עוד עשר שנים באמת עוד עשויה להצליח. who would have freaking thought.

 

הנושא השני והיחיד שכנראה מעניין מישהו פה הוא חיי המין שלי. אמל"ק - אין כאלה כרגע. מדהים שעד הפוסט האחרון יחס ה-כסף:כּוּס בחיי היה הפוך לגמרי. חיים דינאמיים אני מניח.

 

לאלו שפיספסו את הפרקים האחרונים, הייתי במערכת יחסים לא מחייבת עם יזיזה שנמשכה כמעט שנה. מה זה לא מחייבת? פשוט מאוד - כשרוצים להזדיין ולהתכרבל כל הלילה - מתקשרים והצד השני מגיע. simple as that. במקביל אפשר לצאת עם מי שרוצים. ההגדרה הטובה ביותר לליברליזם מודרני אם תשאלו אותי.

 

אז למה זה נגמר? תכל'ס נפל למוח הבבון שבי האסימון שוואלה כל עוד יש לו (לי) כּוּס ומגע זמין אין לי באמת סיבה לחפש משהו אחר. welp זה די שיט להבין את זה אבל אלו החיים, אנחנו לא מחפשים פתרונות כשנוח לנו אלא רק ברגעי מחסור. הטבע בפאקינג מיטבו. 

 

אז פיטרתי את היזיזה. כן כן מה ששמעתם. הרמתי טלפון ואמרתי את מה ששנינו ידענו - הסיבה שלא מצאנו מישהו שבאמת אכפת לו מאיתנו בכל השנה האחרונה היא כי היה לנו זה את זו. 

 

לא הייתה פרידה מפוארת, לא דמעות ולא שיט. רק שני אנשים בוגרים שמבינים שהדרך לפיקחות חייבת לעבור קודם כל בגמילה מזדיינת. wish me fucking luck.

 

 

לפני 6 חודשים. 29 באוקטובר 2023 בשעה 18:33

לאחרונה יש לי פחות חשק להיות דומיננטי. הרצון לקשור אותה לכל חפץ דומם בבית נזנח, הפקודות שאני כל כך אוהב לחלק לה בשקיעה מתמדת ולחישות מילים בסגנון "תזכרי שאת שייכת רק לי" כמעט ונדמו. חוץ מקצת חניקות, התעללות אוראלית וספאנקים אפשר לומר שאנחנו די וניליים. תאמת זה כבר תקופה ככה. לא יודע להניח את האצבע על הסיבה המדויקת אבל זה המצב. מניח שזה מגיע בפאזות.

וזה לא שאני פחות חרמן. למעשה תקופות קודרות כמו מלחמות, חורף וחושך מוקדם עושים אותנו אנשים יותר חרמנים. הרבה יותר חרמנים. בייבי-בום לאחר מלחמות זאת לא תופעה חדשה וללא ספק יותר ילדים נולדים בחודשי הקיץ המוקדמים מאשר בחורף.

אז מה קרה? לא יודע. יכול להיות שכרגע נוח לי לגמור ולחבק אותה לתוך הלילה. בהתחשב בתקופה נראה שהיא בהחלט מעריכה את הפיצ'ר החדש הזה אבל החוסר בשליטה מינית מורגש לשנינו. לפני כמה ימים היא שאלה למה הפסקתי עם הכל ומה קרה לדילדו השחור שלנו ולחבריו הקטנים. חייכתי ואמרתי שאני כנראה בפאזה לא דומיננטית אבל אם היא רוצה אפשר שנחליף קצת. היא צחקה ואמרה שהיא יותר אוהבת שעושים לה דברים. גיחכתי ועניתי שהיא קוקסינלית אנוכית אבל זה בסדר אני מחבב אותה למרות שהיא אגואיסטית.

 

אין פואנטה גם הפעם (ובכן זה כבר נעשה מוטיב מפגר אולי אני מאבד את זה לגמרי) אבל קחו יצירת אומנות שאני נהנה ממנה יותר מידי בחלוף השנים

https://www.youtube.com/watch?v=LippBWmEk74

לפני 7 חודשים. 16 בספטמבר 2023 בשעה 13:55

זה מדהים איך עבר כל כך הרבה זמן ושום דבר לא השתנה.

תמיד אמרתי שאנשים לא משתנים - אם היא הייתה יפה, חכמה אבל עם הומור מפגר בעבר היא בהחלט תהיה ככה גם היום. ובאמת נראה היה שהכימיה שלנו כאילו קפאה בזמן והמשיכה בדיוק מאיפה שנעצרה לפני שנים.

ראו עליה שהיא מתרגשת מאוד. ניסיתי לשחק אותה מגניב ולהישאר אדיש לכל הסיפור אבל היא ישר אמרה שאני שחקן גרוע. זה הצחיק אותי.

היא סיפרה שהיא והבחור האיטלקי נפרדו לאחר שנה וחצי וקצת עצוב לה. אמרתי לה שהיא אסון מהלך ופצחתי בחפירה הרגילה שלי על זה שגם ברגשות הכי שליליים אפשר לראות משהו חיובי ולהנות מההרגשה של החוויה האנושית. נשבע שלפעמים אני מתפלסף בלי סיבה. היא הקשיבה להכל ואז אמרה שנשארתי חפרן. חייכנו. 

כשהגיע תורי לספר את כל מה שעבר עלי באותן שנים (מי ישמע מה כבר יש לספר) צחקתי ואמרתי שאני נמצא במעגל אכזרי של לנסות למצוא מישהי שתחיה איתי לעד ולאחר שזה לא עובד אני מתבאס - אז מתחיל קשר לא רציני עם מישהי סתם בשביל שיהיה לי את מי לזיין ולחבק בלילה - מתישהו נמאס לי מזה שהמוח והזין שלי מתעדפים דופמין בצורה של תחת לפרצוף בלי קונטקסט וכל עוד אני נותן להם את זה המסלול המיותר של חיי הרווקות ימשיך אז אני פוצח בתקופת יובש יזומה עד שאמצע מישהי שהייתי רוצה שזה יעבוד איתה - ואז הכל חוזר על עצמו. 

"ממש טרגדיה" היא ענתה. הומור מפגר, כבר אמרתי.

המשכנו לדבר. באיזשהו שלב רציתי לשאול מה מצב ה-dick counter שלה והאם עדיין יש לה FOMO מכל הסיפור של פוליאמורה אבל החלטתי שזה צריך להגיע ממנה. גם לא נראה שהערב זולג לכיוון מיני, זרקתי כמה פעמים שנעשתי בידיאסמי עם השנים אבל לא בלט שהיא מעוניינת לנגוס בפיתיון הזה אז החלטתי ש-"ערב ונילי של החלפת חוויות כמו זוג קוקסינלים" זה מספיק טוב לי ואם היא רוצה לפתח את זה למשהו אחר זה כבר עליה. 

לאחר מספר שעות נפרדנו בחיבוק קצר והיא אמרה שעכשיו שהיא עוברת למרכז יהיה לנו יותר זמן להתעדכן. the fuck that supposed to mean? וזהו. אין פואנטה מיוחדת לסיפור הזה. מבואסים? לא יודע, אולי במקום מסוים אני גם.

לפני 7 חודשים. 16 בספטמבר 2023 בשעה 11:57

לפני כמה ימים קיבלתי הודעה מהאקסית המיטולוגית. כן כן, הבת זונה שאתם כבר מכירים מכל החפירות שלי בבלוג. 

היינו ביחד יותר מ-5 שנים וזה נגמר בצורה לא משהו. במשפט לא פוליטיקלי קורקט - היא רצתה לשכב עם אנשים אחרים ואני לא. simple. זה אחד הסיפורים השכיחים ביותר שיש כשזה מגיע לפרידות בקשרים ארוכים בהם אחד הצדדים לא מנוסה מספיק. אוי כמה כיף להיות חלק מהסטטיסטיקה.

לא אשקר, זה היה זין לשכוח אותה. פאק איט, אני יכול לומר בלב שלם שהיא התהלכה אצלי במחשבות במשך יותר משנתיים. אבל אחרי תקופה (ומספר לא מבוטל של מערכות יחסים שנכשלו) הפסקתי לחשוב עליה דבר ראשון כשאני קם בבוקר ועם הזמן גם הפסקתי לחשוב עליה לגמרי.

לפני כמה חודשים סיפרו לי שהיא גרה כבר שנה וחצי עם איזה בחור והם מאורסים. בן זונה. במקום מסוים שמחתי בשבילה. 

ההודעה הפתאומית שהגיעה ממנה הייתה די ארוכה. היא הצטערה על איך שזה נגמר בנינו ואמרה שהיא חשבה בעיקר על עצמה באותה תקופה ומבינה כעת שזה לא היה בסדר. No shit Sherlock. לא התייחסתי יותר מידי לכל מגילת הסתר שהיא רשמה ושאלתי אם זאת הדרך העקומה שלה להזמין אותי לחתונה.

היא צחקה ואמרה שהיא לא מתכננת להתחתן בקרוב. דיברנו עוד קצת על שטויות, התעדכנו והחלפנו חוויות מאז הפרידה. היה לי כיף. נזכרתי כמה אנחנו דומים בתפיסה של החיים ואיך שנינו אוהבים לצחוק על אנשים צהובים מאחורי הגב. ברגע חולף אחד נזכרתי ביום שהיא אמרה שהיא לא יכולה להכיל את הקשר שלנו יותר. משום מקום התעצבנתי עליה ורשמתי

"טוב אני מבין שנפרדתם אז מה את רוצה? שאנחם אותך? שאזיין אותך ואז נתכרבל כאילו לא פגעת בי בצורה הכי כואבת שיש? כל השיחה המיותרת הזאת בשביל ריבואנד?"

היא לא ענתה. נראה שפגעתי בה. "יופי" חשבתי לעצמי.

לאחר משהו כמו 5 דקות היא רשמה

"אני שמחה אתה עדיין ישיר ובן זונה כמו שאני זוכרת. אני במרכז השבוע בוא נצא לדרינק" 

"בכיף" עניתי.

קוקסינל חסר עמוד שידרה אחד.

לפני 9 חודשים. 30 ביולי 2023 בשעה 16:27

נראה שמצאנו את הגבול העדין שבין להזדיין ללהתכרבל. בין סתם להזדיין ללחפש פרטנרים "אמיתיים". ממש עלילת צד נחמדה בהווה לפני הסיפור של העתיד

 

היא יורדת בנ"ז, גם הסקס שלנו מעולה. אני חולה על איך שהגוף שלה זז שנייה לפני שהיא גומרת. כאילו מסמן לי להמשיך בדיוק באותה צורה. תמיד אמרתי שתקשורת בריאה היא המפתח להכל.

 

אני אוהב את הנוּדס האקראיים שתופסים אותי לא מוכן באמצע יום העבודה. או את שיחות העומק של 2 בלילה כשכולם כבר ישנים

וכמובן את התחת שבא לשבת לי על הפרצוף בכל פעם שקצת בודד לי

לפני 10 חודשים. 13 ביוני 2023 בשעה 14:32

עבר יחסית הרבה זמן מאז שהתחברתי לפה, לכלוב. תכל'ס אני מוצא את עצמי נכנס לכאן בעיקר בתקופות פחות טובות (אהמ אהמ וכשאני חרמן). כנראה שהמשפט "צרת רבים חצי נחמה" מתאר את הקונספט טוב. כשאת\ה מרגיש\ה שיט זה תמיד מעודד לשמוע כמה שיט גם לאנשים אחרים בחיים.

אם כבר הספקתם לעשות 1+1 אז אני די בטוח שמכיוון שפשוט לא חסר לי שום דבר כרגע אז על הזין שלי לקרוא ולתת אמפתיה למה שעובר על אנשים אחרים (תמיד אמרתי שאני בנאדם מקסים).

בכל מקרה, רציתי לשבור את הסטטוס קוו שהתגבש בנינו ולספר (=לחפור) על משהו טוב לשם שינוי. Business is booming.

בלילה אחד הרגשנו (היזיזה מהפוסט הקודם ואנוכי) סוטים במיוחד והחלטנו שזה יהיה רעיון טוב להזמין מלא sex toys ושטויות מאלי אקספרס כדי לבדוק אותם אחד על השנייה. מכירים את המשפט "לא ללכת לעשות קניות בסופר כשרעבים"? אז המקבילה החושנית שלו היא "אל תקנו צעצועי מין כשעומד לכם".

ובכן, הפלא ופלא הגיעו לי מיליון חבילות שונות בדואר שעל כולן רשום התיאור (המאוד לא ברור מאליו) “Toys”.

הילד דור ה-y שבי החליט שזה יהיה רעיון טוב לצלם את החבילות ולעלות לסטורי באינסטגרם. כיאה לפלטפורמה של ילדי שמנת שלא סגורים על הזהות המינית שלהם קיבלתי מיליון ואחת הודעות של "וואי מה הזמנת אתה חייב להראות לנו". לחלקם סתם אמרתי שזה עוד שיט של טיולים שקניתי לקראת הטיול באיטליה ולחלקן אמרתי פשוט את האמת – צעצועים. מלא מלא צעצועים של 18+.

עכשיו, ברור לכולם שאי אפשר להישאר אדישים להודעה כזו; לא משנה מה הסטאטוס הווירטואלי שיש לנו עם מי שמדבר איתנו וכיצד אנחנו מכירים - כשמישהו אומר שהוא קנה דילדו אנחנו רוצים פאקינג לראות את זה.

who would have guessed שלשלוח סרטון של ויברטורים בגדלים שונים יקצר כל כך תהליכים ויזמין אותי ישירות ליין ובירה על בסיס "פשוט בא לי לדבר על זה יותר במציאות". או במילים קצת פחות מכובסות – "בא לי לשמוע סיפורים ארוטיים מבחור עם פוטנציאל גבוה לזיין אותי".

כל עלילה של סיפור טוב מחייבת הימצאות של קונפליקט בנרטיב אז מה ה-catch בכל החפירה של השורות האחרונות? פשוט מאוד, כשם הבלוג – אני באמת טיפוס של אישה אחת. גם אם זה רק להזדיין וללקק חור תחת פה ושם, זו תמיד אישה אחת. קוקסינלי מאוד מצידי להגיד את זה אני יודע אבל אין מה לעשות, אינטימיות היא אלמנט מרכזי במיניות שלי.

* * *

נפגשתי אתמול עם הפוטנציאלית החדשה לכס היזיזות (נשבע שאם היו עושים על זה שיט של תוכנית ריאליטי זה היה עושה מיליונים). תכל'ס לא מבין מה מישהי מחפשת להיכנס איתי לקשר מיני, אני בקושי יוזם, משתעמם בקלות וגומר מהר (שיווק עצמי מעולה עד כה אני יודע)

לונג סטורי שורט, הבאתי בירה וחטיפים (כי אמא לא גידלה פרזיט) וישבנו אצלה בדירה. סביב 2 בלילה היא החליטה שהיא עוברת עצמאית למיטה כי "שם יותר נוח" ושאני מוזמן להצטרף. קצת חששתי אבל לא רציתי לצאת גיי מידי אז הצטרפתי אבל נשארתי עם הנעליים. תאמת ככול שעבר הזמן רק יצאתי יותר ויותר גיי כי לא יזמתי שום מהלך שהיה נראה שהיא בהחלט מצפה לו.  

סיימנו את הערב סביב 4 לפנות בוקר בחיבוק קצת ארוך מידי ובתקווה להיפגש שוב מתישהו.

לא יודע אם זה יצא לפועל, טוב לי עכשיו עם הבחורה הנוכחית ודוגרי בתוך תוכי עצם זה שאני יודע שלא יצא שום דבר מעוד חודש-חודשיים שטופי זימה עם מישהי אחרת די מוריד לי ואולי אפילו קצת דוחף אותי לחפש משהו אמיתי יותר (המשפט הזה בהחלט יכול להתחרות על המשפט הכי נדוש בדפי ההיסטוריה).

קיצר, עוד פוסט מפגר שאיכשהו מצא את עצמו נגמר בצורה שלילית. שורה תחתונה – כיף לי עם התחת הנוכחי שמידי פעם דוחף את עצמו לפרצוף שלי אבל אולי הגיע הזמן להרחיק אותו קצת. בלונים.

לפני שנה. 6 במאי 2023 בשעה 18:01

הכרתי הסופ"ש יזיזה פוטנציאלית חדשה (כן כן, צבוע מאוד מצידי ו-yada yada, כבר דיברנו על זה שמותר לי לחפש את שאהבה נפשי ובד בבד לקשור עלמות חן מידי פעם; גם הגענו [אני] למסקנה שוואלה זה דווקא סבבה לעצור מידי פעם ולעשות מלא סקס. בכל מקרה אתם מוזמנים לשפוט לי את החיים, זה כולה בלוג באינטרנט ולא איזה ספר self help מטומטם עם הבטחות שווא).

קיצר, אני אומר פוטנציאלית כי אני לא סגור על כמה שאנחנו מתאימים. מצד אחד לאחר הכרות די ספונטנית (ובקבוק יין שלם) הספקנו להגיע למיטה ולהישאר בה כמעט יומיים אבל מהצד השני היא ממש נפגעה מ-"שולט" בעבר. 

הייתי חייב לשים את המילה הקרינג'ית הזו בגרשיים כי אני באמת חושב שמשתמשים בה יותר מידי בצורה לא נכונה.

 

לקרוא למישהי זונה, לתת לה סטירות לפנים ולהשפיל אותה לא הופך אפחד ל-"שולט\ת" או כל שיט אחר

בדיוק כמו שאם אחליט שממחר אני מתחיל לטבול אנשים במים אני לא אהפוך לפאקינג כומר

בידיסאמ הוא הרבה מעבר לכאב והשפלות ועצוב לי שרבים מפספסים את זה (ואם הספקתם לקרוא את הבלוג שלי אתם יודעים שאני לא זר לקינקים מסוגים שונים)

 

לונג סטורי שורט

יושבת מולי מישהי מתוקה (באמת מתוקה!) שרק יום קודם החליטה שהיא רוצה לנסות את הפאזה של "דברים פחות רציניים" בשביל לחקור את המיניות שלה והיא כולה חיוך מאוזן לאוזן שהינה subject number one יושב איתה על הספה אצלה בבית על כוס יין.

אנחנו מדברים בקלילות ובפתיחות על העדפות מיניות (רבאק זה כזה חשוב. למה אנשים בוגרים לא מסוגלים להגיד בפה מלא [סטגדיש] שהם נמשכים לתחת בפרצוף, או לרגליים או לכל שיט אחר לפני שקופצים למיטה? מאיפה נובע הקונספט המחורבן הזה של "בוא ניתן לצד השני לנחש מה אני אוהב כי אין לי ביצים להגיד את זה בעצמי") ובשנייה שאני מזכיר שאני קצת בידאסמי היא קופאת. פאקינג קופאת. 

לפני שנייה היינו להוטים לבדוק מי יכול להגמיר (מהמילה לגמור, קרן) את השני יותר מהר וכעת היא לא מוכנה בכלל להסתכל לי בעיניים.

 

אז כן. כנראה שכבר ניחשתם נכון

איזה "שולט" קוקסינל השאיר בה צלקת נפשית על כל התחום הזה. 

היא סיפרה שזה התחיל מחניקות ומהר מאוד עבר לליטרלי התעללות פיזית והשפלות.

 

זה שהוא קוקסינל אני לא יכול לשנות. גם לא את החוויה הרעה שהיא עברה

אבל אני חושב שכן, עם הרבה דיבורים ומספר התנסויות עדינות, לגרום לה להרגיש אחרת ולראות את כל התחום הזה בצורה שונה

במקום מסויים אני גם מקווה שהצלחתי ביומיים האלו.

 

אני מבין שחפרתי אז ברשותכם 3 נקודות אחרונות מהפילוסוף בשקל תשעים שבי:

אונו. את עוצמת (וגבול) הסשן לא מי שלמעלה קובע אלא מי שלמטה. עבור מי שפאקינג למעלה העבודה מאוד straightforward - להתקרב לגבול הזה ואולי למתוח אותו קצת אבל בשום פנים לא לעבור אותו. נכון חייבים להיות קשובים לצד השני ולנסות לקרוא אותו (ובחיאתתתתת בתור מישהו שאוהב להתחלף אני יכול להגיד שהרבה יותר פשוט להיות נשלט מהבחינה הזו) אבל אם אתם לא מצליחים להבין מה הצד השני רוצה - הסעיף הבא הוא more than welcome

דוס. תקשורת פאקינג תקשורת. לא בטוחים אם אתם עושים נעים\לא נעים בגלל חוסר פידבק ברור מספיק? תשאלו. ממתי להשתמש בפה בשביל דברים אחרים חוץ מלדחוף אליו איברים של אנשים אחרים נהיה כזה קשה. אפשר וצריך לדבר על הכל.

טרס. אל תהיו חארות. יש בנאדם גם בצד השני. לא משנה מה היא\הוא ביקשו שתעשו להם.

 

טוב פאק זה היה rant ארוך. בסה"כ רציתי להגיד שהתחלתי לזיין מישהי חדשה ונחמד לי ואיכשהו יצא שקיבלתם את מגילת אסתר. סורי 3>  

לפני שנה. 25 באפריל 2023 בשעה 9:57

סם האריס, דמות פילוסופית שאני מאוד מחבב אמר באחת ההרצאות:

No matter how much fun we have, a part of us always knows that we are only a doctor’s visit or a phone call away from being starkly reminded of our own mortality or that of those close to us.

בתרגום לעברית שבורה זה יוצא "לא משנה כמה טוב לנו, אנחנו תמיד במרחק של טלפון אחד מחדשות רעות".

היום הזה בשנה מוכיח כמה שזה נכון. וכואב.

 

יזכור.

לפני שנה. 24 באפריל 2023 בשעה 19:26

השנה יעברו 15 שנים מאז שאמא שלי מתה

כבר יותר זמן שאני בלעדיה מאשר איתה

ת'אמת זה ממש זין לחשוב על זה ככה.

כמעט כל הילדות שלי היא הייתה חולה

לבסוף נפטרה כשהייתי בן 13, ממש קצת לפני 14

היא הייתה רכה חמה ואוהבת

דמות אמאית מושלמת כזו כמו שרואים בסרטים

שזה מצחיק כי זה עומד בניגוד מוחלט לדמות המורכבת של אבא שלי

בן אדם מאוד לוגי מחוספס וקשוח 

הפסיכולוג בשקל תשעים שבי טוען שזו סיבה מספיק טובה בשביל להצדיק למה אני כל כך אוהב מגע 

מגע תמיד הרגיש לי נכון ללא תלות במספר הלילות שאני שואף שהקשר ימשך

- "גברת אם אנחנו מגיעים למיטה אז הולכים לכרבל אותך. תתמודדי, חיים קשים" 

תכל'ס אין לי שמץ למה אני חותר להגיע כל כך מהר למיטה

או להתחבק ולהחזיק ידיים בכל הזדמנות כמו קוקסינל 

יוצא שאני מקדש אינטימיות לעיתים קרובות מדי

אפילו בפרופיל ובבלוג המפגר שלי זה נעשה מוטיב

אולי כי אני סתם חרמן שאוהב לישון עטוף בחום גוף של מישהי אחרת

ואולי כי זה משהו שהיה חסר לי בתור ילד

 

https://www.youtube.com/watch?v=71SvPulAyZI